בתור מהנדס בהשכלתי הבסיסית, אני נהנה להעריך עבודה של מהנדס אחר. היום, כשקראתי את דוח רבעון שני של קטרפילר, ההנדסה שניכרה בו היתה פשוט נפלאה. באמת, ממש תענוג! זה היה מוצר מוגמר שבו אפשר להרגיש איך המהנדס מדלג בעדינות על הגבול הדק בין הנדסה לרמאות כמו בלרינה עדינה, מקפץ ממנו מעלה תוך כדי שלושה סיבובים באוויר, פליק פלק ונוחת בדיוק על הגבול הדק שבינהם. פשוט תענוג לעיניים, כמו תחרות התעמלות קרקע באולימפיאדה.
אתחיל מהסבר כללי מהי הנדסה פיננסית, היות וזהו תחום כללי ולפרט את כל השיטות שאפשר להנדס דוחות כספיים צריך ספר (או ספרייה). בגדול, הנדסה פיננסית היא הדרך לגרום לדוחות להראות כמו שאתה רוצה שהם יראו, לא משנה באיזה מצב החברה נמצאת בו. הנדסה פיננסית כמעט תמיד נגמרת במפח נפש עבור המשקיע הפשוט שאינו מודע לה ולכן אינו מודע למצב בו נמצאת החברה וחושב שהכל ורוד, או נגמרת בכלא עבור המהנדסים שלא פעם מתפתים יתר על המידה ונופלים לצד האסור של החוק.
חלק 1 – ההנדסה הפשוטה ביותר – הנדסת הרווח למניה כדי לספק את האנליסטים
בדו"ח של קטרפילר, האלמנט ההנדסי הראשון שקופץ לעין הוא "Adjusted Earnnings" או "רווח מתואם". בכלל, בכל פעם כשאתם רואים שחברה מפרסמת "רווח מתואם", כמעט תמיד יש שם הנדסה פיננסית, שפירה או סרטנית. גם בבנקים, גם בחברות אחרות – איכותיות או לא איכותיות. צריך להבין היטב מהם התיאומים שעושה ההנהלה ולחשוב היטב האם אנו מסכימים איתם או לא ויותר חשוב מכך – צריך לחשוב לאן תיאומים כאלה דוחפים את הההנהלה.
לא פעם התיאומים הם "בסדר" – חד פעמיים, או זמניים, כמו אולי למשל תביעה חד פעמית או אולי הוצאות הקשורות בביטוח, הוצאות הקשורות ברכישה חד פעמית של חברה גדולה אחרת וכו'. האם הוצאה שמוצאת בכל שנה כבר כמעט עשר שנים היא חד פעמית? האם זה בסדר לתאם את הרווח להוצאות האלה? גרהאם היה אומר שלא. הוצאה חד פעמית צריכה להראות חד פעמית. צריכים להבין מאיפה היא באה. אי אפשר לתאם להוצאה קבועה כמו שאני לא יכול לתאם את הרווח שלי להוצאת חשבון החשמל שלי – כי זו הוצאה אמיתית שמוצאת בכל שנה.
נסביר. גם בלי להבין יותר מידי בקטרפילר ובעסק שלה, אפשר לראות שהרווח המתואם מנטרל סעיף גדול (גודלו כבר מצביע על החומרה בהנדסה) שנקרא "הוצאות ארגון מחדש" ("Restructuring Charges"). שם עלום זה ניתן לבליל של הוצאות שההנהלה בוחרת מה לכלול בו. בדיקה פשוטה מראה שהסעיף הזה הוא קבוע ונמצא בדוחות של החברה כבר מאז 2009, לאורך סייקלים חיוביים ושליליים, והוא תמיד גדל.
וזה מביא אותי לבעיה השניה בהנדסה הפיננסית – היא לא רק משקרת, היא גם ממכרת. ברגע שההנהלה החלה בזה, היא אומרת "וואו זה כזה קל לשטות בהמון ולעשות בוחטות, ולא צריך הרבה, רק כמה סנטים למניה", אבל הבעיה היא שזה אף פעם לא נגמר בכמה סנטים למניה. זה ממשיך ומאוד קשה להפסיק, פשוט כי אחרת, בשנה הבאה תוצג ירידה ברווח, אם ההנדסה לא תמשיך. ולכן היא מתעצמת אט אט מרבעון לרבעון ומשנה לשנה. אחרי זמן מה כבר בלתי אפשרי להפסיק וזה הופך לכדור שלג. ממש כמו צריכת סמים.
אז איך הם מהנדסים את הרווח המתואם? דבר ראשון יש לפמפם אותו כל הזמן, לכל האנליסטים, ולדחוף להם את המושג הזה למוח בכוח. דבר שני, צריך שיהיה להנהלה חופש בחירה מה לדחוף להוצאות "ארגון מחדש". כך תוכל ההנהלה של קטרפילר להנדס כל רווח למניה שהיא רוצה! איך? פשוט וקל:
נניח אני רואה שהחשב שלי הגיע למסקנה שהרווח למניה הוא 90 סנט, והרווח המתואם הוא 100 סנט כי יש 10 סנט הוצאות "ארגון מחדש". נניח שהאנליסטים מצפים לרווח "מתואם" של 105 סנט ובלי זה המניה תתרסק 10%. אז אולי אני פשוט אסווג חלק קטן מההוצאות, נניח 6 סנט מתוך ההוצאות, בתור "הוצאות ארגון מחדש"? אז הרווח למניה ישאר 90 סנט, אבל הרווח המתואם יהיה 106 סנט והבסתי את תחזיות האנליסטים! כל זאת כי "ניטרלתי" את "הוצאות ארגון מחדש" שכוללות עכשיו אקסטרה 6 סנטים נוספים! ממש אלכימיה!
עכשיו, ברור לכם שזה מפתה, מאוד, לכלול שם עוד ועוד הוצאות, נכון? פתאום חשבון החשמל שלי הוא 1000 שקל בחודשיים, אבל מתוך ה 1000 שקל אני יכול לומר ש 200 שקל הם הוצאות חד פעמיות כי המזגן שלי היה בלי גז ולכן עבד יותר קשה, וזה יעלם בעתיד, והוצאות הדלק שלי הן 1000 שקל בחודש אבל 200 מתוך זה מייצגות נסיעה חד פעמית לאילת וכו' – אתם רואים איך זה מתפתח. ובשנה הבאה, זה לא יהיה 200 מתוך 1000 זה יהיה 250 מתוך 1000 וכו'. כולנו יצירתיים, אבל מנכ"ל הוא יצירתי במיוחד, אחרת לא היה מגיע לאן שהגיע – סיפורים הוא יכול למכור למכביר ולאנליסטים הוא יכול למכור הכל.
למשל בהודעה לעיתונות של רבעון שני של 2016 החברה כתבה:
Restructuring costs in 2016, which were expected to be about $550 million, are now forecast to be about $700 million, or about $0.80 per share.
אתם חושבים שזה הפעם הראשונה שהם מנפחים את הוצאות הארגון מחדש? תחשבו שנית.
מה זה מזכיר לכם – מהרבעון הראשון של 2009:
|
Q10:
|
There were $558 million of redundancy costs in the first quarter; how much more do you expect in 2009?
|
|
A:
|
At this point, we are expecting that full-year redundancy costs will be about $700 million. That’s higher than we expected at the time of our year-end 2008 financial release. Since then the outlook for sales and revenues has declined, and production levels are lower. That has necessitated more employment reductions and somewhat higher redundancy costs.
|
מהרבעון הראשון של 2015:
The 2015 outlook for sales and revenues remains unchanged at about $50 billion. However, the outlook for profit per share has improved slightly. We now expect that profit per share will be $4.70, or $5.00 per share excluding restructuring costs. The previous outlook for profit per share was $4.60, or $4.75 excluding restructuring costs. The expectation for restructuring costs is now about $250 million, $100 million higher than the previous outlook with the increase primarily related to facilities that produce mining products.
כמה נוח! נרוויח יותר למניה בנטרול הוצאות ארגון מחדש, ובמקרה הן עולות!
יש עוד ועוד דוגמאות. ההוצאות "החד פעמיות" האלה מצאות בכל שנה מאז 2009 ובכל שנה הן מתנדנדות בעשרות ומאות אחוזים לפי שיקולי ההנהלה – לפי שיקולי הנדסת הרווח. ב 2009 זה היה סכום גדול, ב 2010 סכום קטן ואז הלך ותפח ותפח עד למימדים של 700 מיליון השנה (בינתיים, עד סוף השנה יש זמן). ממש הסממן של "וואללה – תראו – העניין הזה עם הוצאות "מיותרות" עבד יפה ב 2009, אולי נעשה משהו כזה קבוע כדי לנפח את הרווח למניה, בקטנה?" ואז הקטנה הופכת לגדולה….
כיום, ברבעון השני, בהנמכת התחזיות הרגילה של החברה (היא עושה זאת כמעט כל רבעון מאז תחילת 2015) היא כבר אומרת שהם אולי יצליחו לגרד 3 דולר למניה "מתואם" כאשר 80 סנט מזה הן "הוצאות ארגון מחדש". כלומר כמעט 30% מהרווח המתואם של החברה (אם הוא לא ירד עוד עד סוף השנה והוצאות הארגון מחדש לא יעלו עוד, מה שיקרה לדעתי), הוא שקר.
ככה מהנדסים את הרווח המתואם, אבל אפשר גם להנדס את הרווח החשבונאי (בחלקים הבאים). במקרה של קטרפילר הכל מהונדס.
מה לגבי התמחור הנוכחי? החברה נסחרת היום במכפיל 28 על הרווח "המתואם". אם נתעלם מהתיאומים האלה, החברה תרוויח השנה "רווח אמיתי" (לא ממש אמיתי, אבל נדון בזה בהמשך) של בערך 2.2 דולר למניה, ולכן זה אומר שהחברה במכפיל 38… גוגל לא מקבלת מכפיל כל כך גבוה, אבל נו גוגל היא עסק חרא, קפיטל אינטנסיב והיא מתכווצת, שלא כמו קטרפילר שהעתיד שלה ורוד, היא קפיטל לייט והיא גדלה במהירות.
בחלקים הבאים נדון בדברים מורכבים יותר כמו אשליות אופטיות, מיסים, פנסיות, חובות מסופקים, החבאת מלאי פגום, העמסת ערוצים, חקירת ה SEC ועוד – stay tuned!
גילוי נאות: לי ולקרן אותה אני מנהל יש פוזיציית שורט במניית קטרפילר ולכן אני משוחד ומדבר מפוזיציה. אין לראות באמור לעיל המלצה. שורטים מסוכנים עד כדי אובדן כל קרן ההשקעה. יש לקרוא את הפטור מאחריות.
היי אסף,
קודם כל כיף גדול שאתה משתף בבלוג ובאמת מסביר בצורה הכי פשוטה שכל אחד שלא מהנדס גם יכול להבין.
אעיר הערה , די מלחיץ שחברות יכולות "לשחק" בדוח הכספי שלהם,סביר להניח שלא רק קטרפילר עושה את זה,
יש לי חבר רו"ח מתחיל שאומר – "כל הדוחות האלה זו הנדסה פיננסית אחת גדולה" הוא לא משקיע, אבל קצת מלחיץ שגם אחרי שאתה קורא דוח יש סיכוי לא סביר שהוא לא אמיתי.
תודה
אבי זה נכון שאפשר לעשות כמעט כל מה שרוצים, אבל בשביל זה צריך עיין מנוסה. ועוד דבר – לאורך זמן החשבונאות לא מעצבת את המציאות אלא ההפך, משחקים חשבונאיים מסוכנים מתפוצצים בסוף.
משקיע בערך – לא דיברנו עם ההנהלה, אני לא חושב שיש צורך, כשתראה את כל החלקים תשאל את השאלה שוב.
אסף, פוסט יפה מאד ומעניין.
שאלה, האם דיברתם עם ההנהלה על נושאים אלו? אני אשמח לדעת על כך
הי אסף,
בעבר הסברת יפה למה אין סיבה לבצע שורט, ועדיף כמעט תמיד לבצע פוט עמוק בתוך הכסף.
לאור זאת, האם תסכים להסביר מדוע ביצעתם כאן שורט במקום רכש פוטים?
היי יניב, לא כתבתי בשום מקום בפוסט איך ביצענו את השורט.
מחכים מאד. תודה רבה!
מומלץ בכלל לא להסתכל על הרווח המתואם אלא להסתכל על הרווח הרגיל בממוצע של חמש שנים ככה למעשה ניתן לקבל תמונה אמיתית על המגמה ברווח
מסכים איתך, זו בהחלט אחת הדרכים. אם כי כשעושים ממוצע צריך להזהר בחברות צומחות / דועכות / ציקליות וכו' – ממוצע יכול להיות מטעה לכל כיוון ולכן צריך לדעת מה עושים כשממצעים.
פוסט מעולה ! תודה רבה על חלוקת המידע ,השכלתי!
שתי שאלות:
1. זהו מצב יחודי לארה"ב, או שהנגע פושה גם בישראל?
2. היית מגדיר (באופן לא גורף) buybacks גם כהנדסה פיננסית?
בישראל יש פחות רצון לרצות את האנליסטים. לא נתקלתי בזה בישראל ברמה מוגברת כמו בארה"ב.
באי בקס – לא. זה השקעה כמו כל השקעה אחרת, וצריך לשאול אם היא חכמה או לא.
היי אסף,
נהנה לקרוא ולהחכים.
כאחד שהיה בשורט על קאטרפילר, וחתך החוצה (בשלב זה) בהפסד, היו כמה דברים שבלטו לעין:
1. השורט על CAT היה crowded trade. זה בלט במיוחד לאחר ה"חשיפה" של דיויד איינהורן במאי.
2. בחודשים האחרונים ירדו התשואות על אגרות החוב הקצרות והארוכות בארה"ב במקביל לנפילת התשואות בגרמניה אל מתחת לאפס. ניכר היה בתקופה הזו שהמשקיעים שחיפשו אלטרנטיבות מצאו אותן בדמות מניות עם תשואת דיבידנד נאה. המצב הפך לכל כך קיצוני, עד כדי כך שניתן לשמוע אנליסטים שפשוט אומרים שבהינתן התשואות הנוכחיות בשוק אגרות החוב, הסיכון במניות נמוך יותר, והמכפיל הגבוה מקבל חשיבות נמוכה ולו בזכות הדיבידנד שהחברה מחלקת, עיין ערך CAT…
3. נראה היה שלאורך השבועות האחרונים המניה מקבלת דחיפה מכל מיני כיוונים, אם זה הניתוח הטכני ואם זה ג'ים קריימר שטרח להמליץ על קניית המניה רק בגלל הפוטנציאל לשורט סקוויז. זה הביא אותי לחשוב שגם אם "בסוף הכלכלה מנצחת" הרי שבעידן שבו המסחר מנוהל רובו ככולו ע"י מכונות, בטווח הקצר הסטייה יכולה להיות משמעותית גם אם היא מונעת מעניין טכני נטו…
אגב, מעיון בדוחות של החברה נראה היה שדווקא בנושא התזרים מפעילות שוטפת חל שיפור ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון שהיה חלש, ולמרות הנמכת הציפיות וההנדסה הבולטת לעין שאתה מדבר עליה המשקיעים רואים לנגד עיניהם המשך חלוקת דיבידנד ברמת וודאות גבוהה. זה בהחלט גורם משמעותי (לדעתי) לעליות במניה שהגיעו לאחר פרסום הדוח, וזה מתחבר למה שכתבתי למעלה בעניין החיפוש אחר תשואה. כמובן שאשמח לדעת מה דעתך גם בעניין הזה…
מחכה לחלקים הבאים של הפוסט.
תודה אופיר!
1. אני לא יודע אם הוא היה קראודד, דיוויד איינהורן בהחלט היה בשורט (וזה אולי היה סימן לצאת, כי כל לונג שהוא נוגע בו מתרסק וכל שורט טס לחלל :-)) ואולי ג'ים צ'אנוס אבל אם תבדוק את האינטרנט לא תמצא המון תזות שורט על קטרפילר. אולי אני צריך לכתוב בסיקינג אלפא 🙂
2. כן, זה שמדמים את קטרפילר לאג"ח זה לא דבר חדש. מה שמצחיק זה שמדמים את קטרפילר ולא נניח את הבנקים, או חברות אחרות, שהן בכלל לא מחוברות לסייקל. ההשוואה בין קטרפילר לאג"ח היא מגוחכת. לפי הטענה הזו כל מה שמחלק דיבידנד צריך להסחר במכפיל 30? אגב לא ציינתי זאת בפוסט, אבל הרווח השנתי כבר קטן מהדיבידנד, כך שזה סיכון נוסף. בבנקים למשל יש תשואת דיבידנד דומה והם משלמים 50% מהרווחים, ולא 110%, ככה שהייתי הרבה יותר רגוע איתם. ההגיון בשוק עקום בלשון המעטה. כשנכנסנו לשורט הזה היינו מודעים לעניין של הדיבידנד השמן, זה לא עניין חדש. כמו בכל שורט זה עניין של סבלנות שהשוק יתיישר איתך.
3. אמנם יש עליה בתזרים מהרבעון הראשון אך היא מגיעה מעליה ברווח ומשינויים בהון החוזר (בפרט, קיטון בחוב לקוחות ושחרור מלאי וכו'). לגבי התזרים, אי אפשר להסתכל על התזרים רבעונית. בכלל, גם שנתית אי אפשר להסתכל עליו כי הוא מכיל המון חלקים נעים, פנימיים (הון חוזר, תשלומי מס, ועוד) וחיצוניים (עונתיות למשל) צריך לבדוק אותו אבל הדרך לבדוק האם החברה מייצרת מזומן היא דרך רווח והפסד והתאמות ולא דרך תזרים מזומנים. ההון החוזר הוא בלון סופי שאפשר לשחק איתו עד גבול מסויים.
אתה צודק שכנראה הדיבידנד לא בסכנה בעתיד הנראה לעין, והשורט הזה לא קל – הפמפום של ההנהלה והתפיסה כאילו זו חברה סופר בטוחה לא עוזרים, אבל לדעתי סבלנות כאן היא המפתח 🙂
בהצלחה! מסכים לגבי המסקנה הסופית, אבל בינתיים ממשיך לעקוב מהצד…
לא בדקתי את הנושא בעצמי, אבל פעם קראתי שאינטל עושים התרגיל הבא: הם מייצרים הצ'יפים שלהם בסדרת יצור נתונה בכמויות גדולות בהרבה מהדרוש, וכך הם מפחיתים עלות משתנה ליצור פר צ'יפ, כי עלות היצור לסדרת יצור של צ'יפים היא קבועה (עלות מסיכות).
את הצ'יפים העודפים הם מכניסים למלאי, ומידי פעם מוחקים אותם בצורה "חד פעמית" … וכך הם מפחיתים עלות היצור פר צ'יפ בדוחות רווח והפסד, ומגדילים הרווח
לא יודע אם זה נכון, אבל זה תרגיל נחמד.
אסף ,
יופי של פוסט , הצלחת להראות את "בגדי המלך החדשים "
כמנכל לשעבר , השתמשתי בהנדסה פיננסית לעיתים ! בעיקר בסעיפי המלאיים והמכירות .
מנסיוני זה כלי יעיל ,כלפי מועצת המנהלים , הם לא יורדים לפרטים … העיקר לעמוד ביעדים !
הגבלתי את השימוש בו בין הרבעונים . לא מקובל ל"החליק" הכנסות / הוצאות בין השנים, כי אז אתה יכול למצא את עצמך עוסק בהנדסה דוחות ולא בניהול .
אשמח עם תפרט באיזה אופן ביצעת את השורט על CAT
יום טוב / עמוס
נתחיל מזה שאין לי פוזיציה ב cat ואני לא דואג שאתה טועה אלא רק מנסה להבין את השיקול לשורט.
אם השיקול הוא לוליינות פיננסית הרי שהמספרים הרשמיים בדוחות מראים שהתזרים התיפעולי בשנים האחרונות פחות הפחת מגיעיים לבערך 4b$. זה מסתדר עם שולי רווח של 6% על מכירות של 53b$ שמתקרב ל 3b$ לרווח נקי מייצג.
המספרים האלה לרווח המייצג מציגים תימחור של 11-16 למחיר המניה הנוכחי.
עכשיו החברה היא ציקלית ואם העתיד הוא מכירות מתכווצות והפסדים אז ייתכן שלא שווה דבר.
אם אנו בתחתית הסייקל לעומת זאת זה ממש לא זמן סביר לשורט.
במבט ארוך טווח זו חברה ציקלית אך השיגה תשואה יפה על ההון 30% וצמחה בשורה העליונה סביב ל 5% בעבר.
אפשר להבין שאתם בעלי הערכת מאקרו שלילית לcat וחברותיה או שיש משהו ששפספסתי?
מה במספרים הרשמיים גורמים לך לחשוב על לוליינות פיננסית? ולמה משמעותיות כ״כ דווקא התוצאות של השנה שנתיים האחרונות ולא של החמש או עשור האחרון?
האם יש פה משהו מעבר לזה ששמתם את הכסף לפי הערכת המאקרו שלכם?
הרי אם מגמת ההתכווצות לא ממשיכה אלא מתהפכת השורט לא יהיה מוצדק. מצד שני לפי החישובים שלי גם במקרה הטוב של התאוששות וצמיחה בשנים הקרובות השווי סביר לא יגדל במאות אחוזים בשנים הקקובות אז גם הסיכון בשורט די מוגבל.
האם זהו הימור שמוצדק בגלל יחס סיכון סיכוי?
משפט המפתח בתגובה הוא "אם השיקול הוא לולינות פיננסית". 🙂
לגבי החישובים שעשית – הם לא מוכחים או מפריכים כלום, יציאה מתזרים היא בעייתית כי היא לא מראה כלום לגבי כוח הרווח של החברה. למשל רק בשנת 2015 ההון החוזר תרם מיליארד דולר לתזרים התפעולי, אז? די ברור שזה לא חלק מכוח הרווח.
בנוסף לדעתי זה שגוי להסתכל על השנים האחרונות. אם ניזכר בואלי למשל, מי שעשה ממוצע אפילו על עשר שנים הגיע לרווח "מייצג" שבעצם לא ייצג כלום, כי הסייקל היה על פני 15-20 שנה ולא על פני 10 שנים. כל מה שאמרת היה אפשר לומר על ואלי ב 2011 או 2012 ולומר בואנה החברה הזו כורה תיקים של לואי ויטון, תשואה פנומנלית על ההון וכו'. השקעה בראי האחורי היא נחמדה ולא פעם עובדת, אבל צריך לוודא שהעבר והעתיד זהים הם. בקטרפילר זה קל, היא קיימת מעל 100 שנה…
תודה אסף, אני עדיין מחפש להתחבר לשורטים, צאנוס לא נותן תשואה נורמלית עם השורטים שלו, פתחתי בראש שורט וירטואלי על טסלה מזמן והוא לא עבד (למרות שהם מומנטום), ביל אקמן שורף את כספי המשקיעים עם השורטים שלו, למרות שאלו דוגמאות בודדות, היחיד שראיתי שהולך לו זה אנדרו לפט והוא מפיל בעצמו את החברות שלו, ליברמור היה טוב בזה וגם הוא נפל בסוף, אני מבין שקרן גידור צריכה שורטים, אצלי זה עדיין לא עובד
כן שורטים זה משחק קשה. גם צריך לדעת מתי לסגור אותם. השורט הכי רווחי שלנו היה על ואלי.
השורטים שאתה מציין הם שורטים של הייפ, למשל טסלה או נטפליקס. לא הייתי בחיים עושה שורטים על חברות חלום. אין בזה הגיון, אם המחזיקים חולמים, הם יכולים להמשיך לחלום לא משנה מהם ההפסדים. לרוב אנו עושים שורטים על חברות משעממות וצפויות יחסית, בלי הילה של היי-פלייר.
השורטים של אקמן הם באמת בעייתיים (להסתמך על הרגולטור?), השורטים של צ'אנוס הם יחסית בסדר – צ'אנוס טוען שצריך להשוות אותו ל 1 חלקי ה S&P והוא קורע את ה S&P במדד הזה.
אבל כן – שורטים זה משחק מאוד קשה. לכן הם חלק קטן מהתיק.
אגב שורטים משכנעים, מה דעתך על זה?
http://www.citronresearch.com/wp-content/uploads/2016/08/cyberdyne-final_a.pdf
כתיבה יפה מאוד.
http://www.cnbc.com/2016/09/07/can-caterpillar-climb-another-20.html?__source=yahoo%7Cfinance%7Cheadline%7Cheadline%7Cstory&par=yahoo&doc=103922056
דויטשה בנק עם מחיר מטרה של $98 חח
קטרפילר מורידה תחזיות שוב. אחרי הדוח היום בפרימרקט החברה ירדה 2 אחוז, התחיל המסחר והיא בירוק, הגיעה לפלוס 2 ושוב במינוס 2 כמעט, לא יאמן המסחר בה. מעניין לראות את ההתנהלות של המנכל החדש. לקצץ או להפסיק את הדיבידנד כדי לנצל כל דולר להשקעה עתידית לעזרת החברה המדשדשת. אם זה יקרה או מספיק שידברו על זה והמניה תקרוס. מצד שני אני מהמר על המשך שקרים והונאת המשקיעים.