ולמרות הכל נוע תנוע – פוסט מספר 3 או – אני מקווה שברור לכולם איך זה יגמר

By | 29/11/2017

זהו פוסט ההמשך לשלושת הפוסטים הקודמים בנושא – הפוסט הראשוןנוע תנוע 1 ונוע תנוע 2, כל אחד נכתב בגדול במרחק של שנה וחצי מקודמו. בתום כמעט שנתיים מהפוסט האחרון בנושא, חשבתי לרענן טיפה את הנושא.

כפי שכתבתי בנוע תנוע 1, הביטקויין, כמו כל דבר חדש ומרגש, מתקדם קדימה "בבועות". בעבר כתבתי שכלכלה קטנה כמו כלכלת הביטקויין הגיוני וסביר שתנוע בחדות מעלה וגם מטה. בפוסט דאז סימנתי שלוש בועות במחיר הביטקויין, מאז היתה בועה נוספת ביוני 2016 וכיום, אם למישהו יש ספק, אנו רואים שוב בועה. עם זאת, בחמש הבועות שזיהיתי תמיד שיא הבועה הבאה היה גבוה מקודמתה, ככל שעוד ועוד אנשים מאמצים את הביטקויין.

אני מקווה שברור לכולם איך זה יגמר – בעוד חודש או חודשיים (אני שוב מתנבא, בינתיים פגעתי ב 100% מהנבואות שלי בביטקויין (דופק על החזה ושואג כמו טרזן) אבל זו עדיין מלאכה של שוטים) אני מניח שהמחיר יהיה נמוך משמעותית מאשר המחיר כיום, אך זה לא אומר כהוא זה על התקדמות הביטקויין אל כוון המיינסטרים.

כיום אני חושב שהביטקויין או נגזרת שלו קרובות מתמיד להיות מיינסטרים (אך אולי עדיין רחוק?), ואני יודע שאני הולך נגד אנשים שאני מאוד מעריך כמו ג'יימי דיימון ובאפט, אבל זו דעתי וכמו שכתבתי בעבר, דעתי היא שהם יאכלו את הכובע, בצורה זו או אחרת. היום אפשר לקנות כרטיסי טיסה בביטקויין, אפשר לשלם באקספדיה, אפשר לקנות משחקים לאקסבוקס ותוכנות במיקרוסופט בביטקויין, והנה כתבה מביזנס אינסיידר שמראה רשימה שלמה של מקומות שבהם אפשר לקנות בביטקויין. אולי המחשב הבא שלי יוזמן וישולם בביטקויינים. אם זו לא התקרבות למיינסטרים אני לא יודע התקרבות למיינסטרים מה היא.

אך התקרבות הביטקויין למיינסטרים היא לא הגורם היחידי שבגללו אני מאמין שיש סיכוי טוב מתמיד שהוא יאומץ בתור מכשיר תשלום. הסיבה הנוספת שדוחפת את הביטקויין למיינסטרים היא הרגולציה המתהדקת.

הסרטן הרגולטורי – והוצאת קיטור

בתור מנהל קרן אני נחשף לרגולציה כשהיא יוצאת, רגולציה ישראלית וגם בינלאומית. עם השנים אני מרגיש את הרגולציה מתהדקת והולכת כמו חבל מסביב לצוואר של עסקים, במיוחד עסקים פיננסיים. אם כיום הייתי מקים את עדן, סביר להניח שעדן היתה מתה בינקותה, זו דעתי.

סטפת הטפסים שעל משקיע למלא כשהוא מעביר כסף, או, חלילה וחס, משקיע כסף בקרן גידור, הולכת ותופחת עד למצב שכיום אי אפשר להעביר סכומי כסף מעל 100,000 דולר בלי לקבל מבול של שאלות ולתרץ מפה עד לפינה איך זה שיש לך כסף. כשדיברתי עם נתנאל אתמול בטלפון התחלתי להרגיש שהכוון הוא מה שהיה בשנות ה 60 וה 70 בארץ, שאי אפשר היה לפתוח חשבון בחו"ל וכל תנועת כספים היתה מדווחת. כמה טוב היה אז, הלא כן?

למשל, הדרישה של רשויות הלבנת ההון ומימון הטרור, למלא אינסוף טפסים ולזהות את הלקוח עם שתי (!!) תעודות זיהוי שונות, וכל זאת לאחר שהלקוח מעביר אלי כספים שהגיעו מ… בנק הפועלים והפניקס? באמת? לא מדובר פה בלקוח שהעביר מזוודה של מזומן או זהב. מדובר על כסף שהגיע מהמערכת הבנקאית, כסף שאין לא ברירה אחרת אלא להיות מדווח. כלומר, שאם הלקוח הוא סוחר סמים ומממן את חיזבאללה, אני, אסף נתן, אם אבקש ממנו תעודת זהות וגם רשיון נהיגה (כי אולי תעודת הזהות מזוייפת אז צריך גם רישיון נהיגה, כי ידוע שמי שמזייף תעודת זהות אין סיכוי שיזייף רשיון נהיגה!), ויבקש ממנו למלא טופס שמצהיר שהוא לא מממן טרור (כי ידוע שמי שמממן טרור לא משקר, ואין סיכוי שימלא את הטופס באופן שקרי), אולי אני אצליח לעלות על מזימת סמים וטרור ושחיתות שבנק הפועלים והפניקס, שני גופים ששניהם בדקו את הכספים, לא עלו בעצמם עליה, נכון?

זו רק אחת מדרישות שאין לי מילה אחרת חוץ מלתאר אותן בתור מטומטמות, אשר מושתות עלינו בקרים לימים. יש אינספור כאלה, אינספור. דוגמא נוספת היא למשל הדרישה של הרשות לניירות ערך בנוגע ללקוח "מסווג". לקוח מסווג הוא לקוח שעונה על אחד משלושה מבחנים שקבעה הרשות (למשל, מבחן ראשון – האם יש לך מעל 8 מיליון שקל בנכסים נזילים) ופועל יוצא של סיווג לקוח בתור "לקוח מסווג" הוא שלקוח זה לא צריך את ההגנה של חוק ניירות ערך (למשל, חובת תשקיף וכו'). מדובר באנשים עשירים מאוד שנחשבים משקיעים מתוחכמים. מבחינתי, קל לי יותר לקלוט אדם שכזה לקרן כי המון מגבלות רגולטוריות שחלות עלי לא תקפות לגביו.

כדי שאוכל להתייחס ללקוח בתור לקוח "מסווג" הרשות דורשת טופס הצהרה שהלקוח הוא לקוח "מסווג" חתום על ידי הלקוח. הטופס מציין בפרוש את המבחנים, דורש מהלקוח לסמן על איזה מבחן הוא עונה וכתוב שם "אני מסכים להיות מסווג בתוך לקוח מסווג ויודע מה פירוש סיווג שכזה". אבל דא עקה, החתימה של הלקוח לא מספיקה, כי אולי הוא משקר או טיפש ולא מבין את המבחנים (שהם מאוד, מאוד פשוטים) והרשות בתור גוף פטרנליסטי לא יכולה לתת לאדם מבוגר להחליט בעצמו, כי הרי כל עם ישראל ילדי הרשות. כולנו ילדים חסרי ישע, לכן צריך אישור של עורך דין או רואה חשבון שיחתמו על הטופס בנוסף להצהרת הלקוח, שכזכור, הצהיר שהוא לקוח מסווג ועשיר, אך זה לא הספיק לרשות. יצא לי לדרוש מאדם שההון שלו מעל 100 מיליון דולר להביא אישור מרואה חשבון שהוא אכן כשיר. כן כן, באמת. זה אפילו מעליב, הלא כן? איך זה נראה שאתה ניגש לאנשים העשירים בישראל ומבקש ממנו אישור מאמא ואבא?

אבל זה לא הכל!!! האישור של רואה החשבון או עורך הדין, אף הוא לא מספיק!! כלומר הרשות אינה יכולה להסתפק בהצהרה של הלקוח, אדם מבוגר, לגבי הונו והסכמתו להיות מסווג בתור לקוח מסווג וויתור על הגנת הרשות לניירות ערך, ועוד בנוסף כאשר ההצהרה חתומה על ידי עו"ד או רו"ח. בנוסף לכל זה, עורך הדין או רואה החשבון צריכים לפרט בטופס מה הם בדקו בדיוק! כלומר הרשות לא רק שחושבת שהלקוח הוא ילד טיפש שלא אחראי לגורלו, אלא אולי גם עורך הדין או רואה החשבון הם מטומטמים או שקרנים, ולכן הם צריכים לפרט לה בדיוק מה הם בדקו. כמו גנון, גן ילדים. כבר יצא לי להחזיר טופס לאנשים עשירים מאוד, ולומר להם שזה לא מספיק לי שהם חתמו ועורך הדין שלהם חתם. הם חייבים לומר מה הם בדקו. אנשים כאלה אלה לא אנשים שיש להם זמן להתעסק בהלוך וחזור של טפסים כי רואה החשבון שלהם לא מילא משהו כמו שצריך.

וכל זאת תחת מעטה של שתיקה. המגזר העסקי שותק, ובולע. סופג. מכיל. למשל במקרה של הרשות לניירות ערך, אף אחד לא מתבטא כנגד הרשות מפחד זעמו של הרגולטור שבהינף קולמוסו יכול לחתוך ולגדוע את מפעל חייך, רגולטור המשמש חוקר, שופט ותליין. ככה זה כשאין גוף מבקר. עשר פעמים חשבתי האם לכתוב את זה בבלוג שלי, שפתוח לעיני כל, מפחד שאולי מישהו מהרשות לניירות ערך יקרא, יסמן אותי ויוריד אותי לתחתיות שאול. לא משנה שאנו מדקדקים בכל מה שאנו עושים בקרן בפן הרגולטורי. אם סומנת, אתה מת, גם אם אתה נקי כמו המלאך גבריאל.

די בעלעול בהחלטות הרשות לפניות מקדמיות כדי לקבל חלחלה ולהבין שהאנשים שם רואים במגזר העסקי שאותו הם מבקרים בתור אוייב שיש לדפוק אותו ולשחק לבית שמאי ואף מעבר לכך, להגיע למקרים שסותרים את ההגיון הבריא (ויש לי עוד לפחות עשר דוגמאות שההגיון הבריא לא חודר את דלתות הרשות).

וזה רק בארץ, מה קורה בחו"ל? עוד לא דיברתי על ה FATCA באמריקה, או על ה CRS באירופה ומשטרת המס ב UK, שהם דורסניים ומטומטמים בפני עצמם.

בתור מי שחשוף לזה בקו האש הראשון, אני חושב שהרגולציה השתגעה. היא מתנהגת כמו סרטן, כמו משהו שגדל ומתפרע ואין עליו ביקורת. גם בארץ, וגם בחו"ל. מילא אם הרגולציה היתה מונעת הונאות, או מקטינה את היקף הכסף השחור, אבל היא ממש, אבל ממש לא, והיא משיתה עלויות בלתי נסבלות על המגזר העסקי כדי לכסות את התחת של הרגולטור, שלא יצא אהבל בעיתונות (לא שזה עוזר). אנשים שומרי חוק נקנסים ונאנסים על ימין ושמאל כי קוצו של יוד באינסוף הדרישות של הרגולטור לא צוית על בוריו.

נכון, יש כסף שחור, וזה "לא צודק" ו- "לא בסדר" (ולא בכדי תחמתי מושגים צדקניים כאלה במרכאות כפולות ומכופלות) אבל לדעתי המס שנכנס למערכת כתוצאה מהתהדקות הרגולציה זניח לעומת העלויות שנושאים בהן העסקים (כמוני) שסובלים ממנה. לא רק שנטל המס על הכתפיים של עבדכם הנאמן כבד מנשוא (מעל 55% מהשקל הראשון, אתם מאמינים?), אלא אני גם צריך לשלם פרוטקציה לרגולטורים ולעורכי דין ורואי חשבון כדי שהרגולטור לא יבוא ויכנס באמאמא שלי, כי הוא יכול – כי אני שומר חוק. כמובן שהעבריין מוגן, כי הרגולטור לא רואה אותו בכלל.

הנה דוגמא לטמטום הקיצוני של הסיפור הזה. וכמובן שזה לא עוזר. זה באמריקה, אבל דומה מאוד למה שקורה בישראל.

למשל, יש לי חבר שחי בחו"ל שרצה להעביר כסף למשפחה שלו בארץ. מספר הבעיות והרגולטורים ועורכי הדין ומסכת ייסורי גיהנום שהוא היה צריך לעבור היתה בלתי תאומן, ואני לא בטוח שבסוף הוא הצליח. להעביר כסף למשפחה! לא לסוחר הסמים השכונתי.

הבעיה של מבול הרגולציה הזו היא שהיא הופכת את האדם הפשוט ושומר החוק לגנב. אתה קודם כל גנב ופושע עד שהוכחה חפותך. הסובל הראשי מהרגולציה הם לא מעלימי המס, הם כלל אוכלוסית בעלי העסקים. קשה שלא לראות בסיפור עונש קולקטיבי או פחד של הרגולטור לצאת "פארייר" מול המיעוט השחור ולכן הוא מקשה על כולם בחזקת "עדיף שיהיה פחות לכולם וכולם יסבלו מאשר שאני אצא פראייר".

סובל נוסף הוא האזרח הפשוט – כן כן, אתה. אני מצביע עליך. אולי כל מה שכתבתי זר לך, אבל כל הגופים הגדולים במשק מתמודדים עם הרגולציה – החל ברמי לוי וכלה בכלל או מיטב. כולם שוכרים עוד עורכי דין, מתאימים תהליכים, סובלים וממשיכים. בסופו של דבר הם משלמים ברווחיות. כי הם יכולים. מי לא יכול לשלם ברווחיות? ניחשת, העסקים הקטנים – הם פשוט מתים. בסבך רגולטורי אינסופי הגדולים שורדים והקטנים מתים ובכך הרגולציה בעצם מגנה על החזקים, למרות שמטרתה הגנה על החלשים… הפוך, גוטה, הפוך. בנקודה זו אפנה גם אל המאמר הנהדר, המאלף של איילת שקד בנושא. תדפיסו, תשמרו בצד, ותקראו לפני השינה. כשאני קראתי את זה הדם שלי בער (איילת, הרווחת את הקול שלי, לא משנה לאן תלכי). עדן תשרוד כי היא גדולה, אבל קרנות אחרות? אני באמת לא יודע. המסעדה השכונתית שלך, שפעם היתה צריכה לענות ל5 דרישות רגולטוריות, היום צריכה לציית למעל 1000 דרישות רגולטוריות! לא פלא שהעסקים האלה לא שורדים, הלא כן?

אני מאמין שברגולטור יש אנשים שבאמת אכפת להם והם באים לתקן עוול, אך הבעיה שהם לא רואים את ההשפעה המערכתית של הפתרונות שהם מציעים. לפני פתרון בעיה צריך לבוא דיון מקיף עם המגזר העסקי כדי למפות את החסרונות והיתרונות.

כשאני רואה את כל אלה ואת התפרעות הרגולציה ואני רואה את הקלות שבה אפשר להעביר כספים בביטקויין, לתוך משטרים חשוכים, מתוך משטרים חשוכים, לתוך כלכלות מערביות והחוצה מהן – קשה לי להאמין שהוא או נגזרת שלו לא יתפסו ולו רק מכיוון שהרגולציה מכריחה אותו לתפוס.

 

33 thoughts on “ולמרות הכל נוע תנוע – פוסט מספר 3 או – אני מקווה שברור לכולם איך זה יגמר

  1. איל

    אתה מתאר עתיד שבו חלק משמעותי מכלכלת העולם המפותח יעבור לביטקוין בגלל הרגולציה. מעבר לשזה שלא ברור לי איך זה יקרה, המשמעויות של זה גדולות בהרבה מהמטבע עצמו

    Reply
    1. אסף נתן

      יתכן.
      פעם אנשים היו יכולים להחביא כסף בשוויץ. היום השוויצרים מדווחים כמו כולם.
      לדעתי לא רחוק היום שאנשים יחביאו כסף בביטקויין ודומיו.
      צריך לתת לרגולטורים לקרוא קצת ביוגרפיות של אנשי עסקים, אין ביוגרפיה אחת שלא מדברת על קטטות עם הרגולטור. גם טיפה איין ראנד לא יזיק לרגולציה.

      Reply
  2. yrnkrn

    אם השימוש בביטקוין לעקוף רגולציה מעיקה ואו מיותרת יהפוך לשגרה, חקיקה יכולה להפוך שימוש בביטקוין לעבירה פלילית ובזה הנושא נסגר עבור האזרחים שומרי החוק. טכנית יהיה אפשר להמשיך להשתמש אבל מי שייתפס ישלם ביוקר.

    Reply
    1. אסף נתן

      אני מסכים, אבל תראה את הצד השני – זה דומה למי שמוריד תוכניות טלויזיה בביטורנט או מי שמוריד את מרשם אזרחי ישראל או כל דבר אחר… כל אלה עבירות פליליות ועדיין אנשים מורידים את מרשם האזרחים ותוכניות טלויזיה במלוא הדלי. הדרך לסגור את זה תהיה לסגור את האינטרנט.

      Reply
      1. yrnkrn

        מאיר ליוור שהפיץ את מרשם אזרחי ישראל נמצא עכשיו בכלא והנאשמים האחרים בפרשה גם נענשו.

        כרגע הרגולוציה לא יודעת איך לאכול את הביטקוין ולכן הוא נראה זמנית כ"מפלט רגולציה" להעברת כספים קלה. אםככל שהביטקוין יעשה נפוץ ושימושי תהיה רגולציה של ביטקוין כמו כל אמצעי אחר להעברת כספים.

        טכנית אפשר לפעול בביטקוין לא לדווח ולקוות שלא תיתפס אבל מספיק שהרשויות יזרקו משתמש ביטקוין לא-מדווח אחד לכלא מדי פעם כדי שהאנשים הלא-פלילים יצייתו לחוק. לא שונה מכל עבירה אחרת שמבצעים ומקווים לא להיתפס.

