אני נמנע בתוקף מלהכניס פוליטיקה לבלוג. עם זאת, הפעם אני חושב שזה נדרש.
בכל העולם מחירי הסחורות מתרסקים. כבר ישנם אלפי מפוטרים בכל הענפים הקשורים לסחורות – החל מפחם, דרך הברזל, הנחושת וכלה אפילו בנפט, במדינות נחשלות ומערביות כאחת – ארה"ב עד אפריקה. כאשר המחירים יורדים, כולם יודעים, צריך להתייעל ולסגור חטיבות פחות רווחיות, שפעם תרמו לרווח וכאשר המחירים ירדו תרומתן הקטנה הפכה להפסד. ככה הדברים עובדים.
ואז קראתי את הכתבה הזו.
כי"ל, שהינה חברה ציבורית, רוצה לפטר עובדים בחטיבה הפסדית ונתקלת בהתנגדות מהמדינה. אוי ואבוי… המדינה מחליטה מתי עסק פרטי מפטר ומתי הוא לא? מעניין אם המדינה בתמורה לאי פיטורין העובדים תסבסד את ההפסד של תרכובות ברום. אולי אפילו נלאים אותה ואז כולנו נשלם על ההפסדים שלה! רעיון נהדר!
עד כאן פשוט התרגזתי, הסיפור הזכיר לי את מה שקורה בואלי בברזיל, ששם המדינה ממש מחזיקה מניות, להבדיל מכיל שהינה פרטית.
אבל כשקראתי את התגובה של שלי יחימוביץ', הרגשתי את הגוש בגרון – זו היתה תחושה של גועל ופחד. כן, אני מפחד. אני מפחד ממנה ומאנשים שכמותה, אנשים שאם יהיו בשלטון וישיגו את מבוקשם, כנראה שבאמת הפערים בין עשירים לעניים יצטמצמו – פשוט כי כולם יהיו עניים.
הנה התגובה, שתישאר ותתנוסס על דפי הבלוג הזה כדגל אזהרה לקפיטליסטים שביננו, שמאמינים שהקומוניזם היה צריך למות עם התפרקות ברה"מ ב 1991:
"כבר מזמן לא ראיתי הודעה כל כך עקומה, מעוותת ומחוצפת כמו זו של הנהלת כיל, שזורקת הביתה 139 עובדים כמנת פתיחה לגל פיטורים המוני בדרום", כך כתבה היום (ב') ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני, בתגובה לפרסום כי גורם בהנהלת כיל אמר על העובדים על רקע הפיטורים: "הם רוצים שנרד על הברכיים, אבל זה לא יקרה. אנחנו נחושים".
הם נחושים כאילו הם איזה גיבורי-על שנלחמים למען רעיון צודק, ולא חבורה של רודפי ממון שטובעים בכסף, ורוצים עוד", כתבה יחימוביץ'. עוד מציינת יחימוביץ' שהרווח הנקי של כיל בחמש השנים האחרונות היה 18 מיליארד שקל, ושבעל השליטה עידן עופר עקר לבריטניה. "את כל הונה האדיר עושה כיל ממשאבי הטבע ששייכים לכולנו והיא גם נהנית מהטבות מס מרחיקות לכת.
פנינות החן של שלי יחימוביץ'
בפעם הראשונה מזה הרבה זמן אני מפחד – מה יקרה אם היא ושכמותה אכן יגיעו לשלטון? אתן לכם לדמיין לאן גברת שלי יחימוביץ תיקח אותנו – האם המטרה היא להגיע למצב שבו צרפת נמצאת כיום (אללה איסתור) או למצב שבו היתה ברית המועצות בשנותיה החשוכות? מי יודע איפה זה יעצור.
אני יודע למי אני לא הולך להצביע.
