מתחת לרדאר – סאני תקשורת

By | 30/03/2017

אומרים שבבורסה הישראלית כולם מכירים את כולם ולכן קשה למצוא מציאות, אבל זה לא נכון – גם בבורסה הישראלית הקטנה והמצטמקת אפשר למצוא מציאות. לא סתם מציאות, אלא מניות שעולות פי 10, בתוך זמן קצר, ואני לא מדבר על ביוטכנולוגיה או חברות עם מודל עסקי רעוע ושאר מרעין בישין.

הרי לפניכם – סאני תקשורת – או בשמה הקודם "סקיילקס". כן כן אותה אחת של אילן בן-דוב, איש העסקים הכושל. בעבר סאני ריכזה תחתיה את האחזקה של בן דוב בפרטנר ואת פעילות הייבוא של מוצרי סמסונג. כולנו זוכרים את הסאגה של בן דוב ופרטנר, ואיך לא, גם את הדי החבטה שנחבט בן דוב בקרקע כשנפל ולקח את סקיילקס וכמעט את פרטנר יחד איתו.

קצת הסטוריה

בשנת 2015 יצאה סאני תקשורת מהסדר חוב שבו רוב רובו של חוב החברה למחזיקי האג"ח הפך לנון ריקורס לחברה ובתורה ויתרה החברה על כמעט כל מניות פרטנר שברשותה לטובת מחזיקי האג"ח. כל שנותר בחברה כקשר לעברה הוא בערך 220 מיליון ע"נ של אג"ח חדש, סדרה י"א, שקיבלו המשתתפים בהסדר החוב. במהלך הסדר החוב הועבר החוזה מול סמסונג לחברה בשווי מסויים (עוד על כך בהמשך).

מי שקרא את דוח שנת 2015, יכל היה לדעת שסאני יצאה לדרך חדשה. נקיה, בלי אילן ובלי בן דוב, בלי שליטה בפרטנר ובלי שאר קשקושים. העיסוק היחידי שנותר בחברה משלל עיסוקיה הקודמים הוא ייבוא ושווק של מוצרי הסלולר של סמסונג.

בעבר היתה החברה היבואן הבלעדי של סמסונג, אך איבדה את הבלעדיות ועתה היא מתחרה במי שהיו פעם לקוחותיה – חברות הסלולר הגדולות. לאחר השוק שחטפה החברה בשל איבוד הבלעדיות, שבגללו מחק השוק את החברה ונעלמו כל אלה שעקבו אחריה, סאני חזרה לצמיחה והיא עתה רווחית מאי פעם.

כשסאני הגיחה מהסדר החוב, היא הגיחה עם בעל שליטה חזק ומוצלח פי כמה מאילן בן דוב – לפידות, שבראשה עומד יעקב לוקסנבורג (לוקסי). לפידות קיבלה את השליטה ע"י אופציות שקיבלה במהלך הסדר החוב ואשר מימשה בסוף 2016.

מה סאני עושה?

סאני מייבאת מוצרי סמסונג סלולר, ומוכרת אביזרים לטלפונים סלולריים. היא גם נותנת שירותי תוכנה לטלפונים אותם היא מוכרת ומשמשת כמתווך מול סמסונג והצרכן הישראלי.

לסאני מרכזי שירות ותיקונים בדרגה אחת מתחת לדרגת יצרן – דהיינו אין כמעט קלקול בטלפון שאין היא יכולה לתקן. ככל שהזמן מתקדם, כך הטלפון הסלולרי שאנו אוחזים בידנו הופך להיות מסובך יותר. למשל, כיום הטלפון של סמסונג חסין מים – אם מתקן לא מורשה יפתח אותו, לא בטוח שהוא יוכל לסגור אותו וכנראה שהטלפון יאבד את חסינות המים שלו. עובדה זו מעניקה לסאני מעין סוג של "חסינות" – הרי כל אחד יכול לייבא מוצרי סמסונג, אבל מה קורה אם יש תקלה? לך תתעסק עם החזרות ותיקונים. שאלתי באינספור חנויות – אין אחד שלא עובד עם סאני. גם KSP ואחרות שמוכרות סמסונג מייבוא פרללי, מציעות ללקוחות לשלם קצת פרמיה ולקבל "יבואן רשמי", ומרבית הלקוחות מסכימים.

