עריכה 14.3.2020: אזהרה חמורה: מועלות בפוסט הזה שאלות, תיאוריות, שהן בשום שלב לא הוכחו. זו רק נקודת המבט האישית שלי. אני לא מומחה ולא מתיימר להיות מומחה. אני רק מפעיל את השכל, ולא פעם, טועה בגדול. הסבירות שאני טועה גבוהה מאוד. גם אם נקודת המבט שלי נראית לך, אנא הישמע להוראות. אם אתה צריך להיות בבידוד – אנא הישאר בבידוד, כי אם אני טועה ואם אתה טועה, אחרים יסבלו. אולי הרבה מאוד אחרים. חיים נמצאים על הכף! בשום מקרה לא כתבתי את זה לעודד אנשים לזלזל במצב בו אנו נמצאים, אלא רק להציע נקודת מבט אחרת מההסטריה בתקשורת. אז קראו את זה בתור אנקדוטה נחמדה ובשום פנים ואופן אל תפעלו לפי זה.
אני מבקש שתזכרו איפה קראתם את זה לראשונה – זו תיאוריה שהגעתי אליה לאחר שקראתי המון על המצב הנוכחי – גם כי זה משפיע פיננסית אבל גם כי זה מעניין אותי. זו תוצאה של עבודת בילוש וחיבור נקודות שונות במפה שלדעתי אין דרך אחרת לחבר אותן, ולכן לדעתי הסיכוי שהתיאוריה שלי נכונה גבוה.
אוסיף ואומר – זו רק תיאוריה. אני לא אפידמיולוג, אני חובב ביולוגיה ורפואה, אני אוהב מדע וקורא על זה כי זה מעניין אותי וזה תמיד עניין אותי. כל מה שכתוב פה הוא השערה, ולמרות שאני מלא בטחון עצמי, אף אחד לא אמר שזה נכון (אם זה כן נכון אני אקצור את הקרדיט, אם זה לא נכון נו שוין – אני בווין ווין :-)).
לפני הכל – מעט רקע
וירוס הקורונה, או בשמו המקצועי Covid-19 הוא נגיף (וירוס) ממשפחת הקורונה. זו משפחה גדולה של וירוסים ובמקרה קוראים לו "קורונה" על שם המשפחה שלו, משפחת וירוסים שנראית כאילו מצופה "בכתרים" או "קורונות", אולי כמו שקוראים לפלאפון בשמו הנוכחי כי פלאפון היתה החברה הראשונה ששווקה אותו, ולטיפקס קוראים טיפקס כי טיפקס היו הראשונים לשווק נוזל מחיקה וכו'. הנגיף הנוכחי היה פשוט הראשון ממשפחתו שהגיע לכלל פנדמיה.
הרפואה המודרנית לוקה מאוד בחסר בכל מה שקשור למחלות ויראליות היות ווירוסים הם לא יצורים חיים פר-סה. אי אפשר "להרוג" אותם, כי הם פשוט לא חיים. הם לא נושמים, הם לא צריכים מזון, לא צריכים סביבה תומכת, אין להם חילוף חומרים והם ולא צריכים אור. הם בסך הכל מעטפות חלבוניות לחומר גנטי, המסוגלים להצמד לתאים מסויימים ולהזריק להם חומר גנטי בצורה של RNA או DNA. החומר הגנטי הזה מסוגל לנצל את מנגנוני התא שאליו הוא הוזרק כדי לייצר עוד וירוסים כמוהו, עד שהתא המאכסן (בכ' ולא בח') מתפוצץ ואלפי עותקים חדשים של הוירוס עוברים להדבקה הבאה. אפשר לומר שוירוסים הם סוג של טפילים לא חיים.
אם תשאלו אותי, זה משהו כל כך מדהים, ההתאמה הדרושה למערכות ביולוגיות שונות כדי שאיזשהו יצור(?) דומם ידע לנצל מערכות של אורגניזם חי בשביל לשכפל את עצמו. זה קצת כאילו המכונית שלכם תשתמש בכם כדי לקנות לעצמה חברה או משהו כזה. קשה לתפוס שאבולוציה היתה יכולה לגרום להווצרותם של דברים כמו וירוסים עם התאמה כל כך מושלמת לתאי האיכסון שלהם.
