מי שמכיר את באפט ועסקי הביטוח שלו, בטח שמע על המושג Float או כסף צף. כסף צף נוצר בעסק ביטוח היות ויש הפרשי זמן בין תשלום הפרמיה לחברת הביטוח ועד התשלום למבוטחים בעקבות נזק מבוטח.
כאשר הכסף אצלנו, אנו יכולים להשקיע אותו, ולקבל תשואה – תחת מגבלות רגולטוריות מסויימות. בעצם, ביטוח מציע מינוף "חינם" (לפעמים הוא לא בחינם) – ולכן זהו עסק מעולה שנותן אלפא מבנית. מי שלא יודע, התיק של באפט נותן אולי 12% בשנה, אבל בגלל שיש לו אלפא מבנית הוא מגיע למעל 20% בשנה.
פרט לכיסוי התשלומים למבוטחים, לפרמיה יש תפקיד נוסף, היא גם מכסה את עלויות התפעול של חברת הביטוח. לעיתים, כשיש לחברת הביטוח, סטטיסטית, פחות מקרים מאשר שווי פרמיה שמיועד לתשלום נזק, או כשחברת הביטוח מתייעלת ולא מבזבזת הרבה כסף על תפעול, נוצר פער חיובי קטן בין סך הפרמיות לבין הוצאות התפעול והוצאות לנזקים. הפער החיובי הזה הוא רווח לחברת הביטוח. לעיתים הפער שלילי (כשחברת הביטוח מורידה מחירים למשל) ואז הרווח הזה הוא שלילי.
כאשר הרווח הזה חיובי אפשר לומר ששילמו לנו להחזיק את הכסף של הביטוח, וכשהוא שלילי אנו שילמנו כדי להחזיק את הכסף של הביטוח.
חברת ביטוח, כמובן, פחות חשופה לסיכון סטטיסטי ככל שהיא גדולה – כי המדגם הסטטיסטי מדוייק יותר. מאוד קשה להקים חברת ביטוח מאפס ולעיתים בראשית הדרך יש עניין של מזל.
מי שרוצה להרחיב על כסף צף, שהוא אחד הדברים הנפלאים בעולם ההשקעות, יכול להשתמש במצגת הפנטסטית הזו (מצגת חובה, חובה!). היא אמנם קצת ישנה אבל מציגה את הנושא באופן הבהיר ביותר שראיתי.
ועתה, חידה לקוראים:
מי מכם יכול לחשוב על עסק שבו יש כסף צף (Float) אך בהרבה מובנים הוא הרבה יותר אטרקטיבי מביטוח?
אלה שדיברו איתי על זה – ואתם יודעים מי אתם – נא לא להגיב!
קמעונאות? שוטף פלוס X מייצר לך עודף תזרימי ומינוף חינם. ניחוש פרוע…
פעם היו travelers check, אבל לא ניראה שזה קיים היום.
איש שבט לוי הוא ושמו רמי.
אחד העסקים שאני יכול לחשוב עליהם זה אתרי כספים אלקטרוניים כמו פאי-פאל. שוכבות שם יתרות אדירות של מוזמנים בחשבונות של אנשים ושל עסקים שלא נעשה בהם שימוש, ושהלקוחות לא משקיעים.
אמריקאן אקספרס זו עוד דוגמא טובה שאני יכול לחשוב עליה עם המחאות הנוסעים שלהן.
במפעל הפיס יש.
אבא שלי מפעיל דוכן וצריך לשלם על מלאי מקסימלי – סוג של מלאי/ערבון.
אחלה תגובות, אבל אף אחד לא הצליח לנחש.
לגבי קמעונאות – רמי לוי מתמנף על הספקים, אבל הוא לא יכול להשקיע את הכסף הזה והכסף הזה קצר מאוד (כמה עשרות ימים).
הדבר הראשון שקפץ לי לראש זה בתי אבות(עוד קוראים לזה ככה?)
כדי להיכנס משלמים פקדון גדול מאוד שלא צמוד למדד
כל חודש משלמים סכום שעל פניו נראה גדול על הזכות לגור במקום ולהנות משרותיו
אף פעם לא בדקתי את בית גיל הזהב שנסחרת בארץ,אבל זה אמור להשתקף
גם משען תמיד הייתה פרת מזומנים להסתדרות.
אסף
אם השקעת שם(בית הזהב) הצלחת יפה,כל הכבוד
ועדין נראית שווה בדיקה
WU -יש זמן בין הכניסה ליציאה של הכסף.
אבל ימים בודדים אז כנראה שלא לזה אתה מכוון
לא מחשיבים REINSURANCE, כן?
בתי אבות? הלקוחות משלמים פיקדון לפני.
פקדונות בבנקים
בתי האבות באמת נשמעים כרעיון הגיוני לטווח הארוך אבל אם כבר להיות נטול כל סיכון אז אתרים שעושים בוקינג לטווח הקצר/בינוני זה גם רעיון טוב (לא יודע עד כמה בסביבת הריבית של היום) כמו b&b למשל שאתה משלם במועד ההזמנה והכסף מועבר למשכיר רק יום אחרי ההגעה שלך. יש לא מעט אנשים שפשוט מזמינים מספר חודשים מראש כשמדובר ביעד אטרקטיבי ויש להם כבר מספיק מידע סטטיסטי לדעת כמה אחוז ביטולים יש להם שהם צריכים להחזיר את הכסף חזרה (מעניין תוך כמה ימים זה קורה) זה יוצר ערימת מזומנים שיושבת אצלהם בכל זמן נתון מעבר לרווח שלהם מהעסק עצמו.
מניח שפייפל זו דוגמה דיי דומה מה עוד שיש אנשים שמחזיקים שם כסף ושוכחים ממנו לגמרי.
טוב יש ניחוש נכון.
לגבי אתרי הזמנות לחופשות – זה נכון, אך הפלואוט שלהם עונתי, ולכן אי אפשר להשקיעו כמו שצריך. לחברה DART GROUP יש פלואוט כזה, תוכלו לראות איך הוא זז בפראות בין החורף לקיץ. חוצמזה הרגולציה על הפלואוט הזה חונקת.
פייפל – גם נכון, אך כל עוד היא קבורה בתוך EBAY אי אפשר להגיע אליה וכשהיא תצא מאיביי היא תהיה עסק יחידי בעולם או קרוב ליחידי. כמו כן אני לא בטוח שירשו להשקיע את הכספים שהפקידו הלקוחות אצלה.
בנקים – נכון, אבל בנקים יכולים רק לתת הלוואות. בעבר בעקבות רגולציה באפט נאלץ לבחור בין ביטוח לבנקים, ובחר ביטוח – שם הפלואוט באמת חופשי להשקעה.
REINSURANCE – זה נכנס תחת הגדרת הביטוח.
כל אלה עסקים שמייצרים פלואוט בצורה כזו או אחרת, אך אי אפשר להפיק את התועלת מהפלואוט בקלות או שהעסק יהיה מאוד יקר ולא ניתן לשכפול (פייפל).
הניחוש הנכון הוא בתי אבות, ואני אכתוב על כך פוסט בהמשך.
לבנים שלי יש לוקר בבית-ספר שמשלמים עליו ערבון ומקבלים אותו בחזרה.
בהינתן 6 שנות לימוד (חטיבת ביניים+עליונה) זה כסף נטו של החברה המשכירה.
אני גם לא בטוח שהיא מחזירה את הערבון כשהוא צמוד למדד.
בכלל המודל שלהם מדהים. הם קונים בזול את הלוקרים (כ-50 ש"ח ללוקר), לוקחים ערבון של כ-100 ש"ח, משכירים ב- 150-160 ש"ח לשנה. כל ההשכרה דרך אתר האינטרנט כך שעלויות התפעול זולות מאוד.
חפיר כמעט מלא – זאת חברת הלוקרים היחידה בבית-ספר.
נשאר רק עלויות תיקון ותחזוקה.
שווה יותר מבאפט !!!
רב-קו.
לא יודע איך זה בארץ, אבל בהונג-קונג כל אזרח מחזיק כרטיס אלקטרוני בשם אוקטופוס וניתן להשתמש בו לכל אמצעי התחבורה (חוץ ממוניות) וגם לשלם איתו במרכולים ובסופרים. האדם הממוצע מחזיק בין 50-300 ש"ח בכרטיס כל הזמן, ולא מקבל שום ריבית על זה.
זה עסק מעולה ובעבר ביררתי אם זאת חברה ציבורית. לצערי – לא.
דרך אגב, הכרטיס גם יכול להתקשר לכרטיס אשראי ולהתמלא אוטומטית ברגע שהוא יורד מסכום מסויים (שמחזיק הכרטיס קובע). הכרטיס הזה קיים כבר משנות ה-90 – מה שרק מראה כמה הונג-קונג מקדימה את ישראל.
עדו זה משהו ממש יפה, אבל למה לא פשוט להשתמש בכרטיס אשראי?
גם בישראל יש כרטיס רב-קו אבל אפשר לשלם בו באוטובוסים ולא במוניות, וגם רק בחלק מחברות האוטובוסים. מצד שני, בהמון מוניות בישראל כבר אפשר לשלם בכרטיס אשראי.
לגבי הפלואוט שלו – הפלואוט שלו דומה לזה של פייפל, אבל הפלואוט לא איכותי כמו הפלואוט שאני הולך לדבר עליו. אני אזכיר את הכרטיס הזה בפוסט ונשווה אליו.
משתעשע ברעיון בתי האבות בהקשר של פלואוט מזה כשנתיים שלוש. אין ספק שמדובר בפלואוט באיכות גבוהה , אין פה אפילו את הקושי שיש בביטוח עם אירועי "קטסטרופה" מדי כמה שנים, כל מה שצריך הוא חישוב אקטוארי פשוט של כמות הפקדונות השנתי הצפוייה "להשתחרר" עם הליכתם של הדיירים לעולם שכולו טוב… לגבי בית הזהב לא הצלחתי לענות (לעצמי) בצורה מספקת על השאלה מי מנהל את ההשקעות המבוצעות בעזרת הפלואוט ובאיזו מדה של הצלחה אולי מישהו יוכל להרחיב כאן
נחשפתי לאחרונה למנגנון דומה בדיור מוגן – מתקבל פיקדון משמעותי עם הכניסה המוחזר עם "החזרת הציוד".
זה יותר טוב מביטוח משום שמול הפלואט הזה אין ממש התחייבויות פרט אולי להחזרתו צמוד.
הדיירים משלמים גם סכומים חודשיים מכובדים לכיסוי ההוצאות התפעוליות.
מעניין.
תפרסם כבר את מחשבותיך בנושא(פוסט) 🙂
מצוטט מתוך דוחותיה הכספיים של חברה מענף הדיור המוגן:
הצעה לתיקון חוק הדיור המוגן -התשע"ב- 2012 (" הצעת החוק") :
ביום 25 בנובמבר, 2013 הוגשה על ידי מספר חברי כנסת הצעת חוק פרטית שעניינה תיקון סעיף 27 ו-57
לחוק הדיור המוגן, התשע"ב – 2012 ("חוק הדיור המוגן"), בקשר עם הבטוחות להבטחת כספי הפקדון של
הדיירים ("הצעת החוק").
בהתאם להצעת החוק, להבטחת כספי הפיקדון שהפקיד הדייר, על בעל רישיון למסור לדייר ערבות בנקאית
אוטונומית, על חשבון בעל הרישיון, שתפקע במועד בו תימסר החזקה בדירה לדייר וככל שיתקיימו כל אלה:
(1) תוקם קרן מקומית לבית הדיור המוגן, שבה יופקד סכום השווה ל-%4 מהפיקדון שהפקיד כל אחד
מהדיירים; וכן (2) תוקם קרן ענפית, לכל בתי הדיור המוגן, שבה יופקד סכום השווה ל-%1 מהפיקדון
שהפקיד כל אחד מהדיירים; וכן (3) ירשם שעבוד ראשון לטובת הדייר, על כל הסכומים שיקבל בעל
הרישיון בגין הדירה שבה מתגורר הדייר; (4) תרשם הערת אזהרה לטובת הדייר אצל רשם המקרקעין ואם
לא ניתן היה לבצע רישום כאמור, בטרם מסירת החזקה בדירה מסיבות שאינן תלויות בבעל הרישיון, יבוצע
הרישום בהקדם האפשרי לאחר מכן; (5) יימסר לדייר אישור מגוף שהוא בעל שיעבוד על בית הדיור המוגן
או ביחס אליו, לפיו השעבוד לא יחול על הדירה של הדייר, ועל הסכומים שיתקבלו בגינה.
רעיונות ממש מעניינים, תודה!
אתמול אני ואשתי שוחחנו על הנושא של קניית דירה והיום עלה לי הרעיון הבא:
כרגע אין ברשותינו דירה, ובהנחה שמחירי הדירות יירדו בשנים הקרובות (נגיד בערך 20% לאורך 5 שנים)
ויש ברשותינו כרגע הון התחלתי שמושקע באפט סטייל אז זה בעצם יוצר:
א. פלואוט להשקעה עד שנקנה דירה.
ב. כל השכר דירה עד לקניית הדירה יהיה בעצם "בחינם" + עוד כסף ביד לכשנקנה דירה כתוצאה מהירידה במחיר.
החסרון הוא שיש סיכוי סביר שהמשכנתא שנקח בעוד 5 שנים תהיה בריבית גבוהה יותר