ייבוא מקביל

כשרציתי להשקיע בחברה, הפחד הראשוני שלי היה ייבוא מקביל. כולנו יכולים ללכת לזאפ ולקנות טלפון בחנות X או Y, ב 200 או 300 שקל פחות מאשר ביבואן רשמי. אך מסתבר שרוב האנשים שקונים טלפונים משקיעים עוד קצת כסף וקונים מהיבואן הרשמי, בתמורה לאחריות, תיקונים והחזרה במידת הצורך. הייבוא המקביל מגיע ממדינות באיזורנו, אירופה או המזרח התיכון שבהם ליבואן נוצרו עודפים. העודפים של היבואן באותן המדינות נקנים על ידי היבואנים המקבילים ונמכרים בארץ. אגב, סמסונג אוסרת על פעילות שכזו וקונסת לא פעם יבואנים שמוכרים באיזורים שלא שלהם. בכל מקרה, ברגע שקונים ביבואן לא רשמי, יתכנו תקלות שונות ומשונות ולא תמיד יודעים "מה עבר" על הטלפון כשקונים אותו.

קצת מספרים

אתמקד בדוחות של רבעון שלישי למרות שיש כבר דוחות שנתיים, כי זו התמונה שראיתי לנגד עיני כשקניתי את המניות הראשונות.

הנה כתבה בעיתון שיצאה לאחר דווח הרבעון השלישי ובה נכתב שהחברה הרוויחה 13 מיליון שקל. דאז החברה היתה בשווי שוק של 61 מיליון שקל. כלומר שאם נדבר במונחים שנתיים, החברה הרוויחה בקצב שנתי של 17 מיליון שקל בערך ולכן זה נותן לה מכפיל 3.6. זול!!!

האמנם?

בואו נתבונן בתזרים:

 

 

אפשר לראות שבתשעה חודשים הפחת וההפחתות היו בסדר גודל של 7.3 מיליון שקל  הוצאות אלה הן בעיקר הפתחתת ההסכם עם סמסונג. בעת הסדר החוב, ההסכם הועבר לחברת האם, סאני, ולכן מבחינה חשבונאית, היו צריכים לתת לו ערך. אבל מסתבר שלחדש את ההסכם עם סמסונג, בשנת 2020, לא עולה שום דבר, פרט לעלות של הדיו של העט שחותמים איתו על ההסכם. ההפחתה היא חשבונאית בלבד ונובעת מסיבות הסטוריות. לכן לרווח של החברה לתשעה חודשים יש להוסיף 7.3 מיליון שקל. לא רק זאת, מסתבר שההפחתה הזו כן נחשבת לצרכי מס, ככה שהיא כן תורמת למגן המס של החברה.

דבר שני שרואים בדוח הוא תיאום ענקי, בסדר גודל של כל הרווח של החברה, ל- "הוצאות ריבית, הפרשי הצמדה והפחתת ניכיון בגין אגרות חוב". שימו לב שהדוח של התזרים מתחיל מרווח נקי, כלומר שהוא כולל את הוצאות המימון. אז למה מתאמים להוצאות המימון בתוך התזרים? הסיבה היא שחלק גדול מהוצאות המימון הרשומות בדוח רווח והפסד אינן מזומן – אלא הוצאות חשבונאיות. האג"ח שהונפק בזמן הסדר החוב נסחר בערך ב 50 אגורות לע"נ, ולפי חוקי החשבונאות בארץ, האג"ח נרשם בספרים לפי שווי השוק שלו בתום יום המסחר הראשון, ולכן הוא נרשם בערך בחצי משוויו האמיתי. את הקרן החסרה מנכים בהוצאות המימון, דהיינו "מנפחים" את הוצאות המימון כדי להתחשב בניכיון שבו הונפק האג"ח, אך זו ממש לא הוצאת מזומן !

דבר שלישי שרואים בעמוד התזרים הראשי, הוא תשלום מס שמן למס הכנסה. למה יש תשלום מס בפעילות שוטפת, אם התחלנו מהרווח הנקי? הרווח הנקי הוא לאחר מס, לא? התשלום הזה הוא בגין הסדר חוב שערכה החברה עם מס הכנסה ולא קשור למיסוי הפעילות השוטפת. החברה תסיים לשלם את הסדר החוב הזה בשנת 2017.

דבר רביעי ואחרון שרואים בתזרים הוא הקפקס- שהיה נמוך מאוד – 1.4 מיליון שקל. הקפקס הזה הוצא בעיקר כי החברה פתחה חנויות מותג – חנויות סמסונג שבהן היא מוכרת את מכשירי הסלולר שלה. מכאן שהקפקס האמיתי אפילו נמוך מכאן. אני מרגיש בנוח להניח שהקפקס של החברה הוא נמוך, סדר גודל של פחות ממיליון שקל בשנה.

אז האם החברה הרוויחה 13 מיליון שקל בתשעה חודשים והיא נסחרה במכפיל 3.6? לא ולא. בתשעה חודשים החברה הרוויחה את ה 13 הכתוב בדוחות, ועוד 7.3 מיליון שקל הפחתות ההסכם לסמסונג, ועוד 13 מיליון הוצאות מימון לא במזומן, פחות 2 מיליון תשלום ריבית במזומן. אז מסתבר שהחברה הרוויחה בתשעה חודשים בערך 31 מיליון שקל! זה מרמז על קצב שנתי של באיזור 40 מיליון שקל, וזה אומר שהחברה נסחרה במכפיל 1.5. כן, 1.5!!!

לצערי הרב נתקלנו בחברה במהלך חודש ינואר ולא בנובמבר, היא ישבה לי בתיבת הדואר הנכנס שבוע שלם עד שנתפניתי אליה ואז לאחר מרדף אינסופי אחרי מניות ונסיון להשיג בלוק של מניות, את המניות הראשונות קנינו באיזור 75 אגורות, או בשווי שוק של 136 מיליון שקל המשקף מכפיל 4.5 לפי חישוב שמרני שלנו. יחד איתנו גילה השוק את המניה ומאז המניה לא מפסיקה לעלות, והיא עדיין די זולה.

הנהלה ומיתוג

מנכלית החברה, ענת כהן-שפכט התפטרה לאחרונה ואנו שוחחנו עם סמנכל הכספים לוי שטרסלר ועם יו"ר הדירקטוריון משה ריינס. משה ריינס הוא אדם מרשים עם הסטוריה עניפה עם סמסונג ועם טכנולוגיה בכלל. אהבנו מאוד את הכוון שהוא רוצה לקחת את החברה ואת הגישה שלו – "התפקיד שלי הוא לזוז הצידה ולא להפריע לסמסונג". מצד שני הוא יודע להשתמש במותג של סמסונג ולפתוח חנויות מותג שיעזרו לו לווסת את המחירים בשוק.

בנוסף, כל עלויות הפרסום הן על סמסונג ולא על סאני. מה יכול להיות טוב מזה?

לא צריך ללכת לאיזורים אזוטריים בשוק המניות כדי למצוא מניות שעולות פי כמה, רק צריך להסתכל על כל המניות בשוק מבלי לפסול.

גילוי נאות: יש לי ולקרן אותה אני מנהל אחזקה במניות סאני, יש לקרוא הפטור מאחריות.

19 thoughts on “מתחת לרדאר – סאני תקשורת

  1. Alon Spira

    ראשית, כל הכבוד על גילוי סאני, אם כי אני גיליתי אותה ב-45 אג' והרגשתי שהתעכבתי יותר מדי. אם הייתם מחכים עוד קצת, אולי יכולתי לקנות יותר בלי שהמניה תזנק ללא הפסקה.

    שנית, עלי לחלוק על הפרשנות שלך לגבי הפחתת הניכיון על האג"ח והתחשבות רק בתשלום הוצאות ריבית במזומן. הוצאות הניכיון (וגם ריבית שעדיין לא שולמה) הן הוצאות אמיתיות, שכן הוצאות אלה אמנם עתידיות, אך החברה תשלם אותן במזומן במוקדם או במאוחר. רישום הוצאות אלה עתה בא במקום שיערוך ההתחייבויות לאג"ח לפי השווי ההוגן הנוכחי שלהן. בדו"ח Q4 מופיעות התחייבויות אלה בשווי 120M ש"ח בעוד ששווי השוק שלהן היה 157M בסוף השנה. שווי השוק שלהן נכון לעכשיו הוא 184M והערך הנקוב שלהן הוא 207M. לזה צריך להוסיף גם את הריבית שתיצבר עד לפירעון.

    לדעתי, אם מתעלמים מההפחתה של הנכסים הלא-מוחשיים ומהכנסות המימון הלא-מייצגות מהפרשי שער, הרווח הנקי של החברה ב-2016 היה כ-25M ש"ח. בשווי הנוכחי של 256M מדובר במכפיל 10. יקר לטעמי לחברה ממונפת מאוד שהצמיחה העתידית שלה תלויה בהצלחה הלא-וודאית של השקת הסמסונג גלקסי 8 וההסכם עם הוט מובייל.

    לכן מכרתי את כל החזקתי (הקטנה מדי). לא יהיה קל למצוא משהו יותר אטרקטיבי, אך זו לא סיבה להמשיך ולהחזיק. בכל זאת, שיהיה לכם בהצלחה עם ההשקעה, אם כי לא יותר מדי, שלא אקנא.

    אלון

    Reply
    1. Assaf Nathan

      תודה אלון, אני שמח שאתה מגיב כאן.

      אתחיל מהסוף – אני לא מסכים איתך כלל וכלל.
      לטענתך בגלל שהאגח הונפק בניכיון ההוצאה אמיתית. אני אציג לך שלוש שיטות לשבור את הלוגיקה הזו.

      1. בוא נניח שהכל היה בסדר בסאני והיא היתה מנפיקה את האגח במחיר מלא, פארי, – לצורך העניין 220 מיליון שקל. לאחר מכן סמנכל הכספים היה יוצא לחצר עם מזוודה של שטרות בשווי של 110 מיליון ושורף אותן, ותוך כדי כל החברה עושה מנגל על המדורה.
      החברה היתה מדווחת על תשלום ריבית של 4.4 מיליון שקל – 2% עלות המימון מזומן, ופשוט לא היית רואה את המזומן הזה במאזן. מה היית עושה אז? מחלק את ה 110 מיליון האלה על פני המחמ של האגח? ברור שלא. הרי ברור שמתמטית אין הבדל בין מה שאני תיארתי והמצב בו החברה נמצאת. זה מאוד דומה להוצאה חד פעמית או הפסד חד פעמי – החברה כבר הפסידה את אותו הפסד, הוא לא משפיע על כוח הרווח שלה.

      2. דרך נוספת להסתכל על זה היא ככה – אם החברה מרוויחה 25 מיליון לטענתך, איך זה שתזרים המזומנים שלה, בניכוי קפקס שהיה גבוה מהרגיל, היה כמעט 42 מיליון שקל בשנת 2016? תיאמתי לתשלום המס החד פעמי שהוא כתוצאה מהסדר החוב עם מס הכנסה והוא לא חלק מכוח הרווח או התזרים ותיאמתי לריבית המזומן.

      3. דרך נוספת ואחרונה – הריבית האפקטיבית על האגח של החברה הוא סביב 4.5% – אתה מוזמן לבדוק את האגח. נניח שהחברה ממחזרת את כל 200 מיליון שקל החוב שלה. זה אומר שעל האגח החדש היא תשלם 9 מיליון שקל ריבית (במקום 4.5 כיום) אבל רחוק מאוד מהמספרים שמופיעים בדוחות.

      לדעתי אחרי שלושת ההסברים האלה קשה לראות את זה בדרך שונה.
      בנוסף, ציינת שיש ריבית צבורה – אין ריבית צבורה באגח כי היא משולמת שוטף – ואין מה להוסיף את הריבית לשווי האגח.

      מקווה ששכנעתי אותך. אגב גם עכשיו לאחר הזינוק הדו ספרתי באחוזים בפעם המי יודע כמה בחברה היא מתחת למכפיל 10 בחישוב שמרני, וזה לפני גלקסי 8 ולפני סדרת A שהיתה להיט שהחלה להיות משווקת רק בינואר.

      Reply
      1. Assaf Nathan

        עוד דבר קטן – בתזרים של 40+ מיליון שקל בשנה, בתוך פחות מ 5 שנים לא יהיה אגח להתווכח עליו. ואז אפשר פשוט להוריד 25% מס מ 40 מיליון ולקבל 30+ מיליון (בהנחה שלא יהיו מגיני מס למינהם ושהקפקס ישאר גבוה).

        Reply
        1. Assaf Nathan

          לגבי הוט מובייל – אין לחברה שום סיכון בהסכם עם הוט מובייל. ההסכם אומר שבזמן שהלקוחות מחכים שיתקנו להם את המכשירים אפשר למכור להם קווים של הוט. לחברה יש אפס הוצאות פה, ואם יהיו הכנסות מזה הן תהינה במארג'ין של 100% ואפס סיכון.

          Reply
      2. Alon Spira

        מבחינה חשבונאית, החברה לא רשמה הפסד כשהנפיקה את האג"ח. אם אתה מסכים שהיה כאן הפסד, צריך לרשום אותו מתישהו.

        מבחינה תזרימית, כשהחברה תשלם את הקרן, היא תשלם כפול ממה שהיא קיבלה. כלומר התזרים הגבוה עכשיו הוא על חשבון תזרים נמוך יותר בעתיד. מכאן שהתזרים שחישבת הוא לא מייצג.

        Reply
        1. Assaf Nathan

          אני מסכים שהיה כאן הפסד – אני טוען שאין הבדל בין לרשום אותו במכה אחת בעת ההנפקה לבין "למרוח" את זה. לדידך יש הבדל ולכן אני לא מסכים איתך. הטיפול החשבונאי לא אמור להשפיע על הכלכלה.

          לגבי התזרים – זה לא נכון. החברה תשלם כפול ממה שקיבלה, אבל זה לא משפיע על תזרים המזומנים מפעילות שוטפת שלה שמגדיר את כוח הרווח. נכון, ביום מן הימים הם יצטרכו להחזיר 200 מיליון שקל, אבל זה לא משפיע על כוח הרווח של החברה.

          אני רואה חברה שמרוויחה סביב 33 מיליון שקל בשנה נקי אחרי מס וריבית, ויש לה חוב של 200 מיליון שקל עם שווי שוק של בערך 270 מיליון.

          Reply
          1. Alon Spira

            והון עצמי שלילי בגובה 85M ש"ח

            Reply
            1. Assaf Nathan

              ההון העצמי שלילי כתוצאה מהסדר החוב ושאר ירקות, אבל בוא נזוז רגע הצידה – מה אכפת לי מה ההון העצמי של החברה?
              היא חברה תעשייתית כבדה או בנק? מה בדיוק יושב בצד הנכסים שלה- משרדים ושולחנות? אני לא חושב שהשווי שלה נגזר מהשולחנות שבמשרדים.
              זה היה מציק לי אם היא היתה בנק אבל זה ממש לא מעניין אותי בחברת שירותים.
              ההון העצמי של פרוקטר אנד גמבל גם שלילי. מבחינתי הלוואי וישאר שלילי זה אומר שבעלי המניות לא משקיעים שקל בחברה והיא מדפיסה להם כסף. לצורך העניין בחברה הפרטית שלי אני גם אשמח אם תמיד יהיה לי שם הון עצמי שלילי.

              Reply
  2. Assaf Nathan

    1. נכון – היא תתחיל לשלם מס משנה הבאה. לפי החישוב הגס שלי תשלום המס יהיה קצת מעל 3 מיליון שקל הודות למגיני המס בדמות ההפחתות
    2. נכון – צריך לקחת 9 מיליון בערך, במקום 4.4 שמשולם בפועל, עם אופציה שזה ירד כאשר האיתנות הפיננסית של החברה תעלה
    3. ההסכם עם סמסונג חודש בכל פעם מאז שנת 1998, כולל בשנים הבעייתיות עם אילן בן דוב, לא רואה סיבה שלא יחדשו אותו. אשמח לראות איפה אתה רואה שסמסונג עוברת להפצה ישירה באמצעות חברות הסלולר, יש לך לינק?
    4. אין עוררין שיש פה משחק חזק על המותג של סמסונג, שאגב נתח השוק שלו בארץ מעל 40% – הרבה יותר מכל סמרטפון אחר (כולל אפל שאני חסיד שלה). לגבי יורוקום ונוקיה – אתה חוזה שמישהו יבוא ויעשה דיסראפשן לסמרטפון? כי זה מה שהדוגמא שלך מרמזת. לא היה דיסרפשן לנוקיה היה דיסרפשן לטלפון טיפש לטלפון חכם. אם אתה חושב שמחר יכול לבוא מכשיר אחר שיעשה דיסראפשן לטלפון החכם אז הטענה ואלידית.
    5. השנה היתה טובה יחסית גם בגלל S7, אבל גם בגלל ניהול נכון של החברה, ניהול מלאי ושיש בעל בית …
    6. נראה לי שהחישוב שלך נכון
    7. לדידי החברה המזומן המשועבד נמצא במאזן רק לזמן קצר – זה מרגע ההזמנה ועד הרגע שהסחורה מגיעה. הסיבה שיש מזומן משועבד היא כי התשלום נעשה מיידית אך לפי חוקי החשבונאות הטלפונים לא יכולים להיות במלאי עד שהם מגיעים לחברה פיזית, ולכן אפשר לומר שהמזומן המשועבד שאתה רואה הוא חלק מחוב הספקים.
    8. אני לא אוהב את החישוב של שווי פעילות כי החישוב הזה זז חזק מאוד לצד של האקוויטי אם החברה מחזירה חוב (והיא תחזיר). אותה טענה הועלתה כנגד ויסק דאז ומאז היא עלתה ב 100% פשוט כי החזירה חוב ופשוט כי השוק לא מתמחר ככה. אם הולכים על מכפיל רווח רגיל מקבלים לפי החישוב שלך מכפיל 7.5 (לקחתי 260 מיליון שקל שווי שוק), די זול ביחס לשוק הישראלי.

    Reply
    1. Assaf Nathan

      אגב, מחיר הקניה שלנו הוא סביב 75, אפשר להתווכח אם היא זולה היום, אבל ב 75 אין עוררין לדעתי.

      Reply
  3. Assaf Nathan

    הערה אחת לגבי הערבויות של בעל השליטה – הערבויות האלה כנראה יסתיימו ביוני השנה, ואז הוצאות המימון ירדו ולא יעלו. החברה לא משתמשת בערבות הזו אך משלמת בגינה כסף.
    איך קנית פלאפון במחיר נמוך ב 1000 שקל מהמחיר של סאני? אתה רוצה לומר לי שהשגת מחיר נמוך ב 40%?הכנסת עלות מכס ומעמ בפנים? כי אני בתור אדם שייבא מספר דו ספרתי של טלפונים סלולריים לישראל, יודע שאם משקללים את כל העלויות בפנים לקנות בארץ זה לא הרבה יותר יקר מאשר להזמין באינטרנט, וכשאתה קונה בארץ יש לך אמא ואבא.

    קשה לי להאמין שהצלחת לקנות גלקסי S7 חדש במחיר של 1700 שקל באמזון עד לארץ, אם כן אשמח ללמוד את השיטה.

    לגבי שאר הסיכונים – אנו מסכימים.

    Reply
    1. Assaf Nathan

      בשביל הקטע הלכתי לאמזון גרמניה לבדוק. סאני מוכרת גלקסי 7 ב 2590 שקל, שזה 660 יורו. נזכור שיש כבר גלקסי 8, ככה שהמחירים של 7 ירדו בגרמניה, אבל לא בארץ. נצא מהנקודה הלא נוחה הזו ונתחיל – הטלפון הזול ביותר שמצאתי שם בגרמניה הוא סביב 500 יורו. משלוח לישראל זה עוד 10 יורו. סה"כ 510 יורו. שעושים צק אאוט באמזון גרמניה הוא משום מה לא מוסיף מעמ ומכס למחיר לישראל, אז אם נוסיף אותו אנחנו, אנו מקבלים מחיר של 678 יורו הכל כולל הכל – מעל המחיר של סאני, וזה אחרי שגלקסי 8 יצא ואחרי שהימרנו פה שאנו נקבל טלפון תקין ולא מחודש או משהו אחר, ואין לנו אמא ואבא לפנות אליהם אם המכשיר נדפק…

      לדעתי אם הצלחת אכן לקנות טלפון גלקסי 7 ב 1600 שקל זה בגין אחד או יותר מהבאים:
      1. הטלפון מחודש / מזוייף / משומש / הקופסא נפתחה
      2. לא שילמת מכס / מעמ – קנית טלפון מיועד לגרמניה, שלחת לקרוב משפחה והצלחת "להבריח" את הטלפון
      3. יש משהו שאני לא יודע – כמו למשל שעל ייבוא גרמני לישראל אין מכס או מעמ או שניהם

      1600 שקל זה אומר 410 יורו, אני לא רואה אף טלפון באמזון במחיר הזה, כולם מעליו וכאמור זה לפני שקלול מיסים

      Reply
  4. giladl222

    לגבי הערבויות – אם סמסונג והבנקים יסכימו אז זה יירד ואתה צודק. לא בדקתי האמת אם החברה משלמת כסף אבל זה לא העיקר כאן.כנראה שאתה צודק.

    לגבי הגלקסי 7- אתה מוזמן. עדיין יש מלאי נראה לי (אולי המחיר התעדכן)

    https://www.amazon.de/Samsung-Smartphone-Touch-Display-interner-Speicher/dp/B01BTZFM0W/ref=as_li_ss_tl?ie=UTF8&qid=1490779567&sr=8-2&keywords=GALAXY+S7&th=1&linkCode=sl1&tag=alibuy0f-21&linkId=90a6e0f8bfdca1bb0a2db7590147d482

    Reply
    1. Assaf Nathan

      המחיר בלינק שסיפקת הוא 460 יורו, וכתוב באדום שאי אפשר לשלוח לישראל… וגם אם אפשר כנראה שהמחיר הסופי יהיה 638 (בהנחה של 20 יורו משלוח ו 33% מכס ומעמ – שחלים גם על עלות המשלוח) לא רחוק מהמחיר של סאני.

      Reply
  5. giladl222

    נראה שכרגע הפסיק לשלוח , לפני זה שלח. אני קיבלתי היום. יש דילים כאלה מדי פעם גם באיטליה ועוד.
    מצרף את הקבלה של ההזמנה שלי – 455 יורו כולל הכל (משלוח מיסים והכל)

    ברור לי שרק חלק קטן מהצרכנים כרגע עושה את זה – אבל לאורך זמן הגלובליות פה מהווה איום ויהיה קשה להפלות בין מחירים כמו שסאני עושה.

    Reply
    1. Assaf Nathan

      לא רואה את הקבלה, אבל השאלה היא האם משולמים מיסים ישראלים… שלח לי למייל
      בכל אופן תודה על הדיון.

      Reply
  6. Assaf Nathan

    ממש מקווה שתמשיך לרדת. אני יודע שזה רק תיקון וכבר עכשיו היא במכפיל 7.8 על שנת 2016, לפני שיפורים – לפני סדרה A ולפני גלקסי 8 ולפני עליה במכירות האביזרים (שצמחו ב 50% בשנת 2016).
    אחת הטעויות שעשינו הוא שקנינו מעט מידי בזמנו כי היה לנו מגבלה קשיחה של 85 אגורות ולא אגורה מעל והחברה פשוט ברחה מעלה. הספקנו לקנות קצת יותר מ 50% מהפוזיציה שרצינו לקנות בחברה ואני אוכל את עצמי על זה חבל על הזמן. אלון – חבל שלא דיברת איתי כשראית אותה ב 45 אגורות 🙂
    לא אתנגד למועד ב'. 🙂 (למרות שקשה לי להאמין שהיא תרד מתחת ל 100 שוב בלי איזו הודעה שלילית משמעותית)

    Reply
  7. Ronit Cohen

    אסף, ***** הפיטורים של משה ריינס, האיש שלדבריו "תפקידו הוא לזוז הצידה ולא להפריע לסמסונג"?
    לפי הכתבות שפורסמו אחרי הפיטורים מקורבים לחברה טענו ש- "הוא הרגיז לא מעט את הקוריאנים, עד ששקלו לבטל תקציב בגללו, וכמעט ופגע בהסכם מול סמסונג לשיווק מכשירי הסלולר בישראל".

    אין לי מושג כמובן מה בדיוק קרה שם, אבל אני בכל מקרה מרוצה מאוד מחזרתו של לוקסי לכסא יו"ר הדירקטוריון. הוא האחראי הראשי למהפך המדהים שהחברה עשתה. אולי הוא פעל פה כמו משקיע ערך נבון במובן הזה שכשהוא הבין שהוא עשה טעות במינוי הוא מיהר לתקן אותה, אפילו אם פיטורים של יו"ר דירקטוריון אחרי חצי שנה "לא נראים טוב". הדבר הראשון החשוב במעלה של החברה הוא יחסים טובים עם הקוריאנים, במיוחד לאור העובדה שההסכם נגמר עוד שנתיים וחצי. לוקסי הראה שהוא מסוגל לעשות זאת כשהחברה היתה במצב גרוע, אז על אחת כמה וכמה כיום כשהמצב מצויין ובכיוון התקדמות חיובית.

    בעניין אחר שגם קשור לחברה, לא יודע אם שמת לב, אבל סמסונג שחררו הודעה שהם מתכננים לשחרר גרסא חדשה של דגם דגל שלהם בחצי שנה השנייה של 2017. ככל הנראה מדובר בנוט 8. בשורות טובות.

    Reply
  8. Noam

    דוח מטורף לסאני אביטדה גדל ל26.4 לעומת 7.8 .. לדעתי היא שוב הפכה לזולה עם דוח כזה בזמן שהמניה עולה רק 10 אחוז. שולי הרווח עלו ל16 אחוז גולמי ו11 אחוז אביטדה לעומת 4.

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *