אחד הדברים החשובים שלמדתי בשנה האחרונה – עקומת העלות

By | 16/12/2015

בשנה האחרונה למדתי המון דברים חדשים. חשבתי שיהיה נחמד לשתף במסקנה אחת שלמדתי ולא מפסיקה להדהד בראשי. אם הייתי יודע אותו הייתי עושה הרבה יותר כסף השנה, אבל זה לא נורא – אני אעשה ממנו כסף בשנה הבאה וכנראה בעתיד שלי בתור משקיע – אני לא אשכח אותו לעולם.

אתחיל מראיון שנתן סאם וולש מנכ"ל ריו טינטו לבלומברג לפני 10 חודשים בו הוא טען שברזל ב 30 דולר לטון זה "Fantasy land". מבלי מישים הוא נתן תחזית שהברזל יתייצב מעל הרמה שבה נקב. אז הברזל היה סביב 60-70 דולר לטון. החודשים נקפו וכיום הברל מסתובב סביב 37 דולר לטון.

אני לא רוצה לצחוק על סאם וולש (זה יהיה cheap shot), וכמובן שיש לנו את היתרון של המבט לאחור, אבל אני רוצה לדבר על הטעות שלו שגרמה לו לטעון שהברזל לא ירד אל מתחת ל- 40 דולר לטון.

כשסאם וולש נתן את התחזית שלא במישים, הוא הסתכל על התמונה הזו:

עקומת העלות של עפרת ברזל - 2012

עקומת העלות לכריית טון עפרת ברזל, 2012

התמונה הזו מייצגת את העלות של הפקת טון עפרת ברזל בשנת 2012. אפשר לראות ש BHP וריו מובילות את הטבלה בעלות הנמוכה ביותר. כשסאם נתן את התחזית שלו, הוא אמר – אני מפיק ב 40 דולר לטון, אני הכי נמוך, לכן בחיים הברזל לא ירד לאיזור ה 30. זה אומר שכבר ב 40 דולר לטון רק אני אפיק ועוד בהפסד, ואז העולם ייצר רק 150-200 מיליון טון ברזל.

אבל הוא שכח שני עקרונות חשובים, שכבר דיברתי עליהם בבלוג פעם:

  1. 1. יצרנים חלשים, לפני שהם "מתים", הם מפיקים בקצב אפילו גבוה יותר, גם אם בהפסד. הסיבה לכך היא שאין להם את האופציה לסגור את המכרה – ברגע שהמכרה נסגר, בעלי החברה נמחקים. לכן המפעל ימשיך וימשיך לעבוד עד שיבוא מישהו מהבנק ויקח את המפתחות, יפטר את כולם ויסגור את הדלת. אדם שנמצא עם הגב לקיר, מקווה. מקווה שהמחיר יעלה, מקווה שזה זמני, מקווה שיהיה נס חנוכה או קריסטמס, מקווה ומקווה ומקווה. הוא לא יכול לעצור כי אז הוא מפסיד הכל ומייד – כי יש לו חוב לשלם ולסגור מכרה זה סיפור לא זול. זה דומה קצת לאופציה מחוץ לכסף – יש לה ערך גם 5 דקות לפני הפקיעה. אף אחד לא מממש את האופציה כשהיא מחוץ לכסף, גם שתי דקות לפני הפקיעה, כי אז ההפסד יהיה חד ומיידי. לפעמים לאחר שיצרן כזה פושט את הרגל, אף מתרחשת "תחיית המתים" ומגיע מישהו אחר שמשתלט על הנכסים הללו בזול, ושוב מייצר – רק הפעם ללא חוב (רלוונטי בעיקר לנכסים איכותיים יותר).

 

2. העיקרון השני מודגם בקלות על ידי הגרף הבא:

עקומת העלות לכריית טון עפרת ברזל, 2015

עקומת העלות לכריית טון עפרת ברזל, 2015

תראו איזה שינוי אדיר קרה בעקומת העלות בין 2012 ל 2015! אפשר לראות את צללית העקומה של 2012 על הגרף. עכשיו אימרו לי בבקשה – אם כזה שיפור אדיר חל בתוך שלוש שנים, מה יקרה בשלוש השנים הבאות?

