לאחר שבוע קשה שבו הייתי ממש ממש חולה, עם 40-41 חום, שבוע שבמהלכו אפילו איבדתי את הקול למשך יום אחד (לא, לא בגלל הבורסה 
מי שזה גורם לו להיות חולה הוא לא במקצוע הנכון) היום אני מרגיש טיפה יותר טוב ויכול לשבת ולכתוב.
תמיד אני מופתע מחדש מהמאניה דפרסיה של השוק: מחודש דצמבר שבו התווכחו כמה העלאות ריבית תהיינה ב 2016, ועד היום, חודש וחצי אחרי, שבו מדברים על הורדות ריבית, ריבית שלילית או על העלאת הריבית הבאה שתהיה בשנת 2018.
הכלכלה לא משתנה כל כך מהר. לוקח לה המון זמן להשתנות, להתפתח, לגדול. חודשים, שנים. לדעתי זה קצת מופרע שלפני חודש דיברו על 2-4 העלאות ריבית ב 2016 עכשיו כבר מדברים על ריבית שלילית. זה מריח לי כמו פאניקה.
אינני יו"ר הפד ואינני רואה תמונה גדולה ומלאה כמו שהם רואים. כמו כן אני לא נתון ללחצים שהם נתונים בהם. אבל חשבתי להציג כמה דברים שאני רואה שהם לדעתי החשובים ביותר וניתן לקורא להחליט.
נסיר לרגע את עננת הפאניקה "שהכל יורד לאפס" כמו שכתב אדם חכם מאוד באחת התגובות בגלובס (ותודה לו שהצחיק אותי ) וננסה להסתכל על המספרים.
שוק העבודה
נתחיל בשוק העבודה בארה"ב. כשקראתי מספר טרנסקריפטס, שמתי לב לכך שקשה יותר למצוא עובדים בארה"ב. נזכרתי בפוסט יחסית ישן, בן כמעט חצי שנה, של ברבאריאן קפיטל שאני נהנה מאוד לעקוב אחריו, שמרכז את כל הדיונים הקשורים לשוק העבודה בתמלולים של שיחות הועידה של חברות מזון בארה"ב. זה רק סקטור אחד, אבל זה יכול לתת טעימה למה שקורה.
המצב שבו שוק העבודה כבר אינו רווי, ומנסה לקלוט עובדים נוספים ואין עובדים נוספים, נקרא tight, או אפשר לומר ששוק העבודה הוא tight. בד"כ ברגע ששוק העבודה דורש יותר עובדים ממה שיש, מופיעה אינפלציה. הסיבה לכך היא שכדי להשיג עובדים, בצר להם, מעבידים מעלים משכורות כדי למשוך עובדים ממקומות אחרים. השוק הופך להיות "שוק של עובדים" מ"שוק של מעבידים".
שכר שעתי
בדו"ח התעסוקה האחרון, שכולם הציגו אותו בתור "דו"ח חלש", דווקא היו נתונים מאוד מאוד חזקים:
In January, average hourly earnings for all employees on private nonfarm payrolls increased by 12 cents to $25.39. Over the year, average hourly earnings have risen by 2.5 percent.
כלומר שכבר רואים עליה במשכורות, משמעותית – 2.5%. סביב מטרת האינפלציה.
בשנים האחרונות העליה במשכורות היתה פחות מ 2%. לפני המשבר ראינו עליה בשכר גם של 3-4%. יתכן שזו תחילתה של האצה משמעותית יותר בעליה במשכורות – במקרה וזה יקרה אינפלציה היא בלתי נמנעת, לאורך זמן.
העליה המואצת בשכר השעתי מאששת את מה שכתבתי מעלה – שוק העבודה מתחיל להיות tight יותר. עכשיו יש לנו את זה גם מהחברות עצמן וגם מה BLS – שני מקורות שמראים את אותה התוצאה.
העניין יקח זמן אבל אם הוא נכון, אנו נראה מספר עליות ריבית ב2016 ו 2017.
דמוגרפיה
האוכלוסיה העובדת בארה"ב גדלה בקצב של בערך 80 אלף איש בחודש. כלומר שכדי לשמור את מצב התעסוקה קבוע, צריך 80,000 משרות חדשות בחודש.
דו"ח התעסוקה של ינואר, שהיה "חלש" ונקב "רק" ב 150,000 משרות חדשות, דווקא מראה עדיין צמיחה בשוק העבודה וירידה הדרגתית במספר המובטלים, כלומר המשך הלחץ על שוק העבודה והמשך המעבר "לשוק של עובדים" מ- "שוק של מעסיקים".
בשנים האחרונות התרגלנו שכל דוח תעסוקה הוא מעל 200,000 משרות, זה לא יכול להמשך לנצח – כי אין אינסוף עובדים.
קצת לגבי דו"ח "חלש" – הדוח היה מתחת לציפיות, אבל הוא לא היה חלש. זה כמו שציפית לקבל 100 במבחן וקיבלת 93. מאכזב קצת אבל אתה עדין באיזור של מצטיין נשיא, אז למה לבכות? ככה אני הרגשתי כשהשוק הגיב בצלילה כי "במקום 190 אלף היו 150 אלף משרות חדשות".
אגב למי שיש זיכרון ארוך, הסיפור הזה במדוייק (מספר משרות חדשות נמוך מהצפי) חזר באיזור אוגוסט ספטמבר שנה שעברה, ובשנה שלפניה, ובשנה שלפניה. דו"ח מספר המשרות הוא דוח רועש ומשתנה בחדות מחודש לחודש. ככה זה.
סחורות, נפט, ומה שבינהם
לדעתי חלק גדול מהאינפלציה מוסתר ע"י מחירי הסחורות והנפט שירדו משמעותית. אוכל עולה פחות, דלק עולה פחות, פלסטיק עולה פחות, מתכות עולות פחות. העניין הוא שככל שמחירי הסחורות יורדים, ההשפעה שלהם על האינפלציה גם היא פוחתת – כשהנפט יורד מ 100 דולר ל 50 דולר, הוא ירד ב 50% וההשפעה שלו על האינפלציה היא חזקה מאוד. כשהוא יורד מ 50 ל 25 דולר, כזה כבר סיפור אחר – כי ה 50% הנוספים האלה הם כבר מבסיס הרבה יותר קטן וההשפעה שלהם על הכיס של הצרכן היא שונה לחלוטין.
קחו למשל את האמריקאי הממוצע. לפני שנה הוא היה ממלא דלק באוטו במחיר של 4 דולר לגלון. כיום הוא ממלא ב 1.9 דולר לגלון. נוספו לו 2 דולר שלמים לכוח הקניה, כלומר אנטי-אינפלציה כתוצאה ממחירי הנפט. האם זה באמת משנה אם בשנה הבאה הוא ימלא ב 1.5 דולר לגלון או ב 1.1 דולר לגלון? הירידה הזו של מעל 2 דולר במחיר לגלון, כבר עשתה את רוב האימפקט. גם ל 80 סנט הבאים יהיה אימפקט, אבל קטן הרבה יותר. כמובן שאין על מה לדבר אם מחירי הנפט יעשו אחורה פנה (כמו שאני די סבור שיקרה השנה) ויעלו חזרה מעלה.
הנפט נמוך? כמו שאמר סטנלי יקירנו, התרופה למחירי נפט נמוכים היא בדיוק מחירי נפט נמוכים. כמו שכתבתי בעבר, לדעתי מחירי הנפט חייבים להתאושש. כנראה לא לאיזור 100 דולר לחבית, אבל די לראות את מספר החברות שעומדות לפשוט את הרגל כדי להבין שתפוקה בסופו של יום תצא מהשוק – גם אם תהיה "תחיית המתים" (לפחות בשל האזילה הקבועה של 5%, אם לא גם בשל דברים אחרים). אם הייתי צריך להמר, הייתי אומר שהנפט יגיע ל 50 דולר בסוף שנת 2016 (תרשמו לעצמכם את ההימור הזה שתוכלו לצחוק עלי אחרי כן ). אני חושב שזה יקרה דווקא השנה כי השנה יסתיימו הרבה גידורים שחברות עשו במחירי נפט גבוהים יותר. מצד שני, כבר אמרתי משהו דומה שלא קרה (עדיין?), בדיוק לפני שנה פחות שמונה ימים. טוב שהייתי מספיק חכם לומר "יודע אני שאינני יודע" ולא הימרתי על זה .
מה אני חושב
אני לא כ"כ מבין על מה הפאניקה, במיוחד בבנקים האמריקאיים. הבנקים חזקים, עם המון קפיטל, רווחיים, עמידים. הכלכלה בארה"ב בסדר גמור, גם עם הדולר החזק (שעכשיו נחלש משמעותית, אבל לא תשמעו על זה בחדשות).
הפאניקה הנוכחית החלה עם סין, המשיכה למחירי הנפט, חזרה לסין, עכשיו מדברים על אירופה ו- DB. תחליטו כבר. איפה הבעיה? מריח לי כמו לרדת בשביל לרדת.
אפילו אם יהיה מיתון בארה"ב, שאני חושב שהסיכוי לכך לא גבוה, זה רק מיתון. זה לא סוף העולם. הבנקים ימשיכו להרוויח, גם במיתון, בדיוק כמו שהרוויחו בכל שנה במאה השנים האחרונות – מבלי להפסיד אפילו בשנה אחת. אחרי המיתון שוב תהיה צמיחה וחוזר חלילה.
מדברים על משבר בסגנון 2008 – אני חושב שעכשיו זה נהיה הסטנדרט – כל ירידה בשווקים היא "כמו 2008". ככה זה היה ב 2011, ככה זה כנראה גם עכשיו. בטח גם שנים קדימה כל ירידה או משבר אמיתי או פסאודו משבר ישר ירוצו וישוו אותו ל 2008. אבל משבר 2008 היה משבר ייחודי, סיסטמטי, גדול. אני מהמר שלא נראה משבר כמו 2008 בעשרות השנים הבאות.
קטונתי מלהתנבא, אולי השוק רואה דברים שאני לא. "השוק" הוא סך הכל אגרגציה של הרבה אנשים, חלקם חכמים ממני, חלקם פחות חכמים ממני. צריך תמיד לזכור את זה. דעתי האישית שזו סתם פאניקה וכמו שהיא באה ככה היא תלך. אך תפקידי הוא לא למדוד את אורך הפאניקה בדיוק, אלא למצוא הזדמנויות: בזכות הבלגן, יש לנו שתי חברות חדשות בתיק, אחת במכפיל 6, ואחת במכפיל… 2, ולא, לא קשורה לגז ולנפט. כנראה שאם הבלגן ימשיך, נמצא יותר ויותר השקעות חדשות והתשואה העוקבת תהיה גבוהה יותר ויותר.
בכל מקרה, פאניקה או לא פאניקה, כמו תמיד, מי שיש לו את היכולת "לסבול" יצא עם ידו על העליונה.
כמה נקודות:
1. לגבי הבנקים הגדולים, הם ניצבים בפני "סערה מושלמת" – הרגולציה מתהדקת, דעת הקהל (במידה רבה של צדק) נגדם, וחברות טכנולוגיה קטנות ומהירות נוגסות להם בהכנסות.
2. חשוב להזכיר שבבסיס השוק פשוט יקר, שילר נתן מכפיל רווח של 28 ל- S&P לפני כמה חודשים.
3. זה נכון שהחברות רווחיות אבל התחרות נמוכה וזה לא טוב לכלכלה. הנה מאמר של גודמן סאקס בנושא:
http://www.bloomberg.com/news/articles/2016-02-03/goldman-sachs-says-it-may-be-forced-to-fundamentally-question-how-capitalism-is-working
יאיר:
1. מה שאמרת אתה יכול לומר בכל שנה מאז 2008. אני לא מכיר חברות טכנולוגיה קטנות ומהירות שנוגסות להם בהכנסות.
2. כמו שהצעתי לאילאיל – אני מציע שתקרא את הפוסט של עדו מרוז. וגם אם השוק יקר, לא זכור לי שקניתי אינדקס בשנים האחרונות, דובר על הבנקים, שבמכפילים חד ספרתיים נמוכים כנראה לא יקרים, לא משנה מה אתה חושב על השוק
3. תקרא את כל הדו"ח ותראה מה גולדמן אומרים. חוץ מזה קריאות תיגר על הקפיטליזם יש משחר הקפיטליזם, הנה אתגר – מצא לי כתבה דומה משנות ה 70, יש.
לפחות לפי מדד קייס-שילר המחירים גבוהים (שזה מחיר המניות ב SNP500 חלקי הרווח הממוצע בעשור האחרון) המכפיל של ה S&P 500 הוא כמעט 25, והרבה מעל הממוצעים שלו מאז 1950 (שזה בעך 15). כלומר, לפחות בממוצע, להשקיע במניות לא ייתן לנו את ה 10% ההיסטוריים, ואנחנו תלויים מאד באופטימיות של המשקיעים בעוד עשור או שניים – אם הם יורידו את מדד קייס שילר לאזור ה 15 ההיסטורי נפסיד עוד איזה 30-40% על ההשקעה. מסכים?
אילאיל – אני מציע שתקרא את הפוסט של עדו מרוז בנושא, וגם אם הייתי מסכים, אני לא משקיע בשוק ככה שזה ממש לא משנה.
חזרתי עכשיו למחשב ונראה שהשוק חיכה שאבריא ואכתוב את הפוסט הזה, הא?… ג'יי פי מורגן עולה ב 7%? פיו…
הי יאיר בתור מי שהיה שם ב2008 וב2011 אז דעת הקהל היום ביחס למה שהיה בעבר זה פשוט משחק ילדים.
רגולציה מתהדקת – על מה בדיוק אתה מדבר? אתה יודע שבנק אוף אמריקה למשל שילם סדר גודל של 60 מיליארד מ2011 בשביל להסדיר את תביעות הרגולטוריות. רק בשביל לתת פרספקטיבה הבנק הרוויח בשנה האחרונה שהייתה שנת שיא סדר גודל של 18 מיליארד.
אז לפי דעתי הבנקים נמצאים היום במצב טוב בהרבה מבחינה רגולטורית ביחס לעבר.
תחרות- דווקה ממש לא נכון. יש הרבה שחקנים למשל את תחום הסחורות ומסחר בfixed income מה שיתן רוח גבית לחברות החזקות
ואל אף כל הקשיים שציינתי למעלה בנק אוף אמריקה עשה כמעט 300 % ב4 שנים שזה לא רע לכל הדעות
ג'יי פי עולה וכל שאר הבנקים בטח בגלל הבכיר שהחליט לקנות בסכום נכבד את המניות של החברה שלו. מעניין האם הוא קבע תחתית.
מעניין לבדוק האם ב2011 גם קנו מניות בזמנו…
.מישהו בדק את הטענה שעידו העלה (באופן בלתי תלוי) והגיע למסקנה שהבייבקים לא יוצרים כזה עיוות במדד קייס שילר. קריאה חביבה, אן כי כפי שציינאתה לא משקיע באינדקסים (ונראה שעד עתה זה הצליח לך לא רע).
http://www.philosophicaleconomics.com/2015/03/payout/
נ.ב. הפעם קיצצתי את האיל המיותר והפכתי לאיל מן השורה
איל – עדו העלה שלושה גורמים לכך שהמכפיל הזה מעוות, לא אחד. אני מוסיף רביעי – בתחילת המאה הקודמת היו הרבה יותר חברות ומשרות ייצור בארה"ב, שהן מן הסתם קפיטל אינטנסיב ולכן מקבלות מכפיל נמוך (או נמוך מאוד). תוסיף עוד ריבית גבוהה, ריבית גבוהה פלוס קפיטל אינטנסיב זה ביג נו נו.
די ברור שלחברה כמו US Steel, שפעם היתה הכוכבת במדד S&P500 (מי היה מאמין) שמייצרת פלדה לא מגיע מכפיל גבוה. היא בקושי מייצרת 10% על ההון. כיום, מה תגיד על גוגל שמייצרת 20-15% על ההון? או אמזון שכשתתחיל להרוויח סוף סוף תייצר 30-40% על ההון? כיום הרבה יותר מתמיד החברות במדד הן חברות שירותים או חברות עתירות טכנולוגיה שמגיע להן מכפיל פי כמה יותר גבוה מאשר חברות שמייצרות פלדה.
גם מדד S&P500 הוא דינאמי. להשוות את המדד הזה כיום למדד לפני 40 שנה זה פשוט בדיחה. אופי החברות שם שונה לחלוטין. גם את זה צריך לקחת בחשבון. לדעתי מדד קייס שילר הוא מדד מעוות מאוד שלא מייצג כלום וחבל שאנשים מסתמכים עליו.
התשוקה לנחש חזקה ממני, למרות שלא נתת סימנים.
האם החברה במכפיל 6 היא בעלת שווי שוק קטן מ-100 מיליון דולר?
כן והיא לא בארהב
יש הרב העובדים שיצאו משוק העבודה במשבר של 2008, אז מספרים של אחוז אבטלה לא מספרים את כל הסיפור.
http://marginalrevolution.com/marginalrevolution/2016/02/the-employment-to-population-ratio-revisited.html
יואב עברו כמעט עשר שנים מאז המשבר. ישנה ירידה ב participation rate, מה שציינת, בגלל שהאוכלוסיה מזדקנת. זהו תהליך שנגרם כי קצב גידול האוכלוסיה כיום קטן מקצב גידול האוכלוסיה בעבר – למשל בעבר היה הבייבי בום שכיום אין. אך גם הירידה הזו קטנה – מ 83% ערב המשבר ל 81%.
אדם שאיבד את עבודתו בגיל 60 דאז, היום הוא כבר בן 70, לכן לא נראה לי שהוא נמנה על מחפשי העבודה.
עם זאת, סך המועסקים כיום עולה על סך המועסקים שלפני המשבר בכמה מיליונים – כיום יש 149 מיליון איש מועסקים, לפני המשבר היו רק 138 מיליון, ככה שמאז המשבר נוספו עוד 11 מיליון עבודות.
הי מרק,
לגבי הרגולציה, באזל 3 ודרישות הלימות ההון שעלו הן דוגמה אחת. הדרישה לריתוק הון גדול מקשה על הבנקים לשמור על רווחיות, והצורך לחשב סיכונים באופן מדויק בהרבה מבעבר יחד עם הצורך למנוע הפרות דורשים משאבים עצומים מהבנק.
אם תוסיף לזה את תעשיית הפינטק המתפתחת במהירות ומציעה הלוואות, המרות, חסכונות, העברת כספים ומה לא בעלות נמוכה בהרבה מהבנק, הרי שהבנקים אכן ניצבים בפני "סערה מושלמת". מתי בפעם האחרונה ביקרת בסניף הבנק שלך?
לגבי דעת קהל, שים לב מה קורה בארה"ב כיום, שני מועמדים שבועטים בסדר הישן זוכים להישגים דימיוניים במונחים של 2008. זה לא מבשר טובות לבנקים הגדולים – הם בלב הסדר הישן.
לגבי תחרות, אפילו גלודמן-זאקס מודים שמשהו לא מסתדר. בשוק קפיטליסטי יעיל היית מצפה שרווחים גבוהים ישחקו ע"י שחקנים חדשים שמנסים לקחת חלק. זה לא קורה משום מה. להיפך, השוק עסוק במיזוגים ובייבקס – זה לא מייצר תחרות.
היי יאיר,
במקרה אני עובר על הבנקים באוסטרליה – כולם שם תואמים לבאזל 3 ועדיין עם תשואות פנטסטיות על ההון (18% זה לא מילה גסה), כך שמה שאתה אומר לא מדוייק. הבעיה של הבנקים בארהב היא בעיקר הריבית האפסית.
יש בועת פינטק בעולם זה כן, אח שלי עובד בבנק בישראל ובחו"ל והוא צוחק שכל מה שאתה צריך היום זה לומר "פינטק" ושופכים עליך כסף – די ברור שזה לא יגמר טוב. בבנקאות לא סתם הבנקים הגדולים הם המצליחים ביותר, כי בנקים צריכים סקייל. אם אתה חושב שתקום תעשיה שתוכל לתת "במהירות ובזריזות" הלוואות שהבנקים לא יכולים, אתה תצטרך להתגבר על לפחות שני דברים:
1. בד"כ דברים כמו שאתה מתאר נגמרים רע מאוד. כולם יודעים לתת אשראי בזמנים הטובים, השאלה היא מה קורה בזמנים הרעים
2. ברגע שיהיה מדובר על משהו מרכזי ושלא בשוליים, תהיה עליו רגולציה והוא יהיה סוג של בנק.
תראה מה קרה לנאוי, שהם אפילו לא מחזיקים פקדונות, כמה תררם היה עליהם רק כדי לגייס אג"ח. בנק תפקידו להחזיק את הפקדון שלך ולתת אותו בתור הלוואה לאחר. כיום כל ההלוואות דרך אתרי ה PTP וכל אלה זה סיפור נחמד, אבל זה רק נחמד, זה רחוק מאוד מהמיינסטרים ומשמש בעיקר בשוליים. בינתיים מדובר למשל באפיק השקעה ולא בפקדון, וגם האפיק הזה תחומו בחוק אפור-אפרורי, הנה כתבה בנושא שמראה שהרגולציה בדרך.
"מתי ביקרת בסניף הבנק שלך" – אני צרכן בנקאי כבד עד כבד מאוד, ואני מבקר בסניף אולי פעם בשנה. יש לי אם אני לא טועה 4 אפליקציות של בנק הפועלים על הטלפון, טלפון של בנקאי פלטינום של הקרן, ושירות עד הבית. וכל זה תחת קורת גג בנק הפועלים, לא מיזם הלוואות חברתי או פינטק. אם תסתכל במצגות השווקיות של JPM או של WFC תראה שגם להם יש "סניפים אלקטרוניים". ככה שאני לא רואה סתירה עם לא לבוא לבנק לבין קיומו של הבנק. (למשל, רגלי לא דרכה באף סופרמרקט כבר שלוש שנים, זה לא גרם לי להתכחש לקיומם של הסופרמרקטים).
כשאני צריך אשראי, אני הולך לבנק שלי, כי בנק זה עניין של מערכות יחסים. למשל בדיוק עכשיו לקחתי הלוואה של 80,000 שקל לשלושה חודשים והחזרתי. לא חלמתי על ללכת לאיזה חברת פינטק שתיתן לי הלוואה שתפוזר על פני 1000 מלווים שונים…. נראה לי שכל התופעות האלה הן בקצה וישארו שם, וכשיהיו מיינסטרים הם יהיו בסה"כ עוד בנק, כמו אולי BOFI.
לגבי המועמדים הפופוליסטיים – למה אתה הולך רחוק לארה"ב? תסתכל פה בישראל על שלי יחימוביץ'. פופוליזם תמיד יהיה. הבעיה היא שכשפופוליזם עולה לשלטון, קורה אחד משני דברים: 1. נזק אדיר שלוקח שנים לתקן אותו – אחרי שמעיפים את הפופוליסט מהשלטון (אחרי כמה זמן העם גם מבין שהוא טיפש) 2. הפופוליזם מתמתן. גם סנדרס עם ההתבטאויות שלו, לדעתי לא יגרום נזק משמעותי גם אם יקיים את ההבטחות שלו. אני מזמן חושב שלשבור את JPM זה יהיה אחלה של דבר (אבל אף אחד לא מקשיב לי).
לגבי מה שכתב האנליסט של גולדמן זאקס, אני מניח שלא קראת את הדו"ח, כי אחרת היית מבין את ההקשר. גולדמן לא "מודים שמשהו לא מסתדר". האנליסט אמר ששולי הרווח של החברות נשארו גבוהים בגלל מיזוגים וללא השקעה, והם יתכווצו כמעט בוודאות, ואם לא כבר צריך לשאול שאלות לגבי יעילות הקפיטליזם… זה הכל. כמובן שהעיתונות כמו עיתונות טובה מוציאה כותרת וכולם נדבקים אליה מבלי להבין את הקונטקסט.
זה כמו שאני אומר: "אם אני אקנה מניות ערך במשך 10 שנים אני כנראה אנצח את השוק. אבל אם אני טועה, צריך לשאול כבר שאלות רחבות יותר בנושא השקעות, כמו למשל האם השקעות ערך עובדות". לא רואה בעיה עם המשפט הזה…
לגבי האינפלציה – קרנית פלוג דיברה בכנס גלובס האחרון על אינפלציה חיובית של 0.9% בניכוי הדפלציה ה"אדמיניסטרטיבית" – מע"מ שירד, מים וחשמל שירדו, מיסי קנייה ומכסים שונים שבוטלו ועוד.
כמובן שבכתבה שנעשתה בעקבות נאומה ציינו רק שעסקה בבעיית האינפלציה השלילית.
KKR עסקו קצת בדו"ח התחזיות שלהם ל-2016 (מעולה) בשאלה לאן הולך הכסף שהצרכן חוסך בגלל הבנזין הנמוך, גרפים 24-28:http://www.kkr.com/global-perspectives/publications/outlook-2016-adult-swim-only
קשה לי להוכיח את זה במספרים, אבל יש הכותבים על דעיכת המותגים. יהיה זה "סלקום – בשבילנו הכוכב זה אתה", "קוקה-קולה – טעם החיים", או "הפועלים – להיות ראשון זה מחייב". יותר ויותר הולכים על ה-טוב/זול במקום יקר/מוכר (בישראל – קופיקס, גולן, רמי לוי, ונאוי).
אני מעלה את זה בהקשר של בנקים – תעשה סקר ואני בטוח שתיווכח שרוב האנשים יקחו הלוואה איפה שזול יותר ולאו דווקא מרוחמה מסניף הבנק – זו שכל הזמן מתקשרת ומציעה לנו הלוואות שאנו לא צריכים ו/או לקנות איזה מוצר פיננסי מעורפל תמיד בזמן הלא נכון.
יתכן מאוד שיש שחיקת מותגים, אבל בנק הוא לא מותג. בנק מתקיים על מערכות יחסים ולא על המותג שלו.
תרשה לי לחלוק עלך אין פאניקה בשווקים פיננסיים מטבע הדברים שינוי מגמה מלווה בתגובות
"רועשות או קיצוניות"… גם אם משמעות הירידות האחרונות בשוק זה רק תיקון מתבקש – בעתיד נדע-
גם כך התגובות הן בדרך כלל אלימות כפי שרואים את זה בימים האחרונים..משקיעים בבורסה מזהים את העתיד לבוא ואת זה אין צורך לספר לך הניסיון מן העבר מלמד שכך הם פני הדברים..אני לא כלכלן ולא זקוק להרבה אנליזות אני בסך הכל משקיע בשוק ההון שמנסה להרוויח בדיוק כמו כל מי שפועל בשוק מורכב זה..
עצם המהלך של הפד לעליית הריבית גם אם הוא שגוי מבחינת העיתוי מסמן עבור כולנו כל המשקיעים שהשוק עומד להשתנות ולא בהכרח לטובה.. יש כאלה שמושכים את השקעתם ונעמדים על הגדר ויש אשר לוקחים סיכון על עצמם ומשנים פוזיציה מלונג לשורט מכאן האלימות המצטיירת על המסכים…
בסופו של יום,מדד הבנקים האמריקאי נתן אפס אחוז תשואה בעשרים השנה האחרונות
עסק ממונף,אז עושים עליו הרבה בעליות
אבל אז פותחים מאזן של 1.7 טריליון אירו כמו של דוישטה בנק,לראות אולי מעניין לקנות ב0.3 על ההון,ומאבדים את הידיים והרגליים
העולם שקוע בחובות,ונסן לדמיין את ממשלת ארהב משלמת ארבעה אחוז בשנה על החוב שלה…
לא יודע לאיזה מדד בנקים אתה מתייחס, אני לא מכיר מדד בנקים שקיים 20 שנה אבל אשמח ללמוד. בכל מקרה, מדד, כפי שציינתי מעלה, זו חיה בעייתית, במיוחד אם מתסכלים על מספר הבנקים שפשטו את הרגל ב 2008. שני הבנקים שאנו השקענו בהם, WFC ו JPM, גם לאחר הירידות האחרונות, בעשרים השנים האחרונות עשו פי 8 וכמעט פי 5 בהתאמה, *לא כולל דיבידנדים* (באחוזים, 706% ו 344%, לפני דיבים). זה יותר ממדד המניות האמריקאי S&P500 וזה בתקופה מאוד קשה לבנקים שכללה משבר הכי גדול ב 100 שנה, ככה שממש כל הכבוד להם. חוץ מזה, כמו שאמר באפט, אף אחד לא משקיע בהתבוננות במראה האחורית. אבל אם כבר אתה זורק נתונים, שיהיו נכונים.
גם מניות הבנקים הישראליות (בעיקר לאומי ופועלים) נראות אטרקטיביות מאוד בתמחור הנוכחי.
האודיו והתימלול של צארלי מנגר בDJCO 2016.
https://soundcloud.com/stephen-mcmahon-215295447
http://latticeworkinvesting.com/category/charlie-munger
במאי 98 JPM נסחר ב50 $, לא רחוק מכאן
הי, במרץ 2007 הוא נסחר ב52 $, אפילו יותר קרוב
WFC אכן עשה תשואה פנומנלית בזמן הזה, אך הוא היוצא מהכלל. אגב, בעשר השנים האחרונות הוא מעט טוב מהמדד,JPM מעט רע מהמדד. לא מציאה גדולה. ונא לא לשכוח, היה משבר גדול וחילוץ גדול אף יותר.
כמה טוב שלא השקענו לא ב 98 ולא ב 2007…. (תיארתי לי שתבחר שנים של בועה כדי לנסות ולהוכיח את הטענה שלך. נסה לעשות אותו הדבר עם מיקרוסופט, יצא לך אותו דבר, למרות שהיא היתה השקעה פנטסטית בשנים האחרונות, ככה זה שמסתכלים על גרפים מנקודות שבוחרים "במקרה")
ל-8, כנראה שהכל יחסי. לי נראה מהכתבה שהעיוות די גדול. וזה רק עיוות אחד מתוך שלושה.
אסף, תסתכל על הגרף הזה-
http://data.bls.gov/timeseries/LNS12300060
זה אחוז ההשתתפות בשוק העבודה כאחוז מהאוכלוסייה, לגילאי 25-54 בלבד.
רואים התאוששות מאז 2008, אבל עדיין הרבה מתחת לרמות של 2008.
היי יואב, זה נכון, אבל אתה צריך להסתכל על ה Participation rate ולא על אחוז המועסקים באוכלוסיה. תוכל לראות את הגרף של ה participation יחד עם ה employment – pop פה.
אגב הסיבה לכך היא שהרכב האוכלוסיה שונה מאשר ב 2007-2008 (בכל אופן עברו 10 שנים). יש אנשים שלא מחפשים עבודה, סטודנטים ומה לא.
אני מסכים איתך שיש סטודנטים ואנשים שלא מחפשים עבודה, ומסכים איתך שאחוז האבטלה נמוך.
הנקודה היא שכל האנשים האילו שלא משתתפים בשוק העבודה עדיין צורכים. מעט, אבל צורכים. כמות הצריכה שלהם לא תעלה עם עליית משכורות, ולכן הם משקולת שגוררת את האינפלציה למטה.
בנוסף, אם תהייה עליית מחירים, אז הם יצרכו ככל הנראה עוד פחות.
כן אין ספק שיש לחצים דפלציוניים בשוק. רואים את זה – האינפלציה לא מתרוממת 🙂
בסופו של דבר המצב בארהב לא רע.
המצב של הבנקים בארהב לא רע בכלל והירידות החדות בבנקים בארהב לא מוצדקות.