קורונה – סיכום ביניים

הגל השני התפרץ ונתבקשתי לומר איך אני רואה את הדברים. חשבתי שיהיה נחמד לעשות סיכום ביניים אחרי שעברה כמעט חצי שנה, לראות איפה אנו עומדים, לתת לי ציון על התחזית ולתת אחת נוספת קדימה.

למי שלא זוכר – פרסמתי במרץ-אפריל סדרה של חמישה פוסטים שדנה בוירוס הקורונה, הסיקור התקשורתי (ההסטרי) סביבו, חיסון עדר ואיך הדברים יראו בהמשך. הנה קישורים לפוסטים:

פוסט 1 – התיאוריה שתשנה איך אתם מסתכלים על הקורונה

פוסט 2 – התיאוריה שתשנה איך אתם מסתכלים על הקורונה חלק 2

פוסט 3 – מדוע אני חושב שתומאס פואיו טועה ולמה פסימיים תמיד נראים חכמים

פוסט 4 – איך העולם ירד על ברכיו בגלל שפעת ++

פוסט 5- זהו, זה סופי – קורונה היא שפעת, חד משמעית

זכרונות

דבר ראשון ניזכר באיזו אווירה נכתבו הפוסטים האלה – "העתידן" פסיג חזה 300 מיליון מתים מהקורונה, אני בכוונה לא מקשר לשטויות האלה כמו שבפוסט שכתבתי על התחזית לא קישרתי אליה. ביבי אמר שימותו יותר אנשים מכל מלחמות ישראל, וכו' וכו'. אמרתי כבר אז שזה בחיים לא יקרה. אנשים הסטריים בתגובות האשימו אותי "בדם על הידיים", כולנו היינו סגורים בפחד בבתים, והעולם עצר מלכת, לכמה ימים. מתוך אחריות הוספתי דיסקליימר לפני הפוסטים, אבל כיום אני באמת לא חושב שזה דרוש.

אז כשקוראים את כל הפוסט הזה צריך להזכר כמה אי ודאות היתה דאז, כמה פחד והסטריה, כמה דיסאינפורמציה ולחץ, ולחשוב כמה קשה היה לחשוב נגד העדר.

הנה מה שכתבתי ב 26 למרץ, שיא הפאניקה:

כרגע מתו באיטליה 7,500 איש מהמחלה. למרות העומס הבלתי נסבל בבתי החולים והברירה מי ימות ומי יחיה, ברירה נוראית שממש לא הייתי רוצה לקחת בה חלק, למרות כל זאת, לא מדובר אפילו בחצי ממקרי התמותה משפעת עונתית שעבורה יש חיסון. הוירוס משתולל שם כבר חודשיים!!! אם, כמו שהחזאים המפחידים חוזים, ימותו 200 אלף איש באיטליה מהוירוס אני אודה שטעיתי והוירוס באמת חזק פי 10 משפעת. עד אז, זו שפעת++ . והרשו לי לתת לכם תחזית נוספת – גם אם תחברו את כל האנשים שימותו בספרד ואיטליה בעונה הזו ובעונה הבאה מוירוס הקורונה, לא תגיעו ל 200 אלף איש. ושוב, תזכרו איפה שמעתם את זה ראשונים. אני לא סתם כותב את זה כאן בריש גלי – אני חושב שהסבירות לתרחישים של "העתידן פרופסור פסיג" (בכוונה לא שמתי לינק, לא רוצה לקשר לשטויות) שואפים לאפס, יודעים מה, לא שואפים לאפס – הם אפס.

ארבעה חודשים אחרי אנחנו כבר הרבה יותר חכמים. המגיפה שהיתה בשיאה בספרד ואיטליה באותו זמן כבר שכחה. ובאמת, אם מחברים את כל המתים בספרד ומאיטליה ביחד, מקבלים 63 אלף איש. כלומר שיש לי עוד "Slack" לספוג עוד מגיפה ענקית בעונה הבאה ועדיין לצאת צודק בתחזית שלי. תנו לי להרוס לכם קצת (ספויילר) – לדעתי מספר המתים מקורונה לא ישתנה דרמטית גם בעוד שנה, כשנבדוק את הפוסט הזה שוב ונעשה סיכום נוסף. מדוע? תקראו את החלק הבא ותבינו.

חסינות עדר

הפוסט הראשון היה ויראלי ממש, והגיע גם עד קובעי המדיניות. בזמנו, היה ידוע מעט מאוד על הקורונה והוא נכתב בשיא (ממש בשיא) הפאניקה בשווקים ובמערב. לראשונה העלתי את הטענה שאולי המגיפה נבלמה, במקומות שנבלמה, בגלל חסינות עדר ולא בלל פעולות הממשלה.

לדעתי, עצם העובדה שרואים שבמקומות שהיתה התפוצצות של המחלה כמו מקומות באירופה וניו יורק ווהאן וקוריאה אין גל שני, מחזקת את הטענה שיש חסינות עדר, הטענה שהועלתה כבר בפוסט הראשון.

בפוסט כתבתי שלדעתי סין וקוריאה לא השתלטו על המחלה ונוצר חיסון עדר. עבור סין, מאוד קשה לדעת האם הטענה נכונה או לא, כי קשה לבטוח במספרים מסין. אבל כבר קישרתי בטוויטר לכתבות בבלומברג שמראות שמספר המתים בוואהן היה כנראה גבוה פי כמה מהמספרים הרשמיים. בנוסף, אפשר לראות שהרבה חודשים אחרי כן, אין גל שני בסין. עוד מוקדם לדעת כי החורף עוד לא הגיע, אבל לפי המידע שיש היום אין גל שני בסין. גם בקוריאה באופן מפתיע אין גל שני.

לדעתי, ממרחק של כמה חודשים, אפשר לראות שהטענה הזו ככל הנראה היתה נכונה, לפחות בחלקה. גם במדינות שחשבו "שנגמלו מהקורונה" התחיל גל שני. מכאן, שאם האוכלוסיה לא מחוסנת, יגיע גל שני בכל מקרה. מאוד קשה לעצור וירוס כל כך מדבק. ריחוק חברתי עשוי להוריד את קצב התקדמות המחלה, אך במדינות אלה, במיוחד סין, הכל נעצר פול סטופ. כמו שאמרתי בפוסט הראשון – מאוד קשה לעצור תהליך אקספוננציאלי לאחר שהחל. אם הוא נעצר, כנראה שיש סיבה. ולא, היא לא הממשלה.

באחת הכתבות שפרסם ד"ר אורי קדרון בווינט הוא מציין שבעת מגיפה של וירוס מדבק, כמעט תמיד מודדים את המגיפה ממש בתחילתה או לאחר השיא שלה, כי השלב האקספוננציאלי הוא מאוד קצר. כשחושבים על זה, זה מאוד נכון. לכן, כנראה שברוב המקומות בעולם שבהם נתנו לוירוס "להשתולל" כמו ספרד, איטליה, ניו יורק, שבדיה ואפילו אנגליה, עברנו את השלב האקספוננציאלי ואנחנו אחרי המגיפה. אמנם בספרד יש עליה מחודשת במספר המקרים באופן מפתיע, אך גם עליה צנועה זו רחוקה, בינתיים, מגל שני.

אז יש או אין חיסון עדר?

בפוסטים בתגובות התייחסתי לעדויות מכל מיני מקומות כמו העיר Vo באיטליה שבה כל האוכלוסיה היתה מחוסנת בבדיקה של כלל האזרחים, 100% מקבוצות הומלסים שנבדקו נמצאו חיוביים לוירוס, 12-13% מכל שחקני ה NBA וכו'. הטענה שלי היתה שהיות ובזמנו היתה רק בדיקת PCR לבדיקת נוכחות החומר הגנטי של הוירוס, היה אפשר לבדוק רק הדבקה נוכחית קיימת, בעוד שאנשים שכבר החלימו יצאו שליליים בבדיקת PCR, וצריך בדיקת נוגדנים. חיכינו בדריכות לפיתוח בדיקת נוגדנים שכזו. אחר מספר חודשים החלו לצאת בדיקות נוגדנים, אשר על אחת מהן כתבתי בפוסט האחרון – אך הבדיקות האלה לא היו מדוייקות, למשל הבדיקה שהיתה בפוסט האחרון נעשתה על ידי אונ' סטנפורד אבל כשלה בביקורת עמיתים. בכל מקרה בדיקות נוגדנים הראו שיעורים יחסית נמוכים של נוכחות נוגדנים (20-30%) בערים שהיו Hotspots.

בתחילה חשבתי – נו, אולי טעיתי. אבל אז חשבתי שוב שזה שלא עושה שכל – שהרי אם הוירוס כה מדבק ואתה גר בהוטספוט, אם תלך לסופר הסיכוי שלך להדבק מאוד מאוד גדול גם עם מסיכה. ובאמת במאי התפרסמה כתבה ב Science Magazine שכדי לבדוק חסינות לנגיף לא צריך לבדוק רק נוגדנים, אלא גם Reactive T cells -תאי T של מערכת החיסון הזוכרים את הפולש ומוכנים לעזור לגוף לייצר נוגדנים במידה ויתקלו בו שוב.

אט אט ואז פתאום – לפני שבוע וקצת זה חדר סוף סוף למיינסטרים והתפרסמה כתבה ב FT על כך. סיפורים מסתובבים ברשת שהנוגדנים נגד הוירוס "לא מחזיקים מעמד" ונראה "שהגוף שוכח את הוירוס "ושאין זיכרון חיסוני". אני לא מבין את זה – כשרופאים ואחרים קוראים שכמות הנוגדנים נגד הוירוס בדם יורדת, למה להניח שגוף האדם הוא כל כך "טיפש"? הגוף שלנו הסתדר עם אין סוף סוגי וירוסים שאינם מוכרים לו, למה שהגוף שלנו "ישכח" את הקורונה כמה חודשים לאחר שנדבק בה? במיוחד אם זה אירוע כה טראומטי לגוף… התשובה לכך היא, שהוא לא שוכח, גם אם הנוגדנים נעלמים, תאי ה T זוכרים. ממש לפני כמה ימים ראש ה NHS פרסם מאמר קצר בבלוג שלו, בדיוק על כך.

מסתבר שאנשים שחלו בוירוסי קורונה אחרים, קיבלו את וירוס הקורונה "החדש" בצורה הרבה יותר קלה. ככל הנראה אם התגובה לוירוס היתה קלה, קל לגוף שלנו "לשכוח" את הנגיף יותר מהר, דהיינו, שרמת הנוגדנים הספציפיים לאותו וירוס בדם, תרד במהירות. האם זה אומר שהגוף פגיע להדבקה נוספת? ממש, אבל ממש לא.

החלק החשוב ביותר, שהתפרסם גם בעברית ע"י ד"ר קימרון בעיתון הארץ, וגם ב FT בכתבה שקישרתי מעלה, הוא שאם לוקחים בחשבון את האנשים שנדבקו כבר בוירוסים בני דודים של ה SARS-COV2, ולכן יש להם חסינות כלשהי להדבקות בקורונה, על מנת להגיע לחיסון עדר צריך הדבקה נמדדת של רק 20% מהאוכלוסיה. כתבתי "נמדדת" כי ה 80% האחרים לא יראו שום סימפטום ולכן אין סיבה לבדוק אותם. תראו למשל את הכתבה הזו. 16% חשיפה והמגיפה דעכה לבד… בניו יורק – 24% עם נוגדנים והמגיפה נעלמה.

מספרים אלה מתאימים מאוד למה שראינו בניו יורק, במדריד, באיטליה, בוואהן, ובמקומות רבים נוספים. די שסביב 20% מהאוכלוסיה מראים חיסון פעיל (דהיינו, נוגדנים) המצביע על חשיפה, והכל נעצר. אפשר לראות שבמקומות אלה אין גלים שניים, ולא יהיו גלים שניים. זאת כי האוכלוסיה כבר מחוסנת.

אז אמנם ההגיון שלי בפוסטים שנכתבו במרץ אמר שיש להשתמש בבדיקות נוגדנים כדי להוכיח שהאוכלוסיה מחוסנת, אך עתה אנו יודעים שמרבית האוכלוסיה מחוסנת בגלל שנחשפה לבני הדודים של הקורונה. כלומר, המסקנה שישנו חיסון עדר נכונה, אך הדרך להגיע אליה היתה לא נכונה. לכן אני נותן לעצמי ציון 90 על התחזית הזו. 80 על הדיוק ותוספת 10 נקודות על הגעה למסקנה הנכונה בזמן אי ודאות קיצוני. זה לא 100% כי לא חשבתי שהחסינות יכולה להתבטא גם בצורה של תאי T למשל ולא רק בצורת נוגדנים (למרות שידעתי את זה!).

בדיקת ביניים

בואו נראה איך מתקיימות ההנחות שבפוסטים (ובתגובות), לפי המידע שידוע כיום. נתתי לעצמי ציונים שעשויים להשתנות בסיכומים הבאים כתלות באינפורמציה שתצא.

• חסינות עדר – ככל הנראה יש, אך לאו דווקא נמדדת בנוגדנים. צריך עוד בדיקות ומידע טוב יותר יהיה בעוד חצי שנה. ציון: 90
• אחוז התמותה הוא לא 3% ולא 1% והוא כנראה פחות מ 0.5% – ה IFR (Infection fatality rate הוא סביב 0.1-0.3% לפי מחקרים אחרונים שקראתי. ציון: 100
• מספר המתים באיטליה וספרד יהיה פחות מ 200,000 בפנדמיה הזו ציון: 100
• הטענה שהוירוס חודר לא רק דרך הריאות אלא גם דרך מערכות אחרות כמו מערכת העיכול – מסתבר שהוירוס גורם את הנזק שגורם בגלל קרישי דם קטנים בריאות ולאו דווקא נזק ישיר לריאה. כלומר שוירוס מערב יותר את מערכת הדם מאשר את הריאות. מצד שני זיהיתי מעורבות של מערכות אחרות. ציון: 55 (עובר)
• סגר מחמיר את הבעיה כי הוא מושך את פרק הזמן שבו המגיפה פעילה ומעלה את המחיר החברתי: אפשר היום לראות שמדינות שלא עשו סגר או שעשו אותו מאוחר (שבדיה, איטליה, אנגליה) סובלות פחות ואין בהן גל שני. ישראל שהתגאתה בכך "שהקדימה" את הסגר והגיבה מהר, סובלת. ציון: 100
• לכסף אין לאן לזרום – רק לנדלן ולמניות (בפודקאסט שניתן בסוף מרץ) – לצערי אמרתי את זה אבל לא קניתי בכל הכסף שלי קולים על השוק (למרות שחשבתי על זה…). מינוס 20 נקודות על ביצוע. ציון: 80
• התמותה העולמית תהיה ברת השוואה לעונת שפעת רגילה – בהנחה שבעונת שפעת רגילה מתים סביב 600,000 איש – הרף העליון של שפעת החזירים, וכשאני אומר ברת השוואה זה אומר, נניח, עד X3 משפעת רגילה בשנה, כרגע יש 673,000 מתים בעולם. אני חולק על איך מחשבים את התמותה מקורונה, כי יש מקומות שאנשים מתים מסיבה שלא קשורה אך מתים עם הוירוס בגופם ונחשבים כאילו מתו מהוירוס. זה הגיוני, שהרי בעבר, במקרי מוות של דלקת ריאות או סיבוכי לב לא בודקים את הרוק של האדם לוירוסים לאחר המוות, ולכן לא סופרים את המוות כמוות משפעת למשל. אבל בקורונה הכל השתנה ולכן *כן* עושים את זה, ולכן אם בעבר אדם היה מת משפעת בבית החולים, נניח כמה ימים לאחר שאושפז, ולא הספיקו לאבחן שפעת, הוא מת מסיבה לא ידועה או מדלקת ריאות. אבל כיום בגלל הלחץ על כל העוסקים – יבדקו אותו לקורונה ואם חיובי הוא יספר כמוות מקורונה. מה שאומר שהמוות משפעת הוא אנדרסטייטד בעוד שהמוות מקורונה הוא אוברסטייטד. לכן לדעתי יש הגזמה במספר המתים מהמגיפה אבל היות ואין לי שום מספר אחר לעבוד איתו, נעבוד עם המספר המלוכלך הזה. לפי המספר הזה כבר חצינו את גובה התמותה מעונת שפעת רגילה. עדיין יש לי Slack כי עונת שפעת חמורה יכולה להיות אפילו X3 ממספר המתים הממוצע, כמו למשל השפעת ב 2013 שהרגה בישראל 1000 איש. אבל אני מאוד לא שמח שהתקרבנו לגבול שלי, ההנחה שלי היתה שהמספר יהיה נמוך יותר בשלב זה של המגיפה. לכן אני מוריד לעצמי 20 נקודות על כך. אם בעוד שנה נראה שמספר המתים בעולם התקרב או לא למספרים של שפעת חמורה (X3 מהממוצע נניח) הציון הזה יעלה או ירד. ציון: 80
• כתבתי בפוסט:
  "אז מתי השיא? שאלו אותי רבים מתי השיא. משקיעים, חברים. לא כתבתי את זה על דפי הבלוג אבל עכשיו אני מרגיש בטוח יותר בתחזית שלי – השיא באירופה יגיע עד אמצע אפריל, והשיא בארצות הברית יגיע עד סוף אפריל." – על התחזית לאירופה צדקתי ב 100%, אבל לא לקחתי בחשבון שארצות הברית היא מדינה גדולה ולכן תזמון ההתפרצויות בה יהיה שונה. ניו יורק אכן סיימה את הגל הראשון (וככל הנראה האחרון) שלה בסוף אפריל-תחילת מאי, אך כשניו יורק עברה את השיא, פלורידה "חיכתה" בצד, ועכשיו היא עוברת את השיא. צדקתי 100% באירופה, אפשר לומר שצדקתי מקומית בארצות הברית – וושינגטון וניו יורק, אך טעיתי ממש לגבי כל המדינה. ציון: 60
• התחזיות הקודרות של תומאס פואיו הפסימיסט לא יתגשמו – די ברור שהן לא ההתגשמו ולא תתגשמנה – ציון: 100

סה"כ אני מרוצה מהתחזיות שלי ומהציונים שקיבלתי. בהנתן חוסר הודאות ששרר אז ובכמות הדיסאינפורמציה שהיתה בתקשורת (ועודנה קיימת) אני אפילו די גאה בהישג. אם מישהו מוצא בתגובות לפוסטים או חושב שיש תחזית נוספת שנתתי ורוצה להוסיף לרשימה מעלה- שירשום בתגובות ואני אוסיף.

תחזיות חדשות

דעתי, על סמך דברים שקראתי, היא שברוב המקומות בעולם עברנו את שיא המחלה. במיוחד במקומות שבהם לא היה סגר. בנוסף, לדעתי החיסון, לכשיגיע, יהיה בעל השפעה נמוכה יחסית כי הוא יגיע לשוק שבו חלק גדול מהאוכלוסיה כבר נחשף לנגיף. האם יהיה גל שלישי / שני חזק בחורף? לדעתי במקומות שכבר חוסנו "טבעית" כמו שבדיה או ניו יורק לא יהיה גל שני ובטח לא שלישי. זו התחזית האגרסיבית ביותר, כי לפיה, צריך תכלס להרים את כל המגבלות במקומות אלה. יהיה מעניין לחזור לכאן עוד חצי שנה ולראות.

סיכום

בסופו של דבר, עם קיתונות הביקורת שקיבלתי בתגובות, היה אפשר לטעון שטעיתי ב 180 מעלות. אך עכשיו אנו רואים שלא כך הדבר ועתה, ארבעה חודשים אחרי, מתחילה לזרום אינפורמציה שמראה שהמסקנה האמפירית עם לוגיקה פשוטה היא ההגיונית. בספר "הברבור השחור", טאלב מדבר על כל "המומחים" שבסופו של יום ניכר שהמסקנות שלהם משתוות או נחותות למסקנות של נהג המונית המצוי או לפחות סטודנט מהאוניברסיטה, ומדבר על כך שהגיון, ונסיון אמפירי מהשטח, טובים בהרבה "למשש את העולם" מאשר שימוש במומחים שאינם יודעים כלום. הצורה שבה כולנו רואים את העולם היא מאוד צרה ומעוותת. אנו שוגים באינספור הטיות ובאמת – לאחר שקוראים את הספר מרגישים קצת – עיוורים. לכן השתמשי במונח "למשש את העולם", כפי שעיוור ממשש את סביבתו. הרבה מהדברים שאנו חושבים שאנו יודעים, אנו בעצם לא. תתפלאו, אבל התגובות הבורות ביותר שקיבלתי בנושא הקורונה הגיעו מרופאים – למשל רופאה אחת שכתבה לי מייל שבשורה אחת היו כל כך הרבה שגיאות שזה היה מביך. טאלב מדבר על זה הרבה – דווקא לאלה שיש להם "תואר" הטעויות שלהם הכי גסות, כי הם שוגים בשחצנות ובבטחון יתר. מדהים איך הספר, שנכתב ב 2007, רלוונטי גם למשבר 2008 וגם למשבר כיום. אני ממליץ על הספר אם לא קראתם. אמנם בכל פעם הברבור השחור שונה, אך גמישות מחשבתית, שימוש בנסיון, הגיון והשקפות אמפיריות בשטח יוצרות תוצאות טובות יותר מאשר "מומחה" כזה או אחר.

אם יש מישהו שרוצה להעמיק את הידע שלו ולדעת למה אני חושב מה שאני חושב, אני שוב ממליץ על אותו אתר שהמלצתי בפוסטים הקודמים. לאחר שתקראו באותו אתר, שמוסיף אינפורמציה בכל יום שעובר (במרץ הוא היה ממש דליל, עכשיו הוא אינציקלופדיה) קשה לי לחשוב שלא תשנו את דעתכם, לא משנה כמה אתם לא מסכימים איתי (כן כן, אני יודע שהוא אתר תעמולה ויש נגדו ביקורות, אבל מצד שני, הוא מפנה למקורות חיצוניים כך שתוכלו לשפוט לבד איזה חלק מההפניות רלוונטי ואיזה לא – כל אחד ושיקול דעתו).

מסקנות

1. סגר היה שגוי וממשיך להיות שגוי בשביל לטפל במגיפה.
2. ריחוק חברתי והגיינה עוזר בניהול המגיפה.
3. הקורונה הרבה פחות קטלנית ממה שחשבנו והיא כן ברת השוואה לשפעת רגילה (ואף על פי כן נוע תנוע)

רציתי לסיים במשפט "נתראה בעוד מספר חודשים בסיכום הקורונה הבא", אך זה לא בטוח שיהיה לי כוח וסבלנות לכתוב אותו. כמות האנרגיה שכל פוסט כזה שואבת ממני היא גדולה בשל התגובות האישיות והקיצוניות של אנשים. הקורונה הפכה לפוליטיקה של ממש, אפילו נושא שמרחף מעליו ריח של טאבו.

אפשר להבין זאת – ישנם אנשים שנפגעו אישית במגפה. אם כאלה שממש חלו במחלה, או כאלה שסבלו בשל קרוב שנפטר לא עלינו, או אחרים שסובלים בגלל היות אחת מבני המשפחה בקבוצת סיכון – למשל חולי סרטן לשעבר וכו'. מזלי הרב שאני לא ספגתי אובדן אישי בשל המחלה וגם אף אחד מבני משפחתי הקרובה איננו בקבוצת סיכון (אבא שלי וההורים של אשתי זה סיפור אחר). חלק ממני שמח שאמא שלי לא צריכה להתמודד עם זה- לא יודע איך היו הביקורים במחלקה אונקולוגית עם קורונה מסתובבת בישראל. במהלך המחלה של אימי אשתי היתה חולה ב CMV ולכן במשך שנה+ (עד מותה) אמא שלי לא זכתה להפגש עם אשתי ולא עם בני הבכור. זה רק CMV, אם היתה קורונה? אללה איסתור. בכל מקרה אני מקווה בכל לב שכל מי שחלה יבריא וצר לי על אובדן שחוו חלק מהקוראים פה. אך אין מה לקחת את הדברים אישית – אם לקחת את הדברים אישית סימן שלא היית צריך לקרוא את הפוסט מלכתחילה.

לשמחתי, די "נגמלתי" מהקריאה האובססיבית על המחלה, הבנתי שזה מיותר וזה לא באמת מעניין. כמו שכתבנו במכתב המחצית – זה לא באמת משנה כמה *אנחנו* יודעים על הנגיף – משנה איך מגיבים קובעי המדיניות והלך הרוח בעולם. זה יותר חשוב מהאם הנגיף מסוכן יותר או פחות. לכן אני נזהר ככל אדם ומסתובב עם מסיכה, אבל אם זה יתפוס אותי אז זה יתפוס אותי, עד אז אני משתדל שההשפעה של המגפה על שגרת חיי תהיה כמה שיותר קטנה.