        Reply
  3. Shlomitsur

    הרגולציה כמעט תמיד מגיעה באיחור ופה לא נראה לי שזה שונה, המדינות רוצות לדעת איך הכסף של האזרחים זורם וקניית ביטקוין מצריכה תשלום בכסף אמיתי, זאת נקודה יחסית קלה למדינות להפעיל רגולציה, מה גם שמספיק הצהרה של המדינה "כל אזרח שקנה ביטקוין חייב בדוח פעולות שנתי" וכבר כיסית 90% מהשימוש בביטקוין ודבר אחרון למי שלא יודע הספר הראשון על הביטקוין נכתב כבר לפני יותר מ-150 שנה כך שאין הרבה חדש תחת השמש https://www.amazon.com/Extraordinary-Popular-Delusions-Wordsworth-Reference/dp/1853263494
    ואפילו שלמה המלך בעצמו הגיב על זה "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

    Reply
  4. שירה

    היי אסף,
    פוסט מעניין מאוד, במיוחד כל הפרטים על הרגולציה שלא הכרתי..
    אני מסכימה איתך כי הביטקוין ודומיו קורצים מאוד מבחינת השקיפות והפשטות של הדברים. אולם מבחינה טכנולוגית אין כמעט עוררין שרוב המטבעות לא נמצאים בשלב בו הם יכולים להוות תחליף רציני לתשתית כ"כ גדולה של החלפות כספים כפי שהיום קורה בעולם ה"אמיתי" (ע"ע הזמן שאותו צריך להמתין, הבורות הרבים בטכנולוגיית אית'ריום ועוד ועוד). אם מבחינה טכנולוגית הכול עדיין די בשלב ראשוני, מה גורם לך לחשוב שזו השקעה נכונה? הרי, כולם מודים שהחידוש הוא הבלוקצ'יין והוא עדיין בוסרי.
    ברור לי שניתן לרכוב על הגלים שבאים והולכים בשביל בינתיים לעשות כסף, אבל אם מנסים להכניס קצת מחשבה וראש, זה עדיין מרגיש הימור אחד גדול.

    Reply
    1. אסף נתן

      כתבתי בפוסטים הקודמים אם אני לא טועה שביטקוין והשקעה אלה שתי מילים מנוגדות. ברור שזו ספקולציה מארץ הספקולציות.
      מחר הביטקויין יכול לרדת לאפס.
      זה לא משנה את העובדה שהטכנולוגיה שהוא מציג תשנה את עולם הכסף והמסחר.

      Reply
  5. אסף נתן

    תראו איזה יופי – בצהריים, כשהביטקויין הגיע ל 11,000 דולר לחתיכה כתבתי שזו בועה. הנה בשעות האחרונות הוא התרסק ממעל 11,000 דולר ל 9700 דולר עכשיו. הופס עשיתי ריפרש –
    9600 דולר. עוד ריפרש – 9550. חחח. בטח עוד חודש הוא יהיה ב 4000 דולר.
    אבל כמו שאמרתי – ולמרות הכל נוע תנוע.

    Reply
  6. Ido Meroz

    אסף, אני מסכים עם מה שכתבת על הרגולציה. העולם השתגע לגמרי בשנים האחרונות. השאלה היא האם לא הגענו לאיזה שהוא שיא מהבחינה הזו.

    הרגולציה הנוכחית גורמת לפגיעה קשה במגזר העסקי (וגם באדם הפרטי) ונראה לי שיותר ויותר אנשים (כולל פוליטיקאים) מתחילים להבין את זה. ממשל טראמפ מבין את זה ועושה שינויים. גם, למשל, בהונג-קונג מתחילים להבין את זה. הממשלה כאן זמנה לפני כמה חודשים את ראשי הבנקים והורתה להם להירגע עם הדרישות המוגזמות שלהם.

    בקשר לביטקויין קשה לי להסכים איתך.

    נניח, למשל, שאני רוצה להעביר כסף למישהו בארץ. היום הבנקים יעבירו אותי שבעת מדורי גיהנום לפני שהכסף יעבור. אז נניח שאני לא רוצה לבזבז כסף וזמן על אלף ואחד אישורים ובמקום זה מעביר ביטקויין.

    אבל מה יעשה זה שקיבל ממני את הכסף? הרי אין לו שום דרך להכניס את הכסף הזה חזרה למערכת הבנקאית. היום על כל הפקדה של מעל ל-50,000 ש"ח (אני חושב) צריך אישור. אז מה הביטקויין עזר לי?
    ההיפך, מה שעשיתי זה לקחתי כסף לבן ולגיטימי שנמצא בתוך המערכת הבנקית – כסף שיכולתי להוכיח בקלות את המקור שלו, והפכתי אותו לכסף שחור.

    לקחתי כסף לבן והשחרתי אותו. מה זה עזר לי? ההיפך, זה רק פגע בי.
    עדיף כבר לעבור סיוט בנקאי של כמה חודשים. לפחות הכסף נשאר לגיטימי.

    גם במקרה שלכם, הייתם מקבלים הפקדה של ביטקויין לקרן? קשה לי להאמין.
    כנ"ל לגבי משטרים חשוכים. אז מישהו ממדינה נחשלת רוצה להבריח משם כסף וקונה ביטקויין. אבל איך הוא יפקיד את הכסף הזה חזרה לתוך המערכת הבנקאית?
    אף בנק בעולם לא יקבל כמות כסף גדולה אם היא באה במזומן.

    Reply
    1. אסף נתן

      עדו אני לא מסכים איתך.
      דבר ראשון לקנות ביטקוין זה לגיטימי וזה לא משחיר את הכסף. ישנם לא מעט עסקים שהם "חלפנים" שיעשו את העבודה עבורך. לצורך העניין, היית יכול להמיר את הכסף לביטקויין בהונג קונג (ולשלם במטבע הונג קונגי) דרך חלפן מקומי, להעביר את הביטקוין למישהו בארץ, ואותו מישהו בארץ היה יכול להמיר אותו לשקלים דרך חלפן מקומי שכזה. בארץ זה למשל ביטס אוף גולד שמהם קניתי את הביטקויין שלי. ואז אותו חלפן מקומי ישראלי היה מעביר לו, מחשבון מקומי בישראל, העברה בנקאית של שקלים, והרבה יותר קל להסביר העברה בשקלים בארץ מאשר העברה מחשבון בחו"ל במט"ח. לא ניסיתי זאת אבל זה מה שההגיון שלי אומר. מה שחשוב פה הוא להבין שאין השחרה של הכסף במעבר לביטקוין.

      ישנה אפשרות נוספת אפילו יותר פשוטה – אפשר להעביר לו את הביטקוין לארץ, והוא יכול לבזבז את הביטקויין בכלל בלי לעבור דרך המערכת הבנקאית. ישנם לא מעט פתרונות שבהם מנפיקים לך כרטיס אשראי שבו אתה יכול לבזבז כסף דרך הפקדת ביטקויינים. הנה אחד למשל: https://bitpay.com/card/.
      בנוסף, גם בלי לעבור דרך כרטיס, אפשר לשלם בביטקויינים להרבה דברים והכמות של הדברים האלה הולכת ועולה – החל מבתי קפה בתל אביב ועד כרטיסי טיסה, תוכנות ומה לא. ואז אתה פשוט מדלג על הבנקאים. זה לא נוח ולא מושלם ואם תרצה לקנות אוטו או דירה כנראה כן תצטרך לעבור דרך המערכת הבנקאית, אבל אנו בדרך.

      אגב, אותו חבר שהקים את ביטס אוף גולד מכיר הרבה "ביטקוינאים" כאלה שקנו ביטקויינים בשלב המוקדם מאוד ומכרו וקנו דירות בכסף, שזה מראה לך שהכסף ממש, אבל ממש לא שחור. המקסימום שתצטרך הוא לשלם מס רווחי הון בגינו שזה לא נעים אבל זה באמת הכי גרוע שתעמוד בפניו.

      Reply
  7. Shl

    אסף,
    אם הביטקויין או דומיו יתפוס, כלומר יהיה מטבע אחיד עולמי.
    איך הממשלות ובמיוחד ממשלת ארה"ב ישתמשו בכלי האינפלציוני של הדפסת כסף כשיצטרכו לכך? הרי הביטקויין אמור להיות אחיד ולא נשלט בידיי ממשלות.
    שאלה שניה, יכול להיות מצב שהביטקויין רק יחליף את הזהב המשמש למשמרת ע"י הבנקים המרכזיים ולא ישמש כמטבע יום יומי…סיבה נוספת שהוא לא יהיה מטבע יום יומי היא שככל שהשימוש בביטקויין ייגבר כך גם הבלוקציין ייגדל ובסופו של דבר בעוד 20-30 שנה הבלוקציין יהיה בלתי אפשרי להיכרות ע"י אנשים פרטיים.
    מה דעתך?

    Reply
    1. אסף נתן

      יש לך נקודות טובות, אבל לא יודע אם מקומו של הביטקויין להחליף את המטבעות העולמיים. זה לא התפקיד שלו, כמו שהזהב לא מחליף את המטבעות המקומיים.
      קטונתי מלחזות את העתיד ואיך הוא יתפתח.
      לגבי הבלוקצ'יין – כיום גודל הבלוקצ'יין הוא 80 ג'יגה, שהצטברו לאורך 9 שנים. אם השימוש בביטקווין יגדל, הייתי אומר שבעוד עשרים שנה הגודל של הבלוקצ'יין יהיה טרהבייט, פי 10 גדול יותר מאשר היום למרות שהתקופה תהיה ארוכה רק פי 3. זה אולי נשמע הרבה, אבל בעוד 20 שנה כנראה לכולנו יהיו סיבים אופטיים ישר לבית ונוריד דברים במהירות של 100 מגה בייט בשניה, אולי אפילו ג'יגה בייט בשניה, ככה שלא בטוח שהבלוקצ'יין לא יהיה נגיש לאנשים פרטיים.

      Reply
  8. Ido Meroz

    אסף, אם הסכום הוא קטן, אין לך שום בעיה להעביר אותו דרך המערכת הבנקאית. אף אחד לא יעשה לך בעיה אם תרצה להעביר כמה אלפי דולרים ממדינה א' למדינה ב'.
    בנוסף, כל הפתרונות שציינת עם הביטקויין (כרטיס אשראי וכו') קיימים גם דרך המערכת הבנקאית והרבה יותר קלים ונגישים. למשל אם אני רוצה לתת למישהו מתנה של נגיד 2,000 דולר ונגיד שהבנק לא ייתן לי להעביר את זה (לא סביר, אבל נגיד), אז אני פשוט יכול לתת לחבר את מספר כרטיס האשראי שלי והוא יכול לקנות עם זה משהו ב-2,000 דולר.
    לסכומים קטנים אין לביטקויין שום יתרון. אפשר היום לשלם בקלות עם כרטיס אשראי, כרטיס דביט. בסין אנשים מעבירים כספים חופשי אחד לשני דרך ויצ'אט. בהונג-קונג אנשים משלמים בכל מקום עם כרטיס האוקטופוס (כמו רב-קו בארץ) וכו'.
    אף אחד לא צריך ביטקויין בשביל לשלם חשבון בבית קפה, לקנות כרטיס טיסה או בשביל להעביר כספים בסכום קטן.

    מאות אלפי סינים לומדים היום בחו"ל, ואין למשפחה שלהם שום בעיה לשלוח להם כסף (וזה למרות הגבלות המט"ח בסין). כל עוד מדובר בסכומים של עד עשרות אלפי דולרים, אף אחד לא יעשה לך בעיה.

    היתרון היחידי של ביטקויין זה אם אתה מסתיר כספים ולא רוצה לדווח אליהם, אז יש לך אינטרס לשלם למלון עם ביטקויין. אחרת אין לביטקויין שום יתרון על כרטיס אשראי.

    כשמדובר על סכומים גדולים יותר, מאוד קשה היום לעשות העברות. אפילו לעסקים לגיטימיים. אבל קשה לי להאמין שאתה יכול לעשות את זה עם ביטקויין ושאף אחד לא ישאל שאלות.
    בנקים בארץ, למשל, צריכים לדווח למס הכנסה על כל הפקדה של מעל למליון ש"ח. אז נגיד שהעברת מחו"ל מליון ש"ח עם ביטקויין. עכשיו תפקיד את זה בבנק ומס הכנסה יבוא אליך. מה תגיד להם? קיבלתי ביטקויין?

    לי נראה שהייתי מעדיף לעשות את ההעברה בצורה מסודרת דרך המערכת הבנקאית ועם כל הניירת וכל ההוכחות להעברה. ככה יהיה הרבה יותר קל להוכיח את מקור הכסף. זה עדיף בהרבה על לחתוך פינות בהעברה עצמה אבל אח"כ להסתבך עם הרשויות ולנסות להוכיח את מקור הכסף.

    אבל אפילו אם באמת אנשים יעדיפו לעשות העברות בנקאיות גדולות עם ביטקויין – מדובר על פרומיל מסך השימוש העולמי בכספים. לשימוש יום-ימי אין לביטקויין שום יתרון ולכן הוא ימות לדעתי.
    כל הקטע הזה של בתי קפה שמקבלים ביטקויין זה גימיק ותו-לא. בכרטיס אשראי אני לפחות מקבל נקודות. מה נותן לי הביטקוייןי? מה היתרון שלו?

    Reply
  9. yrnkrn

    נושא שלא עלה פה עדיין, דרישות האנרגיה של רשת הביטקוין ושל עסקה בודדת.

    https://digiconomist.net/bitcoin-energy-consumption

    כרגע רשת הביטקוין צורכת 0.14% מצריכת החשמל העולמית, מטורף ולא ירוק.
    כל עסקה צורכת 270KWH שזה 154 ש"ח במחירי ישראל.
    כאמצעי מאובטח להעברת כספים זה מנגנון בזבזני מאין כמוהו.

    Reply
      1. yrnkrn

        בנקים שממלאים הרבה פונקציות אחרות (במאמר מוסגר: ברור שהבנקים בזבזנים נורא, צריכים להתייעל פי 10-100) כך שהשוואה יותר נכונה היא לחברת ויזה, שמטפלת רק בהעברת כספים.
        חברת ויזה מטפלת בפי "המון" עסקאות ליום מביטקוין וצורכת חלק קטן מהאנרגיה של רשת הביטקוין כך שעלות האנרגיה לעסקה של ביטקוין היא פי "המון-המון" מויזה.
        גם לפי מאמרים של בלוגרים פרו-ביטקוין, הבנקים צורכים בערך אותה כמות חשמל כמו הביטקוין, אבל ממלאים הרבה יותר פונקציות מרשת ביטקוין. וכאמור, לבנקים יש הרבה מקום לייעול.
        קשה לראות איך טכנולוגיה כל כך לא יעילה ולא ירוקה ממלאת איזה תפקיד בקידום האנושות חוץ מקזינו חוקי.

        עוד על הנושא ב motherboard
        https://motherboard.vice.com/en_us/article/ypkp3y/bitcoin-is-still-unsustainable

        Reply
        1. אסף נתן

          אני לא חושב שאם הביטקויין יאומץ או לא יהיה תלוי אם האנרגיה שלו ירוקה או לא. זה מבחינתי אחרון בסדר החשיבות.
          לגבי קידום האנושות וכל מיני אמרות פשיסטיות כאלה (סליחה, אין פה אד הומינם וממש לא מתריס, אבל כבר דנתי בהרחבה בדעתי על "השקעות שתורמות לאנושות" אתה יכול לחפש על דפי הבלוג פה, אני חושב שאמרות כאלה מסוכנות וגובלות בפשיסטיות) גם הן בתחתית סדר החשיבות.

          לגבי מהירות אישור העסקה בביטקויין – זה באמת בעיה, אבל הפרוטוקול איננו סטטי ויש "BIP", או אפילו הרד פורק כמו ביטקויין קש כדי לטפל בדברים כאלה.

          Reply
          1. yrnkrn

            תשכח מ"קידום האנושות", קח ניסוח אחר: העולם מתייעל כל הזמן. ביטקוין מבזבז הרבה יותר אנרגיה לעסקה מהאלטרנטיבות הקיימות ולכן לא יצליח.

            מטבעותשיטות קריפטוגרפיות אחרים שתוכננו ליעילות רבה יותר בוודאי שיכולים להצליח – וזה רק יבוא על חשבון הביטקוין!

            Reply
  10. Shlomi Ardan

    היי אסף,

    תקן אותי אם אני טועה אבל ככלל העסקאות בביטקוין הן ציבוריות, וכל עוד אתה יודע לשייך מפתח ציבורי של מישהו לאותו אדם אתה יכול לראות כל פעולה והעברה שהוא עשה אי פעם .

    זה לא נשמע מאוד מפתה ככלי להתחמקות מרגולציה.

    Reply
    1. אסף נתן

      אם תקרא מספיק על הביטקויין ועל הבלוקצ'יין כמו שאני קראתי אני בטוח שתוכל לענות לעצמך אם מה שכתבת הוא נכון או לא נכון.
      אני יכול למנות לפחות עשר צורות שבהן בלתי אפשרי לאתר מאיפה ולאן עבר תשלום מסויים.

      Reply
  11. יאיר ח.

    הרגולציה אכן מכבידה, מגושמת וטיפשה לעיתים. יש לזה סיבה. בדמוקרטיה קפיטליסטית, הרבה מאוד מהרגולציה נעשה ע"י בעלי ההון דרך לוביסטים ועל ידי מחוקקים המבינים היטב את חוקי המשחק (מי יתרום לי? מי ידאג לבן שלי?).

    למעשה העסק שלך, שהוא עסק קטן יחסית, סובל מנחת זרועם של החזקים בענף. הם מוכנים לנצל את גודלם ולהעסיק צבא של עורכי דין ורואי חשבון רק כדי להפריע לך להתחרות איתם.

    ככה זה קפיטליזם. אין מה לעשות.

    Reply
    1. אסף נתן

      אני חושב שזו דמגוגיה.
      רועי ורמוס סובל מאותם הדברים. מיטב ומגדל סובלות באבוע סובלות. לומר שהחזקים משפיעים על המחוקקים ועל הרגולטורים זה פשוט לא נכון. די להסתכל במליאת הכנסת ולהסתכל על החלטות הרגולטורים ואיך הן משטחות כל חלקה פורה והופכות אותה לאפר כדי להבין שזה ממש לא נכון. אין לזה יד ורגל עם קפיטליזם. זו פשוט רגולציה מופרעת שנובעת מהלך רוח פופוליסטי וחוסר בגופים מבקרים בשילוב עם פחד / חוסר יכולת / שיתוק של המגזר העסקי אל מול הסיפור הזה.

      Reply
  12. Assaf Nathan

    תודה, אחלה נקודות.
    סתם שאלה שהייתי מפנה לבאפט – למה אונקיית זהב שווה 1300 דולר ולא 300 דולר? או 4000 דולר? זו בדיוק אותה השאלה. הרי לזהב / מטבע פיאט / כל סחורה שהיא אין ערך אינטרינזי. מה הערך של קילו קפה? בושל של חיטה? אף אחד מהם לא מפיק מזומן. מחירם נקבע לפי היצע וביקוש.

    ולגבי מדוע ביטקויין ולא אחר, פשוט כי הוא הראשון, בדיוק כמו שהוא יכול לשאול את גייטס חבר שלו – למה מייקרוסופט ולא אחר – כי הם היו ראשונים. הם בטח לא היו הכי טובים, הם לא היו הכי חדשניים, הם לא היו הכי מבריקים – הם פשוט היו ראשונים. Network Effect בשילוב עם first mover advantage זו חומה שלא קל לחצות אותה.

    לגבי רגולציה שתחנוק את הביטקויין, כל מה שאמרת לגבי הביטקויין יכול לתפוס לגבי מזומן, כלומר שימוש ע"י גורמי פשע וכו' ולכן אני לא מאמין שיהיה איסור שכזה. בנוסף, אני לא בטוח שבמדינות דמוקרטיות כמו ארה"ב (נעזוב קומוניסטים כמו סין) למשל יכולה מעשית לאסור לסחור בביטקויין. יבוא מישהו שיש לו 1000 ביטקויינים ויקח אותם לבית המשפט העליון, ומה תהיה האמתלה של המדינה? שזה יכול לשמש לפשע? אז אותו בנאדם יגיד לבית המשפט העליון שגם מזומן משמש לפשע, ומכוניות, ורובים ואקדחים. אז למה מותר לקנות כדורים ורובים במכולת השכונתית וביטקויין לא? קייס חלש, לא?

    Reply
    1. אלעד

      היי אסף, תודה על התשובה.

      אני מסכים שראשוניות מהווה יתרון, לפעמים מוחץ. אני חושב שמייקרוסופט היא דוגמא טובה כי היא הפכה את ווינדוס לסטנדרד, כמו שביטקוין יכול להיות. זה שכל התוכנות נכתבות לווינדוס, אנשים התרגלו לאקוסיסטם של ווינדוס וכו' בהחלט מהווה יתרון גדול על שאר המתחרים היום. היתרון הזה נשמר יותר מעשרים שנה- נתח השוק של ווינדוס נמצא באיזור ה90%, שזה מרשים מאוד. עוד משהו מעניין לגבי מייקרוסופט- היום ווינדוס מהווה רק 15% מהמכירות שלה, והמכירות שלה מAzure צמחו ב99% בשנה האחרונה לעומת AWS שצמחו ב46%. אם המספרים האלה ימשיכו תוך 4 שנים בדיוק מייקרוסופט תעקוף את אמאזון. הולך להיות מעניין.

      אני חושב שההבדל בין ביטקוין למזומן בהקשר של פשע הוא שמזומן אתה צריך בסוף להלבין, וביטקוין לא (אם הוא יתקבל כאמצעי תשלום חוקי). נניח שעשית מיליונים ממכירות של נשק וסמים, מה תקנה איתם? קניות במכולת אפשר, אבל לקנות דירה, נניח, יותר קשה, מכיוון שרשויות המס ישאלו מאיפה הכסף. כשכסף מזומן זורם יש למדינה דרך לעקוב אחריו. אמנם לא דרך מושלמת כך שהיא יכולה לדעת איפה נמצא כל דולר בכל רגע נתון (אלא אם זה קריפטו דולר? אולי בסוף באיזשהו תסריט הפוך על הפוך למדינה יהיה הרבה יותר כוח בסוף הסיפור עם מטבעות פיאט-קריפטו), אבל עדיין דרך.

      למה שבמדינה דמוקרטית לא יהיה איסור על מסחר בביטקוין? בארה"ב יש איסור על מסחר ב-CFD ללקוחות פרטיים כי הרגולטור לא חשב שנכון שהם יסחרו במכשיר הזה. הביטקוין דומה הרבה יותר למכשיר הימור ספקולטיבי מאשר למטבע, אז למה שהרגולטור יתייחס אליו אחרת? זה שמישהו מכנה אותו מטבע לא אומר שהוא מטבע ולא אומר שהרגולטור צריך להתייחס אליו ככזה.

      בארצות הברית מסחר באופציות בינאריות ופורקס מותר. אני זוכר שפעם כתבת על אופציות בינאריות והסכמתי עם כל מילה. הנקודה היא שהרגולטור לא חייב לנהוג בהיגיון, כמו שפירטת בפוסט. הוא פשוט מחליט, וזהו. לא חושב שבית המשפט העליון יפסוק אחרת, אבל אני באמת לא מכיר את המערכת המשפטית שם.

      Reply
      1. אסף נתן

        מסחר ב CFD או באופציות בינאריות לא מערב נכס שבבעלותך. נניח שאתה האחים רינקלווס, ויש לך בערך 5 מיליארד דולר בביטקויין ועכשיו הממשלה הפדרלית מוציאה הנחיה שזה אסור. אז מה, תאבד את ההשקעה שלך? תאבד 5 מיליארד דולר כי איזה פקיד החליט שלא בא לו? ברור שלא. לכן אני לא חושב שזה יהיה קל כמו CFD או אופציות בינאריות.
        אבל זו רק דעתי, תפקידי לא לסנגר על המטבע הזה (משום מה נגררתי לזה) ואין לי יד ורגל בו חוץ מחלק זניח מההון שלי שנמצא שם. אני רק חושב שככל שיותר ויותר אנשים מתבטאים כנגדו זה רק מראה שהטכנולוגיה ואולי גם המטבע עצמו קרובים יותר למיינסטרים.

        Reply
        1. אלעד

          אני מסכים שביטקוין ומכשירים פיננסיים הם חיות שונות וקיימים הבדלים בסיסיים ביניהם.

          הממשלה לא צריכה להוציא הודעה שהכל אסור, אלא אחת משתי הודעות:
          1.לעסקים אסור לקבל תשלום במטבע שאינו מטבע של מדינה שחתום עליו בנק מרכזי.
          2. אסור לסחור במטבע עצמו. אם הביטקוין הוא אמצעי תשלום אז תוכל להמיר אותו בשירותים מול מי שמקבל אותו, אבל אין מסחר בבורסת מטבעות מכיוון שאז הוא הופך מאמצעי תשלום למכשיר פיננסי שמסכן משקיעים.

          בהודעה הראשונה הוא נכס בר המרה ולא אמצעי תשלום, בשנייה הוא אמצעי תשלום ולא נכס בר המרה. בשתי ההודעות קבלת המטבע תפגע פגיעה משמעותית ובעצם תגרור תוצאות נוספות שדומות לתוצאות ההודעה האחרת (אם לא יהיה אפשר לסחור בו, לא ירצו להשתמש בו כאמצעי תשלום, ואם לא יהיה אפשר להשתמש בו כאמצעי תשלום, הערך שלו כנכס נסחר ייפגע מאוד).

          "אני רק חושב שככל שיותר ויותר אנשים מתבטאים כנגדו זה רק מראה שהטכנולוגיה ואולי גם המטבע עצמו קרובים יותר למיינסטרים."
          אני חושב שזאת נקודה מאוד חשובה. בספר שלו, טאלב מדבר על הקונספט הזה וקורא לו אנטי שביר- דבר שמתחזק ומשתבח מאקראיות, חוסר ודאות לחץ ומתקפות. הספר עצמו לא כתוב טוב ואני לא ממליץ עליו, אבל יש לו רעיונות מעניינים. יכול להיות שתתחבר לפן המתמטי שהוא מנסה לקשור (לטעמי בצורה רופפת) למושגים שהוא מדבר עליהם.

          יהיה מעניין לראות איך דברים מתפתחים מכאן בשנים הקרובות.

          Reply
          1. אסף נתן

            תודה אלעד, אני מכיר את טאלב ואת הספר ודווקא חושב שהוא כתוב טוב, אולי אני מתחבר לסגנון הכתיבה 🙂

            Reply
    2. Ido Meroz

      ההשוואה של ביטקויין לקפה או חיטה לא במקום. לקפה ולחיטה יש שימוש אמיתי. כל עוד אנשים אוכלים קפה עם קרואסון בבוקר. כמו כן, המחיר שלהם לא באמת נקבע לפי היצע וביקוש אלא לפי עלות הייצור – כי שולי הרווח של קומודטיס הוא מאוד נמוך.

      לביטקויין אין שום ערך בפני עצמו. אף אחד לא אוכל ביטקויין, נוסע בביטקויין או מסתכל בביטקויין היפה שתלוי על הקיר בבית שלו. כל מי שקונה היום ביטקויין זה רק בשביל שהערך שלו יעלה. אף אחד לא משתמש בביטקויין למטרה אחרת. ואפילו עם פרומיל מאלו שיש להם ביטקויין משתשמש בזה בשביל העברות כספיות, אז כמו שאלעד אמר – זה כמו צ'ק ולכן בכל מקרה לא צריך להיות לו ערך.

      בקשר לזהב, אין לי תשובה טובה – רק שלזהב יש ערך מעבר לאפקט הספקולנטי, כי זהב זו מתכת נדירה שמשמשת לתכשיטים ומטרות תעשיתיות שונות.

      בקשר להשוואה לווינדווס, גם לא נראה לי שההשוואה במקום. ראשית, אם אני מכיר נכון את ההיסטוריה, וינדווס לא הייתה מערכת ההפעלה הראשונה. בנוסף, בווינדווס יש עניין של תאימות – שאם אתה מפתח תוכנה אתה לא רוצה לפתח לאלף ואחד ממשקים שונים ולכן ברגע שווינדווס נהפך לסטנדרט היה מאוד קשה להתחרות איתם.
      אם המטרה של ביטקויין היא להעביר כספים – אז אין כאן בכלל עניין של תאימות. זה מוצר קומודטיס. יכולים לקום עוד 1,000 ביטקויינים שונים שישרתו בדיוק את אותה המטרה. מעבר לעובדה שציינתי מקודם – שיש כבר היום הרבה דרכים להעביר כסף ממקום למקום – דרכים יותר זולות, יותר קלות, יותר נגישות ויותר שקופות מאשר ביטקווין.

      Reply
      1. אסף נתן

        יש לך נקודות טובות שאני מסכים עם כולן. השורה התחתונה היא שאני לא יודע מה יקרה ואם באמת יאמצו אותו בתור מכשיר תשלום או לא. בכל אופן זה לא מתפקידי לסנגר עליו, אם הייתי מאמין בו כל כך הייתי שם חלק נכבד מההון שלי שם – וכרגע כסף מדבר ואני לא שם.

        Reply
      2. אוריאל

        לזהב יש ערך משלו. לא רק בנושא התכשיטים (שמאד חזקים במדינות כמו הודו למשל – ענין מסורתי) אלא בכל תחום האלקטרוניקה. הוא מוצר נדרש מעבר לשמירת הערך שלו כנכס פיננסי.
        מדברים על יתרון הראשוניות של הביטקוין. האמנם? זהב שמר על היחודיות שלו במשך אלפי שנים. לביטקוין צצו די מהר מתחרים שמזנבים בו מאת'ריום ועד ריפל. לא מדובר במשהו זניח למרות שרוב עצום מבין מתחריו אכן זניחים. לביטקוין יש בעיות טכניות לא פשוטות כשיגיע להקפים גדולים ועד כה לא ממש השתכנעתי שהוא לא ניתן להחלפה רק בגלל יתרון הראשוניות.
        אני כן מאמין במטבע גלובלי שיגיע יום אחד. ספק אם זה יהיה דווקא ביטקוין.

        Reply
  13. Shlomitsur

    התחלתי לקנות פוטים בקטנה על Riot Blockchain,
    IM מאוד גבוה, קונה מאוד בקטנה, לאורך זמן.

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *