רוחות מלחמה – הבלגן מתחיל?

By | 20/06/2013

שמתם לב מה קרה בימים האחרונים? למי שלא שם לב, עקום הריביות כמעט בכל המדינות הפך תלול יותר.

מה?

במילים פשוטות יותר: עקום הריבית הוא גרף המתאר את הריבית המתאימה לכל תקופה. למשל, הריבית להלוואה של שנה היא לא כמו הריבית להלוואה של שלושים שנה. בד"כ עקום הריביות עולה (מסיבות שקצרה היריעה לדון בהן על פני דפים אלה) – למשל הריבית לשנתיים גבוהה מהריבית לשנה, והריבית לחמש שנים גבוהה מהריבית לשנתיים וכך הלאה (יתכן גם עקום ריביות יורד אבל נשאיר את זה לדיון אחר).

מה זה אומר שהעקום הופך להיות תלול יותר?

דבר ראשון זה אומר שהריבית לתקופות הארוכות עולה, למרות שהנגידים במדינות עוד לא העלו ריבית. הריבית הקצרה נקבעת על ידי נגידי הבנק, אך הריבית הארוכה נקבעת על ידי השוק. דבר שני, זה אומר שהאגח"ים, על כל צורותיהן וסוגיהן הולכות לחטוף (וחוטפות). כבר הרבה זמן אני אומר שאג"חים כיום מסוכנות מאוד. כבר כתבתי לשותפים שלי שאוטוטו הם יראו שגם אג"חי מדינה יודעות לרדת עשרות אחוזים. הנה זה קורה – בכל העולם. רק היום השחרים של מדינת ישראל ירדו 1% ביום אחד, אלו אגחים שאמורים לתת 3.9% בשנה.

אז למה העקום נעשה תלול יותר?

הפד, עד היום, "שיטח" את עקום הריביות. הפד קנה אגחים ארוכות ועל ידי כך הוריד את הריבית לזמן ארוך. כיום, הפד מאיים שיאט את קניות האגחים הארוכות של אמריקה. עכשיו אשאל אתכם – נניח שיש לכם ברשותכם נכס פיננסי שיש קונה אחד "פראייר" שקונה המון ממנו ושומר את המחיר גבוה. עכשיו אותו קונה מאיים שיאט את הקניות שלו או יפסיק אותן. מה תעשו? תעיפו את האגח הזה מהפחד שמחירו יתרסק כשאותו קונה יפסיק לקנות. לכן אפילו כשהפד עוד לא האט את הקניות, המחירים יורדים – אנשים ממהרים לזרוק את האג"ח לפני שהפד יפסיק לקנות.

איך זה משפיע עלי?

אם הריבית לזמן ארוך יורדת, הלוואות לזמן ארוך (למשל משכנתא) זולות יותר.

דוגמא: נניח ואתם בנק. הריבית לעשר שנים היא 4%. ניגש אליכם בחורצ'יק ומתחנן שתתנו לו משכנתא כי אף אחד אחר לא רוצה לתת לו. המשכנתא שהוא מבקש מכם לתת לו גם היא ב 4%, הוא לא יכול לשלם יותר מזה. מה תעשו? ברור שתקנו אג"ח מדינה ולא תתנו לו משכנתא, כי אג"ח מדינה הוא חסר סיכון והבחורצ'יק שלנו הוא מסוכן יותר – אולי הוא יפשוט רגל?

עכשיו בא לכם איזה ברננקי נחמד וקונה מלא מלא מלא אגחים לעשר שנים. כאשר קונים נכס פיננסי, מחירו עולה, ובמקרה של אגח, כשמחירו עולה התשואה עליו יורדת. נניח הפד קנה מספיק אג"ח לעשר שנים כדי להוריד את הריבית ל 10 שנים ל 2%. עכשיו בא אליכם אותו בחור ואומר – אה, לא רציתם לתת לי קודם? עכשיו נדפקתם עם 2% עלובים, מגיע לכם! מה, אתם רוצים משהו יותר עסיסי, כמו המשכנתא שלי? סבבה, אבל עכשיו אני לא אתן לכם אותה ב 4%. אני אתן לכם הרבה פחות כי מלא בנקים מחזרים אחרי. כולם רוצים את המשכנתא העסיסית שלי שמשלמת יותר מאגח מדינה. עכשיו אני מוכן לקחת מכם משכנתא ב 2.5%, take it or leave it.

כך שיטוח העקום מוריד את מחירי המשכנתא.

מה קורה היום? היום קורה בדיוק ההפך. התשואה לעשר שנים מזנקת כי ברננקי מאיים שהעקום לא יהיה שטוח יותר. הוא מאיים שהפד יאט את הקניות של האגחים הרחוקות ויתן להן לרדת במחיר (ולתשואה עליהן לעלות). מה יקרה אז? דבר ראשון – המשכנתאות יתייקרו. לבנקים יהיה יותר כדאי לקנות אגח"י מדינה אחרת, ולכן מחירי המשכנתא חייבים לעלות, גם אם לא תהיה העלאת ריבית. אם אג"ח מדינה לעשר שנים נותן 2.5%, בחיים לא תקבלו משכנתא ב 2.5%. במחיר הזה, במקום להלוות לכם את הכסף, הבנק יכול לקנות אג"ח מדינה ולא להסתכן. הריבית על משכנתאות באמריקה עולה כבר הרבה זמן, כמה חודשים. כך גם הריבית על אג"ח מדינה ל 10 שנים. לאחרונה, הריבית ממש זינקה.

ריבית ל 10 שנים על אגח ארה"ב

אני לא יודע מה איתכם, אותי זה מדהים. משהו נשבר בשווקים – בדרך כלל כאשר השוק ירד בפחד, התשואה על אגחי המדינה של אמריקה היתה יורדת. אפילו ב 2011, כאשר הורידו את הדירוג לאמריקה, מה שהיה אמור לגרום לתשואות לעלות (חוב פחות איכותי שווה פחות, ואז מחירו יורד והתשואה עולה) – גם זה גרם לתשואות לרדת! מהפאניקה של הורדת הדירוג של ארה"ב כולם ברחו ל -…. תחזיקו חזק… ארה"ב. אך כיום, השוק יורד והתשואה… עולה?! זו הפעם הראשונה שאני רואה את זה קורה בשבע השנים האחרונות (מאז שהתחלתי לעקוב). וזה לא קורה רק בארה"ב. זה קורה גם ביפן. וגם בסין.

רגע רגע, מה, חשבתם – "אה, זה באמריקה, מעניין תספתא שלי?". אז לא. זה צריך לעניין אתכם. כמו ששאלנו קודם – אם נניח אג"ח מדינה בארה"ב תיתן 3% לעשר שנים, למה שמישהו יתן לכם משכנתא בארץ ב 3% ל 10 שנים? הרי הבנק יכול לקנות אג"ח ממשלת ארה"ב ולקנות חוזה פורוורד שמנטרל שינויי מטבע והנה – יש לו תשואה של 3% (פחות הפרש הריביות שקל-דולר לקטנוניים בינכם). לפי הדוגמא הזו, אני בטוח שברור לכם איך העובדה שהעקום הופך להיות תלול באמריקה זה אומר שהעקום בכל העולם הופך להיות תלול יותר, כיום יותר מתמיד.

(מה שתיארתי כאן הוא אינו תיאור מדוייק של המציאות כי במקרים מסויימים משכנתאות מבוטחות ולכן אין בהן סיכון והן שקולות לחוב מדינה, אך הסיפור ברור ובכל אופן לא תקבלו משכנתא נמוכה מאג"ח מדינה)

אז הנה – לא מזמן על דפי הבלוג הזה חזיתי שהריבית תעלה עד אמצע 2015 ואפילו התערבתי על שקל עם אחד הקוראים שזה יקרה עד סוף השנה הבאה. כפי שזה נראה – יתכן שזה יקרה מהר מכפי שציפיתי (ושוב, אולי אני טועה – כבר חודשים אני מכין את המוכר במכולת השכונתית שהוא יצטרך למכור לי מסטיק ב 2015 שאותו אקנה עם השקל הזה). יתכן שאנו באמת בפני שנים של ריביות נמוכות, אבל הרוחות המנשבות כיום בשווקים הן רוחות אחרות לחלוטין – כאשר הריביות לטווח ארוך עולות באמריקה וגם ביפן (וגם בסין), משהו קורה, רוח קרירה מנשבת בשווקים – רוח שלא ראינו כבר מעל שני עשורים – רוח של ריבית עולה. מה שבטוח הולך להיות מעניין. מאוד.

ומה עם המניות?

לדעתי העלאת ריבית באמריקה תעשה שמות בשווקים. אחד השווקים שיפגע ראשון מכך הוא כמובן שוק המניות. זו תהיה תקופה מאוד מוזרה, תקופה של "ירידות טובות". כשאני אומר "ירידות טובות" אני מתכוון לכך שהריבית תעלה ולכן השוק ירד, אך הריבית לא תעלה סתם – הריבית תעלה כי הכלכלה האמריקאית תשתפר. אם הכלכלה משתפרת, שוק המניות אמור לעלות לא? אבל הריבית עולה… ואז יותר שווה להחזיק אג"חים – ולהוציא כסף משוק המניות. לדעתי השוק לא ירד "סטייל 2008" אלא ירד באופן מתון יותר, כי עליית הריבית תהיה מלווה בשיפור בר קיימא בכלכלה ולאחר מכן אולי גם אינפלציה.

וחוץ מהמניות?

השוק השני שיפגע מהעלאת ריבית כזו יהיה שוק הנדל"ן, בכל העולם, אך בעיקר במקומות שלא חוו ירידות חדות בנדל"ן כמו באמריקה ובהן הנדל"ן עדיין במחירים גבוהים – כמו למשל בארץ (ובקנדה). הרבה אנשים לקחו משכנתאות בארץ מתוך מחשבה שהריבית הנמוכה תהיה כאן שנים – ולכן לקחו משכנתאות בגודל שמעולם לא יכלו לקחת. פתאום אנשים אלה יחזרו לממוצע ויתכן מאוד שנראה התרסקות בנדל"ן (ואז אולי אולי אולי עבדכם הנאמן יקנה דירה, אם נניח, המחירים ירדו 40-50%). לא הייתי רוצה להיות בעל מניות בבנק מזרחי כשזה יקרה. 🙂

גילוי נאות: אינני עו"ד רו"ח או יועץ השקעות. כל האמור לעיל הוא דעתי האישית וכל המבצע פעולה כלשהי בגין האמור לעיל עושה זאת על אחריותו הבלעדית. יש לקרוא את הפטור מאחריות.

Print Friendly, PDF & Email