כזכור, יש לנו אחזקה בחברת אקווהבאונטי (AQB) שכתבתי עליה בסדרת פוסטים (אחת, שתיים, שלוש). כשכתבתי על החברה המחיר היה מתחת ל- 2 דולר, כיום ולאחר שני דילולים מאסיביים המניה ב 10 דולר לאחר שביקרה גם 13 דולר. שאלו אותי בתגובות לפוסט מה דעתי על המניה, אז אקדים ואומר שמכרנו את רוב האחזקה במחירים של בין 6 ל 12 דולר, אך אנחנו ממשיכים להחזיק חלק קטן. בפוסט הזה אנסה להסביר מה הרציונל בכך שאנו ממשיכים להחזיק אחזקה קטנה ולמה הסיכוי סיכוי השתפר, אף על פי שהמחיר עלה פי 5.
במצגת של אקוואבאונטי אפשר לראות שהתוכנית מתקדמת לפי הצפי, הדגים מצליחים להמיר את האוכל שלהם לבשר ביחס של 0.85 (שזה מדהים) שזה מעל הצפי של יחס 1:1, והחברה כבר נסגרה על שלושה אתרים אפשריים להקמה של החווה השלישית והגדולה שלה. התוצאות מאוד מאוד מעודדות, ולאחר הדילול האחרון לחברה יש ככל הנראה מעל 160 מיליון דולר בקופה.
בשקפים שמדברים על החווה השלישית אפשר לראות שני דברים מעניינים:
אפשר להבין שהם מתכננים לבנות 4 חוות של 12,500 טון או 5 חוות של 10,000 טון בשביל להגיע לכושר ייצור של 50,000 טון, כאשר ההשקעה הכוללת תהיה 700 מיליון דולר. החווה שמדוברת בשקף השני תעלה ככל הנראה 140 מיליון דולר. אם נניח 8 שנים להחזר ההשקעה זה אומר שהיא תרוויח 17.5 מיליון דולר בשנה מזומן, ולפי 69 מיליון דולר הכנסות נקבל שוליים נקיים של 25% – כאשר המגדלות האחרות עובדות בשוליים של 12%-15%, ונהנות מסביבה חינם אין כסף שמספק הים. כלומר למרות שאקוובאונטי מגדלת את הדגים במיכלים נקיים ביבשה, בעלויות כבדות שקשורות ל RAS, היא עדיין תצליח להוציא מהם שוליים יפים מאוד שמתקרבים לאלה של אפל.
כלומר שלאחר שתיבנה החווה השלישית במספר, החברה תרוויח סביב 17 מיליון דולר, אם נניח ששתי החוות הקטנות רק מכסות הוצאות אחרות. מכאן שהחברה נסחרת לפי מכפיל 40 על אותו הרווח, וניזכר שיש לה את הכסף כבר בקופה.
אז ראשית כל אני שמח שסוף סוף אפשר לחשב לחברה מכפיל רווח. כשאנו התחלנו להשקיע זה היה רעיון, ועכשיו הוא קורם עור וגידים. עכשיו נטפל בסוגיות העסקיות.
כשהשקענו בעברנו בחברות הכבלים, תמיד התפלאנו איך חברות הכבלים מוכרות את מגדלי הסלולר במכפילים מטורפים על ההכנסות ועל האביטדה – מכפילים כמו 30, 40 וכו'. ואז נתקלנו בחברות האנרגיה הסולארית, שגם שם מכפילים דו ספרתיים של 20-40 על התזרים הם הנורמה. הנכסים האלה מניבים, עם חוזים קשיחים לאורך שנים. אך גם חוות סלמון הם נכסים מניבים, צפויים, בעלי ביקוש יחסית קשיח. נשאלת השאלה – האם אפשר לנסות ולייצר פרופיל דומה בחוות גידול של סלמון? אם התוצאת קבועה יחסית (כזכור, אין מחלות וכו') והכל צפוי ומתוכנן מראש – איזה מכפיל צריכה לקבל חווה כזו? נכון, מחיר הסלמון נע באופן תזזיתי יותר מאשר חוזים קשיחים עם ממשלה, אבל סלמון צריך כל הזמן ואפשר לחתום חוזי מכירה ארוכים. האם לא מגיעה לחווה כזו חצי ממכפיל שמקבלות החוות הסולאריות?
כיום, מגדלות הסלמון הגדולות כמו מואי וסלמאר נסחרות לפי מכפיל 25-40. האם לאקוובאונטי הקטנה שלנו, בעלת פרופיל הרווח הטוב יותר, שוליים רחבים יותר, עם הטכנולוגיה שהיא העתיד כנראה, שיכולה לגדל מקומית את הסלמון שהצרכנים שלה יקנו – טרי ממש, מבלי לזהם את הסביבה, שהדג שלה נקי יותר, האם לא מגיע לה גם מכפיל 25-40? ואקוואבאונטי תצמח הרבה יותר! היא סביב מכפיל 40 על חווה אחת (שעדיין לא הוקמה), אבל יש עוד 5 בדרך…
לא רק זאת, משיחותי עם סמנכ"ל הכספים הבנתי שיהיה אפשר למצוא משקיעים לחוות האלה, כנראה החווה הראשונה תהיה POC ואחרי כן כשיהיו מספרים אמיתיים יהיה אפשר לגייס חוב לסיפור הזה. אם התשואה היא דו ספרתית – 12-14% בשנה, בעולם ריבית אפס לא צריכה להיות בעיה להשיג מימון – גם ממשקיעים חיצוניים וגם תמיכה מהממשלה שרוצה לעודד פרוייקטים חקלאיים.
כך שאפשר לטעון שמכפיל 40 עבור החברה הוא סביר, למרות שההכנסות מהחווה השלישית כנראה במרחק של 18 חודש מהרגע שיניחו את אבן הפינה. האם באמת רק ב 2028 החברה תגיע לייצור של 50 אלף טון סלמון? לדעתי היא תגיע לפני כן.
עכשיו נרים שניה את העיניים מהמספרים ונסתכל על התמונה הגדולה. החברה תתחיל בקרוב לבנות את החווה השלישית שלה, יש לה את כל הכסף שהיא צריכה מזומן בקופה. הרבעון הבא ה AAS ישווק במאסה רצינית (התחיל ברבעון שעבר) ומפה לשם החברה כבר בשווי שוק של כמעט 700 מיליון דולר.
האם יש בליבכם ספק שהחברות האחרות, אם לא הסתכלו בעבר, מסתכלות היום? תג המחיר כשאני כתבתי על החברה היה 60 מיליון דולר. עם כל הדילולים והעליה המטאורית במחיר המניה- תג המחיר עלה כבר לכמעט 700 מיליון דולר. תג המחיר עולה כל יום – דעתי נשארה – בסוף מישהו יקנה את החברה הזו. ואם לא, היא תתקדם לה ותייצר עוד ועוד סלמון, ולדעתי באופן מהיר יחסית היא תגיע למטרה הראשונה – 50,000 טון ייצור שיתנו לחברה רווח של 80-100 מיליון דולר, בתחנה הראשונה, כשכיום היא נסחרת בשווי של מתחת ל700.
בנוסף – העליה במחיר המניה, כמו שכתבתי לאחד המגיבים, היא נבואה שמגשימה את עצמה. העליה המטאורית במחיר נתנה לחברה הזדמנות פז לממן את עצמה בכסף זול משוק ההון, שבתורו האיץ את הצמיחה של החברה והעלה את הערך שלה. ברוב המקרים ערך החברה עולה ואז העליה בערך החברה מושכת את המחיר מעלה, במקרה של אקווהבאונטי המחיר עלה ומשך את ערך החברה כלפי מעלה. הנה מה שכתבתי לאותו מגיב:
המניה עלתה הרבה והעסק לא התקדם במהירות שהמניה עלתה. אבל אתה יודע – כשמשהו כזה קורה מופיעה תופעה שנקראת רפלקסיביות: בדרך כלל העסק מצליח ואז המניה עולה. אבל אם, כמו למשל טסלה, המניה עולה לפני שהעסק מצליח או שהמניה מקדימה את העסק, נוצר מצב שהמניה יכולה למשוך את העסק למעלה, פשוט כי היא נותנת לו גישה אינסופית לקפיטל. אם אקוואבאונטי, שהיתה לא מזמן ב 50 מיליון דולר, תגיע למיליארד דולר, זה ממש משנה עולמות – היא יכולה לדלל את המשקיעים ב 10% בלבד, לקבל מאה מיליון דולר ולהקים מספר חוות סלמון. המניה עצמה עוזרת לעסק! התופעה הזו דומה לנבואה שמגשימה את עצמה, אם כולם מאמינים שמשהו יצליח, יכול להיות שהוא יצליח רק כי כולם מאמינים בו. המחזורים האדירים במניה והשווי הגבוה, והדילול שהם עשו לאחרונה שהכניס להם ה-מ-ו-ן כסף, רק מוכיחים את זה, לדעתי באופן מגוחך, אם המניה תמשיך לעלות הסיכוי שאקוואבאונטי תצליח להפוך עולמות גם עולה, ואז הסיכוי שיהיו עליות נוספות גם עולה….
היום יותר מתמיד צריך לשים לב לתופעת הרפלקסיביות. לא רק העסק משפיע על מחיר המניה, מחיר המניה משפיע על העסק. הדוגמא העכשווית ביותר היא כמובן גיימסטופ. אני לא רומז שדעתי היא שגיימסטופ תצליח בטרנספורמציה שלה, אבל אם היא תדלל את המשקיעים ותקבל הרבה כסף משוק ההון, הסיכוי לטרנספומציה שחלמו עליה ב WSB עולה.
לכן, כמו שאמרתי בפתיח – הסיכוי להצלחה עלה. בעבר זו היתה חברה קטנה עם סיכון גדול. הסיכוי שלה להצליח היה אולי 50%. לכן גם האפסייד במקרה שתצליח היה גדול. היום לדעתי הסיכוי שהיא תצליח להגיע לשלב המסחרי ולצמוח לתוך השוק כבר סביב 80-90%, ולכן הסיכון ירד, ואיתו האפסייד. עם זאת, עדיין נשאר אפסייד. לא מאמין שהיא תעלה פי 5 שוב (מי יודע) אבל עדיין נשאר אפסייד כשהחברה תמשיך ותתקדם.
לא רק זאת – החלק של תורת המשחקים באקווהבאונטי נשאר בעינו – היא מהווה איום הולך וגדל על השחקנים הותיקים. הולך וגדל – בגודלו (מ 60 מיליון ל 700 מיליון) וגם במהותו – ככל שהיא מתקדמת בייצור שלה והטכנולוגיה שלה מגיעה לסקייל – האיום שהמתחרים יוחלפו גדל. העובדה שהם לא קנו את AQB עד עתה היא מחדל ענקי מבחינתם, כמו המחדל שבלוקבסטר לא קנתה את נטפליקס וכמו המחדל שיאהו לא קנתה את גוגל ואינספור מחדלים כאלה שהעתיד הוכיח שהטעות היתה ענקית. כבר היום הטעות התנפחה מ 60 מיליון ל 700 מיליון… בעתיד הרחוק יש סיכוי לא רע שחלק גדול מהתפוקה של החוות התת ימיות בעולם יעבור לגידול על פני האדמה, זו למשל התחזית של FAO. אם AQB תיקח נתח בעוגה הזו, היא יכולה להיות בשווי אף גדול בהרבה מהיום. לכן דעתי נותר שם עוד קצת אפסייד – זה לא ברור וקל כמו שזה היה כשהיא היתה מתחת ל 2 דולר, אבל עדיין יש אפסייד. השארתי זנב קטנצ'יק ואעקוב מקרוב.