סאם וולש שכח שעקומת העלות היא דינאמית. אנשים נוטים לקחת אותה כמו שהיא, חקוקה בסלע. אבל היא פלואידית הרבה יותר מאשר סלע. אנשים לא נדחפים אל מותם מבלי לעשות שום דבר בנידון. הם נלחמים, בשיניים, בציפורניים, הם נהיים יצירתיים.

לאורך כל התהליך – התפוקה עולה. עולה ועולה ועולה והטרגדיה נראית פשוט נורא ולא משתפרת. הברזל ב 37 דולר לטון והשחקנים בשוק "מקטינים קפקס גדילה". כלומר שבמקום להגדיל תפוקה ב 50%, הם מגדילים רק ב 20%… עכשיו קל להבין מדוע הסוף עוד רחוק. השחקנים בשוק פשוט לא יכולים לעצור. ישנם כספים שהושקעו, ישנה תקווה, ישנם שיעבודים ותנאים. כולם משתפרים וכולם צומחים.

לאחרונה חזרתי לקרוא את דוחות פורטסקיו – השיפור שלה מדהים. מעלות כריה של 48 דולר לטון ב 2012, הם השתפרו וחוזים עלות כריה של 15 (!) דולר לטון בסוף השנה הפיננסית הבאה. הם עכשיו ראש בראש עם ריו טינטו, ועקפו את ואלי! הם היו "השחקן המפגר" ועכשיו פתאום – הם מתחרה שצריך להתחשב בו! הדינאמיות בעקומת העלות היא אדירה – לכן תמיד יש לראות בה בתור המלצה ותו לא. תראו איך התמונה נראית CFR (כולל משלוח) לסין, כיום:

עלות משלוח טון עפרת ברזל לסין, CFR

עלות משלוח טון עפרת ברזל לסין, CFR

ישנן המון דרכים להשתפר גם בתוך עקומת ההיצע הקיימת. למשל, זה שרואים בלוק ענקי של יצרן ב 80 דולר לטון, זה לא אומר שהעלות של כל טון שהוא כורה היא בדיוק 80 דולר – זה בסך הכל אומר שהעלות הממוצעת שלו היא 80 דולר טון. בממוצע הזה יתכן ויש ברזל שאפשר לכרות ב 60 דולר לטון וגם 100 דולר לטון. אפשר לשפר את הממוצע על ידי חיתוך בתפוקה השולית למשל, ולכרות חצי כמות אבל ב 60 דולר לטון ועוד ועוד שיפורים שאחסוך מכם. אך מבט פשוט בעקומת העלות ונראה לנו שבמחירים מתחת ל 80 דולר לטון היצרן הזה נעלם. ממש, אבל ממש לא.

(את כל השקפים אפשר לראות במצגת הזו של פורטסקיו)

מסקנות – עקומת העלות

1. עקומת העלות היא עקומה חשובה מאוד – אבל לטווח הארוך או הארוך מאוד. במקרה של oversupply וצריכה דועכת או קבועה, אם מגיעים למחיר מסויים שבו, לפי עקומת העלות, העולם צריך להיות באיזון – חד משמעית העולם לא יהיה באיזון. חייב להיות undershoot למטה, חד וכואב, שיכול להמשך שנים.

אנשים ימשיכו וימשיכו להפיק הרבה לאחר שהם מפסידים. אני די בטוח שואלי עמוק בהפסד כרגע, מישהו שמע על כך שהיא הפסיקה לכרות ברזל? כולנו יודעים מתי היא תפסיק (אם בכלל). בינתיים, ואלי אצה רצה לפתוח את מכרה S11D שיוריד את העלויות שלה ב 7 דולר לטון (!). כולם רוצים להתייעל ולהגדיל תפוקה על הדרך…

בטווח הקצר והבינוני (ואולי גם הארוך) לעקומת העלות אין משמעות. המשמעות שלה תתפוס אך ורק לאחר שישפך המון דם ברחובות, וכרגע רבותי, עוד לא נשפך דם. מי שרוצה לראות מקומות שבהם נשפך דם ברחובות, יכול להסתכל על ה shipping. גם שם יש עקומת עלות – כמה עולה להפעיל ספינה ליום וכו'. גם שם יש Oversupply. אתם יודעים כמה זמן יש oversupply בשוק הזה? כבר 7 שנים. 7 שנים!! כמו בשיפינג, כשנראה שחצי מהתעשיה דיללה את המשקיעים למוות ועשתה הסדרי חוב, אז נוכל לחשוב שאולי שאנו מתקרבים לאיזון. זה ממש לא המצב בברזל. זה עשוי לקחת שנים, אולי אפילו עשור. אגב, כנראה זה גם לא המצב בנפט…

איך אומרים הילדים? "עוד לא ראינו דם!".

2. עקומת העלות היא עקומה דינמית ומעריכה בחסר את יכולת השחקנים הקיימים להשתפר.

השחקנים כולם כאחד נלחצים מהמחירים הנמוכים ומוצאים שיפורים אדירים.

קחו למשל את פורטסקיו – ירידה של 70% בעלות הכריה לטון היא לא דבר של מה בכך, גם אם היתה להם עזרה מהנפט הנמוך ומהדולר האוסטרלי הנמוך. גם ואלי חוסכת בעלויות הכריה, ופותחת עוד מכרות זולים. גם ריו מתרחבת וחוסכת. ואלה רק החברות שאני מכיר – כולן במירוץ לתחתית, וכולן כמובן שהם מגדילות תפוקה.

הנה למשל שחקנית בדרום אפריקה שגם היא שיפרה את עלות הכריה שלה. אף אחד לא נשאר סטטי.

דוגמא מתעשיה אחרת אפשר לראות ב Shale Oil. אמרו שהוא לא רווחי ב 80 דולר לחבית, ואז צצו שחקנים ב 70, 60… אפילו 50 דולר ומטה. אף אחד לא קופא על שמריו ומחכה למות – הוא מוצא איך לחסוך.

מסקנות – שוק הברזל והשחקנים

1. לדעתי עוד לא ראינו את התחתית בשוק הברזל – הכאב ימשיך עוד הרבה, הרבה שנים קדימה. אני מוכן להתערב שלעולם לא נראה את הברזל עובר 100 דולר לטון שוב, גם אם בסין יכריזו על הקלה כמותית נוספת וימשיכו את בועת הנדל"ן עוד עשר שנים. הסיבה לכך היא שהתפוקה גדלה מהר מהצריכה, ככה שגם אם הצריכה תחזור לגדול, לתפוקה יש "שנה של פור".

2. די בטוח שנראה גל פשיטות רגל בכריית הברזל. סיכוי טוב שאחת הכורות הגדולות בעולם – ואלי, ריו טינטו, BHP, פורטסקיו תהינה מפושטות הרגל. מבינהן, לדעתי הסיכוי הטוב ביותר לפשיטת רגל הוא בפורטסקיו וואלי. לצורך העניין – הלאמה ע"י המדינה, חילוץ על ידי המדינה, דילול של 90% וכו' – כל אלה נחשבים פשיטת רגל. ממש לא משנה לי אם המניה תיסחר במחיר של 10 סנט או 50 סנט או תחדל להסחר.

סוף דבר

כשחושבים על זה, גם באפט למד את אותו הדבר כשהשתלט על ברקשיר בשנות השישים. התעשיה המדוברת דאז היתה טקסטיל. בדיוק אותן דינמיקות.

זיכרו שהממוצע הרב שנתי (ואני לא מדבר על עשר שנים) של טון עופרת ברזל הוא 20 דולר לטון. בדוחות של החברות יש "ממוצע של עשר השנים האחרונות" – רק חבל שהבועה הסינית התנפחה בדיוק בעשר השנים האלה, כך שהן לא מייצגות כלום.

הולך להיות מעניין.

 

גילוי נאות: עשויה להיות לי ולשותפות אותה אני מנהל אחזקה או אחזקה בשורט בחברות המוזכרות. אני מדבר מפוזיציה, תיתכן טעות בנתונים וטעות במסקנות, אני לא יועץ השקעות. יש לקרוא הפטור מאחריות.

27 thoughts on “אחד הדברים החשובים שלמדתי בשנה האחרונה – עקומת העלות

  1. גולדי

    פוסט מעולה. רציתי לכתוב ״ואף מילה על נפט״ אבל רמזת קצת. אולי תוסיף פוסט לרמיזה? ואם כבר אני מציע הצעות כאילו זה בלוג בהזמנה, לאן לעזאזל יגרור אותנו האג״ח הקונצרני בארה״ב והאם (כהרגלם) הם מבשרים על משבר? תודה 🙂

    Reply
  2. אלי

    מעניין מאד.
    אגב: אני לא מבין. איך זה הגיוני שיהיו הבדלים של מאות אחוזים בעלויות?
    לחברות הרזות יש שולי רווח של מאות אחוזים?

    Reply
    1. אסף נתן Post author

      כן, ככה זה היה בעבר. לואלי היו שוליים נקיים של איזה 30%…
      (אגב, אין כזה דבר שולי רווח של מאות אחוזים, המקסימום הוא 100%…)

      Reply
  3. ערן

    אסף,

    לפני שאתה רץ להכללות גם לגבי שוק הנפט, ממליץ לקרוא קצת על peak oil.
    כמות הנפט על כדור הארץ היא סופית מן הסתם, כך שהתייעלות וטכנולוגיה הן דבר נחמד אבל העתיד של נפט זול הולך להשתנות.

    ממליץ לראות את.https://youtu.be/wcZwpVVDP2s בתור התחלה.

    לכן גם ההגיון של ההשקעה ב spectrum רק מקבל פה חיזוק (לפחות בטווח הארוך).

    Reply
    1. אסף נתן Post author

      ערן אתה מצחיק אותי 🙂
      תודה על ההצעה, אני כבר מכיר את המושג היטב. נראה לעומת זאת שאתה דווקא לא כל כך מכיר את המושג, או לפחות את ההסטוריה שלו. אני מציע לך לקרוא את זה (ועוד אלפי דומים באינטרנט).

      אצטט לך:

      Such doomsaying is that much more embarrassing because warnings of peak oil are nearly as old as the oil industry. In his book “The Quest,” Mr. Yergin records that in 1885 the state geologist of Pennsylvania warned that “the amazing exhibition of oil” was “a temporary and vanishing phenomenon—one which young men will live to see come to its natural end.”

      אם תקרא ספרים כמו "the frackers" תבין שאין סוף כמעט לקדמה האנושית ולדעתי ימשיכו למצוא שיטות למצוץ נוזלים שחורים ואחרים (מישהו אמר גז?) מהאדמה שיגדילו את התפוקה. אני מתערב שהמין האנושי יעבור לאנרגיה אחרת הרבה הרבה לפני שיגמר הנפט, רק בגלל הזיהום, לא בגלל החוסר.

      Reply
      1. אסף נתן Post author

        אגב, ערן, כבר כתבתי על משהו בנושא, לפני כמעט שלוש שנים. אתה יכול לקרוא כאן.

        Reply
  4. מיקי

    סליחה על הסטיה מהנושא אבל אני גם חייב הערה על הנפט בעיקר בהקשר של ההשקעה שלך בספקטרום.
    אתה לא חושב שאותו המצב קורה בדיוק שם? חברות ההפקה חותכות עלויות, מקטינות קפקס, מגדילות תפוקה המחיר ממשיך לרדת ומושך איתו את כל הסקטור.
    אתה לא חושב שזו רוח נגדית מאוד חזקה לספקטרום שאולי לא תקבל את השווי שאתה חושב שמגיע לה?

    Reply
  5. עדו מרוז

    שלא נדבר על המטבעות שמסבכים את הסיפור, ומחירי הנפט ומחירי השילוח.
    כשהסתכלתי על החברות האלו לפני כמה שנים התזה שלי הייתה שהחברה החזקה ביותר, במקרה הכי הכי אופטימי, תצליח לעשות רווח של 10$ לטון. לא ידעתי מי זאת תהיה מבין שלושת הגדולות, אבל זה היה טווח הביטחון ששמתי.

    Reply
  6. Bar Galon

    Great post. Thanks.
    As an Australian resident it was phenomenal to watch this inevitable trainwreck in slow motion.
    Also very impressive is twiggy Forest ability to keep fortescue afloat ..

    Reply
    1. אסף נתן Post author

      בר- אני חושב שמכל המנכלים פורסט הוא הכי רציני כנראה. וולש הכי שמרן, ומורילו… לא החלטתי אם הוא פשוט לא רואה או שהממשלה לוחצת עליו.

      Reply
  7. valseek

    אסף תודה על הכתבה, גם אני חושב על "מעגל הג'יהאד" הזה כבר כמה זמן, שבו חלק מהשחקנים מבינים שהאפשרות היחידה שלהם אולי לצאת עם משהו זה להצהיר נאמנות לדאעש.

    וזה גורם לי לחשוב על השקעה בקומודיטיז בכלל, לאחרונה התחלתי לקנות CNX בעקבות המצגת של איינהורן
    https://www.greenlightcapital.com/929842.pdf והבדיקות שעשיתי אחרי, וזה כדי לגדר (באופן חלקי) את התיק שלי שמרויח באופן עקיף ממחירי האנרגיה הנמוכים, ועכשיו שאני קונה מפעם לפעם כשהחברה נופלת אני חושב על כמה זה לא כמו brand של חברה רגילה ואיך זה יכול להשאר ככה הרבה זמן בלי לעלות לעומת חברה 'אמיתית' שמייצרת משהו.

    גם באפט נראה לי לא מחזיק חלק משמעותי של חברות אנרגיה, זה יותר נראה לי למטרות גידור, ובגלל זה אני מהרהר באם אני בכלל צריך להשקיע בזה את כל הזמן והמחשבה

    Reply
    1. אסף נתן Post author

      לגבי האנרגיה – זה תמיד נראה לי קשה מידי. אני לא חייב לקנות כל מה שיורד… גם אם יעלה אחרי כן.
      לגבי איינהורן, אפשר לומר שהשנה *כל* מה שהוא נגע לא עבד לו. המצגת נחמדה אבל לא נפלתי מהרגליים ויש מלא חלקים נעים שם. למשל, מה עם זה שהחברה הזו מפיקה קומודיטי ולא ממש שולטת על מה שהמתחרים שלה עושה? יש שם גם תמונה של עקומת העלות – שהיא בדיוק מתקשרת לפוסט מעלה- לא מן הנמנע שאיינהורן חוזר על הטעות של סאם וולש. מי יודע, אולי כן אולי לא, אולי יהיה לו מזל, אולי לא. אולי אני באמת טועה פה אבל זה פשוט נראה לי קשה מידי.

      Reply
  8. ערן

    קודם כל אני שמח שהצחקתי אותך :-),

    אז..
    לא אמרתי שאנחנו במשבר אנרגיה. לא אמרתי שאין אלטרנטיבות.
    מה שכן אמרתי זה שהמציאות של נפט זול (עם דגש על זול) תשתנה בטווח הארוך.

    שני גרפים שלדעתי מתמצתים טוב את העניין הם:
    http://www.hubbertpeak.com/de/27.gif

    וההיסטוריה של תפוקת הנפט בגרמניה – שלצורך העניין היא שטח בגודל מוחלט (כמו כדור הארץ החביב שלנו).
    http://www.hubbertpeak.com/de/65.gif

    מתוך המאמר פה: http://www.hubbertpeak.com/de/lecture.html

    כל הביקורות על הדיוק בתחזית או שיפורים קטנים בעזרת טכנולוגיה לא משנים את התמונה הגדולה.

    בנוגע ל Fracking, אם נתייחס לציר הזמן של התעשיה הזו, אנחנו עכשיו בראשיתה, וההתנהלות הטבעית והכלכלית היא ללכת על ה Low hanging fruits, כך שאפשר להניח בסבירות גבוהה שנראה אותה תבנית כמו בקידוחי הנפט הקונבנציונלי של תפוקה יורדת מכל חיפוש או מרבץ שנמצא.

    Reply
    1. אסף נתן Post author

      סבבה. אז כשאנו מיושרים לגבי פיק אויל וכל אלה – מניסיון, בתור מי שחקר את עולם האנרגיה לא מעט, הנושא סבוך הרבה יותר מכמה גרפים שמציגים תפוקה יורדת (אגב, חפש גרף דומה לארה"ב. מה תראה?) – למשל, NGL שנכנסים לאופנה, פרקרים, טכנולוגיות שלא חשבנו עליהן וכו'.
      קרא את זה, זה קצת ארוך אבל שווה את זה. מנהל קרן ששם את כל הקרן שלו בנפט. עכשיו היא בטח מינוס 20% או יותר מתחילת השנה, לא נעים. אולי הוא יתאושש שנה הבאה, אולי לא, מה שבטוח הוא עשה למשקיעים שלו הרבה כאבי בטן.

      כמו כן אנרגיות מתחדשות כמו אנרגיות גיאותרמיות, רוח, סולארי וכו' – קצב ההפקה מהן עולה אקספוננציאלית, אפילו צייצתי על זה כמה דברים בטוויטר למשל זה או שלקח 15 שנה לאנרגיה הסולארית להגיע ל 1% מההספק העולמי, וה 1% הבא יקח רק 3 שנים. משהו כמו כורי LFTR יכולים להפוך את הקערה על פיה בתוך עשר שנים.

      יש יותר מידי משתנים ידידי. גם אם אתה צודק, זה לא אומר שתעשה כסף. וזה שהנפט ירד כל כך הרבה, לא אומר שצריך להמר עליו. יש מספיק דברים אחרים הרבה יותר קלים. יש למשל חברה אחת בתיק שלנו שעשינו עליה 40% בתוך שבועיים. חיכינו לה שנה וחצי. היא ירדה למה שרצינו, קנינו, וחזרה למחיר המטרה תוך שבועיים. אני לא יכול לחשוף את שמה, רק לומר שזה היה קל. לא צריך לחקור את כל הפרמטרים האנרגטיים של כדור הארץ כדי לעשות כסף. אפשר לעשות הרבה מאוד כסף בדרכים מאוד פשוטות.

      אין ויכוח שכמות הנפט על הכדור סופית, ושהמצב הנוכחי כנראה זמני (ע"ע הפוסט הזה) ושהנפט יחזור להסחר באיזור 60-80 דולר לחבית מתישהו. כמו שאמרו לפני: "התרופה למחיר נפט נמוך היא מחיר נפט נמוך כמו שהתרופה למחיר נפט גבוה היא מחיר נפט גבוה". אבל ע"ע הפוסט מעלה – לך תדע כמה זמן זה יקח. בכל אופן זה לא מעניין אותי בתור השקעה, אולי בתור אנקדוטה ותו לא, כי זה קשה מידי ולא יודע כמה דם ישפך ברחובות. אני לא אוהב להשקיע בעסקים שאין להם שום כוח תמחור ושום ייחוד והכל נקבע מלמעלה ומבחוץ. כפי שוואלי מוכיחה וכפי שאותו בחור שקישרתי למכתב שלו מוכיח – השקעה לפי עקומת העלות היא השקעה מסוכנת שנידונה לכאב רב, למרות שלוגית היא עשויה להיות נכונה. במקרים כאלה הכי רחוק שאני מוכן להגיע הוא להשקיע בשירותים לתעשית הנפט שהם קפיטל לייט וכמעט ללא חוב – כמו למשל ייעוץ או אולי סקרים סייסמיים.

      כל השאר נראה לי פשוט קשה מידי, ואני יודע מספיק כדי לומר שאינני יודע. יש לי דיעה בנושא, אבל היא רק דיעה וככל שאני לומד אני מבין שדעתי לא מלומדה.

      Reply
  9. valseek

    "חיכינו לה שנה וחצי" – זה בדיוק מה שאני עובד עליו קשה – להיות המשקיע הכי ממושמע והכי סבלני, זה נראה לי הדבר הכי חשוב שעבדתי עליו בשנה האחרונה.

    "money preservation and home runs" זה המתכון ושני הגורמים הם תוצאה של סבלנות ומשמעת.

    ולכן בניתי ואני בונה סט של הרגלים שנותנים לי את האורך רוח הזה, הנה חלק מהם:

    – לא משקיע אם אין לפחות 50% אפסייד.
    – לא רואה מניות בריל טיים
    – לא עושה average down על פחות מ-15%
    – מניה שאני רואה ורוצה להחזיק אותה ב-X כסף, אני קונה אותה בפחות או בכלל לא ומוכר פוטים רחוקים שמקסימום יגיעו לX הזה במימוש אבל במחיר מימוש הרבה יותר נמוך.
    – מגביל את עצמי למספר טרנזקציות בשנה, היעד ל2016 הוא 5.
    – נרשמתי לקורס נדל"ן, יש עכשיו כאלה כמו פיטריות אחרי הבועה, ככה אני לומד כמה זה עבודה קשה להיות משקיע נדל"ן ובונה על זה שזה ישתלם אחרי פיצוץ הבועה.
    – קורא מלא ספרים, השנה קראתי 17 ועוד 3 חצאים.

    כמובן שכל האמור הוא בתנאי שאין בלאגן בבורסה, כי כשיש בלאגן רציתי – זה הזמן להעמיס!
    עכשיו המכפילים גבוהים, אני אמור לישון את שנת החורף בשקט.

    Reply
  10. יאיר

    היי אסף. מתנצל על הסטייה מהנושא.
    מה דעתך על ההשקעה של באפט בibm ?
    אני זוכר בהרצאות שלו שהוא אמר שהוא לא נכנס לחברות טכנולוגיות, ופתאום הוא כן.

    אשמח לתגובה. אולי אפילו לפוסט 🙂

    Reply
  11. יריב

    אסף, כשאתה אומר שהמחיר הרב שנתי לטון ברזל הוא 20$ אתה כולל את האינפלציה?

    כמו כן, למה אתה חושב שפורטסקיו בסכנת פשיטת רגל למרות ההתיעלות המרשימה שלהם?

    Reply
    1. אסף נתן Post author

      כתבתי בעבר מדוע זה לא נכון להצמיד את מחירי הברזל לאינפלציה. אתה יכול גם לחשוב בעצמך מדוע זה כך.
      פורטסקיו נושאת הרבה חוב, נראה מה יקרה קודם – פשיטת רגל או התייעלות קיצונית.

      Reply
  12. אסף ג

    טיפה מוזר לכתוב תגובה לפוסט הזה לאחר הפוסט האחרון שלך. כאילו החשיבות של דברי היום היום מתגמדגת ועיסוק בהשקעות ניראה כזוטות.
    אבל בכל זאת…
    דבר ראשון מה שהראת מראה כמה חשובה תקופה כזאת לכלכלה העולמית. הקלישאה שמשבר יוצאים מחוזקים לפעמים נכונה. זה כניראה תהליך טיבעי שגורם לכלכלה לא לקפוא על השמרים.
    דבר שני- איך שקראתי את זה חשבתי שבעקיפין זה קשור להרצאה הזאת של טובי קרליל בגוגל
    http://youtu.be/1r1vJZ80Z7I
    עכשיו לאחר כמה ימים אני חושב שזה לא קשור בעקיפין אלא במישורין לגמרי.

    Reply
  13. Valseek

    שוק נפט עבר מקרטל לאובר תחרותי, ואני תוהה מהו המחיר שבו ההוצאות השוטפות לא מכוסות? כמובן שאין באר אחת דומה לשכנתה, אבל צריך להיות מחיר של קוסט + ממוצע, אם הייתי יודע אותו והיה לי מרווח בטחון הייתי מחפש דרך טובה למימוש

    Reply
  14. valseek

    קלטו קטע – יש חברות אנרגיה שהפכו לאופציות על עצמן 🙂

    לדוגמא CNX נסחרת ב-5$ היום, זה ממש מחיר strike לעומת מה שדויד אינהורן קנה אותה
    איפה הזמן פקיעה אתם שואלים?
    זהו הזמן שבו ההחברה חייבת להחזיר את הצ'אנק הראשון המשמעותי של האגח"ים, אצל CNX זה ב-2020.

    Reply
    1. אסף נתן Post author

      ואלסיק – מניה, אקוויטי, היא נגזרת על גובה הנכסים. למשל אם הנכסים מכסים על ההתחייבויות האופציה בתוך הכסף, הפוך, האופציה מחוץ לכסף. יש אפילו מודל הערכת שווי כזה, אבל אני לא זוכר את שמו. מן הסתם חברה שהנכסים שלה התכווצו הופכת להיות אופציה ממש.

      Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *