שנת 2011. איזו שנה זו היתה. מינוס 20 ומשהו אחוזים בבורסה. צונאמי. אסון גרעיני. הורדת דירוג לארה"ב. אבל יותר מכל חקוקה בזיכרון הקולקטיבי שלנו מחאת האוהלים.
אנו זוכרים אותם – זוגות צעירים, חברים שלנו, שהלכו והקימו אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב. דפני ליף. שלטים. הכיכר הומה אדם. העם דורש צדק חברתי. קולות זעקה על הקושי במדינה נשמעו מכל עבר ואף אדם אחד שרף עצמו חיים.
אני רוצה לשתף אתכם בסרט בן 50 דקות שהוא מומלץ לכל קפיטליסט והוא חיוני כמו חמצן לסויציאליסטים שביננו. מככב בו בחור מוזר קצת, שקוראים לו יניב (אין קשר ליניב שלנו) והוא קפיטליסט. יש לו השקפת עולם יפה, קיצונית ופשוטה. יניב נראה קיצוני, אבל גם לסוציאליסטים ביננו יהיה קשה לא לומר: "וואללה…".
קחו לכם שעה, עמעמו את האורות ותסגרו את הדלת. נראה מה תחשבו לאחר מכן. לא תתחרטו, זו תהיה שעה חשובה בחיים שלכם.
