לא מזמן יצאה ועדת לוקר לצימצום השימוש במזומן עם מסקנותיה.
נראה שרבים חששו מהועדה, אך בסופו של דבר מסקנותיה לא רק שנסתיימו בקול ענות חלושה (מבחינת נאוי ומנכי השיקים האחרים) אלא שאף הופתעתי מהעוצמה שבה הסיפור יעזור לנאוי ולשאר מנכי השיקים.
בגדול, למי שלא מכיר, הנה מסקנות הועדה מאתר בנק ישראל. זו קריאה חשובה שעשויה להשפיע על כולנו, אני ממליץ בחום.
הרעיון ודעתי על הרעיון
הרעיון מאחורי הועדה הוא שישראל תעבור לשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים ותשתמש כמה שפחות במזומן ודומיו, על מנת להקטין את תופעת "ההון השחור". הטריגר לוועדה היה מנכ"ל ויזה שבא לארץ והציג לביבי נתניהו מצגת המראה כמה כסף ישראל יכולה להרוויח אם תצמצם את השימוש במזומן. דעתי האישית היא שהממשלה והעומדים בראשה, כרגיל, חושבים במונחים נומינליים.
חברי היקרים בממשלה, אין כזה דבר נומינלי במקרו כלכלה. כל דבר משפיע על כל דבר. אם תיקח מפה תפסיד שם. הכל פאטה מורגאנה. למשל, אם נניח מע"מ בסך 18% מכניס 180 מיליארד שקל למדינה, כמה יכניס מע"מ 19%? מי שענה 190 מיליארד שקל, טעה. הממשלה חושבת שאם ההון השחור היה עובר להיות "הון לבן" היא היתה מרוויחה עוד 40-50 מיליארד שקל. עורבא פרח. נתחיל מכך שלעולם לא ימחק ההון השחור לחלוטין, כך שהמספר הזה "50 מיליארד שקל" הוא דמיוני ואפשר לשאוף אליו ולא להגיע אליו. בנוסף, מי אמר שהכסף השחור לא מכניס מיסים? הכסף השחור מעודד צריכה ובסופו של דבר הוא נכנס למערכת. זה הרי כסף שאי אפשר להכניס לבנק או לשלוח לחו"ל או לקנות בו דירה, ואף אחד לא שומר מיליון שקל מזומן בבלטות, לכן הוא מופנה לצריכה, ולכן לדעתי מתוך ה 40-50 מיליארד שקל שהמדינה רוצה לגבות, חלק הארי כבר בכיסה של הממשלה.
ניחא, בואו נצא מנקודת הנחה שהכסף השחור הוא תופעה שלילית, שכאמור, אני לא כזה בטוח בכך (חס וחלילה וחלילה וחס אינני תומך בהעלמת מס, אך אני חושב שישנם אמצעים טובים יותר לטיפול בבעיה מאשר עוד ועוד ועוד חוקים שמשנים את החיים גם לאנשים כמוני שלא העלימו שקל שחוק מימיהם, ההפך-הרשויות נמצאות בחוב מתמיד כלפיהם). הבה נתבונן באמריקה שם יש שימוש נרחב במזומן, אך הכלכלה השחורה מהווה רק 6-9% מהתמ"ג לעומת ישראל בה היא מהווה כ-23%. מדוע בישראל הכלכלה השחורה כה גדולה? ראש הממשלה ומר לוקר ישבו וחבטו בשאלה הזו, חשבו וחשבו ולא הצליחו להגיע למסקנה לבד. אז ביקשו עזרה – ממנכ"ל ויזה. בדיוק כמו שבגן מלמדים שאין לתת לחתול לשמור על השמנת. וכי מה יגיד להם מנכ"ל ויזה? כמובן! הלא הרי המזומן הוא הפריץ ובו ורק בו יש לתלות את האשם! איך יוכל לומר אחרת, כשהחברה שלו מרוויחה כסף מעמלות סליקה? כמו שבאפט אמר: "אל תשאל את הספר אם אתה צריך תספורת". אני מניח שגם אם הייתי שואל אותו מדוע יש עוני בעולם התשובה היתה נשארת זהה – כי יש מזומן בעולם. אז כמובן שאנו ניקח את עצת אחיתופל כמות שהיא ונדפוק את מי שמשתמש במזומן, שהרי הוא בהכרח קצת גנב. אז מה אם באותה משיכת קולמוס נמחק גם את האנונימיות שהופכת מצרך הולך ונעלם במחוזותינו. כמו כן, תוך כדי, נעמיס עוד על העסקים הקטנים, נחוקק חוקים חדשים שידפקו עוד אזרחים ויעבירו אותם להיות בתחום האפור / שחור ונאפשר למשטרה להטריד עוד אזרחים. למי שלא יודע, חוק שקשה לציבור לעמוד בו גורם למה שנקרא "ברירת אכיפה" שבה אוכפים את החוק "כשבא לנו לדפוק מישהו". אבל כמו שהתעלמנו מדעתי על ההון השחור, נעזוב גם את זה, זה לא נושא הפוסט.
אז איך זה שיש באמריקה כל כך מעט כלכלה שחורה? כי באמריקה יש חובת דווח כללית. באמריקה יש גם א-כ-י-פ-ה. ילד בן 14 שעובד צריך להגיש Tax Return. ישנן חברות כמו H&R Block שעושות מזה כסף – והן בכלל השקעה ממש טובה (אין עניין אישי). בדוח אתה מגיש הכל, כמה כסף הרווחת, כמה הוצאת, כמה יש לך. באמריקה עושים בדיקה למעט מאוד דוחות, אבל אם טעית ונתפסת – תשלם קנס באבוע בוע רטרואקטיבית עד לבריאת העולם ואם חס וחלילה רימית ונתפסת – אתה מצפה לשנים רבות בכלא. כן כן, בכלא. לכן אולי לא המזומן הוא האשם… הלא כן?
אז חברינו בממשלה לא רוצים חובת דווח כללית, כי זה הרבה עבודה. "אין תקציב" (="אנו עצלנים"). אכיפה? מה זה? הם מעדיפים להעמיס עוד חוקים, כי אז לא הם צריכים לעבוד אלא האזרח ורשויות האכיפה. אז נדחוף עוד אנשים שומרי חוק לכוון העבריינות, לא נורא. למשל, זקן שמעסיק פיליפיני, ורוצה לשלם לו 8000 שקל מזומן. ממחר – הוא עבריין! פלילי! הוא צריך להחזיק מכשיר סליקה!
בל נשכח כמובן את הצד השני של המשוואה- הממשלה המדושנת שלנו. כל היום מדברים על העמקת הגביה, איך סוחטים עוד מליארד מפה או משם. חברים, במקום לגבות, הכי קל זה לקצץ בתקציב – הרי משם בטוח יבוא רווח. מהעמקת הגביה לא בטוח שיבוא רווח כי, כפי שאמרנו, בצד גביית המיסים, הכל פלואידי.
אני חושב שמי שמעלים מס ועובר על החוק, יצפצף גם על חוק נוסף שחוקקו. זה קצת מצחיק אותי שמחוקקים חוק שאמור למנוע מעבריינים לעבור על החוק… ועוד העונש על מעבר על החוק הוא… קנס! קשה לי לא לגלגל את העיניים. רוצים לדמות לאמריקה? תכניסו מעלימי מס לכלא.
לדעתי ישנו פתרון הרבה, הרבה יותר קל מאשר כל הברדק הזה. למה להסתבך כל כך? אני מציע: קחו מע"מ במעמד משיכת הכסף בכספומט. משכת 100 שקל? יחייבו את החשבון שלך ב 118. מצד שני, בחנות, אם אתה משלם בכרטיס אשראי, תשלם מחיר הכולל מע"מ. אם במזומן, לא כולל מע"מ. זהו, נגמר הסיפור. אין יותר העלמת מע"מ. כל המזומן במחזור כבר שילם מע"מ. פשוט לא?
עכשיו בנימה פחות עויינת: אישית, אני כמעט ולא משתמש במזומן. נדיר שיש לי שטרות בארנק. אך עם זאת, אני כן משלם במזומן מידי פעם, למשל לבייביסיטר. כמו כן ההגבלות המתוכננות של הועדה – בתחילה לסך של 7500 ש"ח ואז לסך של 5000 ש"ח הן מספיקות לרוב האוכלוסיה ובכללה עבדכם הנאמן.
איך זה משפיע על מנכי השיקים
אחרי ששצפתי וקצפתי על הרגולציה המטומטמת, לפחות ארוויח מזה. אצטט כמה משפטים ממסקנות הועדה:
ועוד (ההדגשות במקור):
הוועדה ממליצה ליצור בהקדם האפשרי רגולציה עבור נותני שירותי מטבע (להלן: נש"מים). במסגרת זו יוסדר תחום "נותני שירותי אשראי". הוועדה מכירה בחשיבות הפעילות של נש"מים ואין זו מטרתה להביא לפגיעה בסקטור זה או להציב חסמים שיקשו באופן בלתי מידתי על פעילותו.
ועוד:
על נותן שירותי אשראי יחולו דרישות רישוי ופיקוח מוגברות ביחס לדרישות החלות על נש"מ, מתוך תפיסה כי הפעילות שהוא מבצע היא פעילות בעלת מקדם סיכון גבוה יותר בהיבטי הלבנת הון ומימון טרור ובהיבטים צרכניים, המחייבת רגולציה מוגברת. בתוך כך, במסגרת החלת חובת קבלת רישיון על נותני שירותי אשראי, יישקל הצורך בקביעת דרישות פיננסיות כדוגמת דרישות להעמדת הון ראשוני (או ערבות בנקאית), הצהרת הון שנתית, עמידה במבחנים מקצועיים, הכשרה ייעודית ותוכנת מחשב ייעודית ותוכנה לאיתור מוכרזי טרור בנוסף, תיבחן האפשרות להטיל מגבלות על נותני שירותי אשראי באפשרות לבצע עסקאות במזומן בתנאים ובהיקפים שייקבעו במסגרת דוח זה. מעבר לסכום שייקבע יוכל נותן שירות האשראי לשלם באמצעות תשלום הניתן לזיהוי ולשיוך למבצע העסקה. המחאה אשר מוציא נותן שירותי אשראי אינה ניתנת להסבה כלל. עם זאת, הלקוח יוכל לבקש לקבל את ההמחאה על שם גורם אחר, כך יתאפשר, בין היתר, תשלום לספקים של הלקוח.
ועוד:
הוועדה ממליצה לבחון את נושא ההלוואות החוץ בנקאיות במסגרת ועדת הקבע. בישראל פועל לצד שוק האשראי הבנקאי, שוק הלוואות חוץ בנקאיות. שוק זה חוקי ביסודו וכולל חברות וגורמים לגיטימיים. עם זאת הוא מכונה לא פעם "השוק האפור", שכן לצד הגורמים הלגיטימיים פועלים בו גם גורמים עברייניים. לאור האמור, ובייחוד כיוון שמדובר בענף עתיר מזומן, מדובר בשוק המהווה כר פורה לפעילות עבריינית, כולל עבירות מיסוי ועבירות הלבנת הון. החקיקה הקיימת כיום בתחום זה כוללת היבטים צרכניים בלבד וחסרים בה היבטי פיקוח, הסדרה ואכיפה. בנוסף, עיסוק במתן הלוואות חוץ בנקאיות אינו נמנה על אחד מהשירותים המחייבים רישום כנותן שירותי מטבע לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ועל כן לא חל עליו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור. לצד הצורך לתמוך בשוק זה על מנת שיהווה תחרות למערכת הבנקאית ולגופים המוסדיים המעניקים הלוואות, קיים צורך להתמודד עם הסיכונים הנובעים פעילות זו, ובפרט סיכוני פשיעה, הלבנת הון וכלכלה שחורה. לאור האמור, הוועדה ממליצה לבחון במסגרת ועדת הקבע את תחום ההלוואות החוץ בנקאיות, ובכלל זה לבחון את ההסדרים החוקיים הקיימים ולהציע הסדר כולל ומפרט בתחום זה.
לא אצטט את כל המסמך, אבל למי שמחזיק אחת ממנכות השיקים – זו קריאה חובה. ככל שקראתי יותר כך התלהבתי יותר והפכתי להיות חמדן יותר. מאי נפקא מינה? מהקריאה הפשוטה הזו ברור לי שחברות כמו אופל בלאנס ונאוי הולכות לקבל הרבה, הרבה מאוד ביזנס. נאוי שהיא הגדולה בארץ תקבל את הרשיון המדובר ראשונה. אני אפילו מהמר שכשירצו לקבוע קריטריונים למתן הרישיון המדובר, יזמינו את שאול ודורי נאוי לכנסת כדי שיסבירו להם איך החברה עובדת ומה צריכים להיות הקריטריונים. אופל בלאנס כבר היום בקשר הדוק עם הרשות להלבנת הון ומימון טרור ודני מזרחי מתכתב במיילים עם פול לנדס (מנכ"ל הרשות דאז). בעצם מה שהוועדה הזו עשתה היא חיסול כל המתחרים הקטנים של נאוי ואופל, ממש כמו שמדבירים ג'וקים. היא גם היטתה את הכף ונתנה יתרון לגודל – במחי יד אחת. רגולציה מחמירה היא מיידית יתרון לגודל. אם יש לך 30,000 לקוחות, או יש לך 100 לקוחות, עול הרגולציה נראה שונה לחלוטין. בתור מנהל קרן קטנה אני יודע זאת היטב. אם הייתי צריך לעמוד ברגולציה של קרן נאמנות, הייתי כבר מזמן 10 מטרים מתחת לאדמה. אז נכון, תהיה עליהם רגולציה. סו וואט, כבר היום הרשות חופרת להם בספרים. לרגולציה יש גם פן חיובי מאוד – פתאום החברות האלה יקבלו גושפנקא חיובית ענקית. עד היום כשאני מדבר על נאוי ונכיון שיקים אנשים פותחים את עיניהם בתדהמה, אפילו כשמדובר על חברה שמתקרבת לשווי שוק של מיליארד שקל. גושפנקא מהרגולטור? אהלן וסהלן! עוד ביזנס.
אהבתי גם את ההחרגות של הועדה. שיק מתחת למגבלה יהיה כמו השיקים כיום. שיק מעל המגבלה יוכל להיות מוסב רק פעם אחת. בעתיד לא יוכל להיות מוסב בכלל, פרט למוסד פיננסי מאושר – דהיינו מנכה שיקים, כמו נאוי. כך שמבחינת נאוי אין שינוי בעסק בכלל, אולי רק המגבלה של עד מיליון שקל לשיק, שגם היא לא בעייתית, מפני שלרוב, ההלוואות מעל מיליון שקל כמו זו שניתנה לחבס למשל, נעשות בחוזה ולא בשיק. מבחינת כמות הביזנס – טוב, כפי שאמרנו, אני חושב שהם יהנו מהרבה יותר תנועה בסניף שלהם.
אתם יודעים, תמיד מפתיע אותי איך בחברות טובות אני תמיד מקבל הפתעות טובות. זה הופך את האחזקה בחברות הטובות לכל כך הרבה יותר כיפית. 🙂
בקיצור, אני לא אוהב את אפקט האח הגדול של החקיקה הזו, אבל החקיקה הזו תכניס לי לא מעט כסף לכיס אז אני חלוק בדעתי. בכל אופן אני לא מדיר שינה מעיני בגלל מר לוקר הנכבד.
גילוי נאות: יש לי אחזקה באחים נאוי. יש לי גם אחזקה קטנה באופל בלאנס. אינני יועץ השקעות או עו"ד. כל האמור פה הוא דעתי הלא מלומדה. יש לקרוא את הפטור מאחריות.
