כפי שכתבתי בפוסט הארוך לגבי גידור מט"ח, אני לא מגדר ולא אגדר את השקל לדולר.
פירטתי את הסיבות לכך ואחת הסיבות היתה שלמט"ח יש מערכת איזונים ובלמים טבעית. אחת הסיבות היא שמטבע חזק גורר מיתון והחלשות הכלכלה. לדעתי, זה מה שרואים עתה. אולי זה קצה הקרחון ואולי לא, אך מה שברור לי הוא שאם תעלה הריבית בארה"ב כפי שאמרתי בבלוג הזה מספר פעמים והיא תפגוש משק ישראלי עם ריבית נמוכה ובמיתון, המגמה תתהפך ונראה שיאים חדשים לדולר. הקוראים שלי לא יהיו מופתעים, זה מה שבטוח.
אגב, טענו שישראל יכולה לחלות במחלה ההולנדית. הסברתי דאז מדוע זה לא סותר את "הגידור הטבעי". עם הזמן, חשבתי על זה קצת מספרית. הנה כמה מספרים: הייצוא מישראל הסתכם ב 67 מיליארד דולר ב 2013. סך המאגרים לישראל, לפי ועדת צמח (עמוד 93), הם 1480 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי (טריליון וחצי מ"ק גז). כיום גז טבעי עולה 3.7 דולר ל mmbtu או Million British Thermal Unit, כאשר פגע ב 6 דולר לפני כמה חודשים. mmBTU שווה בערך 28.32 מ"ק גז. מכאן, שכל המאגרים של ישראל מכילים 52 מיליארד mmBTU או, לפי מחיר של 5 דולר לmmBTU, סך של 261 מיליארד דולר.
חלק מה- 261 מיליארד יממנו את צרכי האנרגיה של ישראל וחלק יעבור ייצוא. לפי צמח, בערך שליש יעבור ייצוא. בכל אופן ההפקה תהיה על פני לפחות 30 שנה, כנראה יותר לכוון 50 שנה, אבל ניקח 30 כדי להיות שמרנים. מכאן, שבממוצע, יופקו מהמאגרים 8.7 מיליארד דולר בשנה. שליש יעבור לייצוא, כלומר בערך 3 מיליארד דולר. לכן מדובר על תוספת לייצוא של 4.4%, לא משהו שהייתי מדיר שינה בעקבותיו.
אולי אני טועה אבל המספרים לא מאוד מאוד גדולים.
היצוא של ישראל הוא יותר גבוה. סך כל ייצוא הסחורות הוא כפי שכתבת, אך הייצוא הכולל (עם שירותים) הוא לדעתי בסביבות ה-100 מיליארד דולר:
http://www.export.gov.il/uploadfiles/01_2013/developmentstrendsisraelexportsq4-2012.pdf
הי אסף, פוסט נהדר כרגיל.
שאלה: לפי מה שציינת 1/3 הולך ליצוא, ולכן 2/3 הולך לצריכה מקומית שם הוא מחליף דברים אחרים, שמן הסתם הם יבוא ו/או הורדת עלויות. האם ניתן לצפות שההשפעה על המאזן תהיה גדולה יותר מאשר רק החלק ההולך ליצוא?
דרך אגב, גם אם נחשב את ההשפעה של מלוא התפוקה אנו עדיין לא בהשפעה דרמטית על המספרים.
די מדהים שבהולנד המספר הוא 20%!
http://www.worldstopexports.com/netherlands-top-10-exports/2154
תודה אייל, ההשוואה להולנד באמת במקומה. אל תשכח שבהולנד הממשלה שמה CAP על התפוקה משדה הגז שלהם כדי למנוע התדלדלות מהירה שלו. כמו כן, כשהולנד חלתה במחלה ההולנדית בשנות ה 60, אני מתערב שהאחוז ייצוא האנרגיה מהתוצר היה הרבה, הרבה יותר גבוה. אני הייתי מהמר על 50% אבל אין לי סימוכין לכך. אולי מישהו מהקוראים עם ניסיון יוכל למצוא הנתונים (אני מתערב שלאיילון יש דיעה ומידע בעניין)
אסף הפוסט שלך על הגידור בזמנו היה מעולה ומדויק, ושיקף נאמנה גם את הדרך בה אני בוחר לפעול לאורך השנים.
עם זאת, כאשר הוא נכתב הדולר היה כמעט באותו מקום, והעליות האחרונות למעשה איזנו את התקופה בת יותר מחצי שנה בה בילה מתחת לאחד מהגבולות התחתונים שקבע בנק ישראל בעבר להתערבות בשוק – 3.5 ש"ח.
בנוסף, פלוג ביצעה רכישה משמעותית של מאות מיליונים שהצטרפה למלחמה וכו וכו.
כמובן שלא אשים על זה אפילו שקל, אבל אם אני צריך לקחת ניחוש מושכל אנחש שהמגמה ארוכת הטווח של הדולר היא למטה באופן כמעט בלתי נמנע גם בעתיד, רק שלנו כמשקיעים אין ממש מה לעשות עם המידע הזה.
צודק עומרי – היינו בערך באותו המקום. עם זאת הקפיצה החדה האחרונה בדולר לא היתה כתוצאה מהתערבות של בנק ישראל, היא היתה "אורגאנית".
אני בטוח שהדולר יחלש לאורך זמן. השאלה היא מה יקרה לשקל … מה שבטוח, כמו שאמרת – לא הייתי שם שקל לאף כיוון גם אם הייתי יודע בוודאות שהשקל יתחזק אל מול הדולר, ולו רק בגלל הסיכון שבגידור ובעלויות שבו.
אסף, פוסט מעניין וגם קודמו בנושא.
גם לי אין נתונים על הולנד אבל נראה לי הגיוני שכשגילו את הגז בהולנד שיעור הייצוא תחילה היה נמוך משאשר בתקופה שלאחריו.
המטבע יוסף , היה כדאי לייצא פחות וכך פחת הייצוא האחר ושיעור ייצוא הגז עלה , המטבע המשיך בתיסופו וכך הלאה … זאת הרי המחלה ,לא? לכן מעניין למה אתה מהמר על 50% ?
אני לא חושב שזה נכון. למה שיהיה כדאי לייצא פחות? יש לך מאגר ענקי כמו זה של הולנד. הוא מפיק 3.4 טריליון רגל מעוקבת בשנה, לא מעניין אותו חוזקת או חולשת המטבע. החברה שבנתה את מתקן ההפקה רוצה החזר על ההשקעה, בכל מחיר גז. הם לא יאטו את ההפקה בתקווה למטבע חלש יותר, הם יודעים להפיק גז לא לעשות ספקולציית מטבעות. זה כמו לומר שריו טינטו תאט את קצב כריית הברזל כי מחירו יורד. אנו רואים שקורה בדיוק ההפך. כדי שיקרה מה שאתה מתאר המחיר צריך לרדת כל כך נמוך שההפקה תהיה בהפסד משמעותי, כי גם בהפסד קטן שווה להפיק כדי לבטל את העלויות הקבועות. היות וההפקה היא יחסית בזול והעלויות הקבועות משולמות לרוב מראש (הקמת המתקן ועוד) – אני חושב שמשתלם להפיק כמה שיותר כמעט בכל מחיר גז. אם יש בעיה עם עלות העובדים, אפשר תמיד להביא עובדים זרים. בקיצור, אני לא רואה מצב שהולנד תייצא פחות גז מאשר התפוקה המקסימלית של הבאר, פרט למגבלות ממשלתיות (כפי שיש כיום).
מהצד השני לעומת זאת, הייצוא פרט לגז ונפט כן נפגע. אם היו סחורות, למשל חקלאיות, שהיו מיוצרות בהולנד ומיוצאות, די ברור שהחקלאים יפשטו את הרגל כי לא שווה לקנות תפוח ב 100 שקל לקילו. אותו דבר בייצור תעשייתי. אם היתה למשל תעשיית שוקולד שם – מי יקנה שוקלד הולנדי יקר? או ייצוא שירותים… וכו'. ולכן ככל שהמטבע מתחזק, החלק של הייצוא שאינו גז ונפט מצטמצם. ולכן אני מוכן להמר שהייצוא דאז היה מעל 50%.
תודה על התשובה. אני התכוונתי לפגיה ולירידה בייצוא פרט לגז ולנפט כמו שתיארת בחלק השני של תשובתך ושאחוז
הייצוא של הנפט אמור לעלות עקב כך( בלי שינוי בתפוקתו)
אם הוא היה תחילה 50 הוא אמור לעלות על 50 עם הזמן ולא
לרדת לכיוון ה20 אם לא מטילים מגבלות על יצוא הגז בשביל למנוע הידלדלות וכו…
נכון. אני מתאר לי שאיך שיצאה בועת הגז הראשונה מהמאגר האחוז כבר היה ממש גבוה. עם הזמן התעשיות הקשורות בייצוא נעלמו ואז החלק של האנרגיה בייצוא גדל ועם השנים המשק ההולנדי הסתגל, התאים עצמו וגדל + הכלכלה גדלה ביחס למאגרים ולכן הוא חזר לאחוז קטן יותר, ביחד עם מגבלות הממשלה כמובן. שים לב שאם לא היו מגבלות הממשלה יתכן מאוד והיינו מדברים על 30-40% עדיין.
פגיעה ולא פגיה
הפעם זה באמת האייפד 🙂
כן, זה בהחלט תסריט אפשרי.
אפשר לראות בלינק שאייל צירף שיוצא הגז בהולנד עלה ב %141 לעומת הייצוא הכללי שעלה ב53% מאז 2009 משמע שב2009 יצוא הגז היה כ12 % מסך הייצוא.
זאת תקופה שגם תפוקת הגז עלתה ( אולי לא רק המחיר) וגם היה גידול יפה בשאר הייצוא.
מאחר והולנד עברה ליורו ב 2001(?) מעניין אם אפשר להסיק מזה משהו שקשור לפתרון המחלה.
אני לא מצליח.