23 thoughts on “הריצה לכיוון ריסוק המטבע

  1. iota

    איך לדעתך ריסוק המטבע ישפיע על שוק המניות היפני
    אולי סוף סוף תגיע שם ההתאוששות?

    Reply
    1. Assaf Nathan Post author

      קייל באס חושב שלחפש מניות ביפן זה כמו להרים מטבעות אל מול בולדוזר. לי אישית אין דיעה בנושא, אני לא מכיר את השוק טוב ואני מפחד מהנשורת של בעיות המאקרו.
      ספציפית אני הייתי נמנע מחברות יפניות, אך יכול להיות שבאמת שווה להסתכל על חברות שמייצגות ברנדים בינלאומיים חזקים ביפן אשר יש להן הכנסות במטבעות בינלאומיים – הן כנראה ירוויחו יותר יין אם היין יתרסק ואולי אפילו הרווחיות תשתפר – כי ההוצאות ביינים ירדו וההכנסות במט"ח ישארו קבועות (נניח).

      Reply
  2. רועי

    אסף,

    איך תחליט מתי לצאת במצב שהוא באמת הימור ללא ערך מדוייק? ב120, ירידה של 10% תוריד ל 108 שזה עדיין הרבה יותר גבוהה מהמספר הנוכחי.

    קייל באס, מעבר למה שאמר לגבי יפן, יש גם דיעה מאוד ברורה לגבי העתיד של ארהב ובכלל זה שוק המניות — בדומה למייק ברי.

    אני כבר הרבה זמן עוקב אחריFast Retailing Co Ltd(TYO:9983)
    למרות זאת אף פעם לא הרגשתי נוח לקנות מהסיבה שציינת.

    Reply
    1. Assaf Nathan Post author

      השאלה שלך באה בתזמון נהדר והיא ממש במקום.

      אומר לך את האמת – הסיפור של הין היפני התנפח אצלי בחשבון למימדים ענקיים במהירות שיא, עשיתי שם נכון להרגע מעל פי 6 על הכסף. אמנם צפיתי זאת מראש ויש לי אקסל וכל אלה, אבל כשזה פתאום הופך להיות כסף אמיתי, אני מרגיש כבר לא בנוח עם הסכום שיש לי שם. היום קמתי בבוקר קצת בלחץ – אני שונא הימורים והסימן הראשון לכך הוא שזה מלחיץ אותי.

      ת'כלס, השאלה שלך טובה. איך אני יודע שהיא טובה? כי כל תשובה שאתן לך תהיה תשובה מחורבנת.

      לאחרונה קראתי הרבה על QE ודומיו, ראיתי את נסיונות ה QE הקודמים שניסו ביפן ללא הצלחה וכו'. אני כמעט בטוח שהין יעבור בסופו של דבר פיחות משמעותי, אבל אני לא יודע האם הדרך לשם תהיה חלקה – כלומר האם לא תהיה איזו מדרגה של 7-8% בדרך שתשרוף לי את כל הכסף בפוזיציה הזו.

      אז איך אני יודע מתי לצאת? אני לא יודע. בוא נהיה כנים – במקרה של היין אני מהמר – מנחש. בהתחשב בהסטוריית תזמוני השוק שלי בעבר הרחוק, שהיתה מאוד, אבל מאוד גרועה עד כדי שמי שהיה עושה הפוך ממני היה מתעשר, אני אפילו נלחץ עוד יותר.

      בינתיים אני מחכה – כי אני עדיין יכול לספוג הפסד של כל הכסף שם ולא להרגיש אידיוט לחלוטין, אבל אם הין ימשיך להחלש לדעתי לא תהיה לי ברירה אלא לממש קצת (ולפגוע משמעותית בסיכויים לעשות שם בוחטה ענקית שאולי תכפיל את ההון שלי).

      לגבי קייל באס – יש לו מרכיב של בום גלום דום ללא ספק, אך הוא נשמע הרבה יותר משכנע משאר "הנביאים". קטונתי לגבי השערות כאלה או אחרות לגבי שווקי המניות. נבואות כאלה הן בעלות מרכיב גדול של הימורים לדעתי. ההימור היחידי שאני עושה כרגע הוא על הין היפני.

      החברה שציינת ביפן במבט חטוף של 5 דקות נראית טוב, תודה על הרעיון. בכל אופן היא נראית יקרה (מכפיל 20 על השנה שעברה) אך עדיין יכול להיות שיש בשר.

      גילוי נאות: יש לי פוזיציה נגד הין היפני. אין לי פוזיציה בניירות המוזכרים. כל הנאמר לעיל זו דעתי האישית בלבד.

      Reply
  3. רועי

    תודה על התשובה המהירה, רק רציתי לציין, אם אני לא טועה, פוזיציה בפורקס היא צמד, כלומר היא לא רק נגד משהו אלא גם בעד משהו אחר שתמיד יכול לסבך את ההימור עוד יותר. דהיינו USDJPY.

    אני מכרתי היום, כי אני נכנך, מה אפשר לעשות. תזמין אותי לשתות מרגריטה בפנטהאוז החדש שלך בת"א, אני בטוח שיהיה מקום חניה לאופניים המשומשות שלי.

    Reply
  4. Assaf Nathan Post author

    פנטהאוז זו השקעה גרועה כי התשואה נמוכה 🙂
    כנראה שתמצא אותי בדירה שכורה רגילה מאוד לפחות בעשרים השנים הקרובות. ואני אוהב דברים משומשים – מקבלים כמעט אותו ואליו בפחות מחצי מחיר.

    Reply
  5. יהונתן

    המטרה של הבנק המרכזי של יפן היא להעלות את יעד האינפלציה מ-0-1% ל-2%. ברגע שיהיה ברור שהשיג את מטרתו, הוא ימתן את פעולותיו. נראה לי מגוחך לחשוב שהעלאה צנועה כזו ביעד האינפלציה תגרום להתרסקות כוללת של הין. ייתכן מאוד שכבר המחיר הנוכחי נמוך ממה שמתבקש ממטרה כזו.

    Reply
    1. Assaf Nathan Post author

      היי יהונתן, נראה לי שפספסת. אענה לך בעובדה ובשאלה.
      1. עובדה: מה שכתבת הוא לא נכון, ביפן אין אינפלציה. ביפן יש *דיפלציה*. מאז 1998, כבר 14 שנים, האינפלציה ביפן היתה מתחת לאפס אחוז (בניטרול מחירי אנרגיה, למרות שגם איתם היא היתה שלילית כמעט לאורך כל התקופה). המעבר מדיפלציה לאינפלציה הוא לא אותו דבר כמו מעבר מאינפלציה נמוכה לאינפלציה גבוהה.
      2. שאלה: מה קורה למדינה שהחוב שלה גדול פי 20 מההכנסות שלה ממיסים ויש בה לפתע 2% אינפלציה? כדי להדגים את השאלה, אשאל אותה אחרת: מה קורה לחברה שהחוב שלה גדול פי 20 מההכנסות שלה (לא רווח נקי, לא רווח לפני מס, לא רווח תפעולי, לא רווח גולמי – הכנסות), והריבית על החוב עולה ב 2%?

      נוסיף לכך שהחברה הזו מתכווצת (אוכלוסיה מזדקנת), החברה כבר משלמת 50% מההכנסות (שוב, הכנסות, לא רווח) על שירות החוב שגם ככה נושא ריבית אפסית (בגלל הדיפלציה), והחוב גדל בקצב של 5-6% בשנה (גירעון) ?

      אז נכון, אני לא יודע האם 100 הוא המספר הנכון. אבל בהתבוננות על מדינות אחרות (איסלנד? ארגנטינה?) שהיו במצב הרבה יותר טוב ועדיין המטבע שלהן פוחת בין 50% ל 75%, אני מניח שהמטבע היפני גם כן יפוחת באותו שיעור ולכן 150 ין לדולר זו השערה אופטימית (פיחות של 50%). אם ניקח את ארגנטינה נגיע למספרים אחרים (300 ין לדולר). נזכור ששתיהן היו במצב טוב יותר מיפן. אמנם רוב החוב היפני הוא בין יפני, ולכן המצבים לא שקולים לחלוטין, אבל אני חושב שאני לא רחוק מהמספרים האמיתיים. למען האמת, אני די בטוח שאני לא רחוק מהמספרים האמיתיים. אפילו שמתי (הרבה) כסף על זה.

      אני מציע שניפגש פה, בפוסט הזה, בעוד… נניח… שנתיים שלוש.

      Reply
  6. Assaf Nathan Post author

    במחשבה שניה – כשמתבוננים במספרים, אני פשוט לא מבין איך זה יכול להגמר אחרת חוץ מקריסה טוטאלית. אשמח אם תראה לי. כבר היום 50% מההכנסות ממס הולכים לשלם את הריבית… הריבית גם ככה היא אפסית. בשנה שעברה שולמו 22 טריליון יין לשרות החוב, 9.9 מתוכם ריבית, על חוב של 942, זאת כאשר הריבית על החוב בשנים האחרונות היתה אפס מאופס, פחות מחצי אחוז. מה יקרה אם הריבית על החוב תעלה? אפילו במילימטר? מספיק שהתשלום על החוב יעלה ל 60% מההכנסות ממיסים והמדינה מחוסלת. מספיק שתשלומי הפנסיה יעלו – והמדינה מחוסלת. מספיק שההכנסות ממיסים ירדו במעט – והמדינה מחוסלת. האמת היא, שהמדינה כבר מחוסלת. כמו שאמרו ב 2008- אנו רואים את ההתרסקות של יפן – בהילוך איטי.

    זה דומה למשפחה שמרוויחה 100,000 שקל בשנה (8000 שקל ברוטו בחודש) ולקחה משכנתא של 2,000,000 שקל.

    קח – חשב בבקשה את ההחזר החודשי של אותה משפחה, תחת איזו ריבית שבא לך. תגיד לי אם הם יכולים לחיות אחרי תשלום המשכנתא.

    Reply
  7. יהונתן

    יפן היא מדינה שמנפיקה את המטבע שלה בעצמה, ושהחובות שלה נקובים במטבע שלה. דבר זה יוצר הבדל של שמים וארץ בינה לבין מדינה או גוף שחייבים במטבע שאותו אינם יכולים להנפיק. שורש ההבדל הוא שלעולם לא יהיה מצב שאדם יחשוב שממשלת יפן לא תוכל להחזיר לו את כספו. ברור שהיא תוכל להחזיר. בשוק ההון – העיקר זה הציפיות. עצם היכולת להדפיס כספים די הצורך מייתרת את ההדפסה עצמה. זאת מכיוון שכל אחד מבין שממשלת יפן תהיה מסוגלת להחזיר לו חוב, כל חוב שהוא. אלא מה החשש? אינפלציה? אבל על איזו אינפלציה אנחנו מדברים, כאשר נדרשים מאמצים עצומים כדי ליצור ביפן אפילו אינפלציה של 1%, כפי שציינת בעצמך. הלחצים הדפלציוניים ביפן, מדינה בדילול אוכלוסיה מתמיד, הם עצומים.

    בוא נעשה תרגיל מחשבתי – הבנק של יפן יחליט לקנות את כל החוב של ארצו ולבטל אותו, כל החישובים שלך יתבטלו מאליהם, אבל שום דבר לא ממש ישתנה בעולם הריאלי. הפרשן הבכיר של ביזנס אינסיידר, ג'ו ויזנטל, קורא לאופציה הזו – "לקחת את הכדור האדום". זה הכדור שחושף אותך להבנה אחרת, אבל הבנה נכונה יותר של מקרו כלכלה.
    http://www.businessinsider.com/top-client-question-can-central-banks-just-cancel-sovereign-debt-2012-10

    קניה המונית של חוב ממשלתי היא לא משהו דמיוני. שמעתי שהבנק של אנגליה עומד להחזיק ברבע מהאג"ח של בריטניה. והריביות שם עדיין עומדות על אזור האפס, וגם האינפלציה ממש לא משתוללת.

    אחרי שמישהו לוקח את הכדור האדום, הוא מבין שהקשר העיקרי בין חוב ממשלתי שנקוב במטבע הממשלתי מצד אחד לבין חוב של חברות, משקי בית, ומדינות שלוות במט"ח מצד שני הוא האותיות ח' ו' ב' (או d-e-b-t באנגלית). משתמשים באותן אותיות לכתוב את שני המושגים האלו, אף שהם שונים זה מזה לחלוטין.

    Reply
  8. Assaf Nathan Post author

    אני אוהב מאטריקס! 🙂 סרט פולחן אדיר. אבל אני חושב שיותר מידי אנשים לקחו LSD ולא את הגלולה האדומה או הכחולה, במיוחד מי שכתב את המאמר הזה.

    אני מודה, אני לא מבין גדול במאקרו כלכלה. באמת. זה לא התחום שלי. אבל יש דברים שברור שהם פשוט לא מסתדרים עם ההגיון. כמו למשל שאיזה מתמטיקאי ניסה פעם להסביר לי שמינוס אינסוף ופלוס אינסוף נפגשים. זה לא נשמע הגיוני, וזה אולי, ממש ממש אולי נכון באיזו תיאוריה משוגעת, אבל זה בטח לא קשור למציאות. אם זה כן היה, ההפסדים האינסופיים של תשובה היו פתאום הופכים לכסף שנופל מהשמיים. ממש נס חנוכה 🙂

    תראה, אני תמיד מאוד מאוד נזהר כשמישהו מציע לי "הבנה חדשה, ונכונה יותר" של כל דבר. במיוחד, במיוחד אם זה קשור לכסף ולכלכלה. לצערי המאמר מדיף ריח של "הביטו וראו: המצאנו כלכלה חדשה, שבה כולם עשירים ואין חובות לאף אחד !" כולנו יודעים מה קורה לכלכלות החדשות. לא מזמן היתה כלכלה חדשה בארה"ב – שבתים רק עולים. ולפני זה היתה כלכלת הדוט קום.

    לדעתי אם אנשים באמת מאמינים שאפשר לבטל את החוב הממשלתי, מה שנקרא לעשות לו מונטיזציה, "ושום דבר לא ישתנה בעולם האמיתי", אז כנראה אין בסיס לדיון, כי אין באמת ערך לכסף, כי נזכור, שכסף הוא בעצם חוב, ממשלתי בעיקרו.

    גם ה FED מחזיק כמות גדולה של treasuries. לא רק BoE. סו? זה אומר שלא תהיה אינפלציה?

    QE משמעו שהם קנו אותו מה secondary market ולא מהממשלה עצמה. כשהאינפלציה תעלה הם יוכלו למכור את האג"ח הזה ולהקטין את בסיס הכסף. מה שאתה מדבר, על "ביטול החוב", שקול להדפסה של כסף שהולכת ישירות לממשלה – מונטיזציה של הכסף, שזה סיפור אחר.

    ההסטוריה מלאה בדוגמאות כאלה, של ממשלות שהדפיסו את המטבע שלהן כדי לכסות חובות. כולנו יודעים איך זה נגמר.

    בוא ניקח את הניסוי המחשבתי שלך צעד קדימה. נניח שממשלת ישראל גם תתחיל לעשות את זה – יאיר לפיד יעלה את קצבאות הילדים ל-1000 שקל לילד עד שהילד יהיה בן 30 (עם חום גבוה), והכל ימומן בחוב ממשלתי שאותו ירכוש בנק ישראל ואחר כך יבטל אותו. oh joy. למה לעצור פה? למה לא לעשות גן חינם מגיל אפס ולא מגיל שלוש, אוניברסיטה חינם לכולם, פנסיה תקציבית לכולם של לפחות 100,000 שקל בחודש. את הגרעון, כאמור, נממן באגח ממשלתי קצר, בנק ישראל יקנה אותו ויבטל מייד אחרי כן. אה כן, רק שתדע, גם ישראל, כמו יפן, רובו המוחלט של החוב שלה בשקלים. והיא יכולה להדפיס שקלים כאוות נפשה לא?

    זה מזכיר לי משהו. בשנה שעברה, היה מישהו שאמר לי שרמי לוי (סליחה שאני כל הזמן חוזר אליו… אבל אני מכור :-)) בעצם "מתכווץ" ולא גדל. כן כן, הוא אמר לי באיזשהו הסבר מעומעם ותוך שימוש בלוגיקה מוזרה מדוע המספרים שרמי מראה לא אמיתיים. הטיעון היה "שהעליה במכירות בחנויות זהות נגרמת כתוצאה מפתיחה של חנויות חדשות". כשרמי לוי ירד באיזה 40% בשנה שעברה – ישר אותו אדם קפץ "הנה צדקתי!!!". והוא צדק, בלוגיקה המוזרה שלו, אבל רק לשבוע שבועיים עד שהמחיר פתאום החל לעלות והוא חזר לחור שלו, ורק לגבי המחיר, ורק כדי שרמי יעלה מעל 100% מהנקודה בה הוא קפץ בראש.

    מוסר ההשכל הוא שזה שמשהו עדיין לא קרה לא אומר שהוא לא יקרה, ומה שקורה לא בהכרח קורה מהסיבות שאתה חושב שהוא קורה. הרבה אנשים קופצים ואומרים – תראו כמה הדפסנו ואין אינפלציה. אז בואו נדפיס עוד!

    אני לא יודע מי זה האדיטור של BI. ואולי לא בכדי. בסופו של יום, זהו עיתון כלכלי, כנראה צהוב כמו חבריו. זה שהאדיטור של BI או הכלכלנית הראשית אומרים כך או אחרת – נזכור שהם צריכים לייצר כותרות. כמו שהאנשים בכלכליסט צריכים לייצר כותרת עם כך שארה"ב יכולה להנפיק מטבע פלטינה ולמחוק את החוב שלה. ותראה – יש סימן של להבה ליד הכתבה הזו – כלומר שאת מטרתה היא שרתה. אני מציע שתקרא את התגובות לפוסט… אני מסכים עם אחת התגובות:

    Seriously, this has to be the most absurd post in BI history.

    ואת ההמשך אחסוך…

    אני לא יודע מי מאיתנו לקח את הגלולה האדומה ומי את הכחולה. אני נוטה להאמין שמי שחושב שחוב ממשלתי והוצאות ממשלתיות יכולות להיות מממומנות מהדפסה אדירה בכמויות שלא ראו כמעט 100 שנים (מרפובליקת ווימאר) בשילוב עם מילים כמו "לעולם" לקח גלולה מאוד כחולה.

    אני מסרב להאמין שהדפסה וdebasement של מטבע אין לו משמעות בשנות האלפיים, כי יש איזו כלכלה חדשה, שמדינות יש להם סוג שונה של חוב (debt או bedt או tedb) חייזרי וירוק שיש כמות אינסופית ממנו. זה פשוט רעיון מגוחך. אולי אני שמרן, אולי אני מיושן, אולי אני לא מבין ואין לי שמץ של מעוף, אבל לדעתי אני צודק. זה פשוט עניין של זמן, ואנשים הם מטבעם חסרי סבלנות. למזלי, יש לי הרבה, הרבה סבלנות.

    כמו שאמרתי קודם, אני מציע שנחזור לפוסט הזה בעוד שלוש שנים ונראה. אני מבטיח לקנות לך סטייק ביינים יפניים, כמה שהם יהיו שווים אז.

    Reply
  9. יהונתן

    אני האחרון לטעון שיש מציאות חדשה שבה לא יכולה להיות אינפלציה. מי שיטען דבר כזה יאמר שטות. אין ספק שבכמות מסוימת של הדפסת שטרות יכולה להיות אינפלציה ואפילו היפר אינפלציה גם ביפן. השאלה אם היפנים ידפיסו בכמות כזו. והתשובה היא שכנראה הם לא ידפיסו, כי הם הצהירו מראש שיעד האינפלציה שלהם הוא 2%, יעד סביר ונורמלי לחלוטין.

    בכל מקרה אין ספק שרק המציאות תכריע. בעוד שנתיים, שלוש או ארבע. עם זאת, יש לזכור שכל הניבויים להיפר אינפלציה ביפן הם לא דבר חדש, ועד היום המציאות הכריעה שניבויים אלו כשלו. הדפסת הכספים של הבנק של יפן והגרעונות של הממשלה הם תהליכים בולטים, אבל אם הם לא יצרו אינפלציה עד עתה, כנראה שקיימים תהליכים דפלציוניים חזקים באותה מידה, רק שאינם כה בולטים. אני באמת לא יודע מהם וכנראה צריך לקרוא בפירוט את הסטטיסטיקות של הלמ"ס היפני כדי להבינם. אני מעריך שדילול האוכלוסיה והנטייה לחיסכון יוצרים לחץ מתמיד כלפי מטה על מחיריהם של רוב המוצרים.

    אפשר לראות באתר הזה שטוקיו אינה עיר יקרה במיוחד בהשוואה לניו יורק או לונדון, וזולה בהרבה מסידני. לכן קשה לי לראות את הין נופל פתאום בטירוף. על הדולר האוסטרלי דווקא הייתי אולי מהמר בשורט.
    http://www.numbeo.com/cost-of-living/comparison.jsp

    Reply
  10. יהונתן

    אגב, אם דיברת על החוב הישראלי, בישראל יש טוויסט מעניין – חלק נכבד מאוד מהחוב שלה הוא צמוד למדד, דבר שלא כל כך מקובל בעולם. הדבר הזה יכול תיאורטית לסבך אותנו במצב שנצטרך לפשוט רגל על החוב הלאומי, אפילו אם הוא נקוב בשקלים, או להיקלע להיפר אינפלציה. האפקט החיובי של אינפלציה שמוחקת את החובות הוא חלקי בלבד במשק שיש בו הרבה חוב בהצמדה. אני חושב ששר אוצר ונגיד בנק טובים צריכים לחתור לסלק את ההצמדה מהמשק הישראלי ככל האפשר, ולמיטב ידיעתי האוצר פועל בכיוון באיטיות אך בשיטתיות.

    Reply
  11. Assaf Nathan Post author

    שוב, לדעתי אתה מפספס פה. אתה מסתבך יותר מידי.

    אם תהיה אינפלציה של 2% אז עלות הגיוס הממשלתית תעלה אל מעל 2%. זהו, פשוט. פה הסיפור נגמר.
    הרי אתה לא מצפה שהאינפלציה תהיה 2% והאגח"ים עדיין יסחרו בתשואה של 0.5%, נכון?
    הו אז, תשלום הריבית על החוב הממשלתי יהיה גדול מכל ההכנסות ממיסים. זו נקראת נקודת האל חזור, לא משנה אם אתה יכול להדפיס את המטבע שלך או לא, פשוט לא ניתן להחזיר את ההלוואה.

    עוד בעיה בנקודת המבט שלך היא שאתה חושב שהם יוכלו לעצור ב 2% אינפלציה. למה אתה חושב שהם יוכלו לנווט את הספינה ל 2% בדיוק? זה דומה למחט שמנסים להעביר אותה בחור קטן וכרגע היא דבוקה למגנט. מפעילים עליה כוח חזק מאוד כדי לנתק אותה מהמגנט ולהעביר אותה בחור. אם אתה נוגע בשפת החור, לא משנה באיזה צד, מתפוצצת עליך פצצה. למה אתה חושב שכשתצליח לנתק אותה תצליח לקלוע בדיוק לחור? רוב הסיכויים נגדך.

    אינפלציה היא גורם מפגר – כלומר שלוקח לה זמן להתעורר. היא מגיבה באיחור לצעדים נגדה ובעדה. כלומר שיכול להיות שהבנק של יפן כבר השיג 5% אינפלציה אבל רק בעוד 6 חודשים (קרי – מהירות הכסף). זאת אומרת שכשהבנק של יפן יבחין שיש כבר אינפלציה יהיה מאוחר מידי לעצור דיפולט של המדינה. ברגע שיש לך חוב פי 20 מההכנסות ממיסים אין לך מקום לטעות.

    ושוב – אמרת שאומרים את זה כבר שנים וזה לא קורה – נכון, אבל זה לא אומר שזה לא יקרה. זו הבעיה – אנשים נוהגים עם הכסף שלהם תוך כדי התבוננות במראה האחורית. לדעתי הסיכויים נהדרים שזה יקרה הפעם. בכל אופן אם זה לא יקרה עכשיו, זה יקרה בשנים הקרובות. הסיפור הזה לא יכול להמשך. אני מהמר שבעוד שנה שנתיים היין יהיה צפונה מ 200.

    Reply
  12. Assaf Nathan Post author

    יהונתן – כדי לקבל תחושה עד כמה זה קשה לנווט אינפלציה – שחק במשחק הזה

    Reply
  13. יהונתן

    אין לי הרבה מה להוסיף. מסקנותיך הגיוניות כל עוד תחשוב על חוב של מדינה ריבונית שנקוב במטבע משלה וללא הצמדה כחוב ששקול לחוב של משק בית או של תאגיד. אבל החשיבה הזו עצמה היא כאמור שגויה לחלוטין.
    לגבי הטענה הראשונה – אין שום הכרח שהריבית תהיה גבוהה מהאינפלציה. רק החודש דיווח הפיננשייל טיימס –

    Few people choose to donate money to government. Bond investors are an exception. The UK has just issued an 11-year bond with the lowest yield ever, 1.26 percentage points below inflation, locking in losses in real terms for investors.

    Reply
  14. איתי

    אסף, בלי קשר למצב ביפן, אפשר לראות מה קורה בארץ מבחינת אינפלציה. הנדל"ן בשמיים ואחוז ההוצאה על דיור מסל הצריכה החודשי הוא גדול, אבל רשמית, אין אינפלציה. מחירי הדיור עלו בן 50-100% ב 4-5 שנים וכולם מדברים על יוקר מחיה.
    אז או שלא מודדים את האינפלציה נכון, או שאני לא מבין איך אפשר להגיד שהכל כ"כ יקר אבל האינפלציה היא 1-2%…
    השאלה שלי, מתי רשמית אכן תוכר האינפלציה בשישראל? פעם קראתי ששיטת המדידה של מרכיב הדיור במדד הוא של השכירות בלבד, וגם האחוז מתוך כל העוגה הוא לפי 2008, ומאז המחירים השתוללו.

    Reply
  15. Assaf Nathan Post author

    אתה שואל מתי ישנו את שיטת המדידה – אין לי שמץ. אינפלציה היא מדד "גנרי" סטטיסטי שתפור לכלל האוכלוסיה. הוא למשל כולל דלק, אבל לי אין אוטו, אך הוא חל עלי גם כן בדיוק כמו שחל על מישהו שכן יש לו אוטו. יש דיונים על גבי דיונים לגבי אובייקטיביות המדד.

    אני גר באותה הדירה 4 שנים, שכר הדירה שלי כמעט ולא עלה. עכשיו אנו מחפשים דירה אחרת ובאמת המחירים עלו, אך מהתרשמותי האישית לא ב 100%-50% אלא בפחות מ 50%. אני חושב שהם עלו באיזור 20%, זו האינטואיציה שלי, אבל אני לא יכול להגיד בוודאות. זאת כמובן ההתרשמות האישית שלי בתוך תל אביב.

    Reply
  16. יהונתן

    יואב, אם יכניסו מחירי דירות למדד אפשר באותה מידה להכניס גם מחירי מניות. דירה היא השקעה יותר מאשר היא מוצר צריכה ואילו מדד המחירים הוא "לצרכן", ולא למשקיע. צרכן אינו צריך לקנות דירה אלא לשכור אותה. קונים דירה במידה רבה בשל אלמנט ההשקעה בדבר.

    Reply
  17. איתי

    אסף, אתה הוא החריג שכן שיעור בעלי הדירות הוא יותר מ 50% בישראל.
    ומחירי הדירות עלו בת"א יותר מ 50% ב4 שנים. אם רוב העם קונה דירה אז זה בטח משפיע על יוקר המחיה. רק שלא מודדים את זה.

    ועם או בלי קשר לדיור, אי אפשר להגיד שיש יוקר מחיה אבל אין אינפלציה. זה בדיוק אותו דבר. פעם יכולת לקנות במכולת ב 100 שקל. היום אתה צריך לקנות אותם מוצרים ביותר כסף. היש יוקר מחיה. או, יש אינפלציה

    Reply
  18. יהונתן

    לאיתי, יוקר מחיה ואינפלציה הם דבר שונה. אם המחירים יתייקרו והמשכורות יתייקרו באותו שיעור, ניתן יהיה לדבר על אינפלציה, אך לא על שינוי ביוקר המחיה, ולהיפך – אם המחירים ישארו באותו מקום, אך המשכורות יצנחו (כפי שקורה כיום ביוון למשל), ניתן יהיה לדבר על שינוי ביוקר המחיה, אך לא על אינפלציה.

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *