מעבר לקציצה

סימן בולט שאני מזהה לשלהי פרק ההתרחבות במחזור העסקי הנוכחי הוא הנפקות משוגעות. במחצית השנה שחלפה היו מספר הנפקות משוגעות, אך ההנפקה המשוגעת ביותר של המחצית היתה ללא ספק זו של של Beyond Meat ב-2 במאי. ביום ההנפקה החברה עלתה 163% מייד לאחר ההנפקה ונכון לכתיבת שורות אלה תשואתו של מי שקנה במחיר ההנפקה היא תשואה שלא תאומן: כ- 600%.

אז מה החברה עושה?

החברה לא מייצרת סיבים אופטיים מסוג מיוחד, אין לה רשת חברתית. החברה גם לא גילתה אלגוריתם חדשני והיא גם לא מעורבת במטבעות קריפטו. קחו נשימה … החברה היא חברת מזון עם וויף של הייטק. כן, זה הכל. החברה מייצרת קציצות צמחוניות להמבורגרים, שלפי הביקורות, הן חיקוי טוב מאוד לבשר. הסיפור מאחורי החברה מרתק ויפה מאוד והיא אף מתהדרת בשורה של משקיעים מפורסמים החל מביל גייטס דרך מנכ"ל מקדונלד'ס וכלה בלאונרדו דיקפריו. ראיתי באינטרנט ביקורות חיוביות על המוצר והחלטתי לנסות בעצמי.

ניסוי

החלטתי לבדוק את הטענות באינטרנט כמו "אם לא יגידו לכם לא תדעו שזה לא בשר אמיתי". הניסוי: טעימה. הנסיים: המשפחה הגרעינית שלי ואבא שלי. החומרים: 4 המבורגרים של ביונד מיט, הרבה של טיבון ויל מתובלים.

מהלך הניסוי

ההמבורגרים טוגנו במחבתות נפרדות כדי שלא תהיה השפעה של טעם האחד על השני. ההמבורגרים טוגנו במקביל, אחד אחד מכל סוג והוגשו חמים לשולחן. ההמבורגר של ביונד מיט טוגן בדיוק לפי ההוראות – 3 דקות לצד.

הדבר הראשון ששמים לב הוא שההמבורגר לא מתנהג באופן דומה לבשר על המחבת. הוא יושב שם ונצלה, ולא משנה את צורתו כלל ועיקר, לעומת הבורגר שעשוי מבשר אמיתי המתנפח, מתכווץ וכל מיני שינויי צורה שכאלה. אפשר היה לראות שיוצא מהבורגר של ביונד מיט נוזל אדום – מיץ סלק, שנועד לחקות את צבע הדם של בשר אמיתי.

אף אחד במשפחה שלי, פרט לשרון, לא ידע שמדובר בבשר ובחיקוי של בשר. כולם חשבו שאלו שני סוגי בורגרים שאנו בודקים מי יותר טעים. רק לאחר הטעימה גיליתי את מטרתו האמיתית של הניסוי. טעות טפשית שלי – קניתי המבורגרים מתובלים של טיבון ויל – ולצערי יש להם טעם חריף עדין. המשפחה שלי מאוד רגישה לטעמים חריפים פרט לי ולאבא שלי. זה עשוי היה להשפיע על הניסוי – להטותו לכוון של ביונד מיט.

תוצאות הניסוי

למרות שהבורגרים האמיתיים היו חריפים מעט, כמעט כולם העדיפו אותם. אבא שלי היה נחרץ מאוד, הילדים, שהם הקובעים באמת – אפילו הם העדיפו את ההמבורגרים החריפים על פני אלה של ביונד מיט, ובין לגימה של מים לשניה הם המשיכו לאכול את החריפים. האמצעית שלי שינתה את דעתה באמצע – פעם העדיפה את האמיתיים ואחרי כן העדיפה את ביונד מיט. בכל מקרה היא לא אכלה כמעט מאף אחד מהם. אישית, אני חושב שזה של ביונד מיט טעים, אבל לא יותר טעים מבשר.

מסקנות לגבי ביונד מיט

דבר ראשון – התמחור. החברה נסחרת סביב שווי שוק של 10 מיליארד דולר, כאשר *המכירות* שלה ל 2019 יהיו כנראה רק 220 מיליון דולר. כלומר שהחברה נסחרת כיום פי 45 מהמכירות שלה (כמובן שהחברה לא רווחית, לכן אין משמעות למכפיל רווח כאן). בואו נראה האם יש משהו שיכול להצדיק תמחור שכזה. נשמור על ראש פתוח, שהרי גם פייסבוק נסחרה בהנפקה בתמחור של פי 20 מההכנסות שלה, ומאז עלתה פי 10.

אם נרד מהעץ, נראה שזו "כולה" חברה המייצרת חיקוי לבשר, ויש אינספור כאלה ברמות שונות של הצלחה, ויש אפילו מתחרה אחת שלא רחוקה ממנה  (Impossible Burger). החיקוי יכול להיות טוב, רע, זו שאלה של הטועם – אבל זה עדיין חיקוי (ולא בריא במיוחד, עוד על זה למטה). במבחן הטעם של המשפחה שלי, החברה נכשלה בגדול, במיוחד אם לוקחים בחשבון את המחיר ואת (חוסר) הבריאות.

המחיר של ההמבורגרים של ביונד מיט הוא אסטרונומי לעומת זה של בשר רגיל. חבילה של 450 גרם בורגרים רגילים עולה 15 ש"ח, או 33.3 ש"ח לקילו. חבילה של המבורגרים של ביונד מיט עולה 39.9 ל 226 גרם (8oz) או 177 ש"ח לקילו. אפשר לסנגר מעט ולומר שניצת הדובדבן יקרה פי כמה מסטופ מרקט, אך עדיין הפרש המחירים הוא מעל פי 5 לק"ג. לפי בדיקה שעשיתי עם יניב, הסיפור דומה בסינגפור.

אין לחברה כל יתרון תחרותי על חברות אחרות, אפילו על טבעול הישראלית. אין לה יתרונות של עסקים טובים כמו חפיר, או אפקט רשת, או עלות שולית אפס למוצרים חדשים או כל יתרון אחר שיש לחברות טכנולוגיה שבהן באופן מסויים אפשר לנסות ולהצדיק תמחור גבוה. יתרון של R&D הוא יתרון חלש במיוחד כשזה מגיע למוצרי מזון. העתקות הן יחסית קלות.

בניגוד לפייסבוק למשל, על חברה שכזו, המשתמשת בחומרי גלם אמיתיים ולא אלקטרונים שבאים כמעט בחינם, מופעלים לחצי מחיר – היא חייבת לתמחר את ההמבורגר שלה במחיר המשתווה להמבורגר בשרי, אחרת אנשים יעדיפו את הבשר ע"פ ההמבורגר שלה, ואם נשים לב – זה לא קורה כיום. בנוסף, יש לה מתחרים שעשויים גם הם להציף את השוק ובכך ללחוץ את השוליים מטה אף יותר, וגם המתחרים האיטיים ביותר, בעוד מספר שנים, כנראה יוכלו להעתיק את ההמבורגר של Beyond Meat באופן כמעט מושלם ובמחיר טוב יותר.

לחברה אין יכולת להתהדר ב Brand יוקרתי, כמו למשל מה שיש לאפל. לענוד שעון של אפל או להסתובב ברחוב עם האוזניות של אפל, או הטלפון של אפל – כל אלה סימני סטטוס ממש. אבל אף אחד לא מסתכל איזה אוכל אנחנו אוכלים בבית או במסעדה ובטח אנחנו לא מסתובבים עם האוכל שאכלנו על החזה.

גם יתרון לגודל אין לחברה. החברה קונה חומרי גלם (אפונה, סלק וכו') בשוק הפתוח. ייצור של יותר המבורגרים כמעט ולא ישפר את השוליים שלה, בניגוד למגדלי בקר למשל, אשר להם עלויות קבועות. למשל, מגדל בקר שיש לו ברפת 100 פרות ומגדיל את מספר הפרות ל 200 פרות, כנראה יראה שיפור בשוליים בגלל שבאותו שטח הוא מגדל פי 2 יותר בשר, כנראה כמות החשמל לא תעלה פי 2 וכו'. די ברור שלביונד מיט אין יתרון לגודל.

מה עם צמיחה? אישית, כשראיתי שהבורגרים שלה זמינים בישראל, וכשבדקתי הם היו זמינים גם בסינגפור, הופתעתי והתאכזבתי בעת ובעונה אחת. נשאלת השאלה – כמה עוד יש לחברה לצמוח, אם הגעת באמת לשולי כדור הארץ כמו לישראל, שהמוצרים החדשניים באמריקה ובעולם תמיד מגיעים לכאן באיחור משמעותי ואופנתי?

ומה עם בריאות אתם שואלים? ההמבורגר של ביונד כנראה לא כזה בריא. הוא מכיל המון שומנים ושמנים וסוכרים וחומרי טעם. זה בסך הכל גם מוצר מעובד, כנראה לא מעובד פחות משניצל ברוקולי של טבעול או כל המבורגר צמחוני אחר. פרט לכך, המטרה שלו היא בכלל לא בריאות – אלא "גם לצמחוניים מגיע לנגוס בהמבורגר עסיסי". לאחרונה אפילו קפצו מאמרים שטענו שיש חומרים רעילים בבורגר.

הטרנד

נשאלת השאלה – מדוע מתהדרת החברה בתמחור מופקע שכזה? דעתי היא שהיא רוכבת על הטרנד. די ברור שבשר בקר הוא המזון המזהם ביותר שקיים, והוא גם לא בריא. די ברור שצרכי ההאכלה העתידיים של אוכלוסיית כדור הארץ יגדלו ויצמחו (מדברים על פי 2 יותר מזון עד 2050). די ברור שהעולם בטרנד של בריאות ו Sustainability יעבור יותר למזון ממקור צמחי (או דגים, אולי אכתוב על זה פוסט בהמשך). ביונד מיט מחדשת ומנסה לרכב על הגל הזה של החלפת מזון מזהם מאוד במזון שהמקור שלו יותר Sustainable ויותר בריא. זה נהדר וזה כנראה יקרה, אבל לא בטוח שביונד מיט היא זו שתהנה מכך, בדיוק כמו שמי שחי בשנת 1900 אולי ידע שמכוניות הן העתיד ובעתיד לכולם תהיה מכונית, אבל אם הוא קנה מניות של חברות רכב הוא כנראה פשט את הרגל. אותו הדבר קרה למי שקנה מניות של חברות תעופה, חברות שיצרו מיקרוגלים, אפילו חברות טכנולוגיה בשנות ה 2000. מה, למישהו לא היה ברור שהאינטרנט זה העתיד בשנת 2000? ועדיין אי אפשר היה לעשות מזה כסף. כי מה שכולם יודעים, לא מקנה יתרון לאף אחד.

בואו נחלום

קשה לי לחשוב על תרחיש בעתיד הבינוני והרחוק שיצדיק את התמחור של החברה. אך בואו נחלום לרגע. בואו נניח שהחברה מבודדת מתחרות, נניח שהאלמנטים הלא בריאים בבורגר הופכים לבריאים, נניח שהיא תצמח 70% בשנה לעשר השנים הקרובות.

כפי שאפשר לראות אפילו האנליסטים לא חוזים לחברה צמיחה של 70% בשנה. אבל מותר לנו לחלום. אם החברה תצמח 70% מעבר ל 2019, בכל שנה, לעשר שנים, היא תמכור בורגרים ב 44 מיליארד דולר ב- 2030. זאת אומרת שכל ילד איש ואישה בכדור הארץ יאכל בממוצע בורגר שלה לפחות פעם ביום. נניח שעל הבורגרים האלה היא תשיג שוליים נקיים אסטרונומיים של 10%, הרבה מעל מעבד מזון שאין לו שום יתרון תחרותי. אז היא תרוויח 4.4 מיליארד דולר נקי, והיא כיום במכפיל 2 ממש אחלה עסקה!

אבל רגע אחד – בכמה מוכרת החברה בה אוכלים הכי הרבה המבורגרים בעולם – מקדונלדס? התשובה היא שכיום, מקדונלדס, אחרי שהיא כבר נמצאת כמעט בכל נקודה בכוכב הכחול שלנו, מוכרת ב 21 מיליארד דולר. חלק מהמכירות של מקדונלדס הן מFranchising, אבל זה כנראה קירוב לא רע. גם בורגר קינג הגדולה, מוכרת סביב 20 מיליארד דולר בשנה. כך שאנו מבינים שהחלום שלנו, שביונד מיט תמכור ב 44 מיליארד דולר, איננו ריאלי.

אם נרד לחלומות ריאליים יותר, ונניח שהחברה תגיע יום אחד למכירות של 10 מיליארד דולר (אני מוכן להתערב שבתוך עשר שנים היא לא תגיע ל 10 מיליאר דולר מכירות) ונזרוק על השוליים שלה מספר ריאלי של 8% כיאות ליצרן מזון מעובד, נקבל שהיא תרוויח 800 מיליון דולר, מה שנותן לה כיום מכפיל 12-13, על חלום שאולי יקרה בעוד עשר שנים. ועוד לא דיברנו על אפסייד…

אולי אני קצר רואי, אך אני מייחס את התמחור המשוגע של החברה לסימנים של אופוריה וחוסר הגיון המאפיינים סוף מחזור עסקי. ימים יגידו, אך לדעתי זו בהחלט אחת ההנפקות המשוגעות שראיתי.