החומר הגנטי של המין האנושי גדוש באינספור וירוסים עתיקים שהתמזגו לתוכו במהלך פנדמיות הסטוריות שתקפו את המין האנושי במיליון השנים האחרונות. ההסטוריה של המין האנושי כה משולבת בהסטוריה ויראלית עד שהשניים כמעט בלתי ניתנים להפרדה (תראו את הדוגמא המשוגעת הזו).
וירוסים היו ויהיו חלק מאיתנו. אמא שלי נפטרה כתוצאה מחומר גנטי של וירוס שנקרא ציטומגאלו וירוס (CMV) שככל הנראה גרם להתלקחות הסרטן אצלה. זהו וירוס מאוד נפוץ, מעל 90% מהאוכלוסיה נדבקה בו. כיום, במחקרים חדשניים, מגלים יותר ויותר מעורבות של וירוסים בסרטנים אלימים – למשל 90% מהסרטנים המוצקים כולל גליובלסטומות (סרטני מוח) מציגים הופעות גנטיות שמקורן ב CMV, בעוד שרקמה בריאה לא מציגה אותם. מחקרים ידועים מראים ש 90% מסרטני צוואר הרחם נגרמים מגנים שמקורם בוירוס ה HPV. ויש עוד אינספור דוגמאות, המחקרים בשדה מחקר זה מעניינים, מרתקים, והם ישנו את ההסתכלות שלנו על המחלות האנושיות בעתיד.
90% מהסרטנים המוצקים מכילים מופעי CMV. מקור: מצגת משקיעים VBI (אין עניין)
העבר, ההווה והעתיד שלנו קשורים בוירוסים, בין אם אנו אוהבים את זה ובין אם לא.
בשל העובדה שוירוסים הם אינם חיים, התרופות שיש לרפואה המודרנית נגד וירוסים (תרופות אנטי-ויראליות) מתמקדות בהפרעות לתהליכי השכפול של הוירוס ולא בחיסול הפתוגן. ההפרעה לתהליכי השכפול מאטה את המחלה ברוב המקרים ומאפשרת לגוף די זמן לייצר נוגדנים שהם *כן* מחסלים את הוירוס על ידי הצמדות אליו וניטרול היכולת שלו להצמד לתאים. בסופו של דבר הקומפלקס הזה של נוגדן צמוד לוירוס נבלע ונפלט מהגוף. בכל המחלות הויראליות, מי שאחראי להבראתנו הוא מערכת החיסון שלנו, ולא התרופות. במחלות חיידקיות האנטיביוטיקה שאנו נוטלים מחסלת את הפתוגן, את החיידק עצמו, ובכך "חוסכת" עבודה למערכת החיסון. לא כך במקרה ויראלי. לאחר ההבראה מהמחלה, הנוגדנים נשארים בדם לזמן מאוד ממושך ולעיתים לתקופת חיים שלמה. פרט למספר קטן של וירוסים יוצאי דופן, הידבקות בוירוס והבראה מקנה חיסון לכל החיים. ברגע שוירוס שאנו "מכירים" מגיע לגוף הוא מחוסל מייד לפני שהספיק להשתכפל מספיק פעמים כדי שנרגיש אותו.
הדבקה אקספוננציאלית
עכשיו כשאנו יודעים הרבה על וירוסים אפשר לדבר על הדבקה. הדבקה היא התהליך בו אדם חולה מעביר את הפתוגן לאדם אחר. כאשר אדם אחד מדביק יותר מאדם אחד נוסף, התהליך הופך להיות אקספוננציאלי. תהליכים אקספוננציאלים הם מאוד מהירים ומאוד מאוד קשה לשלוט בהם. כמו למשל הסיפור הידוע – קושרים אדם באמצע איצטדיון כדורגל ענק. פותחים ברז שמטפטף טיפה אחת, שתיים, ארבע וכו' בכל שניה. שואלים אנשים מתי הוא יטבע. אף אחד לא מנחש ואני מניח שגם הקוראים לא ינחשו. אם מגרש כדורגל הוא 110 מטר על 73 מטר, ואם נניח שגודל שטח תחתית המגרש היא פי 4 מהמגרש עצמו, וגובה של אדם הוא 2 מטר, מדובר על 64 אלף קו"ב מים. כל קו"ב מים מכיל 20 מיליון טיפות מים. כלומר שכדי להטביע את האדם צריך 1.3 טריליון טיפות מים. עכשיו – תוך כמה זמן לדעתכם יטבע אותו אדם, מברז שמטפטף טיפה אחת, שתיים, ארבע וכו' בכל שניה? אל תחשבו – עיצרו שניה. נסו לנחש. בפסקה הבאה תקבלו את התשובה.
מסתבר שהאדם הזה יטבע בתוך 40 שניות, והמים יגיעו לאצבעות הרגליים שלו ב 35 שניות. כלומר שהוא לא ירגיש כלום 35 שניות ובתוך חמש שניות הוא יהיה עם מים מעל הראש. אם הצלחתם לנחש נכונה – כל הכבוד לכם. אתם שייכים לזן האנשים הנדיר שמסוגל לחשוב אקספוננציאלית. אם לא – לא נורא- דעו לכם שרוב האנשים לא מצליחים לנחש.
הפסקה מעלה היא הדגמה לכוח האדיר של הפונקציה המעריכית. וזה חשוב מאוד להמשך התיאוריה שלי. ההדבקה בוירוס הקורונה מתבצעת לא בחזקה של 2 אלא בחזקה של 3, כלומר פונקציה הרבה יותר חזקה, כי כל אדם מדביק בממוצע 3 אנשים אחרים.
שיטת הבדיקה
איך בודקים האם אדם מסויים נגוע בקורונה? הבדיקה מתבצעת לפי מכשיר שאני עבדתי איתו בתיכון – מכשיר ה PCR, בראשי תיבות Polymerase Chain Reaction. פולימארז הוא אנזים שמשכפל מקטעי DNA. מכניסים מקטעים נדרשים למבחנה עם האנזים, נותנים לו "אוכל" שמכיל חומצות DNA בסיסיות ונותנים לו לעבוד. אחרי 4-5 שעות מקבלים את המקטע DNA שהכנסת משוכפל פי כמה מיליונים, בכזו כמות שאפשר לנתח אותה באלקטרופורזה – הרצה של הקטעים של ה DNA על ג'ל מיוחד.
הבדיקה היא מאוד מאוד מדוייקת ואם היא יוצאת חיובית או שלילית הסיכוי שהתשובה לא נכונה מאוד נמוך. גם בכמות מאוד קטנה של החומר הנבדק, היעילות מאוד גבוהה. מספיקים עשרה וירוסים (ולאדם חולה יש בגוף מיליארדים ואף טריליונים) בכדי להגיע לתוצאה מהימנה.
מי נבדק
היות והבדיקה יקרה יחסית, מי שנבדק הוא כל מי שמציג סימפטומים – חום, שיעול וכו'.
בחלק גדול מהמדינות, במיוחד בארצות הברית, אין בדיקות מקיפות ולכן לא כל מי שחשוד נבדק.
בילוש – רמזים
עכשיו לשוס. אם הגעתם עד הלום אולי תופתעו. נתחיל מקצת עבודת בילוש.
באתרים שונים אפשר לראות את הנדבקים במדינות השונות. למשל באתר הזה אפשר לראות תמונה די עדכנית פר מדינה. אפשר לראות למשל שבספרד יש כיום סביב 1,700 נדבקים.
בישראל, היום "גילו" עוד 17 חולים, שחזרו מספרד. בספרד יש 47 מיליון איש, מתוכם רק 1700 חולים. אותם חולים מבודדים בבית חולים או בבית שלהם ולא מסתובבים ומשתעלים על כל מי שעובר ברחוב. הסיכוי של ישראלי שהיה בספרד לפגוש אחד מהחולים האלה שואף לאפס. אז איך יתכן שבכל אופן ישראלים חוזרים חולים מספרד, שם יש "כולה" 1,700 חולים?
ישנן מספר תשובות אפשריות – למשל שהיה להם "מזל רע", שהם נדבקו בשדה התעופה וכו'. אבל אנחנו בעולם ההשקעות וצריכים להעריך הסתברויות. לדעתי ההסתברות הכי גבוהה היא לכך שההדבקה בספרד הרבה יותר גדולה מ 1,700 איש.
נעבור לקוריאה ולסין. בסין, במחוז ווהאן, גרים 11 מיליון איש. מתוכם, נדבקו 80,000 איש. כשההתפרצות מגיעה ל 80,000 איש, היא כבר בשלב שלא ניתן לעצור אותה. זוכרים את הדוגמא של האיש שטובע בתוך 5 שניות? אז איך עשו את זה הסינים? איך נעצרה ההתפרצות שם? איך הם עברו כל כך מהר למעטים חולים חדשים ביום וכבר אפילו העזו לפרק את בתי החולים שבנו שם? מייד נענה על השאלה.
בקוריאה, שם היו 8,000 איש שנדבקו, גם שם פתאום יש "עצירה" וההדבקות לפתע יורדות. בקוריאה בדקו יותר מ 200,000 אנשים בנוגע למחלה, אז אולי אפשר לייחס את זה לעודף בדיקות?
לפני שנענה על השאלות מעלה, איך שתי המדינות האלה, קוריאה וסין, התמודדו עם המחלה בהצלחה כל כך גדולה, אתן עוד נתון אחד חשוב. לא מזמן התפרסמה כתבה בניו יורק טיימס על אישה שביקרה בווהאן ולא חלתה. לא היו לה שום סימפטומים. בנוסף, שני אנשים מגרמניה שחזרו מווהאן נבדקו כבדרך אגב, וראו שהם נגועים בוירוס, למרות שלא היה להם שום סימפטום ואף אחד מהם לא הפך להיות חולה.
התיאוריה
אני טוען שקוריאה וסין בכלל לא השתלטו על המחלה. העובדה היא שכנראה מרבית האוכלוסיה חלתה, וכנראה, סתם השערה, 90% מהנדבקים לא מפתחים אף סימפטום. ה 10% הנותרים מפתחים סימפטומים. חלקם סימפטומים קשורים כמו שיעול ודלקת ריאות וחום, וחלקם דברים כמו כאב בטן, פריחה וכו'. אלה שמפתחים סימפטומים רלוונטיים, נניח 5%, נבהלים ונניח ש 90% מתוכם נבדקים, ונמצאים חיוביים. מתוכם 90% עוברים את המחלה בקלות, ו 10% צריכים אישפוז. וזה די מתאים למספרים – איך בעיר של 11 מיליון איש, לא אושפזו מיליון איש? איך נעצרה ההדבקה? "הממשלה"?
התשובה יכולה להיות כמובן על ידי הממשלה. יש אפליקציה שעוקבת אחרי החולים, ומי שנגוע מודיעים לכל מי שהיה בסביבתו וכו'. יש בידודים. סגרים. מה שלא תרצו. אבל תכלס, כוח אקספוננציאלי ברוב המקרים אי אפשר לעצור – הוא נעצר לבד כאשר הוא הופך לליניארי. הברז שממלא את האיצטדיון בדוגמא מעלה לא יכול לשפוך 30 אלף קוב מים בשניה, אין אינסוף אנשים בוואהן, ואף עץ לא גדל עד השמיים. כנראה שמה שקרה הוא שמרבית האוכלוסיה נדבקה ולכן פתחה חיסון. ואז המחלה דעכה מעצמה.
הבעיות בתמונה שאנו רואים כיום היא שאנו רואים רק תוצאות בדיקת PCR של אנשים עם תסמינים. אבל PCR, כאמור מעלה, בודקת בדיוק רב מאוד – נוכחות של הוירוס, והיא מבוצעת רק על אנשים שמציגים סימפטומים. אולי היא מדוייקת, אבל היא לא בודקת את הדבר הנכון. מה עם אנשים לא סימפטומטיים? בדיקה מהימנה יותר היתה בדיקת נוגדנים בכלל האוכלוסיה. בדיקת PCR נכונה למשך ההדבקה, אחריה אין לה תוחלת. בדיקת נוגדנים כנראה נכונה לכל החיים. לדעתי אם היו בודקים את האוכלוסיה בדיקות נוגדנים (מסובכות ויקרות יותר) התמונה היתה נראית שונה והיו רואים שיש חלק מהאוכלוסיה שהוא כבר מחוסן.
אחד המושגים שמשתמשים בהם באפידמיולוגיה הוא MOAT. כן כן, כמו בהשקעות. חשיפה לוירוס יוצרת MOAT של אנשים מחוסנים. טבעות MOAT כאלה עוצרות התפשטות של מגיפה בדיוק כמו שקרחות יער עוצרות שריפה. הוירוס לא יכול להדביק אנשים מחוסנים, אז הוא דועך ונעלם. למשל, בגן ילדים, אם 95% מחוסנים לחצבת, הסיכוי של אלה המתנגדים לחיסון להדבק הוא נמוך מאוד. האחרים חוסנו בשבילו. גם אם אותו ילד לא מחוסן טס לחול, נדבק, וחזר לגן, הילדים לא יעבירו את המחלה להוריהם הלא מחוסנים כי הן מחוסנים בעצמם. זו טבעת MOAT לכל דבר- חוצץ, באפפר. אם לצורך העניין 70% מהאנשים בווהאן נדבקו, הוירוס כבר לא יכול להיות אקספוננציאלי כי אין לו מספיק "שטח" אנושי להדביק. הוא עובר לשלב ליניארי דועך. וזה לדעתי מה שרואים בסין וגם בקוריאה.
מסקנה – המחלה במדינות האלה לא מאטה כי הממשלה הצליחה לדעתי. היא מאטה כי מאסה קריטית של עשרות אחוזים (מעל 50% ניחוש שלי) נדבקו כבר, ורובם המכריע לא סימפטומטי.
מנהיגי המדינות האלה יכולים להלל את עצמם ולשבח את עצמם ואולי במבט לאחור, בעוד כמה שנים, כשנדע יותר על המגיפה הזו, נוכל להשוות את זה למנהיגים של פעם שהעם הריע להם כי השמש זורחת. חביבי, זה היה קורה איתך או בלעדיך.
אני זוכר עד היום שחליתי באבעבועות רוח (וירוס הואריסלה זוסטר, מקבוצת ההרפס). אח שלי, הקטן, היה דאז בן 10. היתה לו שלפוחית אחת מעל הפופיק ואפילו לא היה לו חום. אני הייתי בן 16, וסבלתי כמו שלא סבלתי מעולם. שבוע של כאבים, חום 41, לא ישנתי, שום דבר. ולאחר המחלה היו לי צלקות בכל הגוף, כאשר לאותו אח קטן לא היה כלום. דבר דומה קרה לי עם מחלת הנשיקה. הייתי בצבא. כנראה היתה חיילת חולה ו-וירוס ה EBV (אפשטיין באר וירוס) הגורם למחלת הנשיקה התפרץ בבסיס. הוירוס הזה מאוד עמיד, עמיד אפילו למים רותחים, כך ששטיפה של הכוס של אותה חיילת במים רותחים לא עזרה. אז איך רק 5 אנשים בכל הבסיס חלו? סיבה פשוטה – כיום כבר יודעים על EBV ש 80% מהחולים הם אסימפטומטיים. 15% מקבלים מחלה קלה. 5% חולים קשה – מה שאני הייתי. הייתי מאושפז וירדתי 11 קילו.
חולים ללא תסמינים זה לא המצאה של וירוס הקורונה. המון וירוסים מתנהגים ככה. זה גם מסביר את החסינות של הילדים למחלה. מי אמר שהילדים לא נדבקים? הם נדבקים, אבל המחלה אצלם היא סאב-קלינית. ללא תסמינים. לכן לא בודקים אותם. הם לא מפתחים חום, לא שיעול ולא דלקת ריאות. איך זה? הוירוס יודע מה הגיל של המאכסן שלו והוא מרחם על ילדים? וירוס הוא דומם כאמור. אין לו רגשות. הסיבה היא שכנראה בילדים הסיכוי למחלה ללא תסמינים הוא קרוב ל 100%, כמו במחלות אחרות, למשל אבעבועות רוח.
העובדה שאף ילד לא חולה ממש במחלה היא עדות חזקה מאוד לכך שרוב האוכלוסיה הוא א-סימפטומטי. כנראה שיעור החולים ללא תסמינים הולך ויורד עם הגיל, אבל הוא בטח לא יורד ל 0% אפילו בגיל 80. במקרה של ילדים כנראה 99.99% הם אסימפטומטיים. במקרה של צעירים בני 20 מדובר כנראה על 99%. במקרה של מבוגרים בני 60 פלוס כנראה מדובר על 95%. זה כל הסיפור. המספרים הם השערות, אבל כיום התקשורת רומזת שאם נדבקת ב 100% אתה תפתח חום ושיעול ואולי אפילו דלקת ריאות. וזה רחוק מהאמת. אולי אפילו הפוך מהאמת. לכן, כנראה, לא נצטרך 800,000 מיטות טיפול נמרץ בישראל לפי 10% מ 8 מיליון שצריכים אישפוז. 10% באמת צריכים אישפוז, אבל אלה 10% מאלה שהציגו תסמינים רלוונטיים, נבדקו ונמצאו חיוביים. כפי שאנו יודעים ה 10% האלה יכולים בקלות להיות 10% מתוך חלק קטן מ 5% מהאוכלוסיה.
אני לא מבין איך אחרים לא מחברים את החוטים. אם יש אנשים שהם לא מציגים סימפטומים, איזה פרופורציה הם מהאוכלוסיה? למה אף אחד לא שואל את השאלה הזו? זו שאלת המפתח. איך לא רואים אותה בכותרות? פרט לכך, אם יש אנשים ללא תסמינים, אין סיכוי לעצור את ההתפשטות הזו. לחשוב שסין או קוריאה עצרה את ההתפשטות נראה לי די נאיבי. "הממשלה" עצרה את ההתפשטות… בעולם גלובאלי… לא נראה לי. יותר מזה – לא רק שאין סיכוי לעצור אותה – גם לא צריך לנסות. היא תעצר לבד.
לדעתי הסיכוי שהתיאוריה שלי נכונה, מהתבוננות בעובדות בשטח ומהיכרותי רבת השנים עם כל מיני וירוסים, גבוהה.
חיזקו ואימצו, היום לא תמותו.
עריכה 14.3.2020: לאחר מספר תגובות לפוסט שקיבלתי, בין השאר מרופאים ואנשי תקשורת, ראיתי לנכון לכתוב את חלק 2 לפוסט שמכיל גם לא מעט הפניות למקורות. חלק 2 מתקדם יותר אבל מציג תמונה חותכת יותר. אני חושב יותר מתמיד שראוי שיבדקו גם את הכוון הזה וההזנחה שלו על חשבון הפאניקה הציבורית והכלכלה היא לא פחות מפושעת.
אזהרה חמורה: מועלות בפוסט הזה שאלות, תיאוריות, שהן בשום שלב לא הוכחו. זו רק נקודת המבט האישית שלי. אני לא מומחה ולא מתיימר להיות מומחה. אני רק מפעיל את השכל, ולא פעם, טועה בגדול. הסבירות שאני טועה גבוהה מאוד. גם אם נקודת המבט שלי נראית לך, אנא הישמע להוראות. אם אתה צריך להיות בבידוד – אנא הישאר בבידוד, כי אם אני טועה ואם אתה טועה, אחרים יסבלו. אולי הרבה מאוד אחרים. חיים נמצאים על הכף! בשום מקרה לא כתבתי את זה לעודד אנשים לזלזל במצב בו אנו נמצאים, אלא רק להציע נקודת מבט אחרת מההסטריה בתקשורת. אז קראו את זה בתור אנקדוטה נחמדה ובשום פנים ואופן אל תפעלו לפי זה.
