זה מכשול, או שזו שלולית? או איך חוזרים להיות ילדים

By | 24/01/2022

ישנה אימרה מפורסמת שאומרת: "אתה יודע שהילדות שלך נגמרה כששלולית נראית לפתע כמכשול ולא כהזדמנות". ובאמת, כשהייתי ילד, הייתי מבלה חלק גדול מזמני במכנסיים מופשלות בתוך הביצה העכורה שהיתה בבית יד לבנים בפתח תקווה, כשמסביבי שוחים ראשנים וצפרדעים, ועוד כל מיני חיות בלתי מזוהות. הורים שעברו שם היו חושבים לעצמם "אלוהים ישמור". כיום, כנראה שאם הייתי רואה את הילדים שלי עושים את אותו הדבר, הייתי מגיב באופן דומה. התבגרנו.

היופי בעולם ההשקעות הוא שזהו מקצוע אנליטי, אך גם אומנותי. עולם ששום דבר בו לא ידוע, והמחשבה היא הסתברותית. אך לאחרונה גיליתי שבעולם ההשקעות אפשר גם להחזיר את הזמן אחורנית. טוב נו, לא ממש, אלא לפחות בדרך המחשבה.

פעם הייתי מסתכל על משבר בתור מכשול, מתעצבן, נלחץ כשהתיק שלי היה יורד הרבה. הייתי מרגיש עני יותר וזה היה משפיע על מצב הרוח שלי. אבל היום, לאחר שעברתי לא מעט משברים ולאחר הרבה חורים בחגורה, אני די שמח להגיד שזה השתנה. ממרום 40+ שנותי, חזרתי שוב להיות ילד – אני שמח שיש משברים. כשהסתכלתי אחורנית, בזמני משבר, כשידעתי לנצל אותם, התגמול היה כל כך גדול, שלפעמים הוא האפיל על מספר שנים רגילות של הצלחה בשוק המניות. לפני כמה חודשים אשתי אמרה לי: "יש לך מקצוע מעצבן – כשהמניות עולות אתה מאוכזב (כי הסיכון עולה ומתקרב הרגע שנפרדים וצריך למצוא רעיון חדש). כשהמניות יורדות – אתה מאוכזב (כי יש לך פחות כסף) . אז מתי אתה יכול להנות באמת?". אז התשובה היא – במשברים.

במשבר, במיוחד בעמוקים, הדברים נהיים הרבה יותר ברורים. כל מה שצריך לעשות הוא להרים את העיניים מהמסך, ולחשוב באופן צלול. במהלך היומיום מקבלים אינספור מסרים סותרים. מסרים דוביים, מסרים שוריים, השוק ילך לפה או לשם, החברה הזו היא ככה או ככה, דוחות, בלגן שלם. המוח עובד מאוד קשה בימים רגילים, כי צריך לסנן הרבה. מה חשוב ומה לא חשוב. מה עיקר ומה תפל. אישית, אני תמיד הולך לישון עייף. כשהשוק בזמנים רגילים – תמיד יש ערפל כשמסתכלים אל העתיד. זה מאתגר וזה קשה. ולא פעם טועים, כי קשה לראות. אבל משבר הוא כמו משב רוח רעננה שמפזר את הערפל – והדברים הופכים יותר פשוטים, וקל יותר לראות את העתיד. גם לא צריך להיות צודקים מאוד כמו בימים רגילים, אפשר להיות צודקים בערך – ועדיין התגמול יהיה גדול.

קצת הסטוריה

ב 24 למרץ 2020, בדיוק ביום של התחתית של משבר הקורונה, נתתי ראיון לפודקאסט "מאזינים השקעות" של איתי גלילי. דיברנו על הוירוס ועל ההשערות שלי דאז (שלא כולן התבררו כנכונות, אך חלק התבררו כמאוד נכונות). אבל בדקה 27 אמרתי משהו שהיה לי ברור אז, וכשאני מאזין לזה אני שומע אפילו את הנימה של הבטחון בקול שלי. ואז, היה קשה מאוד להיות בטוח במשהו. אלה היו ימים של פחד אמיתי. אמרתי שם שהפדרל ריזרב הדפיס כל כך הרבה כסף ככה שהכסף יהיה חייב לזרום למניות ולנדלן. וואללה – זה מה שקרה. זה לא שהייתי גאון – באמת שלא. זה היה די פשוט להבין את זה. אם הוזרקו שני טריליון דולר למערכת, והריבית היא אפס, לאן הם ילכו? ככה זה במשברים – דברים הופכים ברורים יותר. אפילו באפט, באופן מאוד חריג, באוקטובר 2008 יצא עם Op-Ed בניו יורק טיימס, ונתן תחזית (!) לכלכלה קדימה. אמר לקנות מניות אמריקאיות. למה הוא עשה את זה? כי פתאום במשבר – הכל הרבה יותר ברור.

גם היום, אני מרגיש שדברים יותר ברורים לי. אני כנראה מקדים, אולי אפילו מקדים הרבה (בקורונה במזל גדול פגעתי בול בתחתית, לא נראה לי שאני אוכל לעשות את זה הפעם…). אבל ברור לי מה הולך לקרות. לפני זה, אני אתן קצת רקע.

רקע והרהורי מאקרו

לפני כמה שבועות שלחתי הודעה קולית ארוכה לנתי וליניב ואמרתי להם – הקלה כמותית היא כמו סם. ברגע שאתה מתרגל לרמה מסויימת, קשה מאוד לרדת ממנה. למשל אם היינו רגילים לרמה שנקרא לה 100, ופתאום בגלל שוק חיצוני החליטו לתת לנו 200, כשיעבור השוק, לא נוכל לרדת חזרה ל 100. כשנרד מ 200 ל 180, נרגיש לא נעים. כשנרד ל 160 כבר יגרד בכל הגוף. ב 150 זה יהיה נורא וב 140 נצטרך טיפול נמרץ. ככה גם השוק – הוא התמכר להקלה הכמותית, כמו שהשוק ביפן התמכר לה, ולא נראה לי שהלחצים הדיפלציונים שהיו קימים לפני המגיפה הלכו לשום מקום. הם פה. בנוסף לכל, המשבר עצמו הוא גם דיפלציוני. נניח שלמוישה זוכמיר היו 2 מיליון שקל בבנק. בגלל המשבר יש לו עכשיו רק מיליון אחד בבנק. דבר ראשון – נעלם כסף מהעולם – שזהו אפקט דיפלציוני, וגם הרגלי הקניה שלו ישתנו כי תחושת העושר שלו נפגעה – וגם זה דיפלציוני. ועוד לא דיברנו על היילודה, על הטכנולוגיה וכו'.

אז כן – אני בדיעה שהאינפלציה שאנו רואים לא תהיה ארוכת טווח. הפדרל ריזרב עושה בדיוק הפוך ממה שעשה במרץ 2020 – הוא שואב נזילות מהשוק. אם הנזילות נשאבת מהשוק, קורים מספר דברים- דבר ראשון הכלכלה מתקררת. זה במכוון – ככה שולטים באינפלציה. דבר שני, קירור הכלכלה מחזיר לחצים דיפלציונים, ועשוי לגרום למיתון. אולי יש מיתון באופק, אולי לא, אבל מה שבטוח הכלכלה מתקררת, ומי שמקדים אותה זה שוק המניות.

אז בואו נניח שהכלכלה מתקררת – אנשים קונים פחות, יש פחות עושר, פחות צמיחה. אולי אפילו התכווצות. לאן יזרום הכסף? זה קל, לדעתי. בעבר, כשהיו לחצים דיפלציוניים, הכסף זרם למקומות שבהם ישנה צמיחה. בעולם שסובל מאפס צמיחה הכסף מחפש צמיחה כמו שפרפר נמשך לאש. ככה זה היה בעבר, וככה לדעתי זה יהיה גם עכשיו. לפני כמה חודשים הכל עלה, מצמיחה ועד ואליו. אבל כאשר הכלכלה תאט, די ברור לי שהכסף יחפש שוב צמיחה – ולשם הכסף יזרום.

כמובן שאנחנו עדיין לא שם. הכלכלה עוד לא התקררה, והפדרל ריזרב עדיין לא מאחורי המשקיעים כמו שהיה במרץ 2020 או בשנת 2008. האימרה dont fight the fed מצלצלת. אבל גם בשנת 2018 המשקיעים והפדרל ריזרב היו הפוכים בכיוונם, ולאחר שהתקררה הכלכלה הפדרל ריזרב חזר לתמוך בשווקים. לדעתי, זה גם מה שיקרה בשנת 2022.

מניות צמיחה

המשבר החל בראש ובראשונה במניות הצמיחה. כשהמדדים החלו לרדת בינואר, מניות הצמיחה היו כבר בעיצומו של תיקון אלים, שהחל איפשהו באיזור ספטמבר. המשבר פשוט התפשט ממניות הצמיחה, הרגישות ביותר לריבית, לשאר הכלכלה. אם הייתי צריך לנחש, הייתי גם מנחש שהוא יסתיים קודם במניות הצמיחה, לפני שהמדדים הראשיים יפסיקו לרדת.

זה מזכיר לי את המשבר של 2018 – בשנת 2018 כשהפדרל ריזרב היה ניצי והעלה ריבית, הבנאים, ובינהם LGIH, ירדו בחדות מחודש אפריל. חודשים הם התרסקו, והשוק התקדם והתקדם ללא מפריע. כשהמשבר זלג סוף סוף לשאר המניות והמדדים ב4 באוקטובר 2018, הבנאים הצטרפו רק לתחילת החגיגה וירדו מעט, ובדצמבר כבר היה ברור שהבנאים בגל משלהם – השוק התרסק והבנאים *עלו*. ככה זה, השוק עובד בגלים. לדעתי זה גם המקרה כאן – מניות הצמיחה היו הגל הראשון של הירידות בכניסה, ולדעתי גם יהיו הגל הראשון של העליות ביציאה.

כיום, מניות צמיחה שהיו יקירות המשקיעים נחתכו מספר דו ספרתי גדול של אחוזים. למשל MELI, למרות ביצוע מושלם לאורך 2021, והאצת הצמיחה לאורך השנה כאשר חברותיה האטו, כניסה לתחומים חדשים – מה לא – המניה ירדה 50%. צריך לזכור שבמשך השנה הזו החברה צמחה כ 70%, כך שהתמחור היחסי של MELI ירד בעצם ב 70%. הסבר: אם חברה היתה במכפיל 10 בתחילת השנה וצמחה 70% במהלך השנה, והמחיר לא השתנה, עכשיו המכפיל שלה הוא 5.88 (מחלקים ב 1.7). אם בנוסף גם המחיר ירד 50%, עכשיו המכפיל שלה הוא 2.94 (מחלקים ב 2), ומקבלים שבעצם המכפיל שלה ירד מעט מעל 70%. עכשיו נניח שבשנה הבאה החברה תצמח 40%. אם המחיר לא יעלה, המכפיל של החברה ירד ל 2.1, כלומר שבתוך שנתיים המכפיל ירד בכמעט 80%. גם תמחור אופורי, כשנחתך ב 80%, כנראה כבר נחשב שמרני.

מתחילת 2021 שם MELI נסחרה ב 2000 דולר למניה, יש לנו כבר שנה בחגורה עם 70% צמיחה, ועכשיו אנחנו בתוך השנה השניה בה היא תצמח סביב 40%. האם מגיע ל MELI ירידה של 80% בתמחור? לפני הקורונה כשהריבית היתה גבוהה יותר, החברה נסחרה לפי 600 דולר למניה. בשנתיים שחלפו מאז תחילת 2020 העסק גדל כ 200% (פי 3!), האיץ, ולא צפוי להאט גם השנה. השנה היא תצמח ככל הנראה 37%, כלומר שבסוף השנה הזו העסק יהיה גדול פי 4 מאשר לפני הקורונה, שם נסחר ב 600 דולר למניה. מצד שני, מחיר המניה התקדם רק 67%. האם מגיע ל MELI תמחור יחסי נמוך יותר מאשר היה לפני הקורונה? לדעתי לא. העסק, בסוף השנה הזו, יהיה 300% גדול יותר. לדעתי, המניה צריכה לשקף לפחות חלק מההתקדמות הזו (הערכה שלי – סביב 2000 דולר למניה).

MELI היא עוד הסיפור העדין, ישנן חברות שנחתכו הרבה הרבה יותר (קחו למשל את UPSTART, חברה רווחית, שמחירה ירד לא פחות מ 80% מהשיא – י.ע.), והתמחור שלהן עבר מקיצון אחד, לשני. כמובן שחלק מסיפורי הצמיחה לא זכאים להתהלך ביננו והם כנראה יתאפסו, אבל לדעתי, בניגוד למשבר 2000, לא מדובר ברוב.

סנטימנט

אחד העזרים המרכזיים שאני משתמש בהם כדי "להרגיש" את השוק הוא טוויטר. כשמסתכלים על הפיד שעה, אפשר לא רק למצוא רעיונות השקעה, אפשר גם להבין איך מרגישים המשקיעים, באופן ממוצע. כאשר הפיד שלי מאוד מאוד שלילי, זה בדרך כלל אומר שאנחנו קרובים לתחתית, לפחות מקומית. לאחרונה ראיתי טוויטים כמו "RIP Growth Investing" שצייצה אושיית רשת ידועה, ראיתי כל מיני צייצנים שמצייצים ציוצי שמחה לאיד וכו'. אפילו חבר שאנחנו מדברים לעיתים רחוקות, פנה אלי בשאלה לפתע – הוא פונה אלי בנקודות קיצון בדרך כלל – בנקודות שפל או שיא. כשאני רואה כל כך הרבה שליליות, ברור לי שאנחנו קרובים לתחתית, כלשהי לפחות.

צריך להבין – אין שום דבר "רע" בצמיחה. ההפך, צמיחה היא חלק בלתי נפרד מהשווי של חברה. חברה צומחת תמיד תהיה שווה יותר מחברה לא צומחת. את הכסף הגדול שלי עשיתי בחברות צומחות, כי הזמן הוא לטובתך. ה-"רע" מצוי במחיר אותו הקונה שילם. אם המחיר גבוה מידי, הוא יסבול כמו שסובלות עכשיו החברות- טובות ופחות טובות. במידה והיה זהיר, גם אם המחיר לא היה מי יודע מה, הזמן מתקן את המעוות.

סיכום

במשברים אפשר לעשות כסף גדול. למשל, למרות שלדעתי זה עוד לא נגמר, באופן אישי השתמשתי היום בקצת אופציות על חברת צמיחה כדי לחזק את האפסייד שלי. לדעתי הכסף הגדול במשבר הנוכחי הוא בחברות הצמיחה, ואליהן הכסף יזרום לאחר שהאבק ישקע. זה עשוי לקחת כמה חודשים – אולי שלושה או ארבעה עד שנמצא את התחתית ואני כנראה מאוד מקדים את המאוחר, אך קשה לי להאמין שעכשיו העולם יאיץ ואנחנו פתאום נחזה בעולם חדש שהתמ"ג שלו גדל 6-7% בשנה. לדעתי, נחזור לעבר והכסף ימשיך לחפש נקודות אור של צמיחה בעולם שכלכלתו סטגננטית.

כל הכתוב פה זו כמובן דעתי, ואני טועה לא פעם. אבל כיום, זה נראה לי ברור יותר. נראה כמה מהר תתקרר הכלכלה בלי הסם שלה, נראה כמה מהר תרוסן האינפלציה ונראה כמה מהר יחזרו המשקיעים לחפש נקודות צמיחה. כיום השוק מתמחר התקררות די מהירה. היופי הוא שהצמיחה כיום מתומחרת ממש בנוח, ככה שגם אם צודקים בערך (כמו שכתבתי בהתחלה), אפשר לעשות כסף.

במשברים – הכי טוב זה לקום מהכיסא וללכת לטייל בחוץ. זה גם כיף, זה גם מנקה את הראש, וזה גם עושה הכי הרבה כסף.

יש לקרוא את הפטור מאחריות, ויש לי עניין בכל המניות המוזכרות.

20 thoughts on “זה מכשול, או שזו שלולית? או איך חוזרים להיות ילדים

  1. Haim Sabo

    אסף, כל כך נכון.
    אלה ימים שאני כועס על עצמי שלא השארתי קצת כסף בחוץ בשביל לקנות
    The stock market is the only market where things go on sale and all the customers run out of the store…
    Meli דוגמא מצוינת למנייה מדהימה, מחירים ברצפה.
    בעת משברים כאלה אני אומר אדם צריך לשאול את עצמו, לו היתה לי ההזדמנות לחזור בזמן האם הייתי קונה את המנייה X במחיר Y.
    נניח היית קונה את אפל בשער של 100 דולר? את מייקרוסופט ב 120? את MELI ב 900 דולר?
    אז המשבר הוא מצב טוב יותר משום שהוא מכונת זמן פיקטיבית כאשר הביזנב השתפר, שולי הרווח השתפרו, האופציונליות גדלה, החפיר העמיק אבל השער הוא של 2019.

    לסיכום, אסף אני איתך (בתקווה שפעם הבאה יהיה יותר כסף בחוץ לנצל)

    Reply
    1. אסף נתן

      לא צריך כסף בחוץ בשביל לנצל. זה יותר נוח ואני איתך, אבל למשל אני בלי כסף בכלל, אפס מזומן. היום מכרתי מניה בהפסד וקניתי אופציות ומניה אחרת. כבר בסוף היום הסיפור הזה עשה כסף. הידיים שלך אף פעם לא קשורות, רק המוח 🙂

      אני זוכר שעוד הייתי בהייטק במשרה חלקית ואפל היתה לפני הספליט הקודם שלה – ב 2014. לדעתי זה היה ב 2012 או משהו כזה. היא היתה ב 700 דולר דאז, ואני זוכר שאחד העובדים שם אמר לי שצריך לעשות עליה שורט שהיא מנופחת וכו'. אני אמרתי לו שלא נכון וכו' – צומחת וכו'. והיא באמת ירדה ל 500 חודשיים אחרי ואני בתור מישהו שהחזיק הרגשתי מטומטם. הספליט ב 2014 היה 1:7, הספליט ב 2020 היה 1:4, כלומר ש 700 דולר דאז דאז שקול ל 25 היום. והיא ירדה מ 25 ל 17. היום לאחר ירידות ב 160. מצחיק איך הזמן נותן לזה פרופורציה. ושוב – זה נובע מצמיחה אדירה.

      Reply
  2. benny

    תודה רבה אסף.. מעניין מאוד.
    לגבי Meli לא רשמת י.ע כפי שעשית עם upstart
    יש לך מעט עניין בmeli ?
    תודה על הפוסט

    Reply
    1. אסף נתן

      תודה!
      כתבתי בשורה האחרונה – יש עניין בכל המניות המוזכרות. גם במלי וגם באפסטרט

      Reply
  3. אסף נתן

    נראה שמישהו קרא את הפוסט שלי או שתפסתי תחתית שוב, השוק עלה ממינוס 4% כמעט לפלוס 0.5% בסגירה. מי שהוביל את העליות הן מניות הצמיחה כמובן…. בואו נראה עוד כמה חודשים.

    Reply
  4. Tal Inbar

    אסף,

    כיף לקרוא שוב פוסט שלך.

    הלכת על הצד המוניטרי וזה צד אחד אבל האינפלציה שמרימה ראש היא אינפלציה מוטת תשומות, השקעות הון חסר רבות שנים בחומרי גלם קשים ואנרגיה בצירוף יציאה מהקורונה ו Energy transition וכנ"ל בשוק העבודה מחסור כרוני בנהגים עובדי בניין וכו.
    הכסף של ההרחבה המוניטרית הלך לנכסים פיננסיים ונדלן ולכאלה שהנטייה השולית שלהם להוציא נמוכה(העשירון העליון) העלייה בשכר העובדים הולכת לצריכה ויוצרת עוד ביקוש למוצרים.

    אבל למה בכלל להתעסק במקרו? מה זה משנה לחברות עם היתרונות התחרותיים בתמחור טוב, הרווח של החברות הוא ראלי ולא נומינלי, זה לא אג"ח, חברה עם כח תמחור מעלה מחיר בסביבה אינפלציונית. והטייק רייט של המארקט פלייסס הוא באחוזים.

    היום למשל קניתי שופיפיי לראשונה והיא סגרה 12% יותר ממחיר הקניה.
    משברים נותנים הזדמנויות למי שלא חושש לנצל אותם, יש לו אופק השקעה ארוך ויודע לחיות עם התנודתיות ואז מתברר בדיעבד שהם גם הכי רווחיים.

    Reply
    1. אסף נתן

      צודק, אולי סתם נכנסתי למאקרו שאין לי שם שום יתרון.
      הגישה שלך טובה יותר, פשוט לקנות חברות מעולות במחיר טוב והזמן יעשה את שלו.

      Reply
  5. הקורא

    מקורי הגיוני ומעניין.
    ישר כוח!

    Reply
  6. הקורא

    לגבי MELI, היא אכן חברה טובה, אבל התימחור שלה עדין חללי. אני בספק אם התחזית שלך לגביה נכונה גם בטווח של כמה שנים קדימה.

    Reply
    1. אסף נתן

      אני לא חושב שהתמחור חללי. אם אני משווה לעבר היא מתומחרת בזול, במיוחד אם ניקח בחשבון את הדהריסקינג שהעסק ביצע. כמובן שאפשר לטעון שבמשך כל 13 השנים האחרונות היא לא תומחרה נכון אבל זה דיון אחר. בוא נחזור לכאן עוד שנה שנתיים ונראה.

      Reply
      1. הקורא

        זה אכן מה שאני טוען.
        בשמחה – בתקווה ששניינו עדין נהיה באזור… 🙂
        בכל מקרה מאוד נהנה לקרוא אותך.

        Reply
  7. benny

    אסף קנית את אפסטרט בשטוקהולם או ארהב ?
    תודה

    Reply
    1. אסף נתן

      ארצות הברית. אין המלצה ואני יכול למכור היום…

      Reply
  8. Hai uzan

    היי אסף, אחלה פוסט, מסכים ביותר!

    רק ביחס למה שאמרה אשתך…

    "יש לך מקצוע מעצבן – כשהמניות עולות אתה מאוכזב (כי הסיכון עולה ומתקרב הרגע שנפרדים וצריך למצוא רעיון חדש). כשהמניות יורדות – אתה מאוכזב (כי יש לך פחות כסף)"

    זה עניין של גישה, תגיד לה שיש לנו מקצוע/תחום מעולה – כשהמניות עולות אנחנו שמחים (כי יש לנו יותר כסף) וכשהמניות יורדות ( הסיכון יורד ויש הרבה רעיונות חדשים במחירים טובים).

    שיהיה בהצלחה!

    Reply
  9. albert yaron

    מעניין.
    החזקתי LGIH עד לפני חצי שנה. בעקבות הפוסט בדקתי מה קורה איתה היום, היא חזרה למחיר די אטרקטיבי. אצלול קצת לראות אם יש משהו מיוחד בדו"חות שמשפיע על התמחור, או שמדובר בעיקר על חשש מעליית ריבית.

    Reply
  10. Nir Rosen

    שלום,
    הכל תלוי באם המכפילים יחזרו לרמות שהיו בהם. אני חושב שלא, לפחות לא בזמן הקרוב.
    גם לא לחברות ריווחיות, שלא יפשטו את הרגל.
    הבעייה היא שהמכפילים ממש ממש גבוהים. ל UPSTART יש היום מכפיל 60. כמה מגיע לה?
    אם הצמיחה תהיה בבעייה – למשל כי הריביות יעלו והלוואות יהיו יקרות יותר – אז המכפיל יתכווף עוד יותר.

    Reply
    1. אסף נתן

      דבר ראשון בוא נסכים על המכפיל – אני מבין שלקחת את המחיר של המניה וחילקת ברווח GAAP של שנת 2021. אבל אתה צריך להסתכל לאן הכדור הולך, לא לאיפה שהוא היה. הרווח של שנה שעברה הוא של שנה שעברה. אל תשכח שזו חברה שצומחת 20-30% בכל רבעון שעובר, ועברה לרווחיות זה עתה. אתה מצפה שהיא תחזור אחורה? אני לא (אולי אתה כן, סבבה). אז מה רלוונטי הרווח של רבעון ראשון שנת 2021 לחישוב שלנו? כנראה שלא רלוונטי. ברבעון האחרון הרוויחו 89 סנט למניה. צופים לפי התחזית צמיחה של 65% בשורה העליונה – ובשנה שעברה היה אותו סיפור -החברה אמרה שתצמח 50-60% ואלה היו הערכות האנליסטים ובסוף צמחה 250%. אז לפי הרבעון האחרון – 89 סנט, קצב שנתי של 3.56, אנחנו כבר במכפיל 28 על קצב שנתי של רבעון **שעבר**. בוא נניח שהצמיחה של 65% בהכנסות שהחברה צופה תתורגם רק ל 50% צמיחה ברווח (לא סביר, אבל נניח). ובוא נניח שהחברה לא תעשה ביט לתחזיות. אז כבר מדובר על רווח של 5.34 דולר השנה. זה כבר מכפיל 18. על השנה הזו שכבר עברנו כמעט רבע ממנה. ולא דיברתי על שנת 2023.
      ועכשיו – האם היית משלם מכפיל רווח רגיל, של 18 על השנה הנוכחית, לחברה שיודעת לצמוח מעל 50-100% בשנה? כנראה שכן. ומה עם סביבת הריבית? לא מעניין. שהריבית תעלה ל 10%.
      אם יעלו ריבית וההלוואות יהיו יקרות יותר, יתכן שהבנקים יתנו פחות הלוואות. האם זה משנה לאפסטרט? שוק ההלוואות בארצות הברית נמדד בטריליונים. בכל שנה. הנפח שעובר דרך אפסטרט הוא מספר נמוך של מיליארדים. אפסטרט היא אולי פרומיל מהשוק. האם זה באמת משפיע על החברה? לא נראה לי. הסיכון באפסטרט הוא סיכון אחר – סיכון של הבנק שמאגח להם את ההלוואות (דיברו עליו), סיכון של חיתום לא נכון. סיכון של דיסרפשן, של מוניטין וכו'. יש סיכונים בהחלט. זו חברה צעירה. אבל ממש, ממש אין לה סיכוני מאקרו. סיכוני מאקרו כמו האטה כלכלית או עליות ריבית וכו' רלוונטיות לחברות בוגרות בהרבה שמיצו את הפוטנציאל שלהן.
      ——–
      אגב – אין עניין באפסטרט בשלב זה (שמע… עלתה 100% בתוך שלושה שבועות… והיו לי אופציות) אבל עשוי להיות שוב עניין אם המניה תמשיך לרדת, אולי כבר מחר

      Reply
      1. Ariel Cohen

        אתה מדבר על UPST? כי היא ממש לא עלתה 100 אחוז בתוך 3 שבועות..

        Reply
        1. אסף נתן

          סליחה, אתה צודק.
          ב 24 בינואר היא היתה ב 75, וב17 בפברואר ב 157. כלומר 109%, ולא 100%, בהפרש של שלושה שבועות ושלושה ימים, ולא שלושה שבועות. אז צודק, טעיתי, כמו שאמרת – ממש לא 100% בשלושה שבועות.
          אני קניתי ב 87, ב 25 לינואר, ממש כשפורסם הפוסט הזה, מכרתי סביב 152 חלק, שלושה שבועות אחרי, ואז היא ירדה וכשהיא הגיע מעל 160 בתחילת מרץ (כלומר, יותר מ 110% מהתחתית) מכרתי את כל מה שנשאר.

          Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *