מתחילים ב – נטפליקס…
כולנו מכירים את נטפליקס (ג"נ יש אחזקה). נטפליקס משקיעה בספריית תוכן מיליארדים בכל שנה בכדי שבעתיד (הנראה לעין) השורה העליונה תשיג את ההשקעות בתוכן. כבר עתה זה קורה ונטפליקס, דווקא שלא מבחירתה, הורידה דרמטית את ההשקעות בתוכן בגלל הסגרים, אך השורה העליונה המשיכה לצמוח ואף האיצה. במכתב למשקיעים מתאר ריד האסטינגס איך המגיפה משכה את תוכניתה של נטפליקס לייצור מזומן בשנה אחת קדימה. בשנת 2022 אפשר לצפות שהתזרים של נטפליקס מהמנויים שלה ישיג את ההשקעות בתוכן.
מה אם אומר לכם שיש עוד נטפליקס, אבל לא לטלויזיה, אלא ל- Audiobooks?
Storytel
סטוריטל היא חברה שבדית המציעה מודל של מנוי לספריה ענקית של Audiobooks. בתשלום נמוך יחסית של סביב 15 יורו בחודש, יש למנוי גישה לעשרות אלפי ספרים במגוון שפות. ההכנסות של החברה מתחלקות בין הסופר, ה Publisher והחברה עצמה.
תחרות
כולנו מכירים את אודיבל, חברת הבת של אמזון, אך היא מציעה בעיקר ספרים באנגלית והיא עובדת במודל של בעלות – בכדי להאזין לספר באודיבל על המשתמש לרכוש אותו, ואפשר להקשיב לספר גם אם מבטלים את המנוי לאודיבל. באודיבל כל מנוי מקבל קרדיט אחד לחודש שבאמצעותו אפשר לרכוש ספר אחד בחודש. אם אותו מנוי קורא יותר מספר אחד בחודש, הוא צריך לשלם על הספר הנוסף, והמחיר יכול להיות גבוה עבור אותם אנשים שקוראים הרבה. ספר ממוצע הוא באורך של מספר שעות בלבד, ואם משתמש מאזין לספר כשעה ביום בממוצע (נניח, בזמן נסיעה לעבודה ובזמן ספורט), בחודש ישנם כעשרים שעות האזנה שהן מעבר לרוב אורך הספרים. בנוסף, משתמשים כמוני, לרוב שומעים את הספר במהירות שעולה על 1X, למשל אני מאזין במהירות של 1.3X, כך שאורך הספרים שאני מאזין להם מתקצר ב 23% בערך.
לעניות דעתי, המודל שבו מקבלים ספריה מלאה לגישה הוא המודל הטוב יותר אם משווים את המודל של אודיבל ושל סטוריטל.
לסטוריטל יש מספר מתחרות בעולם. אפשר לחלק את המתחרות לשתי קטיגוריות: ארצות הברית, והנורדיות. בארצות הברית, שסטוריטל אינה בעלת נוכחות שם, אודיבל היא הסוס המוביל. המתחרות שיותר מעניינות הן המתחרות הישירות בגיאוגרפיות בהן סטוריטל פועלת. כך נראית המפה התחרותית שם:
קל לראות שהמתחרות האחרות הן בסקאלה אחרת לחלוטין ובמשחק שסקייל הוא ה End Game לסטוריטל יש יתרון של סדר גודל מעל המתחרה הבאה בתור שלה. בנוסף, בוקביט מתמקדת בעיקר בספרים מוקלטים באנגלית, ובכך מפספסת הרבה מהקהל המקומי. התחזית שלי היא שיהיה מיזוג בתעשיה הזו והמתחרים החלשים יותר לא ישארו עצמאיים. התחזית שלי לא מבוססת על כדור בדולח שיש לי, אלא על כך שהדברים האלה כבר קורים כיום, כמו שלמשל סטוריטל קנתה לאחרונה מתחרה קטנה בנורדיות ונכנסה לשוק הערבי עם הקניה של כיתאב סאוטי. רכישות שכאלה נעשות תדיר בתחום ולכן השחקנים הגדולים עם היתרונות לגודל הם לרוב אלה ששורדים. הם לא אלה ששורדים כי האחרים מתים, אלא כי האחרים נקנים.
סטוריטל, בדומה לנטפליקס, משקיעה המון בספריה שלה. סטוריטל נכנסת לגיאוגרפיות שבהן לאודיבל אין דריסת רגל כמו למשל קוריאה, תאילנד, טורקיה, חלק מאירופה ועוד. שם יש לה יתרון של First Mover ושם היא יכולה לרכוש קוראים נאמנים במודל הייחודי שלה. בדומה לנטפליקס, כניסה לשוק חדש היא הפסדית כי מספר המנויים לא מכסה את ההשקעה בתוכן. עם זאת, כאשר השוק מתבגר, השורה העליונה מאיצה מעבר להוצאה על תוכן והמינוף התפעולי נכנס לפעולה.
תרבות הפנאי והקורונה
סטוריטל בדומה לנטפליקס, מרוויחה מהסגרים והקורונה. כאשר אנשים סגורים בבית ורוצים להסיח את דעתם מצרות היום יום, הם מקשיבים לספר. לא פעם אני מצאתי את עצמי מקשיב לספר כשאני מחליף חיתול לילד או כשאני נוסע לעבודה או סתם בערב במקום לשבת מול הטלויזיה. סטוריטל היא לונג על תרבות הפנאי והספורט, תרבות ההולכת וצומחת עם הזמן כאשר אנשים רוצים לנצל טוב יותר את זמנם הפנוי או להעשיר את עצמם בזמן שנחשב "מת" כמו בדרך לעבודה (כשנוסעים לעבודה) או בזמנים אחרים כמו למשל טיול בחוץ או ספורט בחוץ. זה כיף לעשות ספורט ולהקשיב לספר תוך כדי, מה שאי אפשר לעשות עם נטפליקס.
באופן מפתיע הקורונה תרמה משמעותית לצמיחה של סטוריטל כאשר אנשים משתמשים בשירות פחות להקשיב לספרים באוטו בדרך לעבודה ויותר לספרים הקשורים לשיפור עצמי, ביוגרפיות וספרי ילדים.
בנוסף, Publihers שמכירות הספרים הפיזיים שלהם יורדות בגלל המגפה, מקבלים דחיפה גדולה יותר לדיגיטיזציה של הספרים שלהם ולעבודה עם סטוריטל שלא צריכה חנות ומדף בכדי להפיץ את הספרים שלה.
בזמן הסגרים אנשים האזינו לספרים פי 3 מאשר בימים רגילים. לדידי החברה, המשתמשים משתמשים בשירות על מנת להאזין לספר כי ההאזנה לספרים עוזרת בהפגת מתחים (שיש המון מאלה בימי הקורונה הטרופים), בהתמודדות עם הבדידות ובעליה במודעות לספורט.
גודל השוק
שוק הספרים העולמי מוערך ב 110 מיליארד דולר, וצומח לאט. עם זאת, כל הצמיחה בשוק מגיעה מסגמנט הספרים המוקלטים, שהיווה כ 3% משוק הספרים העולמי ב 2018 וצמח בשיעור של כמעט 50% בשנה. בשוק הזה, המירוץ הוא בין שני סוסים עיקריים – סטוריטל ואודיבל, כאשר סטוריטל פופולרית יותר בשווקים שבהם אודיבל לא נמצאת, או נמצאת בנוכחות נמוכה.
ההזדמנות הברורה והמידיית ביותר של סטוריטל היא במדינות האורייניות ביותר בעולם, אך בטווח הארוך יותר גם בשווקים כמו אינדונזיה שם האוריינות נמוכה ההזדמנות גדולה כי האוכלוסיה עצומה והתקדמות האוריינות בשווקים האלה תתן יתרון ל First Mover.
צמיחה
סטוריטל היא חברה ותיקה בנורדיות – שבדיה, דנמרק ונורווגיה. במדינות האלה החברה רווחית, ההפסדים של החברה נוצרים כתוצאה מהתפשטות החברה למדינות מחוץ למדינות הנורדיות. המודל של סטוריטל לשווקים חדשים כולל הכנה, כניסה לשוק והתבגרות השוק עד הגעה לרווחיות.
ריבוי השווקים מסתיר את הרווחיות של המודל, היות והשווקים הבינלאומיים נמצאים ברווחיות נמוכה ובשלבים שונים של התבגרות, בעוד שהנורדיות עמוק בתוך הרווח, כאשר השוק הרווחי והבוגר ביותר הוא, לא במקרה, השוק הותיק ביותר – השוק השוודי.
כיום סטוריטל צומחת בשיעורים של מעל 30% בשנה בנורדיות (לאחרונה מעל 40% אבל אני זהיר) ומעל 100% בכל השווקים מחוץ לנורדיות. לאחרונה הקורונה האיצה דרמטית את הצמיחה בכל הגיאוגרפיות אך אני מניח באופן שמרני שזהו באמפ חד פעמי שימשך מספר רבעונים.
עומק חדירה
ההקשבה לספרים היא עודנה בחיתוליה. עומק החדירה של שירותי ההאזנה למוזיקה בסטרימינג היא כ 7% מהאוכלוסיה הגלובלית, בעוד שבעולם החדירה של אודיובוקס מוערכת בפחות מ 1%. בנורדיות למשל, עומק החדירה של ההאזנה למוזיקה בסטרימינג היא מעל 50%. כיום, בנורדיות, סטוריטל נמצאת סביב 3% חדירה כאשר השוק כולו ב 5% חדירה. עם הזמן, האוריינות בעולם הולכת וגדלה ואיתה הדרישה לספרים.
תוכן
תמיד רציתי שיהיו ספרים בעברית שאוכל להאזין להם, אבל המגוון של ספרים בעברית שאפשר להאזין להם שואף לאפס. בכל שוק שאליו סטוריטל נכנסת, היא מגדילה דרמטית את המגוון על ידי הפקות מקור (בדומה לנטפליקס), על ידי תרגום ספרים קיימים ועל ידי רכישה או שיתוף פעולה עם Publisher מקומי, שנותן לה גישה לספריה שלו על מנת שתוכל להקליט ממנה ספרים.
באופן מפתיע ובשונה מנטפליקס, 60% מהספרים שמאזינים להם שייכים ל Backlist – כלומר ספרים שגילם מעל שנה. אם נשווה לנטפליקס, ככל הנראה החלק המיוחס לתוכן חדש (סדרות חדשות, סרטים חדשים, הפקות מקור) מתוך סך כל זמן הצפיה בנטפליקס, נקבל יחס גבוה מאוד, להערכתי 80% וצפונה. זאת אומרת שהתוכן החדש יותר הוא זה שמושך משתמשים לשירות. בסטוריטל מדובר רק על 40%, כך שתוכן ישן יותר בספרים מושך פי כמה מאשר בשירות סטרימינג וידאו (אני אישית בשבועיים האחרונים האזנתי לשני ספרים, האחד מ 2003 והאחר מ 2007). אפשר לייחס זאת לכך שספרים מתיישנים לאט יותר מאשר תוכן מיידי כמו טלויזיה. למשל, ספרים כמו ביוגרפיות כמעט ולא מתיישנים. ספרי Self Help כמעט ולא מתיישנים (למשל, אני בטוח שחלק מקוראי הבלוג הזה קראו את הספר "איך לרכוש חברים ולהשפיע על אנשים" של Dale Carnegie שבאפט ממליץ עליו ונכתב ב 1936). ספרים מקצועיים, ועוד. אישית אני משתמש בסטוריטל בכדי להאזין לסדרה של הארי פוטר שנכתבה בכלל בשנות ה 90 ושנות 2000 המוקדמות. העובדה הזו, שספרות מתיישנת לאט מאוד, מאפשרת החזר גבוה יותר על ההשקעה בתוכן בעסק כמו סטוריטל, מאשר בנטפליקס.
רווח תרומה ו Unit Economics
בכדי לעזור למשקיעים להבין את הרווחיות של המודל, סטוריטל מדווחת לכל סגמנט את "התרומה" שלו, שאלו ההכנסות פחות עלויות ישירות לספק את השירות כמו למשל תמלוגים, עלויות הפקה, עמלות תשלומים (אם נרשמים למשל דרך אפ סטור צריך לשלם 30% לאפל), ועלויות שיווק ישירות. רווח תרומה הוא מושג חשבונאי, והוא מתייחס לעלות היחידה הבודדת פחות העלויות המשתנות בכדי להפיק אותה.
אפשר לראות את רווח התרומה החיובי ממש וגדל בנורדיות, ואת רווח התרומה השלילי בסגמנט הבינלאומי, שהיה עד לא מזמן מעל מינוס 100%, דהיינו על כל דולר שסטוריטל הכניסה בשווקים הבינלאומיים היא הוציאה שני דולר. עם התבגרות השווקים הבינלאומיים, רווח התרומה הולך ועולה כאשר ברבעון האחרון הוא כבר היה כמינוס 26% (עבור רבעון ראשון, החברה מדווחת את רווח התרומה באיחור של רבעון אחד, לעניות דעתי ברבעון השני הרווחיות השתפרה דרמטית), דהיינו שברבעון האחרון על כל דולר שסטוריטל מכרה בשוק הבינלאומי היא הוציאה 1.26 דולר בעלויות משתנות. שני וקטורים עובדים על רווח התרומה בסגמנט הבינלאומי – מחד, כל שוק חדש שאליו נכנסת החברה מגדיל את ההפסד שלה כי ביום הראשון על החברה להקליט ספרים, לשווק, וזאת עוד לפני שיש הכנסות. מאידך, לאחר הכניסה לשוק, החברה צוברת מנויים שאט אט מגדילים את ההכנסות ומעלים את רווח התרומה.
ספר אחד שהקליטה החברה יכול לשמש אינספור מנויים ולכן הסיפור פה הוא סיפור של Scale, לאחר שהוקלט הספר אם יאזין לו משתמש אחד או 200 או 100,000 העלויות תהינה דומות ולכן רווח התרומה יגדל. למשל, אם בחודש הראשון החברה מקליטה 1000 ספרים בעלות כוללת של 100,000 דולר ויש לה 1000 מנויים המכניסים 10,000 דולר, רווח התרומה יהיה מינוס 90,000 דולר או מינוס 9000%. בחודש השני אם החברה תקליט שוב 1000 ספרים בעלות דומה ומספר המנויים יגדל ל 10,000, רווח התרומה יהיה אפס, ובחודש הבא רווח התרומה כבר יהיה כ 100%.
צ'רן, CAC, ו LTV
בחברות המבוססות מנוי המושגים Churn או Attrition מייצגים את מספר המנויים "הנופלים" בכל תקופה, למשל 1% בחודש אומר ש 1% מהמנויים מבטלים את המנוי שלהם בכל חודש, וזה מיתרגם ל 11.4% מהמנויים שמבטלים בכל שנה. משיחות שלנו עם החברה נתנו לנו להבין שהצ'רן מתייצב על רמה של סביב 1% בחודש מספר חודשים לאחר ההצטרפות של המנוי, כאשר במספר החודשים הראשונים הצ'רן גבוה הרבה יותר.
מושג חשוב נוסף הוא CAC, או Customer acquisition cost. המושג הזה מתאר כמה כסף עולה להביא משתמש חדש לפלטפורמה.
מושג אחרון בנושא הוא LTV או Life Time Value שזהו הערך שמצפה החברה להפיק מאותו משתמש, שהוא בסופו של דבר סך כל התשלומים שישלם הלקוח לאורך התקופה שבה הוא יהיה מנוי.
למשל, אם נחזור לדוגמא הראשונה של צ'רן של 1% בחודש, זה אומר שלקוח ממוצע נשאר על הפלטפורמה כ 8.8 שנים (1 חלקי Churn).
כלל אצבע הוא שאם ה LTV גדול מה CAC וה Unit Economics הם טובים, תוספת כל מנוי יוצרת ערך כי זה אומר שלקוח ממוצע נשאר על הפלטפורמה מספיק זמן כדי לממן את העלות של ההבאה שלו לפלטפורמה וגם לתרום לרווח.
אחד הפרמטרים שבעזרתו אפשר למדוד איכות חברת מנויים היא היחס LTV/CAC או כמה פעמים משלם הלקוח את עלות ההבאה שלו לפלטפורמה עד שהוא עוזב אותה ומבטל את המנוי. ככל שהיחס הזה גבוה יותר, כך השירות דביק יותר וכך הערך שנוצר מכל מנוי גבוה יותר.
בשיחות הועידה ובדוחות של סטוריטל קוראים למטריקות האלה בשמות קצת שונים, השתמשתי מעלה בשמות המקובלים בתעשיה. סטוריטל קוראת ל CAC בשם SAC (ראשי תיבות של Subscriber Acquisition Cost) ול LTV קוראים בשם CLV (או Customer Lifetime Value).
סטוריטל לא חושפת את המטריקות האלה, אבל לפי הערכות שלנו LTV/CAC עומדת על סביב 3 בסטוריטל, משמע שלקוח משלם את עלות "הרכישה" שלו שלוש פעמים לפני שעוזב. אמנם 3 הוא ערך טוב, אך במטריקה הזו סטוריטל נמצאת בחלק הנמוך בחברות המנוי. עם זאת, המטריקות האלה משתפרות עם גדילת הספריה, התבגרות השווקים ורוחות מאקרו כמו למשל עליה באוריינות האוכלוסיה, עליה במודעות האוכלוסיה לספורט ובריאות גופנית ועליה בזמן הפנוי.
למשל, לאחרונה סטוריטל הציגה מנוי משפחתי שאמנם מוריד את ה ARPU אך מקטין את ה Churn כי ברגע שיש במשפחה יותר ממאזין אחד, הסבירות לביטול של המנוי יורדת בעשרות אחוזים. הנטיה של לקוחות לבטל את המנוי יורדים דרסטית אם הילדים של אותו מנוי שומעים סיפורים וספרי ילדים בשירות. למשל אם הנטיה של אדם מסויים היא 30% לבטל את המנוי בכל שנה, במנוי משפחתי הנטיה לבטל את אותו המנוי תהיה 30% בחזקת בני המשפחה המשתמשים בשירות – במשפחה עם 5 נפשות שבה 3 אנשים משתמשים בשירות (זוג הורים + ילד אחד), הנטיה לבטל תרד ב 91% ל 2.7%.
באופן כללי, כאשר ה LTV גבוה מאוד מה- CAC וה- Unit Economics טובים, עדיף לחברה לגדול כמה שיותר מהר גם אם זה אומר שהיא תשרוף כמויות גדולות של כסף בתחילה. למשל, ישנן חברות שניתחנו שבהן ה LTV הוא מעל פי 10 מה CAC, כך שלקוח מייצר מעל פי 10 מההשקעה שהשקיעה החברה בכדי "לקנות אותו". די ברור שעדיף לחברה לרכוש כמה שיותר לקוחות כאלה בזמן הקצר ביותר האפשרי בכדי ליצור ערך מקסימלי ובכדי לפרוש את העלויות הקבועות על כמה שיותר לקוחות, גם אם בטווח הקצר (או הבינוני) המשמעות תהיה להציג הפסדים.
Flywheel
עסקים הנהנים מ Flywheel הם עסקים שבהם יש משוב חוזר שבו התפתחות העסק הופכת אותו ליותר אטרקטיבי. עסקים כאלה נפוצים בעיקר בעולם האינטרנט, כמו למשל – פייסבוק. כל משתמש נוסף שנרשם לפייסבוק מגדיל את ערך הפלטפורמה עבור כל המשתמשים האחרים (כי אפשר למצוא אותו ולתקשר איתו על גבי הפלטפורמה) ובגלל שערך הפלטפורמה עולה משתמשים נוספים נמשכים אליה ונרשמים אליה.
המשוב החוזר הזה הוא חזק מאוד וגורם לתופעות חזקות של Winner Takes all. למשל, היות ואמזון כל כך נפוצה בעולם, אם סוחר לא ירשם על הפלטפורמה של אמזון לא ימצאו אותו והוא ימכור פחות. להרשם על פלטפורמה אחרת עולה כסף וסיכון של ביצועים ירודים ולכן אותו סוחר נרשם לפלטפורמה, שבתורו מושך משתמשים נוספים לפלטפורמה שמושכים סוחרים נוספים, וכך במשוב חיובי עד שאין מקום לפלטפורמות אחרות.
גם בסטוריטל יש משוב שכזה- כל משתמש שנרשם לפלטפורמה מגדיל את היכולת של החברה לרכוש ולהפיק תוכן חדש, ובכך תורם לכך שהפלטפורמה תהיה אטרקטיבית יותר, שבתורה גם מושכת משתמשים נוספים. ככל שיהיו יותר משתמשים על הפלטפורמה, מפיקי תוכן כמו סופרים או Publishers ירצו גם הם לשתף פעולה עם סטוריטל כדי למשוך קוראים מהפלטפורמה לקרוא את הספרים שלהם וככל שיותר Publishers יכנסו לסטוריטל כך יכנסו יותר קוראים שירצו לקרוא את התוכן. המשוב החיובי הזה הוא כוח אדיר שמאיץ עם הזמן עד להגעה לרוויון, ולכן אני מאמין שעם הזמן יבצבצו מנצחים ברורים מאוד ולא יהיה מקום להרבה פלטפורמות, כך שהנחה ששחקן אחד או שניים יגיעו למיצוי של כל השווקים בהם הם פועלים היא הנחה ואלידית. בדרך, פלטפורמות שפועלות בתחומים שבהם יש Flywheel והם לא המנצחות, לרוב יקנו על ידי השחקנים המנצחים, כך שלהיות במקום שבו פועל Flywheel מקטין את הסיכון העסקי.
כל יום שעובר, כל חודש, כל שנה שעוברת, ספריית התוכן של סטוריטל גדלה ובכך הפלטפורמה מושכת יותר משתמשים. זו דוגמא לעסק שהזמן לצידו.
תרבות ארגונית
זה אולי החלק החשוב ביותר. ג'ונס טלהנדר, מנכ"ל החברה, הכתיב תרבות ארגונית נהדרת. סטוריטל שמה לעצמה לחנך ולספק עבודה לסופרים וסופרים צעירים, לפתח תרבות ולהיות מוקד חינוך.
גם היום, אחרי 17 שנה, ג'ונס הוא אחד מבעלי המניות העיקריים בחברה ויו"ר הדירקטוריון Rustan Panday שאיתו יצא לנו לשוחח, מחזיק כ-4%. בעלות הפנים בחברה מרשימה ורואים את יישור האינטרסים.
ג'ונס טלהנדר הוא בוגר INSEAD (שזה כבר נותן לו כמה נקודות) והוא מלא תשוקה לגבי החברה. ג'ונס הקים את סטוריטל בשנת 2005, כשטלפונים סלולריים השתמשו עוד בטכנולוגיית WAP. התנאים הטכנולוגיים לא היו מתאימים והאינטרנט לא היה מספיק מהיר, ולכן בתחילה העסק לא ממש התרומם ונקלע לקשיים. במהלך אמיץ ג'ונס השתתף בגרסה השבדית של "הכרישים" בשנת 2009 וגייס תמיכת VC. סיפור הקמתה של החברה מעניין ומאפשר צפיה נדירה לתוך הרוח שבנתה את העסק. אמנם קשה לדעת כמה צריך לשלם על "רוח החברה" ועל ה DNA שלה, אבל הדברים האלה, שמחשב לא יכול להבין, הם לא פעם אלה שקובעים את התוצאה הסופית.
למשל, לאחרונה ספרים מוקלטים קיבלו הטבת מע"מ בנורדיות וסטוריטל, במקום להשאיר את מחיר המנוי קבוע, הורידה את מחיר המנוי שלה ונתנה עוד כסף ל Publishers. כלומר שהטבת המעמ פוצלה בין המשתמשים לבין ה Publishers במקום להשאיר את המחיר קבוע ולהרוויח יותר. דוגמא לחברה שמוכנה לוותר על רווח עכשוי כי המחשבה היא על העתיד.
הצצה נוספת לתרבות החברה מתאפשרת על ידי שיחות הועידה הרבעוניות של החברה, אשר מועברות באופן מקורי שלא ראיתי כמעט באף חברה אחרת (מאז פגשתי חברה נוספת שעושה משהו דומה) – בוידאו. הקישור הוא לשיחת ועידה משנה שעברה כי מאז הקורונה לא עובדים במשרד ואין אפשרות להמשיך ולצלם בוידאו.
תמחור
בכדי לתמחר את סטוריטל צריך פחות עפרונות ויותר דמיון. דבר ראשון, נכון לכתיבת שורות אלה שווי השוק של סטוריטל הוא רק 1.6 מיליארד דולר (בערך 14.5 מיליארד קרונות, מחיר מניה 240 קרונות). בסקאלה הבינלאומית סטוריטל היא חברה פיצית. בשל כל מה שאמרתי למעלה, לדעתי ההנחה שסטוריטל תגיע לנתח שוק משמעותי בשווקים בה היא פועלת ותהיה הפלטפורמה הדומיננטית היא ההנחה המרכזית, ואם היא תתקיים, אפשר להעריך את השווי של סטוריטל. המאפיינים של העסק מאפשרים להניח את ההנחה הזו ברמת סבירות גבוהה.
סטוריטל צומחת מעל 30% בשווקים הבוגרים שלה, אם נניח שהצמיחה שלה באותם שווקים יכולה להמשיך לפחות שלוש שנים בכדי שהיא תכפיל את ההכנסות בשווקים האלה, נוכל לראות שמ 1.2 מיליארד קרונות נקבל שבעוד חמש שנים לסטוריטל יהיו הכנסות של 3.3 מיליארד קרונות במדינות הנורדיות.
במדינות הלא נורדיות, שם סטוריטל צומחת בשצף קצף, סטוריטל הכניסה 210 מיליון קרונות בשנת 2019. במדינות האלה סטוריטל צומחת בשיעורים של כ 100% בשנה, כך שאפשר להניח שבעוד 5 שנים בהנחות שמרניות נוכל לראות הכנסות של 2.3 מיליארד קרונות בשנה.
סה"כ נקבל שבעוד חמש שנים לסטוריטל יהיו הכנסות של 5.5 מיליארד קרונות. אם נניח שסטוריטל תצליח לסחוט שוליים של כ 20% בשנה מאותן הכנסות (מטרת החברה היא להגיע לשולי אביטדה של 15-25%), כלומר שרווח התרומה בשווקים יהיה כ 30% והוצאות המטה ושאר ירקות יהוו כ 10% נוספים, נקבל שסטוריטל תרוויח כ 1.1 מיליארד קרונות בשנה. שווי השוק שלה כיום כ 14.5 מיליארד קרונות, כשאני יודע בוודאות שסטוריטל לאחר אותן חמש שנים תמשיך לצמוח. חברה צומחת כמו סטוריטל יכולה בקלות לקבל מכפיל 30, כך שאני מצפה כמעט לשלש את הכסף בחמש השנים הבאות.
אם נבדוק זאת מכוון אחר – לסטוריטל היו בסוף 2019 רק 325,000 משתמשים בעולם ו 1.1 מיליון משתמשים בנורדיות. לפי ההנחות מעלה ובהנחה שמרנית שה ARPU יגדל בשיעור של כ25% בנורדיות ו 50% בעולם לאורך חמש שנים, נגיע ל 2.2 מיליון משתמשים בנורדיות, נתון המצביע על חדירה של 10%, סביר למדינות האורייניות ביותר בעולם (בשווקים הבוגרים הדוברי אנגלית החדירה היא מעל 10%), וכ- 2.5 מיליון משתמשים בעולם, נתון המצביע על פחות מ 1% חדירה בגיאוגרפיות בהן סטוריטל פועלת. קשה לחשב את עומק החדירה מחוץ למדינות הנורדיות מכיוון שהגיאוגרפיות בהן סטוריטל פועלת כוללות מדינות מאוד אורייניות כמו דרום קוריאה, אבל גם מדינות ענקיות עם אוריינות נמוכה כמו הודו ורוסיה (רוסיה עם 145 מיליון איש והודו עם 1,400 מיליון איש).
אציין ואומר שהמטרה של החברה היא להגיע ללפחות 4.1 מיליון משתמשים עד 2023 (אני הגעתי ל 4.7 מיליון עד 2025), כלומר שהמספרים שהצגתי כאן לשם תמחור החברה הם מתחת לתחזית החברה והחברה תמיד עמדה בתחזיות שלה. מצד שני סטוריטל לא מכוונת לרווחיות גם בשנת 2023, כך שהמספרים שהצגתי מעלה היא בהנחה שהחברה "עוצרת" את הצמיחה למרות שזהו הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה.
מספרים שמרניים אלה ממחישים עד כמה פוטנציאל החברה גדול.
סיכום
לא רציתי שהפוסט הזה יהיה ארוך והוא יצא ארוך. הסקירה פה היא באמת על קצה המזלג ויש עוד המון המון ללמוד על החברה ועל התרבות הארגונית שלה. מי שזה מעניין אותו כמובן שיכול לעשות את שיעורי הבית שלו לבד.
סטוריטל היא חברה עם מסלול ריצה עצום, עם תרבות ארגונית מדהימה ועם מטרה שאני מתחבר אליה. אחד המשקיעים המוצלחים אמר לי פעם "כשאני מחפש חברה אני מוודא שהיא יכולה לצמוח 30% למשך לפחות 15 שנה, בחברות האלה הכשל התמחורי הוא הגדול ביותר". סטוריטל עונה להגדרה הזו בקלות. סטוריטל היא חברה שאני עוקב אחריה כבר שנים וזו חברה שאני אהנה להחזיק הרבה הרבה (הרבה) שנים קדימה.
זכרונות
רוב הקוראים "הותיקים" ביננו, בני 40+ (כמוני), זוכרים בוודאי את הסרט הקלאסי משנת 1984 "הסיפור שאינו נגמר". גם הצעירים ביננו בוודאי מכירים את שיר הנושא של הסרט, גם אם לא צפו בו. הנה תזכורת:
בהשקעות לא ניתן לומר "הסיפור שלא נגמר", אך מה שבטוח הוא שאפשר לומר שהסיפור רק מתחיל.
ג"נ – יש אחזקה כמובן. יש לקרוא את הפטור מאחריות.
פוסט מעניין מאוד. תודה.
אבל בטוח שאצטרך לקרוא אותו שוב, כי אחרי המשפט הראשון שלו היה לי קשה מאוד להתרכז. מחזיק בנטפליקס??? שום דבר בפוסטים האחרונים שלך לא הכין אותי עד כדי כך לחדשות המזעזעות הללו.
שיהיה המון בהצלחה!
אכן! מחזיק נטפליקס!
אני שמח שזיעזעתי אותך 🙂 אולי אני עושה משהו נכון…
וברצינות – אשמח אם תקרא שוב כשאתה מרוכז ומתעלם מנטפליקס המזעזעת (תחשוב שניה בסיסטם 2 כדי להפיג את הזעזוע) כי האינפוטים שלך מעולים ואשמח לשמוע אינפוטים ממך לגבי סטוריטל.
בלי קשר לפוסט, כשאני רואה משהו כזה ממש כיף לי להחזיק חברה שעתידה לפניה. בתור משתמש במוצר אני יודע שאני מחזיק את השחקן הטוב ביותר בסגמנט
בדיוק צפיתי בזה שלשום. אחת ההנהלות הכי טובות בעולם בלי ספק בכלל.
משקיע ערך צריך אומץ כדי לקנות חברה שהקונצנזוס אצל משקיעים הוא שהיא יקרה. יותר קל לקנות חברה ״מתחת לרדאר״ במכפיל 6, כי גם אם טעית אתה פחות חשוף לביקורת מהעמיתים שלך.
יותר קשה לקנות חברה שכל העולם מסתכל עליה ונסחרת במכפיל 90, ולהגיד לעמיתים שלך ״כולכם טועים״. אם טעית אתה תהיה חשוף להרבה ביקורת כי ״חטאת״ למסורת. יגידו שהסתנוורת מההייפ למרות שהניתוח שלך התבסס אך ורק על Fundamentals.
אני חושב שהתגובה של אסא מדגימה את ה-Reuptation Risk הזה.
אני די חדש בעולם ההשקעות ורק בזמן האחרון באמת הבנתי את הדינמיקה הזאת. יש עוד הרבה מניות כמו נטפליקס שנמצאות בקטגוריה הזאת – מניות שפופולרי לשנוא. אבל זה שהן נראות יקרות (וחלקן באמת יקרות) זה בדיוק מה שיוצר את ההזדמנות במקרים המיוחדים שבהם היוקר הוא רק למראית עין וצריך קצת להפעיל את הדמיון כדי לראות את זה.
בסוף השבוע האחרון חשבתי המון על נטפליקס ואחת המסקנות שלי היא שהמניה לא יקרה, גם אחרי הראלי הזה. די בטוח שאכתוב על זה פוסט – חייב לסדר את התזה בכתב.
אכן, סטינו מהקו שמוליך "משקיעי ערך". במרכאות, כי אני מתייחס למשקיעים שמסתכלים רק על מה שזול סטטיסטית ולא זול אבסולוטית. כמו שאמרו רבים לפני, וינאל, באפט וכו' וגם אנחנו באחד המכתבים האחרונים, גם כשגוגל היתה במכפיל דו ספרתי גבוה ב 2007, 2008, 2014 וכל שנה אחרת שתבחר, היא כנראה היתה זולה מאוד ברטרוספקט. ואין אף משקיע ערך סטטיסטי שיכול להתקרב אפילו לתשואה של גוגל לאורך העשור האחרון, או אמזון, או נטפליקס. והיופי הוא שאי אפשר לטעון שזה לא היה ידוע כי אמנם ממש בהתחלה זה לא היה ידוע אבל לאחר מכן זה היה נחלת הכלל. אני זוכר שהייתי עובד בסלע סיסטמס בתחילת שנות ה 2000, נדמה לי 2003-2004 וכבר אז הבנתי שאין תחליף לגוגל. חבל שלא הקשבתי לעצמי.
יכולת האנליזה האנושית, היצירתיות והיכולת לנתח עסקים באה הרבה יותר לידי ביטוי במקומות האלה מאשר לקנות מניה X כי היא במכפיל 5. מכפיל 5 כבר לא מדבר אלי.
לעניות דעתי אם אני אדוג בבריכה הזו, מידי פעם אני אפול על מניה שתעשה לי פי 10 (סטוריטל כבר עשתה פי 10, אבל היא עוד קטנה מאוד ככה שהיא יכולה לעשות עוד פי 10). ברוב הפעמים התשואה שלי תהיה תשואה סביב תשואת השוק – יותר או פחות, לדעתי יותר, והטעויות שלי כראה לא יהיו הרבה יותר נוראיות מאשר טעויות בחברות זולות סטטיסטית (כמו למשל פלייבי, מיקרופוקוס, קוקו, צ'יינה טאייסן, אינטרסרב, הורייזון גלובל, ועוד וכו – רשימה שכל המניות בה ירדו לאפס או כמעט לאפס). לדעתי בבריכה הזו הסיכוי שלי לבחור מניה שתרד לאפס יורד במעל 90% ככה שכבר יש לי רוח גבית רצינית.
היופי בצורת ההשקעה הזו היא שאתה קונה חברות מעולות שיכולות ליצור ערך לאורך מסלול עצום ככה שאפשר להגיע להיכרות מאוד מעמיקה עם החברה ולא צריך לג'נגל כל הזמן בין חברות. וכשאתה פוגע, פי 10 זה לא מילה גסה. אישית יצא לי להכיר לפחות שני משקיעים שיש להם בתיק כמה וכמה חברות בתיק שעלו יותר מפי 10 (לא, הם לא מכרו). לא צריך לספר לקוראים מה קורה לתיק שיש בו אפילו אחזקה קטנה של 3-4% שעולה פי 10. לצערי, עוד לא ראיתי בבלוגוספירה של משקיעי הערך הסטטיסטי אפילו חברה אחת שעלתה פי 10 גם אם אני מתבונן אחורה מעל עשר שנים, וכל זאת כאשר חברות שידעתי שהן נהדרות כמו חילן ודנאל ומה לא עלו גם פי 30. מספר דו ספרתי של שנים התעלמתי מזה אבל עכשיו כשאני (סוף סוף) רואה את זה אני לא מבין איך אפשר להתעלם מזה ואיך לא ראיתי את זה קודם. איך אפשר להמשיך להשקיע באותו אופן כשאתה רואה סוג של חברות משאיר לך אבק שנה אחרי שנה ולהשאר עקשן ולהמשיך להשקיע בחברות שהסיכוי שלהן להתאפס גבוה.
אחד המשקיעים הטובים ביותר בעולם, טרי סמית, התראיין בוידאו לפני שנה וקצת. אני אחלוק את החלק הרלוונטי פה, מקושר לנקודה הרלוונטית. אורך הקטע הרלוונטי הוא 2 דקות. שווה לקחת שתי דקות ולהקשיב.
https://youtu.be/YZM9dhiDbzI?t=2502
לגבי סטוריטל – אין לי תובנות של ממש.
1. אני חושב שהסיבה העיקרית לכך היא שאני אישית לא מעריך אודיובוקס ולא מאזין לאודיובוקס. באוטו אני לא מאזין לשום דבר ״מלמד״, וכשאני עושה ספורט – דווקא כן, אבל אז אני מאזין להרצאות ביוטיוב או לפודקסטים. לא מתחבר ללשמוע ספר. אולי אני לא דוגמא, אבל זה לא משנה את הרתיעה הטבעית שלי להשקיע בתופעה שאני לא מבין ולא מתחבר אליה. אגב, גם את הקטע של פייסבוק אני לא מבין. כבר עשר שנים אני מחכה שהאופנה הזמנית השטותית הזו תגווע … אז גם פייסבוק לא מעניינת אותי, ואני כנראה אחד הבודדים בעולם שלא מבין את מה שכולם מבינים. אבל מכיוון שאני לא משחק כדור בסיס, לא מפריע לי לפספס חבטות טובות.
2. אני, וגם ידידי וורן, לא רוצים לנסות את מזלנו במשחק מול ג׳ף בזוס. על כל אחד שינצח אותו יהיו 20 שיפסידו.
3. אני מעריך את הכוח של לפעול בארצות שאינן דוברות אנגלית ומבין את הכוח של כניסה מוקדמת לשוק התורכי, למשל. אבל מי לידי יתקע שבעוד שנתיים סירי, אלכסה וחברותיה לא יידעו לקרוא ולהקריא ספרים בתורכית באיכות ובטון של בוגר קול ישראל? במקרה כזה, כל היתרון המוקדם של סטוריטל יתבטל.
4. בכל מקרה, התחום עצמו ואופן הפעולה של העסק מרתקים ומלמדים ולכן שמחתי מאוד לקרוא.
לגבי חברות כמו נטפליקס והוידאו של טרי סמית:
5. מכיר, מוקיר ומסכים שהכי חשוב זה לתפוס חברה איכותית, ואז המחיר והמכפיל שאתה משלם פחות חשובים. רק יש בעיה אחת קטנה, שמשקיעים נוטים להתעלם ממנה: הסיכוי לתפוס חברה שתצמח ב-20% לשנה במשך 40 שנה הוא קטן מאוד. והסיכוי לתפוס חברה כזו וגם להחזיק בה במשך 40 שנה ממש קרוב לאפס. למעשה, אני מעריך שמספר המשקיעים שהחזיקו מתישהו בחברה כזו גדול פי 100 לפחות ממספר המשקיעים שהמשיכו להחזיק בה ועשו באמת את התשואה שהמניה עשתה. לכן התרגיל המתמטי שסמית מציג אותי אישית לא מעניין.
6. קל יותר לתפוס חברה שתצמח בקצב של 10% לשנה מאשר חברה שתצמח בקצב של 20% לשנה, וקל יותר לתפוס חברה שתעשה זאת במשך 10 השנים הקרובות מאשר חברה שתעשה זאת ב-20 השנים הקרובות. ואפשר להמשיך את הדוגמאות הללו עוד ועוד, עד שנגיע למסקנה שאמנם כדאי יותר להשקיע בחברות נהדרות במחיר סביר מאשר בחברות סבירות במחיר נהדר, אבל את הראשונות קשה יותר לתפוס מאשר את האחרונות. וזו נקודה שלדעתי הרבה פעמים שוכחים. גם אני מעדיף להשקיע בחברה יקרה שתעשה פי 10 מאשר בחברה זולה שתעשה פי 2. אבל את הראשונה הרבה יותר קשה לאתר.
שלא לדבר על הסיכון שהחברה הנהדרת שכן הצלחת לתפוס, ורכבת עליה במשך 15 שנה, עם צפייה להמשיך לעשות זאת עוד 25 שנה, תתברר בסוף כקודאק, והנה הלך לך התיק לעזאזל רק כי לא רצית להיות כמו כל הטמבלים שמכרו חברה אחרי שעלתה פי 3 ופספסו את המשך העליה שלה עד לפי 8.
7. המחיר תמיד חשוב גם כשמדובר בחברה נהדרת. כבר התכתבנו על זה ולא ארחיב. בטוח שאתה מכיר את הדוגמא של החברה הנהדרת מיקרוסופט שנתנה למשקיעים תשואה של 0% ב-18 שנה (או משהו כזה). לכן תלוי מאוד מתי אתה נכנס להשקעה ובאיזה מחיר, גם כשהחברה נהדרת וצומחת.
8. בדצמבר 2018 כמה חברות אינטרנט/אונליין ריטייל סיניות מובילות נסחרו במכפילים של סביב 20. כשנופלות הזדמנויות כאלו ליהנות מכל העולמות – אז צריך לקפוץ על המציאה. וקפצתי. אבל אם יתמזל מזלי והחברות הללו יצמחו ב-20% לשנה במשך זמן ארוך, הן יתחילו לתפוס נתח יחסי גדול יותר ויותר מהתיק שלי, ואני, כמו טמבל, אתחיל למכור חלק מהאחזקה בהן ולא אעשה קומפאונדינג של 20% לשנה, מכיוון שאני לא רוצה להיות במצב שיום אחד, כשהן יתפסו 40% מהתיק שלי לאור הצמיחה המטורפת שלהם, הממשל הסיני יחליט שאין לי שום זכויות בחברות הללו. זה אני. זה האופי שלי וזו שנאת הסיכון שלי.
9. ואתן עוד דוגמא: מרקל ב- 800 דולר כפי שהייתה לפני זמן קצר (וגם ב-900 דולר) היא בעיני דוגמא לחברה שהייתי מעדיף לקנות בידיעה שהיא כנראה לא תעשה 20% לשנה, אלא בשאיפה 10% לשנה, אבל בסיכון הרבה יותר נמוך שההשקעה תתהפך לי על הראש. אין טעם לקנות חברה שאתה מקווה שתצמח ב-20% לשנה אם אתה לא מוכן שהיא תתפוס מחצית מהתיק שלך. כי יום אחד זה מה שיקרה, אם יתמזל מזלך.
ג.נ. הכותב מחזיק בחברה ענקית המתהדרת במכפיל של 150, כך שנטפליקס היא השקעת ערך קלאסית לעומתה. אז עדיף שיסתום.
תודה, ידעתי שתתרום לדיון כמו תמיד.
כמה נקודות:
1. לא הבנתי באיזה הקשר אמרת את המשפט על לצאת נגד בזוס.
2. מיקרוסופט לא עצרה את הצמיחה שלה אפילו לא לרגע, פרט אולי ל 2016 שהיתה ירידה קטנה בהכנסות. נכון שהשוק לא נתן לה שום קרדיט על כך, כפי שאפשר לראות בגרף הזה של EV למכירות:
https://uploads.disquscdn.com/images/7dd179f2de0051888f764cbda92f4c58000f966d1ab8746bbd5197e889e1f16a.png
אפשר לראות שלושה תחומים – אחד שבו יש התכווצות מכפיל, שנמשך עד 2010 בערך. מ 2010 עד 2015 יש קיפאון במכפיל, ומ 2015 מתחילה התרחבות מכפיל.
צריך לזכור שלא סתם פתאום התעורר להכיר במיקרוסופט, היו דברים שדחפו את זה – שינוי בהנהלה, האיכות של ההכנסות שלה עלתה – ההכנסות עברו ממודל טרנזקציה למודל של מנוי שהוא הרבה יותר חזק ומאפשר צפיות גדולה יותר ועומק חדירה עמוק יותר, הכניסה לתחום הענן עם Azure.
אז מה קיבלנו פה? מי שקנה במכפיל דומה לעכשיו, 11 על המכירות, במרץ שנת 2001, במשך עשר שנים לא עשה כלום ורק סבל מהתכווצות המכפיל של העסק (כמו שקרה לנו בליברטי גלובל). עסקה לא רעה למי שקנה עסק "ממש ממש ביוקר", טעה בתזמון, טעה באיכות ההכנסות של החברה, טעה בהנהלה, ומה לא. בשנת 2015, 14 שנים אחרי, השוק כבר לא יכול היה להתעלם מהצמיחה של החברה, והמכפיל החל להתרחב שוב.
יודע מה, אם מיקרוסופט זו דוגמאת הנגד שלך, אני ממש שמח. בתור מי שאכל לפנים כמה התאפסויות בחיים שלו, כסף מת זו תוצאה נהדרת עבור טעות.
3. קשה לדעת איך חברה תצמח קדימה 20 שנה. מאוד קשה אפילו. אבל לדעתי בטווחי זמן קצרים יותר, עשר שנים וחמש שנים – אפשר לנחש. למשל, לדעתי סטוריטל תמשיך לצמוח בקצבים גבוהים בחמש השנים הקרובות בוודאות די גבוהה.
4. איזה חברה ענקית במכפיל 150 אתה מחזיק? אגב אם תשאל אותי נטפליקס בכלל לא במכפיל 80+ כמו שמפתה לחשוב. לדעתי נטפליקס במכפיל נמוך משמעותית על כוח רווח מתואם, אבל נשמור את זה לפוסט אחר.
5. קראתי את הספר HedgeHogging ששם הוא מספר על הסיכוי הנמוך לתפוס נכון חברות צמיחה. מצד שני יש לו חבר שכן הצליח, לאורך שנים (אותו חבר שהוא ניסה לשכנע להשקיע בקרן שלו). ויש גם את פיטר לינץ'. וכו'. אז אני מניח שיש סטטיסטיקה שאומרת שמשקיעי ערך לא קיימים, ויש סטטיסטיקה שאומרת שקשה לתפוס נכון חברות צמיחה. השאלה היא מה אתה חושב על הסטטיסטיקה ולא איך היא צריכה להכתיב את המחשבה שלך.
6. אם תפסת חברת צמיחה ונפלת על קודאק, איזה מזל שהתיק שלך הוא לא רק חברה אחת, ככה שהתיק שלך לא "ילך לעזאזל". בנוסף, למה אתה חושב שאם אני, בתור משקיע שנניח רוצה לראות צמיחה בחברות אותן הוא מחזיק, רואה שמתפתחת לו קודאק בתיק, למה שאני אמשיך להחזיק? אתה רואה שחברה צומחת 40% בשנה, 30% בשנה אחרי, 20%, 10%, אתה ממשיך להחזיק? ממש לא. הרבה לפני שהסיבוב עושה אחורה פנה היא עפה. זה די עקום לומר: אם תתפוס חברת צמיחה אז אין סיכוי שתשאר איתה 40 שנה כי תמכור בדרך, ומצד שני לומר: אבל אם תיפול על קודאק אתה תחזיק אותה עד לאפס… זה לא עובד ככה. אי אפשר להיות דינאמי ואקטיבי בדרך למעלה ופסיבי וטיפש בדרך למטה. נכון, ברגע שיהיו גיהוקים בחברה כמו שהראיתי מעלה אז אפשר לחטוף שם בקלות מינוס 40%. אבל מינוס 100%? קודאק? אולי, אבל הדברים האלה הם בדרך כלל תהליכים ארוכים מאוד שאפשר לראות אותם אם אתה לא צפרדע שמבשלים אותה, להבדיל מפלייבי שבטריידינג אפדייט אחד אתה חוטף שם התאפסות, או אינטרסרב שבתוך מספר חודשים יורדת 80% ואז עוד 90% בחודש אחד. לא יודע, אולי (וכנראה) אני שוגה וטובע בתוך ההטיות שלי, אבל אני חושב שבתור אנליסט עסקי שער לסביבה העסקית שבה החברות שלי פועלות, אדע לראות אם השמיים מתקדרים. מוקדם, מאוחר, זה כבר נתון בעיני המתבונן. החכמה היא לנסות ולא להיות במקומות שבהם השמיים יתקדרו, אבל אם כבר, אז כבר.
7. אחד הדברים שאני מנסה לעשות הוא להקיף את עצמי באנשים שאני רוצה לדמות להם, או לשאוף אליהם. אני יכול לומר לך שאני מכיר לפחות שני אנשים, אמיתיים, פעילים, שחיים ועובדים כיום, לא פיטר לינצ'ים, שיושבים כל אחד על *מספר* חברות שעשו מעל פי 10 והם מחזיקים כבר מעל 6 שנים. אחד מהם אפילו אמר בחכמתו שהצורה לעשות פי 10 בחברות היא להמשיך ולהחזיק גם בתקופות שזה נראה יקר מידי. כמובן שיש פספוסים פה ושם (למשל, אחד מהם החזיק חברה בתחום הרכב וההשקעה הזו היתה סבירה מינוס) אבל לדעתי בדרך זו הטעויות מצטמצמות וההצלחות מתעצמות.
בהקשר זה אוסיף ואמתח שניה ביקורת סמויה על באפט (סמויה, או בעצם, לא כל כך סמויה, הרגע אמרתי את זה… הממ..).
כולנו מכירים את המצגת המפורסמת שלו שבה הוא מספר על כך שהיו 3000 חברות רכבים בארצות הברית וכיום יש רק 3, ולמרות שידעת שרכבים יהיו העתיד לא יכולת להמר על זה. ואז הוא מצג שקף שהיה עדיף לעשות שורט על סוסים.
אני חושב שיש הרבה שקר שם במצגת הזו. דבר ראשון, ההנחה הסמויה היא ש 2997 חברות פשטו את הרגל בדרך, וזה פשוט לא נכון. ככל הנראה חלק גדול מאוד מאותן חברות נרכש על ידי חברות אחרות, התמזג, וכו'. חלק באמת פשט את הרגל. אבל אם היית מציג לי טרק רקורד של משקיע בתעשיית הרכב מסוף המאה ה 19 ועד נניח סוף המאה ה-20, לא אתפלא אם התוצאה תהיה חיובית ממש, ואפילו יפה, ולא אעיז ואומר מנצחת את המדדים.
ועוד זה היה בתעשיה שהיא עתירת משאבים, מה קורה בתעשיות כיום, שהן הרבה הרבה יותר asset light? למשל, תעשיות התוכנה?
אני חושב שזה אומר הרבה על מה זה "אי הצלחה". לדעתי בחברות זולות סטטיסטית אי הצלחה פרושה בדרך כלל מכה כואבת. לדעתי "אי הצלחה" בחברות צומחות או שאינן זולות סטטיסטית אבל זולות איכותנית, היא לפחות, לפחות דומה לאי ההצלחה בחברות הזולות סטטיסטית ומהנסיון שלי אי ההצלחה היא הרבה יותר "עדינה" בתחום הזה.
טאלב אומר שבמוח האנושי ההסטוריה זורמת קדימה במקום אחורה. כלומר שכשאני אומר שאני ידעתי שדנאל וחילן ורמי לוי וכל אלה תצלחנה זה כי אני שכתבתי את הזיכרון הזה במוח שלי. אולי זה נכון, אז כמו שבאפט אומר – invert – אני שואל כמה חברות איכותיות אני זוכר שנעלמו או פשטו את הרגל – והתשובה היא שאני לא זוכר שכאלה. עוד דרך לבדוק שההסטוריה זורמת אצלי במוח בכוון הנכון הוא מבט ברשימת המעקב שלנו ולראות שהרוב המוחץ נמצא שם בתשואה דו ספרתית גבוהה ומעלה לאורך תקופה של עד חמש שנים. יש נפילות כמובן, אבל גם אז הנפילות לא נוראיות והן בדרך כלל כסף מת, או תשואה נמוכה שלילית או חיובית. אבל הרוב המוחץ, הייתי אומר מעל 80%, נמצא בתשואה דו / תלת ספרתית, הרבה מעבר למדד.
1. אודיבל היא מתחרה של סטוריטל. והתחרות עשויה להיות פחות בכוח ויותר בפועל ככל שיעבור הזמן.
2. נכון מאוד שמיקרוסופט הייתה ונשארה חברה נהדרת לכל אורך התקופה. וזה רק מדגיש את חשיבות המחיר ועיתוי הכניסה. כי מי שקנה אותה בשנת 2000 ראה את ההשקעה שלו יורדת ב-70% בתשע השנים שלאחר מכן, ורק בשנת 2014 חזר לאפס. במציאות, רוב המשקיעים במצב כזה יתייאשו הרבה לפני חלוף 14 שנים.
4. איך לא ניחשת עם הרמזים העבים שחילקתי? אמזון כמובן.
6. מאוד חולק עליך. ראשית, כמו שכבר ציינתי, חברה צמיחה מוצלחת מתחילה לתפוס נתח גדל והולך בתיק שלך. שנית, אני ממש לא מאמין בכך שניתן, בסבירות גבוהה ובזמן אמת, לזהות את הנפילה, אפילו אחרי שהיא כבר החלה. אתה תמשיך להאמין בהנהלה שהביאה אותך עד הלום, תגיד שזה משבר חולף ושהחברה תתאושש, תתנחם בדוגמאות מפורסמות מהעבר (הדוגמא האהובה עלי היא מניית אמזון, שמסוף 1999 ועד 2001 ירדה ביותר מ-80%, אבל מי שהאמין בהנהלה ובחזון שלה התאושש, ובגדול). בכלל, אני אף פעם לא יכול לבנות על כך שאהיה חכם יותר מהנהלת החברה, ולו בגלל שיש לי פחות מידע ממנה (וגם פחות זמן להשקיע בניתוח מצבה העסקי).
עם זאת אני מסכים איתך שיש סיכוי גבוה למכור לפני שהחברה מגיעה לאפס. (מצד שני, אם זו אמזון בשנת 2001 – עדיף שלא תמכור.)
נקודה נוספת בהקשר זה היא שבעתיד, ובעיקר כשמדובר בהשקעה בחברות טכנולגיה, גדל הסיכון שחברות מבטיחות ייעקפו בסיבוב במהירות אדירה, הרבה יותר מהירה מבעבר. וזה מקטין עוד יותר את הסיכוי לזהות את זה בזמן.
7. נקודה יפה מאוד לגבי הדוגמא של באפט (אלא אם כן החזקת בחברות שהפכו להיות GM ב-2009).
הנה רשימה של חברות נהדרות שנעלמו או לפחות נפלו חזק: אנרון (כן, כן. בזמן אמת כולם חשבו שזו חברה נהדרת), משרד רואה החשבון שלה מהביג 5 ארתור אנדרסן, בלוקבסטר, נוקיה, בלקברי, פולרויד, טויס אר אס.
לגבי סירי/אלקסה, זה לא מספיק להקריא את הספר כמו "בוגר קול ישראל". הגשה של ספרי שמע זה Performance לכל דבר, לא מאמר חדשות בבלומברג. הז'אנר הכי פופולרי בסטוריטל זה פשע ומתח. הגשה של ספר כזה דורשת להבין את הסיפור, להבין מתי יש רגע דרמטי ומתי יש הפוגה קומית, ולהעביר את זה עם הדקויות הנכונות, לתת קול שונה לכל דמות וכ'ו. בנוסף, ההפקה בדרך כלל כוללת גם אפקטים של סאונד שמאוד מוסיפים לאווירה.
זה לא שונה מהפקת סאונד לסרט אנימציה לדוגמה, שדורשת לדובב את הדמויות ולהוסיף אפקטים. אני לא חושב שמישהו פה היה נמנע מהשקעה בחברה שעוסקת בתחום הזה בגלל AI, או מציע למדובבים לעשות הסבת מקצוע. יכול להיות שנראה אינטליגנציה מלאכותית בימי חיינו שעושה את זה, אבל כשהיום הזה יגיע אנחנו נצטרך לבנות מחדש את ההנחות שלנו לגבי הכל.
אחלה פוסט! תודה רבה.
אסף, כרגיל מעניין מאוד ותודה.
אני מבין נכון שהיא לא נסחרת בדולרים? וגם לא בארה"ב? אלא רק באירופה ביורו / קרונות שוודיות?
נסחרת בנסדק של שוודיה בלבד (בינתיים?)
ניתוח מעניין מאוד, פעם ראשונה שאני שומע על החברה.
מברוק על ההשקעה בנטפליקס, המניה עשתה יפה השנה ובצדק, גם אחרי התיקון הקטן היום. בתור מישהו שקרא את הארכיון של הבלוג, זכיתי לראות את הגישה שלך מתפתחת (ויחד איתה הפורטפוליו) וזה מרתק.
גם אני אוהב ספרי שמע ולקוח של Audible כבר הרבה שנים. אני מסכים איתך שמנוי זאת השיטה הנכונה, גם לצרכן וגם לעסק. אודיבל אכן אינה מציעה מנוי באתר שלה אבל לאמאזון יש את ה-Kindle Unlimited עם ספריה גדולה של ספרים ב-10$ לחודש וחלקם זמינים גם כספרי שמע דרך אודיבל. כרגע ההיצע של ספרי השמע במנוי הזה די מצומצם אבל אני מאמין שבשנים הקרובות אמאזון תגדיל אותו ותעלה את המחיר. מי שכן הולכים חזק על המודל של מנוי בשוק האמריקאי הם Scribd.
יש הבדלים מהותיים בין סטוריטל ונטפליקס שחשוב לזכור. נטפליקס מפיקה תוכן מקורי שיש לה עליו בעלות מלאה, בזמן שסטוריטל מתמקדת בעיבודים ליצירות קיימות. העלות השולית לשרת צופה עבור נטפליקס קרובה מאוד לאפס כי היא משלמת על תוכן קנוי ב-BULK, והתוכן המקורי הוא 100% שלה. סטוריטל לעומת זאת (ותקן אותי אם אני טועה) צריכה לשלם Royalties לבעלי היצירה המקורית.
נושא ה-Royalties זה מה שמנע מספוטיפיי לקבל Valuation של חברת טכנולוגיה כמו שנטפליקס קיבלה. בסופו של דבר הכח של חברות טכנולוגיה זה עלות שולית אפסית. מה שהביא לספוטיפיי את ה-Re-rating שהיא קיבלה לאחרונה זה שהם הלכו בכל העוצמה על תוכן מקורי וסגרו עסקאות עם כוכבים גדולים. הם שילמו המון כסף מראש אבל העסקאות היו ללא Royalties וזה פתח למשקיעים את הדמיון. לספוטיפיי יש הפצה אדירה, ואם הם יכולים לקנות תוכן ללא Royalties הם ממנפים את היתרון הכי משמעותי שלהם.
במקרה של סטוריטל נראה שהם איפשהו באמצע בין ספוטיפיי של אמש (שכמעט כל ההכנסות זרמו ממנה לאולפנים הגדולים) לבין נטפליקס. האמת היא שהמודל העסקי של נטפליקס הוא כמעט טוב מכדי להיות אמיתי. מצחיק שהיא היתה כה שנואה על בסיס Valuation כל השנים האלה. אני חושב שבעוד 10 שנים נטפליקס תוכל להשיג מרווחים נקיים של 30% או יותר (אין פוזיציה). נראה שסטוריטל מכוונים להרבה פחות מזה אבל עצם העובדה שהם כבר רווחיים במדינות הנורדיות מראה שה-Unit Economics הרבה יותר מוצלחים מהזרמת מוזיקה. הם לא מגישים את יצירת המקור As-Is כמו ספוטיפיי אלא מעבדים אותה, כך שנוצר נכס אינטלקטואלי בבעלות משותפת (שוב – תקן אותי אם אני טועה).
ההבדל השני בין סטוריטל לנטפליקס זה שהתוכן של נטפליקס הוא גלובלי. רוב ההפקות שלה הן של סדרות דוברות אנגלית שמופצות בכל העולם. יש לה הפקות שמכוונות למדינות מסוימות, לפעמים אפילו בגלל רגולציה שמחייבת את זה, אבל תמיד ניתן להוסיף כתוביות ולאפשר לכל צופי העולם להנות, גם אם שיעורי ההמרה יהיו נמוכים יותר בקרב צופים מחוץ למדינת המקור. זה אומר שכל בסיס המנויים שלהם תורם ל-EOS של כל הפקת מקור או רכישת תוכן. במקרה של סטוריטל ה-EOS הוא ברמת המדינה. הספרים שהם מקליטים בהינדית טובים להודו והספרים שהם מקליטים בשבדית טובים לשבדיה. זה אומר שבכל שפה שהם נכנסים אליה הם צריכים להשיג את ה-EOS בנפרד.
אבל, ופה אני מגיע למה שגרם לי להתעניין מאוד ברעיון ההשקעה הזה – העובדה שה-EOS הוא ברמת שפה זה גם יתרון ענקי. ברגע שסטוריטל "כובשת" שוק מסוים – נניח תורכיה – היא הרבה פחות מאוימת תחרותית. כדי להתחרות בה אתה צריך להפיק מחדש את אותם ספרים שסטוריטל כבר הפיקה, וגם אם אתה אודיבל שיש לה את הגב של אמאזון – בתורכיה אתה עדיין בנחיתות מבחינת EOS כי לסטוריטל יש קהל גדול בהרבה של מאזינים תורכים. והנחיתות מתבטאת לא רק במינוף התפעולי אלא גם בגישה ל-DATA על הטעמים של האוכלוסיה המקומית שמאפשרים לסטוריטל לאתר את הספרים שהכי כדאי להקליט היום. וכל זה בהנחה שמישהו באמאזון יחליט יום אחד שלפרוץ לשוק האודיובוקס התורכי זה יעד שנמצא בראש האג'נדה.
הנקודה שהעלית לגבי ה-Back Catalog היא מצוינת. אני חושב שגם בסדרות וסרטים יש ערך לארכיון. מישהו (חוץ מרואי חשבון) יכול לטעון שהערך של "הסנדק" או "מלך האריות" הוא אפס? עם זאת, אין ספק שהערך של ה-Back Catalog הרבה יותר משמעותי בספרים. כל הספרים שסטוריטל הפיקה עד היום הם נכס מניב, ולמרות שהם יעשו לו אמורטיזציה, יש חלק לא מבוטל שישמור על ערך לתמיד.
אני מאוד מאמין בעתיד של האודיובוקס כז'אנר וזאת החברה הראשונה שנחשפתי אליה שמאפשרת חשיפה לתחום הזה. בדרך כלל מצבים כאלה (חברה דומיננטית שהיא Pure Play על הסקטור) יוצרים פרמיה למחיר החברה במידה והסקטור הופך "חם".
והכי חשוב – אני מאמין שהם פותרים בעיה אמיתית. יותר מפעם אחת חברים או משפחה התלהבו לגלות שיש אפשרות להאזין לספרים אבל התאכזבו מכך שאין היצע בעברית. אפילו במדינה עם אנגלית טובה יחסית, כמו ישראל, רוב האנשים לא רוצים או לא יכולים להאזין לספר באנגלית.
אחת הסיבות שאני מאוד שורי על אודיובוקס זה בגלל שבניגוד לסטרימינג לדוגמה, הם לא מתחרים עם כל צורות הבידור. נטפליקס מתחרה עם פורטנייט, טיק טוק, וכמעט כל דבר שאתה יכול לעשות בשעות הפנאי כשיש לך עיניים וידיים פנויות. אודיובוקס מתחרים בעיקר עם מה שאתה יכול לעשות כשאתה שוטף כלים או נוהג – שזה פודקאסטים ומוזיקה.
מעניין שגם ספוטיפיי וגם סטוריטל שבדיות. אני מוכן לקחת הימור ספורטיבי ביחס 50:50 שספוטיפיי תנסה לרכוש את סטוריטל ב-5 שנים הקרובות. אני כמעט בטוח שספוטיפיי יכנסו לתחום הזה בסופו של דבר. אני גם כמעט בטוח שאם היו מנסים לרכוש את סטוריטל היום, היא היתה שווה להם הרבה יותר ממחיר השוק של סטוריטל בזכות ההפצה המטורפת של ספוטיפיי והאפשרות שלהם ליצור את הבאנדל האולטימטיבי.
גילוי נאות – פתחתי פוזיציה קטנה בסטוריטל ואני מתחיל את המחקר העצמאי שלי כדי להחליט אם להפוך אותה לפוזיציה מלאה. קראתי את הפטור מאחריות.
שאלה קטנה – דרך איזו מדינה נרשמת לשירות שלהם?
תודה על הפוסט,
יוני
תודה יוני, שמחתי על התגובה המושקעת. אשמח לשמוע רשמים ממך כשתסיים לחקור. הספריה של סטוריטל עדיין לא מספקת את הצרכים שלי אבל זה ככל הנראה ישתפר עם הזמן.
כתבת: "יש הבדלים מהותיים בין סטוריטל ונטפליקס שחשוב לזכור. נטפליקס מפיקה תוכן מקורי שיש לה עליו בעלות מלאה, בזמן שסטוריטל מתמקדת בעיבודים ליצירות קיימות. העלות השולית לשרת צופה עבור נטפליקס קרובה מאוד לאפס כי היא משלמת על תוכן קנוי ב-BULK, והתוכן המקורי הוא 100% שלה. סטוריטל לעומת זאת (ותקן אותי אם אני טועה) צריכה לשלם Royalties לבעלי היצירה המקורית."
אבל סטוריטל מפיקה Storytel originals ובנוסף היא רוכשת publishers מקומיים וקטנים (יש לה כמה publishers בפורטפוליו) ככה ששכבה נוספת של מארג'ין מתקפלת לתוך סגמנט ה publishing שלה שהוא פרת מזומנים, ובכלל לא התחשבתי בו בתמחור של החברה.
תודה אסף. זאת אסטרטגיה נכונה לדעתי. ברגע שיש לך הפצה רחבה, אינטגרציה אנכית זה צעד מתבקש, גם מבחינה תחרותית וגם מבחינת Margin Expansion.
הורדתי היום את האפליקציה ועשיתי מנוי, הרושם הראשוני טוב.
אני ממש אוהב את הסקירות שלך וקורא אותן בשקיקה כבר תקופה.תודה על זה!
באיזה בורסה המניה נסחרת?
היי ארז – תודה!
המניה נסחרת בשבדיה.
בשבדיה
אסף, יצא לך לחשוב על חברת למונייד? (שלמה גרינברג כתב עליהם לאחרונה). נראה שיש סיכוי ממשי לחברה לממש את התוכנית שלהם ל"שיבוש" תעשיית הביטוח…
אין לי מושג, לא חקרתי לעומק. הרעיון נראה מעניין למרות שאני קצת סקפטי. יהיה מעניין לצפות בהם מהצד.
סיפורה של אודיבל: https://www.themarker.com/technation/.premium-MAGAZINE-1.9016097?v=6CF2FD0487632E110BACA30F7BB00472.
"סה"כ נקבל שבעוד חמש שנים לסטוריטל יהיו הכנסות של 5.5 מיליארד קרונות. אם נניח שסטוריטל תצליח לסחוט שוליים של כ 20% בשנה מאותן הכנסות (מטרת החברה היא להגיע לשולי אביטדה של 15-25%), כלומר שרווח התרומה בשווקים יהיה כ 30% והוצאות המטה ושאר ירקות יהוו כ 10% נוספים, נקבל שסטוריטל תרוויח כ 1.1 מיליארד קרונות בשנה."
לא הבנתי איך הגעת לחישוב הזה? הם לא נותנים כמעט שום נתון מספרי והכל עקרוני או מבוסס על תמונות מהמצגות. איך אתה יודע כמה הם ירוויחו? ממש לא ברור מה ה״רווחיות״ בשווקים המפותחים. התחרות שם עולה משמעותית ולא מן הנמנע שיהיה גם לחץ מחירים כלפי מטה על מחיר המנוי וגם לחץ כלפי מעלה לתשלום לבעלי הזכויות על הספרים (בדומה למה שקורה בשווקים של ספוטיפיי ונטפליקס, למה שזה יהיה שונה כאן?).
זה עסק רווחי? באופן כללי? המודל הזה הוא רווחי? אי אפשר להבין את זה מהדוחות והפרסומים. לפני הVAT נראה שבקושי. כן כמות המנויים תצמח אבל מה זה משנה? גם כמות הלקוחות של אובר גדלה ושל חברות הקורקינטים. הבעיה שלי זה לא איך לתמחר חברת צמיחה כמו שצ׳ארלי מדבר עליה (והמשקיע בסרטון מצטט) אלא איך לתמחר חברת צמיחה כזו שאני לא מבין אם המודל שלה רווחי או לא… זה לא roe גבוה לאורך הרבה שנים שיהפוך את המכפיל שאתה קונה לחסר משמעות אלה צמיחה בהכנסות שמאוד לא ברור איך ואם בכלל יהפכו לרווחים. או שאתה בונה פה על זה שפשוט עוד 5 שנים עדיין יהיו הרבה אנשים שיחכו בתור לקנות במכפיל גבוה על ההכנסות מתוך תקווה עתידית? כמו נטפליקס/ספוטיפיי?
החישוב שלי התבסס על הערכות שלי ומה שאני יודע לגבי רווחיות העסק והמטרה של החברה בסופו של יום. נכון שהם לא חושפים רווחיות פר שוק, אבל הם כן חושפים רווח תרומה ומשם אפשר ללכת אחורה. בנוסף, אם תסתכל בדוחות הישנים של סטוריטל (מלפני 2016 זה בשוודית אבל אפשר) תראה שהם היו רווחיים או לפחות ברייק איבן גם בסקייל הרבה יותר קטן, מה שמלמד פה על הפוטנציאל. בנוסף אנו כן יודעים ששולי האביטדה בשבדיה נכון לאמצע שנה שעברה הם 10%. אז כן המודל יכול להיות רווחי.
כפי שכתבתי, ההתרחבות הבינלאומית מסתירה את הרווחיות מהסיבה שיש לך המון "סטארטאפים" בתוך החברה שמפסידים כסף, אבל גם כאן יכולת לראות את המינוף התפעולי האדיר שיש בחברה שכבר ברבעון שכלל רק את מרץ בקורונה הם עברו מרווח תרומה שלילי בשיעור של מינוס 82% למינוס 26%, ברבעון אחד!
בדומה לפלטפורמות אגרגציה אחרות מעולם הטק, המודל של סטוריטל מתהדר בעלות שולית אפס כלומר שמנוי נוסף שמצטרף תורם 100% לשורה התחתונה. במקרה דנן זה לא באמת 100% כי צריך להוריד עלויות פרסום, ולכן זה פחות אך זה חיובי ממש לפי ההערכה שלנו ל LTV/CAC.
מצד שני אפשר לטעון שהמודל לא רווחי כי החברה לא יכולה סתם כך להביא מנויים, היא צריכה להשקיע בתוכן ואז נוצר מצב שהיא אף פעם לא תהיה רווחית כי היא תמיד תצטרך להשקיע ביותר ויותר תוכן. לדעתי זו טענה טובה, אבל היא מתעלמת מה end game – בסופו של יום נוצר פה שווי משקל לא יציב, שבו העסק רודף אחרי ספרייה גדולה יותר ויותר מנויים, אך באותה נשימה הוא גם משאיר את המתחרים מאחור. למשל, דיברת על מתחרים בשוק – אבל אין מתחרים בשווקים האלה בסדר הגודל של סטוריטל. למשל, אולי סטוריטל תיכנס לישראל, מי יהיה המתחרה שלה פה, icast? יש לו היצע כל כך נמוך של ספריי אודיו, ודי ברור שסטוריטל תקנה אותם ואז באמת השוק הישראלי הוא כחול הכי שאפשר.
עוד דוגמא שאפשר לראות אם רוצים לקבל מושג לגבי רווחיות המודל, הוא המודל של אודיבל שאסא קישר פה אליו. נכון שאודיבל עובדת במודל של בעלות, וכאן במודל של מנוי, אך מבחינת רווחיות הייתי מניח ששני המודלים קרובים.
לגבי לחץ של בעלי התוכן – זה תמיד נכון. נטפליקס סבלה מזה רבות ולכן החלה להפיק תוכן משלה. כיום סובלים מאינפלציה של עלויות הפקת תוכן – שחקנים, במאים, סט, הכל עולה יותר – אבל בסופו של יום הדברים האלה הם קומודיטי ולכן אני מצפה שעם הזמן המחיר שלהם ירד, כשהשוק יתאזן. אני רק מנסה לדמיין מה יקרה שההשקעות בתוכן בנטפליקס ובכלל בעולם הזה יאטו, אפילו לא יפסיקו לצמוח אלא רק יאטו קצת והמחירים של כל מוצרי הקומודיטי יחלו לרדת — יווצר מצב שאתה מקבל טריפל וואמי – השורה העליונה שלך עולה, ההוצאות שלך מאטות כי צריך פחות להוציא על תוכן ואז פתאום העלות של חומר הגלם שלך, ההפקות, גם יתחילו לרדת. ממש הייתי רוצה להיות במסיבה הזו.
לגבי ROE – אתה צודק – קשה לחשוב ROE בחברה שדוחה את הרווחים שלה לעתיד. אבל אתה כן יכול לחשב ROE עתידי תחת הנחות שמרניות ולהסיק ממנו לגבי ההשקעה שלך כיום בהבאת משתמשים לפלטפורמה.
בסופו של יום צריך איכשהו להעריך את כוח הרווח של חברות שדוחות את הרווחים לעתיד. למשל, פעם טענו שאמזון לא יכולה להיות רווחית. אבל השוק כן נותן לה שווי שוק, ונתן לה גם בעבר למרות כל השורטיסטים. מאז קמו המון חברות כאלה. אפשר לזרוק את כולן לסל של קשה מידי אבל זה לא מעניין. לדעתי תפקיד האנליסט להעריך האם המודל של אותה החברה יכול להיות רווחי בשלב מסויים, מדוע הוא לא רווחי עכשיו ומהו כוח הרווח של החברה היום ומחר. במילים אחרות – מהם היוניט אקונומיקס. סטוריטל רווחית כאשר יש לה בשוק שנכנסה אליו 50,000 משתמשים. האם הם יכולים להגיע לזה בשווקים אליהם הם נכנסים? להערכתי – בהחלט. האם הם יכולים לעבור את זה בסדר גודל בשווקים האלה? לדעתי כן.
אסף תודה
מעניין מאוד, גם התחום וגם הניתוח ואני מאמין שאתחיל לקורא קצת בדיווחים של החברה
הסיכונים שאני חושש מהם:
1. במודל תחרות עם יתרון מובהק לגודל ומנצח זוכה בכל, אם הייתי צריך להמר הייתי הולך על AUDIBLE גם בגלל הגב שלה וגם בגלל שהבסיס שלה הוא אנגלית בארה"ב ולא שוק משני כמו הנורדיות. אם היתה להן אחיזה טובה במדינה כמו צרפת/גרמניה או אפילו ספרד (אם השפעות של עולם דובר ספרדית) הייתי מרגיש כאן יותר בנוח.
2. מהניתוח שלך (ואולי בדוחות אפשר להבין יותר) אני עדיין בספק לגבי מודל הרווח ו ROE עתידי, כך שכל מודל התמחור הוא בסיכון גבוה. זה לא אומר שאין כאן פוטנציאל ערך משמעותי במקרה של רכישה.
3. לא התייחסת לנושאים של ממשל תאגידי ורגולציה של ניירות ערך בשוודיה. הנסיון שלי מלמד שיש לתת ביטוי לשוק בו החברה נסחרת, אבל אני לא מספיק יודע לענות על זה.
4. איך הולך להיראות תזרים המזומנים שלהם בשנים הבאות ? האם אנחנו צפויים לראות כאן גיוסי אקוויטי משמעותיים שיביאו לדילול ? האם החברה מצליחה לגייס חוב בקלות ובאיזה מחירים ?
שורה תחתונה – יופי של ניתוח ורעיון, שווה מעקב
תודה
יובל
1. אחד הסיכונים הוא באמת שיכנס מישהו עם "גב" כמו אמזון / ספוטיפיי / מיקרוסופט למשל. אבל אם הם יכנסו לשוק הזה, די ברור שעדיף להם לקנות את סטוריטל מאשר להתחרות בה. להתחרות בה זה סתם לשפוך את כל הכסף שסטוריטל שפכה בעבר, לסבול מהחזר נמוך על ההון שינבע מהתחרות, וכמובן לשלם בזמן שיקח לבנות את הספריה מחדש. לא נראה לי שזה יקרה. עדיף לשלם פרמיה שמנה ולרכוש את המתחרה המוביל. כיום אין מתחרה בר השוואה לסטוריטל בגיאוגרפיות בהן היא פועלת. לכן מבחינתי הסיכון הזה הוא יותר הזדמנות מאשר סיכון.
2. לא מסכים, המודל רווחי
3. אחד המקומות הטובים ביותר בעולם
4. שאלה טובה, אני נוטה להאמין שיגיע עוד גיוס הון אחד לפחות משוק ההון
1) איך הצלחת להגיע להערכה לגבי הרווחיות? חוץ מהרווחיות מ2016. הם לא נותנים את המספרים רק הערכות שלהם, אתה מתבסס פשוט על ההערכות שלהם או שהצלחת להגיע למספרים שמאפשרים לחשב את זה בעצמך?
2) איך זה עלות שולית אפס? על כל ספר שהלקוח קורא החברה צריכה לשלם לבעל הזכויות. זה בדיוק ההבדל הענק עם אודיבל, באודיבל אתה משלם תשלום חודשי שמזכה אותה בקרדיט אחד ועל כל ספר נוסף אתה משלם. פה לקוח משלם תשלום חודשי ויכול ברמת העיקרון לשמוע 1000 ספרים בחודש והחברה תשלם לכל בעלי הזכויות.
3) איפה הייתה ירידה בעלות של ה״קומודיטי״? ולמה זה קומודיטי? למה שזה יירד? זה נראה שזה רק עולה ועכשיו בפודקאסטים זה גם מתחיל לעלות בקצב אדיר.
4) מסכים איתך לגבי תפקיד האנליסט, ואכן זה מה שאני מנסה לעשות לחברה הזו, אבל אני לא מצליח למצוא נתונים שלא החברה מאכילה אותי ככה שאני לא יכול לעשות אנליזה עצמאית. אני לא מתבסס על נתונים אדג׳סטד כי זה סתם משחקי חשבונאות. השוואה של הרווחי תרומה לרווח הנקי מעלה לא מעט הוצאות נוספות…
הדבר שלדעתי הכי בעייתי פה זה שפשוט לא ברור, ולא ניתן לחשב, האם המודל הוא רווחי. לקוח שעושה מנוי חודשי ושומע 1000 ספרים הוא הפסדי. הוא לא עלות שולית אפס. וזה הבדל ענק למודל של אודיבל. נראה מהיום משקיעים שהם לא חושבים שיש בעיה במודל ולכן אני מניח שהם יישארו איתו, ובשילוב עם העלייה הצפויה בעלויות התוכן והתחרות (גם אם באמת בעתיד תהיה התייצבות וירידה במחירים, חייבת להיות עלייה ענקית גם בעלויות וגם בתחרות לפני, כמו אצל נטפליקס), למול הסימני שאלה האלו על הרווחיות – אני לא מבין איך אפשר להגיע להערכות לגבי החברה. אבל אשמח לגלות שפספסתי נתונים ואני טועה 🙂
1. גם וגם. אני יודע כמה שבדיה רווחית משיחות עם החברה ודוחות אנליסטים מקורבים לצלחת וגם הצלחתי ללכת אחורה עם הערכות לגבי רווחיות. בכל מקרה לא צריך תחכום יתר – אם ה unit economics טוב והצמיחה יוצרת ערך, ואפשר בוודאות גבוהה לומר שהצמיחה תמשיך, לא באמת חשוב איך נראה דוח ה GAAP עכשיו וכנראה גם בעתיד הבינוני. יש מקום פה לעבוד עם crayon ולא עם עיפרון מחודד. 5 הכוחות של פורטר כמו שלומדים ב MBA הם חשובים מהאם החברה יוצרת עכשיו רווח נקי או האם היא תיצור רווח נקי בשלוש השנים הקרובות. אם זה סטייטמנט שקשה לך איתו זה בסדר, ברור לי שזה לא נעים לשמוע משהו כזה, אבל מבחינתי זה מקנה לי יתרון שאני מוכן להסתכל כך
2. נכון, זה לא בדיוק עלות שולית 100% כי כמו שאמרתי יש תשלום להביא את הלקוח, אך מה שאתה אמרת, שצריך לשלם לבעל הזכויות, לא מדוייק. סטוריטל עובדת ברוב המקומות לפי מודל של האזנה. דהיינו אם האזנתי לחצי ספר משלמים חצי לבעל הזכויות. אם לא האזנת לא שילמת. לכן העלות השולית היא בקירוב טוב אפס. תוכל לומר שאם אותו מנוי מאזין 24 שעות ביממה התשלום לבעלי הזכויות הופך משמעותי, אבל זה לא המצב. בנוסף על כל ספר שאתה רוכש אודיבל משלמת לבעל הזכויות ממש כאילו קנית ספר בחנות. בין אם קנית אותו בקרדיט "חינם" (שבעצם שילמת עליו מנוי חודשי) ובין אם קנית אותו בכסף. כך שהמודלים העסקיים די דומים, בהנחה שמי שמקשיב לספר אחד ישתמש באודיבל, ומי שקורא 3-4 ספרים בחודש ישתמש בסטוריטל (אם אתה מכיר מישהו שקורא מעל 3-4 ספרים בחודש, הוא כנראה האאוטלייר ולא הממוצע).
3. התכוונתי לקומודיטי כמו סטים, שחקנים, במאים. הדברים האלה ירדו עם הזמן כי הם קומודיטי. בדיוק כמו שפעם עורך דין בישראל היה מאוד יקר והיום הוא קומודיטי. נכון כולם נוהרים לפודקאסטים ולמוזיקה וצפיה. כל עולם התוכן מתפוצץ. מה שלא מתפוצץ הוא הזמן – עדיין יש לכל אחד מאיתנו רק 24 שעות ביממה. לכן בסופו של דבר כמות התוכן תצטרך להגיע לרוויון או שיהיה Glut של תוכן, ואז המחיר שלו ירד. אולי אני טועה, אבל אני לא חושב שעלות התוכן, דהיינו עלות של לתרגם ספר / לרכוש זכויות לספר, הולכת לעלות דרמטית בשנים הקרובות.
4. כן, יש הוצאות נוספות ברמת המטה, מופ ועוד, שלא מועמסות על אף סגמנט.
תיאורטית לקוח שמאזין ל 1000 ספרים הוא הפסדי, השאלה היא האם קיים לקוח כזה, או יותר נכון, כמה לקוחות כאלה קיימים. לחברה יש כבר מיליון לקחות ככה שיש להם מושג טוב מאוד איך נראה לקוח ממוצע בכל גיאוגרפיה, וגם, עצם העובדה שקיימים בשבדיה מתחרים שמתמחרים מתחת לסטוריטל אומר לי שככל הנראה המודל רווחי. בכל מקרה, לא נראה לי שיש לחברה לקוח שכזה אלא אם יש password sharing ודי קל לעלות על זה ולנטר את זה (תראה את נטפליקס). פאבלישר שמציעים לו את המודל הזה ישמח כי זה מעלה את הסיכוי שפלוני אלמוני יקרא את הספר שלו, לעומת סיכוי נמוך יותר למכירה פיזית בחנות או מכירה בחנות של אודיבל. אז הוא מקבל פחות על הזכות אבל מוכר יותר זכויות. זה מודל ידוע שעובד.
לגבי העלויות – בשונה מנטפליקס, החברה לא צריכה במאים ושחקנים וסט וכו'. היא צריכה תוכן להקלטה, שזה יחסית פשוט להשיג ולא נראה לי שיש תחרות מי יודע מה בקניה של תכנים להקלטה, והיא צריכה תוכן מקורי (דהיינו פאבלישרס) וגם שם לא נראה לי שיש תחרות נוראית על סופרים וסקריפטים. אם רוצים מדד לעלויות התוכן אז לדעתי צריך להסתכל על המחיר של ספרים פיזיים בחנות, כי בסופו של דבר על זה סטוריטל מתבססת כשהיא באה להקליט ספר ועל זה מתבססים הפאבלישרס בתמחור של התוכן שלהם, והמחיר הזה סטגננטי או קרוב לסטגננטי כבר שנים רבות בהמון גיאורגפיות אירופאיות, כך שאם יש איזו קפיצת מחירים בקלפים אני לא יודע ולא מבין למה שתגיע. גם פודקאסטים, שזה ברוב רובו תוכן בחינם, כנראה לא משפיע על המחיר.
היי דן.
המודל של Storytel הוא Revenue-Share ולא Per-Unit, כלומר היא חולקת את ההכנסות שלה עם בעלי הזכויות לפי הזמן שהאזינו לתכנים שלהם. מי ששומע 1000 ספרים בחודש הוא לא הפסדי, בגלל שכל ספר שהוא יאזין לו יזכה את בעל הזכויות באלפית ממה שיזכה אותו משתמש שמאזין רק לספר אחד. זה אותו מודל שיש בספוטיפיי. בן השנתיים שלי מכור ל"שבוע טוב" של אברהם טל. אם ספוטיפיי היו צריכים לשלם לו על כל ניגון שלי, אברהם טל כבר היה מעשירי ישראל.
יש רק מוציא לאור אחד שהיה לו הסכם Per-Unit עם סטוריטל, זה מוציא לאור גדול מאוד בשבדיה בשם Bonnierförlagen, שהיה איתם מההתחלה, כשהם עוד היו קטנים, והמנכ"ל של סטוריטל הודה שמטבע הדברים, ההסכם איתם גובש באותם ימים בתנאים של Bonnierförlagen.
אממה, ב-2019 סטוריטל הפסיקה להפיץ ספרי שמע של Bonnierförlagen, כי היא רצתה לשנות את התנאים והם לא הצליחו להגיע להסכמה. לאחר מספר חודשים (שבהם סטוריטל המשיכה לצמוח בשבדיה), Bonnierförlagen חזרו לפלטפורמה של סטוריטל. פרטי העסקה לא נחשפו אבל אני מנחש שהם עברו ל-Revenue Share כמו כולם, גם אם הם מקבלים יחס טוב יותר.
ציטוט של המנכ"ל של סטוריטל מלפני הסכסוך:
In the beginning we were tiny-tiny and now we have become a little bigger and we have another opportunity for a few years now to influence the terms of the agreements
https://www.svb.se/nyheter/jag-ljuger-inte-om-avtalen
וציטוט של החברה אחרי שנפתר הסכסוך:
The agreement gives Storytel a reasonable margin on Bonnierförlagen’s books, which was an essential condition
https://news.cision.com/storytel/r/storytel-enters-into-a-new-agreement-with-bonnierforlagen,c2885396
אני חושב שהאפיזודה הזאת מלמדת על הכח הגובר של סטוריטל מול הספקים. אם היא יכולה לחתוך את הספק הכי חזק שלה בשבדיה מהשירות, נקודת המוצא שלה במשא ומתן מול ה-Long Tail של המוציאים לאור הקטנים הוא כנראה טוב.
ראיתי שעשית השוואה בין סטוריטל וספוטיפיי, לדעתי כדאי להיות זהירים בהשוואה הזאת. אסף הזכיר את חמשת הכוחות של פורטר, אחד מהם זה הכח של הספקים, וזה כח קריטי בעולם התוכן. הספקים של סטוריטל הרבה יותר קטנים ומבוזרים מהספקים של ספוטיפיי, ואף אחד מהם בפני עצמו לא יכול לשבור את ה-Value Proposition. אתה יכול לתאר שירות סטרימינג מצליח בישראל שאין בו שירים של עומר אדם? חלק מה-Value Proposition של הזרמת מוזיקה זה היכולת לשמוע איזה שיר שאני רוצה, מתי שאני רוצה. במובן הזה ספוטיפיי מוכרת נוחות יותר משהיא מוכרת תוכן – והם עכשיו מנסים לשנות את זה עם כניסה לעולם התוכן.
סטוריטל לעומת זאת, בדומה לנטפליקס, כן מוכרת תוכן. הלקוח לא מצפה לקבל את כל הקטלוג (כמו במוזיקה), אלא לקבל קטלוג מספיק טוב ומעניין כדי להצדיק את דמי המנוי. וזה מה שמאפשר לסטוריטל לחתוך את הספק הכי חזק שלה מהשירות, דבר שספוטיפיי לא יכולה לעשות היום, אפילו שהיא יותר גדולה מסטוריטל.
ג"נ: מחזיק.
1) מסכים לגבי פורטר… לא מעניין אותי הgaap, מעניין אותי הunit economics. זה לא נגיש מהדוחות של החברה, אבל ממה שאתה אומר זה כן מהחברה ומקורבים… סבבה, מקבל…
2) לא הבנתי. איך העלות היא 0? כל ספר שאני שומע החברה צריכה לשלם לבעלי הזכויות, אני לא משלם תוספת כמו באודיבל. הלקוח הממוצע שלהם שומע 5.5~ ספרים בחודש (לא עד הסוף. מבחינת שעות שמיעה זה אמור לצאת בערך 3 ספרים) . באודיבל אתה משלם בערך עלות של ספר ($15) כל חודש ומקבל קרדיט אחד וכל ספר חדש עולה בערך אותה כמות (ויש גם ספרים יותר יקרים). ההשוואה לא מסתדרת לי.
3+4) טוב, זה כבר הבדל בדעות. לא ראיתי מידע שתומך בירידה שכזו, בטח שלא משמעותית. (** רק נקודה קטנה לגבי המתמחרים יותר נמוך: העובדה שlime תמחרה יותר נמוך את הקורקינט שלה מbird לא אומר שהיא רווחית)
1. התכוונתי זה שהם הגיעו בשנה שעברה ל 10% בשבדיה. זה שהם חיוביים באביטדה בשווקים הרווחיים זה כבר ידוע מ 2018. למשל ביום המשקיעים מדברים על זה ויש שקף של התפתחות האביטדה בנורדיות. יש פה משחק קצת כי עכשיו הם מהוונים חלק מההוצאות אז זה מנפח את האביטדה בערך ב 6% מההכנסות – צריך לקחת את זה בחשבון, אבל דווקא פה אני מסכים עם התיאומים שלהם.
2. לא דייקתי במה שאמרתי – סליחה – בגיאוגרפיות שבהן היא עובדת לפי מודל רישיון העלות השולית היא אפס, בגיאוגרפיות שבהן היא עובדת לפי מודל האזנה העלות השולית איננה אפס (אבל נמוכה) ודומה לאודיבל
3. מסכים לגבי lime ו bird. אני רק אומר שאם סטוריטל רווחית ויש כאלה שמתמחרים מתחתיה לאורך זמן, או שהם הפסדיים המון זמן שזה קשה לי להאמין כי אלה שחקנים קטנים שמתישהו היו מפסיקים לקבל תמיכה, או שאפשר להרוויח גם במחירים נמוכים יותר. זו טענה חלשה, לא חזקה, לחוזקו של המודל.
עוד נקודה לגבי יוניט אקונומיקס – עזוב את זה שכל היום משקיעים הם מדברים על להוכיח את המודל העסקי ושהוא היה רווחי לפני ההתפשטות לשווקים הבינלאומיים ושכנראה בסוף 2020 תראה את הרווחיות משתפרת משמעותית, עזוב את זה שאתה רואה איך רווחיות התרומה והשוליים עולים כל הזמן, במיוחד בבינלאומי – בוא נניח שאנו לא מאמינים שהם יכולים להגיע לרווחיות ומניחים שהם שקרנים ומאכילים אותנו לוקשים. אפשר לראות את הרווחיות ואת היוניט אקונומיקס מהדוחות באופן די פשוט:
העלויות של התוכן ברווח והפסד הן בערך 60% מההכנסות. כל יתר ההוצאות לא קשורות ליוניט אקונומיקס אלא לשיווק, חדירה לשווקים חדשים וכו׳ ולכן הגידול בהם לא קשור ליוניט אקונומיקס, כלומר הוצאות discretionary.
אז יש לך פה עסק שגדל מאד מהר בשוליים של 40% וכל מה שמתחת ל 40% במצב יציב נהנה מיוניט אקונומיקס ובמצב לא יציב (צמיחה מהירה) דוחף צמיחה של 40%+ בהכנסות.
בנוסף ביום המשקיעים אתה יכול לראות איך שסופי זטרגן ה CFO לפני שנעלמה לנו לחופשת לידה מדברת על השוליים הגולמיים היציבים שלהם ואיך הם היו נראים אם לא היו מכניסים את עלויות הפקת התוכן לתוך המשוואה, וגם שם אפשר לראות יציבות ורווחיות יפה.
נקודות פחות טובות הן כמה זמן אדם ממוצע נשאר בשירות, שזה לא הרבה זמן, ומצד שני נקודה שהיא כן טובה היא שאדם ממוצע בשוק שבו העסק בוגר יחסית כמו שבדיה, נשאר בשירות שש שנים, כאשר ברייק איבן זה 10 חודשים.
אפשר לראות שיש למה לשאוף וזה חשוב. מסלול הצמיחה פה הוא עצום ואני חושב שהתרגיל שעשיתי בפוסט, כאילו החברה "עוצרת" בעוד כמה שנים ועושים תחנת ביניים להסתכל על הרווחיות, היא נקודה טובה להסתכל עליה בכדי להעריך האם החברה יקרה או לא. כמובן שהיא לא תעצור שם ואני לא רוצה שתעצור שם, אבל אם רוצים למדוד האם האדם הוא שמן או רזה כמו שבאפט אומר- זו נקודה טובה להסתכל עליה ודי ברור שבמבט על הנקודה הזו העסק לא יקר.
אגב, אם כל מה שנאמר מעלה, יום המשקיעים, הדוחות, דוחות העבר, השיחות עם ההנהלה ומה שאמרה ה CFO לא מספיק: מאוד חשוב לפתח דיעה עצמאית ולבצע מחקר עצמאי בשוק המניות. זה חד וחלק. אבל עם זאת, מה הסיכוי שאנליסט, טוב ככל שיהיה, מישראל, אחרי שמכיר את החברה במשך זמן יחסית קצר (סלח לי אם אתה מכיר אותה המון זמן), עלה על זה שהיוניט אקונומיקס לא רווחי, בעוד שאינספור אנליסטים בעולם, משקיעים ממש טובים (שדרכם הגעתי לחברה), ה VC שהציל את החברה מפשיטת רגל בתוכנית הטלוויזיה, משקיעים אחרים שהשתתפו בהנפקה וכו' כולם עיוורים לכך שהעסק לא רווחי בבסיסו? דברים כאלה קורים בעולם ההשקעות, שיש אחד שעולה על מה שרבים אחרים לא ראו, אבל זה מאוד נדיר, בד"כ זה קורה לאנשים פעם אחת בקריירה שלהם או גג פעמיים (לא עולה לי שם של איזה קונטראריין כזה שראה פעמיים. למשל "הגאון" מייקל ברי ראה את משבר הסאבפריים מתהווה (או שהיה לו מזל) ומאז נעלם, איינהורן צדק לגבי אלייד קפיטל ומאז… נו טוב, גם צ'אנוס מתהדר במעט מאוד הברקות כאלה), לגבי חברה אחת, ורק בתחום שהם חפרו בו ומכירים אותו לעילא ולעילא. לכן הסיכוי שתצליח להוכיח כנגד כל אלה שהחברה לא רווחית בבסיסה לא גבוה לדעתי. לי אישית ברור שהיא רווחית, אבל אני מקבל את האתגר שלך להוכיח לך שהיא כן רווחית. אני אפילו מברך על האתגר שלך ואני מפציר בך להמשיך כי זה מעמיק את הידע שלי 🙂
אם יש באגים בסיפור של סטוריטל הם כנראה, לדעתי, בהנהלה ובאסטרטגיה שלה, למשל שהיא מתפשטת מהר מידי או שאולי לשווקים הלא נכונים, קונה את החברות הלא נכונות ודברים כאלה, *או* שהתחרות תקרע אותה (מה שלא נראה שקורה, או יקרה, לפחות כרגע) *או*, שהדימנד לא שם – שהנורדיות בגלל שהן בין המדינות האורייניות ביותר בעולם הן סוג של אאוטלייר והמודל לא יוכל להשתכפל למקומות אחרים בעולם, ומקומות כמו תאילנד למשל לעולם לא יהיו רווחיים. זה יכול להיות, אבל לדעתי ממש, ממש בקרוב נוכל לראות שווקים כמו רוסיה שאין עוררין על זה שהיא אוריינית הרבה פחות מהנורדיות שתהיה רווחית וכששווקים אחרים שקשה לומר עליהם שהם יוצאים דופן בחיבתם לספרים יהיו רווחיים, זו תהיה עדות חזקה מאוד למודל של החברה.
1. זה רווחיות ברמת השוק המקומי, אג׳סטד. הרבה דברים לא נכנסים שם. (אגב נקודה קטנה, מעל 50א לא אומר שהם רווחיים, יש להם 8 שווקים מעל 50א ו5 רווחיים). הם אכן היו רווחים ברמת החברה לפני ההתרחבות אבל הרבה דברים השתנו בשווקים האלו מאז – תחרות, עלויות, מחירים לצרכן וכו׳. מכיוון שהם לא מספקים מידע מפורט על רוב הדברים האלו קשה לי לנתח את זה אבל אני לא יכול להניח שהם רווחים שם ברמת הנטו, זה לא שהייתה רווחיות אדירה לפני כן וכמעט כל התפתחות שאני רואה מכתבות מעידה על התגברות של תחרות.
3. אני לא חושב שעליתי פה על הונאה חשבונאית, יש הרבה חברות שהמודל שלהן יכול להיות רווחי רק בהנחות מסוימות שאני לא מסכים איתן (נגיד אובר).
בשורה התחתונה, אני פשוט לא מצליח להגיע לעומק הנתונים ולמצוא את המספרים מאחורי המודל. מה המשתנים שקובעים האם המודל רווחי או לא. האם זה המחיר שהם גובים בנורדיות? העלות של התוכן? המבנה של התעשייה? התרבות המקומית? יכול להיות שזה מודל שניתן להעתקה להרבה מקומות ויהיה מאוד רווחי. יכול להיות שלא. על כל אחת מהשאלות אני יכול לדמיין הרבה סיפורים אפשריים אבל החברה לא חושפת את הנתונים האלו ונותנת רק נתונים כלליים. אני לא חושב שעליתי על הונאה חשבונאית אבל אני לא מסתמך על דעות ואמירות של הנהלה אם אני לא יכול לתקף את זה בעצמי באיזושהי רמה או לפחות להגיע להבנה הבסיסית גם.
תודה רבה, אני לומד מכל פוסט שלך דברים חדשים(:
רציתי לשאול מספר שאלות.
1- נכון להיום קצב ההתרחבות של החברה גם בנורדיות וגם בשווקים הגלובליים ירד באופן משמעותי. הצמיחה בנורדיות רחוקה מאוד מ30% בשנה ומחוץ לנורדיות הם באזור ה40% שזה מרשים אבל לא קרוב ל100% של 2019.. רציתי לשאול אם אתה חושב שזה עניין זמני או שאולי מפה החברה תצמח בשיעורים נמוכים יותר?
2- לא ממש הבנתי את הרכישה של icast.. הם עובדים במודלים שונים?? אני צריך לרכוש כל ספר שארצה לשמוע? למה זה לא במודל מנוי?
בנוסף ההיתי רוצה לשמוע את דעתך בנוגע לפודקאסטים.. אישית אני מכור לפודקאסטים בספוטיפי למה שהחברה לא תשים דגש דווקא על העולם הזה?, בתור ישראלי אני לא מוצא שום עניין בicast אם יש לי ספוטיפיי ומגוון פודקאסטים בעברית המוטיבציה שלי לשלם לicast יורד משמעותית..
תודה רבה!!
בכיף
החברה האטה את הצמיחה שלה והיה ניכר שהם זורקים הרבה כסף לעוד ועוד שווקים. לכן החלנו לא להמשיך ולהחזיק ולכן אין עניין אישי.
אייקאסט מוזגה לתוך סטוריטל, באפליקציה של סטוריטל אתה יכול לשמוע ספרים בעברית בדיוק כמו כל ספר אחר, ובתשלום דמי מנוי, לא צריך לקנות את הספרים. אולי נכנסת ישירות לאייקאסט והיא עדיין מאפשרת רכישה? אני כבר לפני הרבה מאוד זמן האזנתי לספרים בעברית באפליקציה הרגילה של סטוריטל.
ספוטיפיי כבר שמה דגש על פודקאסטים ואני לא יודע אם זה כיוון הגיוני לסטוריטל. אולי אבל ספוטיפיי כן תקנה אותם מתישהו 🙂
היי אסף תודה על הפוסטים המעניינים!
היום, 3 שנים אחרי הפוסט הזה אני מתבונן בחברה,
עברו הרבה דברים כמובן ודברים השתנו, אבל בשורה התחתונה שורת הרווח שלהם בשנה האחרונה עומדת על כ1.1 מיליון קרונות, מצד שני מחיר המניה צנח משמעותית…
אשמח לשמוע מדוע אתה חושב שזה קרה?
ולמה השוק מתמחר אותה במכפיל כזה נמוך?
שוב המון תודה על שיתוף הידע, מוערך מאוד!
חן.
קרו כל מיני דברים – דבר ראשון שוק גדול שלהם, רוסיה, נסגר.
דבר שני הם התפרשו ליותר מידי גיאוגרפיות שלא היה ברור אם הם יצליחו להגיע לרווחיות שם. בזמן שכתבתי את הפוסט הם היו משוכנעים שכן אבל בסופו של דבר הגיעה 2022 וראינו שזה לא כך.
אז הם החליטו להצטמצם ולהתמקד במספר קטן יותר של גיאוגרפיות, והגיעו סוף סוף לרווחיות. הרווחיות שאתה רואה היא בחיתולים, דעתי היא שהיא תצמח עם הזמן ועם המינוף התפעולי. בינתיים התוצאות שלהם מאוד יפות ואולי בהמשך אני אשקול שוב להכנס למניה (מכרתי מזמן כשראיתי שהתזה שלי לא מתקיימת – והם רחוקים מרווחיות שזה הסיפור של 2022).
מעניין מאוד,
אמשיך לעקוב ונראה לאן הסיפור יתפתח (תרתי משמע)
תודה רבה על התגובה!