אני מזהיר – הפוסט הזה עלול לעצבן לא מעט קוראים, אני מתנצל מראש, זו דעתי הצנועה בעניין.
אין יום שעובר שלא מופיעה בו עוד כתבה בכלכליסט שמתארת זוג שמתקשה לקנות דירה, למשל זו, וזו, וזו, וזו, וזו, וזו. אם חשבתם שהגזמתי עם מספר הקישורים, דעו לכם שלא חיפשתי קשה, הלכתי אחורה רק 9 ימים עד ל 10 למרץ, היתה שבת באמצע ופספסתי כמה כתבות בדרך.
קשה שלא לראות עד כמה הכתבות האלה צהובות. די ברור לי למה כלכליסט ואחרים עושים את זה, אם מסתכלים על מספר התגובות לכל כתבה, שנספר במאות. אם בתשעה ימים התפרסמו 6-8 כתבות כאלה, זה אומר שכל כתבה היתה באוויר בערך יום, ועדיין הצליחה לגרור מאות תגובות. הציבור רעב לצהוב הזה. בכלל האווירה הפופוליסטית הציבורית מזכירה לי את האווירה בספר "Atlas Shrugged", אווירה פופוליסטית מסוכנת, וכלכליסט נהנה מכך במקום לנסות ולחנך ולשמור על רמת דיון נאותה, דו צדדית.
רמת חיים וחסכון
נתחיל מחסכון – כל הזוגות טוענים שלא יוכלו לחסוך ע"מ לקנות דירה. דעתי האישית, שאיננה נושא הפוסט, היא שאם חצי מהזוגות האלה היה "מתכלב" כמו שהתכלבו ההורים שלו, כבר היתה להם דירה מזמן. לרוב כשאני קורא את הכתבות, אני מסתכל ואומר – רבותי, סדרי עדיפויות. ל 70% מהזוגות הייתי פותר את הבעיה ומראה להם איך הם יכולים להרשות לעצמם חיסכון רב יותר רק מהנתונים השטחיים מהכתבה. לשאר הייתי צריך קצת יותר להתאמץ, אבל אני בטוח של 99% מהזוגות יכולתי לשפר את החסכון במאות אחוזים בתוך שעה של שיחה ומעבר על החשבונות. כמו כן לא חסרים ספרים בנושא "איך לחסוך" ותתפלאו כמה מקום יש לחסוך למי שרוצה. הכל שאלה של סדרי עדיפויות. הייתי מצפה שעבור שאיפה שהיא "חיים ומוות" עבורם, חסכון לדירה יקח משקולת גבוהה בסדרי העדיפויות אך זה לא נראה כך. למסך של המחשב שלי מודבק קלף נחמד שאומר:
חוק יסוד: רכישת דירה
נתעלם מדעתי האישית בנוגע לחסכון ונגלוש ישירות לעיקר: גבירותי ורבותי הזוגות הצעירים בכלכליסט, מי אמר שאתם חייבים לקנות דירה? האם מישהו מכוון לכם אקדח לרכה? האם חוקק "חוק יסוד: רכישת דירה" כשהייתי בחו"ל ולא שמתי לב? השאיפה האוטומטית הזו, כאילו תכנתו אותם מראש שהם חייבים לקנות דירה בכל מחיר תמיד מרימה אצלי גבה. שיא הכתבה מגיע אצלי כשאני קורא את הנימוק של הזוגות מדוע לא לגור בשכירות, השאלה החשובה ביותר בכל הכתבה, ישנן תשובות כמו:
אמתלה נהדרת לשיעבוד החיים ולהוציא מיליון וחצי שקל מהכיס – "כי זה לא שלך ב 100%". אגב התירוץ של "הכסף שנזרק לפח" ועוד הרבה תירוצים אחרים נידונו כבר בעבר במדריך לשכור או לקנות. במקרה דנן התירוץ חלש ומראה אדם שלא למד את הנושא. הוא פשוט מתוכנת לקנות דירה.
ההשוואה להורים
הכתבות נוהגות להשוות את הזוגות להוריהם. כל הזוגות האלה חיים בבית סביר, יש להם ילדים עם צעצועים והם לא גוועים ברעב. חלקם אפילו לא עובדים "כי הם לומדים". כשאבא שלי למד הוא היה שוטר במשך היום ובמשך הלילה ניקה קיא וצואה בתור אח בבית חולים, במקביל ללימודי רפואה. עצם העובדה "שקשה להם לקנות דירה" ולא "קשה להם לקנות אוכל" זה כבר אומר הכל. אלו "צרות של עשירים". כמו שרבים מהם מעידים, לא חסר להם כלום (פרט לדירה). הם חיים הרבה הרבה יותר טוב מהאופן בו חיו ההורים שלהם בגילם, הם מקבלים שירות רפואי טוב יותר ממה שקיבלו ההורים שלהם, נהנים מביטוח טוב יותר, זכויות חוקיות כמו עבודה ופיטורין וחופשות טובות יותר, זכויות סוציאליות טובות יותר, רמת חיים כללית טובה יותר, לילדים שלהם יש אופניים חדשות (אני מעולם לא קיבלתי אופניים חדשות, רק משומשות), יש להם אייפון ושיאומי וטלויזית LCD ו-Wii ומחשב בחדר וטאבלט ומיקרוגל במטבח. הם חיים פי עשרה יותר טוב מאשר חיו ההורים שלהם בגילם, ההבדל בין רמות החיים כה מסנוור שאי אפשר שלא לשים לב אליו. אז ההורים שלהם יכלו להרשות לעצמם לקנות דירה. סו וואט? איך זה שיפר את רמת החיים שלהם?
ההשוואה של מחירי הדירות לפעם לא רלוונטית. פעם, למשל בשנות ה 70, היתה אינפלציה נוראית והריבית היתה דו ספרתית. לכן מחירי הנכסים היו מדוכאים. כיום הריבית נמוכה הסטורית. ברור שמחירי כל הנכסים יהיו מנופחים, לכך גורמת ריבית נמוכה. אבל אלו הם מחזורי הכלכלה. זו חכמה קטנה מאוד להשוות שפל לשיא.
החלום שלך – דירה, החלום שלי – פורשה
שאול אמסטרדמסקי היקר, בלו"ז הצפוף שלך, הכולל כל יום ראיון עם זוג צעיר אחר שקשה לו לקנות דירה, נסה למצוא חלון זמן ולקפוץ אלי הביתה, יש לי נושא חדש ומרענן: כמה קשה לי לקנות פורשה. צ'מע, אני לא מבין, פעם רכב כמו פורשה היה עולה 250,000 אלף שקל או איזה 20 משכורות, היום הוא עולה שני מיליון שקל, 200 משכורות! אנחנו זוג שלא מרוויח הרבה נטו יחד, ויש לנו ילד רך. גן עולה 3000 שקל, יש חשמל וארנונה לשלם, איך נתמודד עם החזרי משכנתא על הפורשה החדשה? זה ממש חלום רחוק!
כמו שפורשה שעולה שני מיליון שקל היא חלום רחוק, גם לדירה מותר להיות חלום רחוק. כולם חייבים לגור, אבל לא כולם חייבים להיות בעלים של דירה. בעלות זו לא צורך בסיסי, מגורים כן. מדוע על רכב יקר אפשר לומר: "זה מעל הפופיק, נסתפק במאזדה רגילה, ואם לא אז בסוזוקי אלטו, ואם לא אז בסובארו 1998 יד 5, ואם לא אז באופנוע", אך אי אפשר לומר זאת על דירה? לומר: "אנו לא מסוגלים להרשות לעצמנו דירה" זו לא בושה, זה בדיוק כמו לומר שאני לא יכול להרשות לעצמי לקנות לאשתי את ה Vanderbilt rose. אחד מהזוגות בכתבות שקישרתי מעלה ניסח את זה נכון: "במחירים של היום הברירה היא לקנות דירה או לחיות". היות ואני מניח שהם לא רוצים להתאבד, פשוט מאוד: אל תקנו דירה!
הפתרון למחירי הדיור הגבוהים
הפתרון הטוב ביותר שאני יכול להציע לזוגות הצעירים המתקשים לקנות דירה: גורו בשכירות עד שהמחירים ירדו. המחירים לא ירדו? לא נורא, גורו כל החיים בשכירות. תחסכו כמה שאפשר, יחד עם מה שהמעביד חוסך לכם בקרנות הפנסיה, ו… כן, גם בפנסיה תשלמו שכירות. בפנסיה לא משלמים על אוכל? מים? חשמל? מיסים? תרופות? אז כמו כל הוצאה אחרת, בפנסיה אפשר לשלם גם שכירות. לא מתים מזה. אולי בעקבות ההחלטה לחכות בסבלנות ולשכור גם תהיו רגועים יותר וכך הוצאות שכר הדירה יתקזזו עם הוצאות נמוכות יותר לתרופות. 🙂 כמו כן בפנסיה לא עובדים והילדים לא בבית, אז אפשר לעבור לדירה קטנה וזולה בכל מקום שתרצו.
סבא שלי בן 100 וחצי (בגיל 100, כמו בגיל שנה, מתחילים לשים לב גם לחצאים). הוא גר בשכירות במרכז תל אביב, משלם 5700 שקל שכירות יחד עם כל הצעירים שבוכים שאין להם דירה. הוא לא בוכה. כל חייו הוא גר בשכירות. הוא גר לבד בדירת שלושה חדרים קטנה, ומתלונן שהיא גדולה מידי בשבילו. בחדר אחד הוא לא משתמש. הוא מבלה כל צהריים במרפסת שלו ומתענג על הריח של הים. סבא שלי משלם את השכירות מהפנסיה שלו, כי הוא עבד כמו חמור כל החיים שלו. כיום, הוא חי כמו מלך לעומת הצורה שבה גדל. החברים שלו לא צוחקים עליו שאין לו דירה (יש שיגידו שזאת כי רובם ככולם כבר לא איתנו :-)), וטוב לו. מאוד. יש לו פרספקטיבה ארוכה, של 100 שנים, מה שחסר לזוגות בארץ ובמיוחד לכתבים בכלכליסט.
מסקנה: אפשר להיות בן 100 ולגור בשכירות. הנה לך שאול אמסטרדמסקי, אם חיפשת נושא לא פופוליסטי – אפשר גם להגיע לגיל 100 ולחיות בשכירות, בפנסיה. זה לא נורא. אין גיל שבו מתים אם לא קונים דירה.
האמזונס של הפופוליזם
נהר הפופוליזם שזורם בארץ רחב ידיים אפילו מהאמזונס שנמצא לא רחוק ממני (אל דאגה, אני חוזר בשבוע הבא). כמו לאמזונס, גם לנהר הזה יש מקורות: החל מהציבור בעל הדיעות הפופוליסטיות, המשך בתקשורת הפופוליסטית המזינה את הציבור ומלבה אותו וכלה בקובעי המדיניות. למשל יאיר לפיד, עם ההודעה האחרונה שלו, שקובע חוקים שונים מחוקי הכלכלה. דנו על יאיר לפיד והחלטותיו השנויות במחלוקת בפוסט הזה וקבענו שיאיר אולי בעל כוונות טובות, אך בלי טיפול בצד ההיצע לא יהיו תוצאות. כל טיפול בצד הביקוש יגרום בדיוק לתופעה ההפוכה. לא רק זאת, כבר עכשיו נשמעות תגובות לביטול המע"מ כמו "אני כבר 5 שנים בטיפולי פוריות, למה לי לא מגיעה ההטבה", "למה רק לדירות חדשות ולא ליד שניה"… יאיר, עשה טובה, קרא את הספר Atlas Shrugged. הדמות שלך כאילו לקוחה מהספר. והספר נכתב ב 1957, לפני שנולדת.
נהר הפופוליסטיות לא מגיע רק מיאיר לפיד. יאיר באמת מתכוון לטוב. אך הוא ניזון, כמו רוב הציבור, מאנשים שאינם מכירים הסטוריה או כלכלה וחושבים שהם מעל חוקי הכלכלה. למשל, תמיד מבדר אותי לקרוא את כל הדיעות הטוענות "שהנגיד אשם בעליית מחירי הדירות". אלי ציפורי הגדיל והאשים את פישר בריש גלי, ללא בושה, שהעלה את מחירי הדירות "ולא אכפת לו מהזוגות הצעירים", כאילו במניפסט של בנק ישראל כתוב "דאגה לזוגות צעירים". נצטט מהכתבה הזו, שאמנם נכתבה לפני שנה, אבל כבר אז הזדעזעתי מהפופוליסטיות הנוראית עד כדי כך שאפילו היום אני זוכר אותה. עצוב שיש אנשים שיכולים לכתוב כאלה דברים בעיתון כלכלי בתפוצה ארצית (ההדגשות שלי):
הריבית הזאת יצרה את הבעיה החברתית מס' 1 בישראל – העובדה שזוגות צעירים צריכים לשעבד את כל חייהם בשביל לקנות דירה מצ'וקמקת נעלמה לחלוטין מעיניו של פישר: הוא הקריב את יציבותם של מאות אלפי זוגות צעירים ושל דורות שלמים, רק בשביל יציבותם של כמה בנקים…
אלי ציפורי, 2013
ומה קרה לאלי ציפורי בתגובה? אותו אלי ציפורי, עם המילים הפופוליסטיות? הוא קיבל פרס.
בשביל אלי ציפורי הבעיה החברתית מספר 1 בישראל היא לא שיש זקנים וילדים רעבים ללחם, ניצולי שואה מושפלים ורעבים, נכים ללא תמיכה מביטוח לאומי, לוחמי שייטת חולי סרטן. הבעיה החברתית מספר 1 היא שזוג צעיר לא יכול להרשות לעצמו לקנות דירה, הם צריכים לשעבד את כל חייהם בשביל הדירה, שאם לא כן הם יומתו בכיכר העיר.
אדון ציפורי, בעלות על דירה היא מותרות, היא לא חובה. היא לא בעיה חברתית. עבודה ומשק חי זו העדיפות העליונה, ולא מחירי הדירות. אם הריבית היתה נשארת גבוהה כפי שהיתה לפני המשבר, היתה פה אבטלה פי כמה יותר גבוהה ואז שאול אמסטרדמסקי היה כותב כתבות בכלכליסט על זוגות צעירים הומלסים שאין להם כסף לאכול, ולא על זוגות צעירים שאין להם יכולת להרשות לעצמם דירה (אגב, לדעתי בעוד כמה שנים שאול אמסטרדמסקי דווקא כן יכתוב כתבות על זוגות צעירים שלקחו משכנתאות כיום ופשטו את הרגל. כתבתי על זה, אבל עכשיו פתאום אנשים אחרים שמים לב, למשל קרן המטבע הבינלאומית IMF ואפילו מר זקן ופרופסור זליכה). קל לבקר כאשר אין קבוצת ביקורת. הרי אם ציפורי היה מסתכל ביקום מקביל ורואה תוצאות של מדיניות אחרת, הוא לא היה מתבטא ככה. גם אם יתכן וריבית גבוהה לא היתה גורמת לפשיטת רגל של המשק הישראלי, היש איזשהו נגיד בעולם שהיה מוכן להמר עם כל כלכלת ישראל? אני הייתי מעדיף לשלם במחירי דירות גבוהים. תופעת הלוואי של ריבית נמוכה היא התנפחות במחירי הנכסים, מה לעשות. לפחות כמעט כולם בארץ עובדים. אז לא נקנה דירה. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה.
סבלנות
רבותי, סבלנות. מחזור בשוק הנדל"ן הוא 15 שנים בערך. לצערי מעטים האנשים שיכולים להסתכל תקופה ארוכה אחורנית, בטח שלא זוג צעיר. אנו בתוך השנה השישית של העליות במחירי הדירות, אם המחזור הנוכחי הוא אכן באורך 15 שנה, יש סיכוי טוב שבעוד שנה-שנה וחצי הסיפור יתהפך.
גם אם מחירי הדירות ימשיכו לעלות – מה זה משנה? למשל, האם זוג שקנה דירה ב 2009 ומחיר הדירה שלו עלה ב 100% שיפר את רמת החיים שלו כיום? כנראה שלא.
לדוגמא, חבר שלי, עובד היי טק, גם חלק מזוג צעיר, התייעץ איתי בנוגע לרכישת דירה. אמרתי לו מה דעתי בעדינות וגם לא בעדינות. אמרתי לו שלהשתעבד לעשרים שנה למשהו שיניב לו 2% ריאלי, במקרה שהוא קנה בחלק הנכון של הסייקל, שאנו כנראה לא שם, זו לא החלטה חכמה. אמרתי לו שיותר כדאי לו לקנות אגח"ים כאלה ואחרים ובמניות כאלה ואחרות שיניבו לו הרבה יותר, ולחכות. אמרתי לו שיש אפשרות למשל שהמניות ישלמו לו את השכירות בצורת דיבידנדים. אפילו ברקשיר הת'אווי בגודל הנוכחי לא פסולה. אמרתי לו שגם אם מחירי השכירות יעלו, הוא תמיד יוכל לעבור לדירה קטנה יותר. במשכנתא, אם הריבית עולה, או מפטרים אותך, נדפקת, אתה לא יכול להשתחרר מזה כמו במקרה של שכירות. קשקשנו על זה במשך כמעט שעה. זה עבד: הוא לא קנה דירה, הוא בחר להמתין … בדיוק שלושה חודשים, ולאחר מכן רכש דירה (אגב, אחרי חצי שנה פיטרו אותו). "אני מפחד שהמחירים ימשיכו לעלות" הוא אמר לי. "כולם מדברים בועה בועה והמחירים עולים". לי זה ממש מזכיר את התופעה הידועה בשוק המניות. ממתי השקעה או החלטה כלכלית הופכת להיות כלכלית יותר כאשר המחירים עולים? "הפוך גוטה, הפוך". אם לא מצאת משהו במחיר הנכון – חכה. "שב על הידיים" כמו שבאפט אומר.
יש שיגידו שקניית דירה למגורים זו לא השקעה. אני מסכים, עם זאת זו תמיד החלטה כלכלית. די להתבונן בארנק של זוג שקנה דירה מעל הפופיק, שום תירוץ על הרגשה לא יסתום את החור או את הסיכון האדיר שהם לקחו על עצמם.
לפני כמעט שנה התערבתי עם אחד הקוראים על שקל (תגובה 16) – שהריבית בארץ בארה"ב תעלה בשנת 2015. בינתיים, איך שהדברים מתקדמים באמריקה, נראה שאני מנצח. כמובן שעוד הכל יכול להתפך, אבל כך זה נראה. בכל מקרה השקל מוכן אצלי בכספת. לאחר שתעלה הריבית, לאן יזרום נהר הפופוליזם כשמחירי הדירות יעשו אחורה פנה? לדעתי, אם מחירי הדירות יהיו פתאום הרבה יותר סבירים, לא תראו כתבות של אמסטרדמסקי עם הכותרת "וואו, כמה קל היום לקנות דירה" ואלי ציפורי לא יגיד: "וואללה, תודה לך נגיד בנק ישראל, עכשיו אפשר לקנות דירות!". כולם יפמפמו כמה המדינה צריכה לעזור לאלפי הזוגות שפשטו את הרגל בעקבות הריבית. הפופוליזם אף פעם לא מת, הוא רק מתחלף. תמיד יהיה איזה מסכן שהתאבד כלכלית היום ומחר צריכים לעזור לו. היום אלו זוגות שלא חסכו שקל עד גיל 40, מחר זוגות שקנו דירה והתאבדו כלכלית. גם אז יאיר לפיד או מחליפו ירימו את הכפפה, אני בטוח. כמו כיום, כולנו נשלם את המחיר.
סיכום
כבר כתבתי בעבר על ההבדל בין לשכור לבין לקנות, ואף הרחבתי. כתבתי שלרוב האנשים קניית דירה היא הגיונית, אך לא כמו שנעשה כיום – בכל מחיר. אך עם זאת קניית דירה היא העסקה הגדולה שיעשו הצעירים האלה בחייהם ולכן כדאי שיסתכלו על זה בעיניים אובייקטיביות, ולא תחת לחצים חברתיים ופסיכולוגיים. קצת חינוך פיננסי לא יזיק, מחקר על מחזורי הנדלן בארץ ובחו"ל, קריאת ספרים בנושא. זו ההחלטה שיכולה לשנות את חייהם. החינוך הכי חשוב יהיה להסביר לזוגות הצעירים שיש אפשרות שמחירי הנדל"ן ירדו, והרבה, אפשרות מאוד ריאלית שצריך לקחת בחשבון. צריך להסביר להם שקונים משהו רק אם אפשר להרשות לעצמנו לקנות אותו, גם דירה. דירה זה לא קדוש. צריך להסביר להם שלחכות בסבלנות זו גם אופציה, וגם אם לא תבוא הסבלנות על סיפוקה אפשר לגור כל החיים בשכירות – זה לא כזה נורא, סבא שלי עושה את זה כבר 100 שנה. יש לו אפילו חברה צעירה ממנו ביותר מ 40 שנה, אז מה אם אין לו דירה. לחיות, זה יותר חשוב מדירה. בסופו של יום, כמו בכל דבר בחיים, מי שיש לו סבלנות חי יותר, וחי יותר טוב.
גילוי נאות: אינני יועץ משכנתאות. יש לי אחזקה בכל הניירות המוזכרים. יש להתייעץ עם מומחה לפני כל פעולה פיננסית. נא לקרוא הפטור מאחריות.
אילון קרופצ'יק כתב את זה בצורה טובה ממני כבר ב2011:
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=a28b07a102084d28785d2d933122ebb1&id=2741
אילון תודה על הלינק.
אני נאלץ לחלוק על אחת הקביעות המרכזיות בפוסט הזה. אפשר אמנם להמליץ לזוג מסוים לחסוך וכך לצבור יותר כסף לדירה, אבל כהצעת פתרון למשבר הדיור במדינה, כקריאה כללית לכל הזוגות לחסוך גם יחד – זה נראה לי לא הגיוני. אם כל הזוגות יחסכו ולכל הזוגות יהיה יותר כסף – הם יהיו מוכנים להציע יותר כסף לדירה, וכך צד הביקוש יגדל, המחירים יעלו, ושוב לא יהיה להם מספיק כסף לדירה.. אז לא רק שלא נהנו מתענוגות החיים, גם לא הועילו כלום למרדף שלהם אחר דירה.
חיסכון הוא כמו בחירת ההלשנה בדילמת האסיר – הוא טוב לכל אחד באופן אנוכי, אבל הוא רע, או לפחות חסר תועלת, כפיתרון שכל הצדדים יישמו גם יחד. אם המדינה מחפשת פתרון כולל לבעיית הדיור, המלצה על חיסכון היא המלצה חסרת תועלת.
יהונתן, גם אני מכיר את פרדוקס החיסכון, אבל הוא לא רלוונטי כרגע – במידה וכל הזוגות שלא יכולים להרשות לעצמם דירה לא יקנו דירה וימשיכו לחסוך, תהיה קריסה במחיר הדירות כי כמעט כל הקונים יעלמו מהשוק.
כמה פעמים סבא שלך חטף העלאת שכ"כ בעשרים שנה האחרונות וכמה פעמים נאלץ לעבור?
ואני מתפלא עלייך בתור כלכלן שפספסת ששכ"ד הוא נגזרת של מחירי הדירות
עד שהגנה על השוכר לא תעוגן בחוק שכירות ארוכת טווח זו לא באמת אופציה
לאבישי:
לא פספסתי, הזכרתי את זה בפוסט. חוץ מזה שכירות היא לא נגזרת ישירה של מחירי הדירות, אני מציע לך לבדוק את מה שאתה אומר.
סבא שלי גר בשתי דירות בתל אביב. בדירה אחת גר 70 שנה ובדירה הנוכחית לדעתי הוא גר 15 שנה.
אגב, אני לא מסכים איתך – אם יש אדם בן 35 רווק שההון העצמי שלו 80,000 שקל בלבד, אני אומר דיינו. הבכי שלו ומענה המדינה הוא בכי לדורות.
בנוסף, הרחבת את הדיון בכלל לחסכון או הוצאה. פעם לא היתה מדיניות רווחה כנהוג כיום, אכלת ממה שחסכת והרווחת כל חייך – עדיין הכלכלה התקדמה. בכלכלה יש תקופה שבו היא מסתגלת לרמת חסכון חדשה, תקופה כואבת, אבל החיים ממשיכים. למשל בישראל חוסכים הרבה יותר מבאמריקה, וישראל צומחת מהר מאמריקה.
בכל אופן אני מעדיף שאת פרדוקס החסכון נשאיר בצד ונסתכל על העובדות:
אחי בן 22, ללא השכלה אקדמאית, משוחרר טרי מצה"ל ועובד בהוסטל עם אוטיסטים. יש לו כבר היום 15,000 שקל מעבודה בהוסטל, בגיל 22, בעבודה עם אוטיסטים, לא בהייטק. כשאני מסתכל עליו, אני לא מבין איך לרווק בן 35 יש רק 80,000 שקל הון עצמי לקניית דירה, והמדינה צריכה לעזור לו.
צריך גם להזהר כשקוראים את מה שכתבת – כי לפי מה שאתה אומר לא צריך לחסוך ויש להמשיך ולהסתמך על המדינה שתעשה עמך חסד ותקנה לך דירה במרכז תל אביב, כי לבחירות הפרט אין הגיון, כי אין באמת אחריות אמיתית בבחירות שעושה הפרט על חייו. זו גישה פאסיבית שאינה עומדת במבחן המציאות, באף מדינה.
לאבישי – לא מסכים איתך – אני במשא ומתן עם בעל הדירה שלי לשכירות של 10 שנים.
לא צריך לעגן בחוק, צריך לעגן בחוזה.
אם תקרא מה שכתבתי על לשכור או לקנות, גם בתל אביב בעל דירה הציע לי הנחה של 10% בשכירות, לא צמוד לכלום, אם אסכים לשכור 10 שנים.
אגב – יהונתן ואבישי – שימו לב שאם אתם לא מסכימים איתי, אתם בעצם אומרים שזוג צעיר צריך לקנות דירה בכל מחיר, גם במחיר התאבדות כלכלית, וזו אכן בעיה חברתית. קשה לי לראות איך אתם מוצאים צידוק לטענה הזו. גם אם צריך לעבור דירה מידי פעם בדירה שכורה.
אבישי – כל הזוגות שמרואיינים בכלכליסט גרים כיום בשכירות, כלומר שהם כן יכולים להרשות לעצמם לגור בשכירות, אך לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה. זה די מבטל את מה שאמרת בתגובה 4.
אסף, אם אנשים בסך הכול מסוגלים לגור בדירת חלומותיהם, רק שהם גרים בה בשכירות – אז אין באמת בעיית דיור במדינה. או שיש בעיה יותר מינורית – העדר רגולציה שתגביל העלאות מחירים של שכר דירה לתקופה, כפי שאכן מציע עכשיו יאיר לפיד. אבל איני חושב שזה המצב. אני חושב שקשה לשכור דירה טובה לזוג במחיר סביר באזור המרכז. אבל צריך להציג נתונים השוואתיים מהעולם, לא רק מברלין, כדי להיות בטוח בכך.
עוד מחשבה בנושא – דיור בשכירות מהווה חיסכון במשאבים. כי אנשים מתפשרים על דירה קטנה, רעועה ומכוערת מזו שהיו רוצים בה כדיור קבע. יכול להיות שהעובדה שאנשים מסוגלים למצוא דירה בשכירות רק מעידה עד כמה הם צריכים להתפשר לשם כך.
היי אסף,
1. אם לקחתי משכנתא וחלילה פוטרתי, מה מונע ממני למכור את הבית, לסלק את המשכנתא ולעבור לבית קטן יותר ? (מעבר לסיבוך כמובן).
2. אם אכן יקבלו זוגות בקניית דירה ראשונה פטור ממע"מ, האם לא מדובר בהחלטה כלכלית טובה? יש התחייבות להחזיק את הדירה ל5 שנים אז זה בערך פלוס 3 נקודות אחוז לתשואה, ו5 אחוז ריאלי זה כבר לא משהו להתעטש עליו.
תודה עמרי. אני לא חושב שמה שאמרתי פופוליסטי. אני מכיר ושאלתי והסתכלתי סביב ואני באמת חושב שאיכות החיים כיום טובה בהרבה מאשר שהיתה בשנות השבעים, גם אם תיקח את העשירון החמישי כיום ותשווה אותו לעשירון התשיעי דאז.
עם זאת אני מסכים שהמדינה לוקה בתכנון של התחבורה הציבורית ולכן מעמיסה על הציבור. אבל אם במקום להוציא 2 מיליארד שקל לעזור לאנשים שלא מגיעה להם עזרה היו משקיעים ברכבת תחתית בתל אביב, היינו נראים אחרת.
שלומי – למכור דירה זה לא כזה קל, זה לוקח הרבה זמן. בנוסף, זה מכניס שיקולים של תזמון שוק לעניין – למה אתה סובר שכשתמכור את הדירה היא תהיה באותו הערך שבו לקחת את המשכנתא? למשל לא פעם מפטרים אותך כי יש משבר כלכלי. משבר כלכלי גורר פיטורין וגם ירידה בנדל"ן. אם קנית דירה ב 30% הון עצמי, לפי תקנות בנק ישראל, ועכשיו אתה צריך למכור את הדירה והמחיר ירד ב 15%, הפסדת 50% מההון העצמי שלך, וזה לפני עמלות מכירה וסוכנים ומיסים על הדירה שמכרת, ועל הדירה הבאה שתקנה. זה אומר שכדי שתוכל לקנות דירה באותה הרמה, אתה צריך שמחירי הדירות ירדו ב 50%, כי 50% מההון שלך נמחק. דרך אחרת להסתכל על זה הוא שאתה תמכור את הדירה אחרי שמחירי הנדלן ירדו 15%, אבל תוכל לקנות דירה ב 50% יותר זולה. לזה אני קורא להרוס לך את החיים, וזה רק בתנודה של 15%. מה אם מדברים על 40%? תחשוב על זה ככה ותראה שתנודה קלה בשוק, מיתונון, שמכריח אותך למכור את הדירה, יכול למחוק לך את החיים.
אסף, זה פוסט חשוב וחד – וכבר שיתפתי אותו בכמה ערוצים.
חשוב לא לגלוש לפופוליזם גם מהצד שאני יכול בהחלט לקרוא לו 'שלנו'. לטעון חד משמעית שמצבם של הצעירים עד גיל 40 היום טוב משל הוריהם מבחינות כלכליות זו טענה בעייתית.
שוק העבודה בישראל עבר שינויים חדים לרעה מבחינת יציבות, שעות עבודה, כמות העובדים המאוגדים ועוד.
המשכורות בו פחות או יותר תקועות כבר יותר משני עשורים
בעוד מחירי הנכסים עלו משמעותית וחלוקת העושר הקצינה מאוד.
בנוסף, מדינת ישראל עשתה משנות השבעים ואילך מספר החלטות תכנוניות שהכריעו למעשה שישראל תהיה לוס אנג'לס ולא לונדון – כלומר תכנון מבוסס רכב פרטי, עם נגישות הולכת ומתדרדרת, ומתייקרת, לאזורי תעסוקה מסחר ובילוי.
זה יצר מצב שבו משק בית ממוצע מוציא היום נתחים גדולים יותר מהונו על דיור ועל התניידות בעוד בעבר גם עבודות צווארון כחול אפשרו לרכוש דירה במרכז הארץ במחיר סביר ביחס למשכורתו.
גם אם נסכים שרכישת דירה היא מותרות ושהישראלי הממוצע מנהל עצמו כלכלית בצורה ביננוית מינוס, עדיין קשה להתעלם ממחירי הדירות בישראל ביחס לשאר העולם.
לפי גלובס: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000683442
בישראל צריך 187 משכורות כדי לקנות דירה.
בצרפת – 90. בארה"ב – 60. בשוויץ – 42.
הדירות בישראל אינן יקרות/זולות כמו בכל מקום אחר בעולם, אלא באמת יקרות מאוד, זוג שרוצה יציבות במקום המגורים (כי לא נעים לעבור דירה כל שנתיים-שלוש) פשוט לא יכול, וזה מבאס וזה מצריך התערבות ממשלתית.
אסף אתה צודק גל של פופוליזם שוטף את הארץ. קברניטי
הארץ מחפשים פתרונות יצירתיים כמו הורדת מע׳׳ם לדירה חדשה-האם זוגות צעירים חייבים דירה חדשה ?
התקשורת יוצאת להגנה של המסכנים החדשים ויוצרת תחושות קיפוח אצל אותם אנשים צעירים שמרגישים שאין טעם להתאמץ כי המדינה דופקת אותנו. אנו בסדר אנו לא מצליחים בגלל המדינה. להיות מסכן נהיה פופולרי זה מביא רייטינג והתקשורת חוגגת
כאשר עלינו לישראל לפני 23 שנה הורים שלי כבר עברו את גיל ה 50. ההורים שלי עזבו ברוסיה דירה מפוארת מכונית לא רעה בככל ו משרות נחשקות. גרנו בקרוואן ללא מזגן במשך 5 שנים , אבא שלי אם תואר שני של מהנדס בניין עבד במשך שנתיים כפועל פשוט בבניין ,לקנות ביסלי היה מותרות ועדיין הם פחות התלוננו מכל אותם זוגות צעירים למה? כי לא היה להם זמן להתלונן. אבא שלי עבד בשתי עבודות ובלילה היינו הולכים כל המשפחה לנקות גן אירועים. בסוף הם הצליחו כמובן גם לקנות דירה ואחרי כמה שנים גם ווילה . הבעיה שבדור של היום יש הרגשה של מגיע לי ומגיע לי היום. ס
מרק – וואו, תודה על התגובה ועל הדוגמא. אפילו שאנו מכירים, לא ידעתי את הסיפור האישי שלך. תודה ששיתפת!
יאיר – לא אמרתי שהדירות לא יקרות. לדעתי הן יקרות. עם זאת, ההשוואה של מספר המשכורות לרכישת דירה בארץ ובחו"ל היא טפשית ושטחית. היא מתעלמת מהמון דברים אחרים ישירים ולא ישירים, כמו מיסוי למשל וכמו הוצאות אחרות. לא כל המשכורת ברוטו הולכת לקנות דירה. בארה"ב למשל עלויות הביטוח הרפואי אדירות. למה לא משקללים את זה גם כן? או אם למשל בשוויץ צריך 42 משכורות כדי לקנות דירה אבל המס הוא 90%, כמה משכורות באמת צריך כדי לקנות דירה?
השוואה טובה יותר תהיה השוואה בין ההכנסה הפנויה הממוצעת לדיור למחיר הדירה, אבל זה הרבה יותר מסובך. עדיף לצייר כותרת צהובה.
אם לא היה ברור, השתמשתי בפרמטר של המשכורות בפוסט בתור הדגמה לטמטום הצהוב בכתבות האלה. מספר המשכורות הוא אינדיקטור טוב כמו הטלת מטבע.
כשמחיר של נכס / סחורה עולה, פשוט קונים פחות ממנו כי אפשר להרשות פחות ממנו. לא צריך לבכות על זה, זה המצב. אם זה היה לחם, הייתי מבין, אבל זה לא. אחרי שהבנו שזה לא מוצר יסוד, אם קברניטי המדינה חושבים שצריך להתערב בשוק הדיור, שיעשו את זה נכון ולא יכנעו ללחצים פופוליסטיים. שיפשירו קרקעות ויבנו "סופרטאנרקס" של דירות, צד ההיצע. אם תשאל אותי, התערבות ממשלתית מיותרת והזמן יעשה את שלו. מה שבטוח, בכי התמרורים של הזוגות בארץ לא גורם לי לרחם עליהם, להפך.
אני מאוד מסכים עם מה שכתבת (לא כל האבישים כנראה חושבים אותו דבר)
מה שכן, מרק יצא לך בטעות מע׳׳ם ועם הגרשיים זה היה נראה לי לרגע שמורידים את המעיים לדירות 🙂
כמה תובנות, ודיסקלימר אחד: קראתי לא מעט פוסטים דומים לשלך, והתגובה שלי מופיעה רק כאן אבל היא מרוכזת לכולם. אם מהתגובה שלי נראה שאני מתייחס לדברים שלא עלו פה, או שאני מייחס לך דברים שלא כתבת, אני מבקש לקבל זאת בהבנה.
1. אני לא חולק על כך שחלק מהאנשים יכולים לשפר את ההתנהלות הכלכלית שלהם ולחסוך יותר. מצד שני, אני מניח שאותו דבר היה אפשר להגיד על הדור של ההורים שלהם, ובכל זאת הם קנו דירה, ומדובר בדור שהתחתן לרוב בגיל מוקדם יותר מהמקובל היום. ההורים שלי קנו דירה בעזרת מענק מההורים בפרוייקט של דיור בר השגה בשיכון דן. ההורים של אשתי לקחו הלוואה מההורים, מאחד מהאחים וממקום העבודה וקנו כמעט בלי הון עצמי בכלל.
2. השוואת רמת החיים של פעם לזו של היום לדעתי לא צריכה להיות רלוונטית. אף אחד לא רוצה לחזור אחורה. היום לכולם יש סמארטפון, אבל לאף אחד אין פטפון בבית. היום אנחנו לובשים בגדים זולים מסין ופעם שילמו הון על חליפות ונעלי עור. פעם יכולת לסמוך על יציבות תעסוקתית והיום הרבה פחות. פעם יכולת לגדל 3 ילדים בחדר כי ממילא הם שיחקו ברחוב כל היום. היום אי אפשר להשאיר ילדים קטנים לבד. המוצרים שאנחנו צורכים השתנו, על חלקם מוציאים יותר ועל חלקם פחות, וזה הכל. אם היום יותר קשה לקנות דירה, זה בגלל שקשה יותר לקנות דירה, לא בגלל סמארטפונים מדור רביעי.
3. גרתי בשכירות וגרתי בבעלות, ואני יכול להגיד בביטחון שלפחות מגיל מסויים, הרבה יותר טוב בבעלות. גרתי גם בקומפלקס דיור בחו"ל וביקרתי באחד אחר שחברים גרו בו, והייתי מוכן לשקול לגור בכזה, אבל אין כאלו בארץ. מגורים בשכירות ומגורים בבעלות זה לא אותו מוצר, וההשוואה הכלכלית ביניהם אינה מספרת את כל הסיפור. יש לי חבר שגר כל חייו בשכירות, עד שביקר פעם אחת בבית שלי. ביקור אחד הספיק לו לקנות דירה חדשה ולהצטער על שלא עשה זאת הרבה יותר מוקדם. אתה מוזמן אלי הביתה גם, אולי תשנה את דעתך.
4. מקובלים עלי טיעונים כלכליים על ריבית נמוכה וסייקל של מחירי דירות לפיהם העיתוי לקנות היום לא מוצלח ועדיף לשבת על הגדר. זה עדיין לא שולל כוונה לקנות בעוד כמה שנים. מקובל עלי גם הטיעון שמי שיחנק תחת משכנתה, עדיף שלא יקח אחת כזו. זה לא שולל שמותר לו לשאוף למצב שבו יוכל להתמודד עם הוצאה כזו. חלק מזה אולי ינבע משינוי בהרגלי צריכה וחיסכון, אבל חלק תלוי בשינוי חיצוני, שעשוי להיות מובל על ידי נבחרי העם.
אין לי עמדה מובהקת בקשר להצעות האחרונות של האוצר. אני חש שמדובר בשליפה מהמותן וקשה לי להעריך את ההשפעה שתהיה לתוכנית כזו, אם תצא לפועל. אני כן חושב שאם למשפחה הממוצעת קשה יותר לקנות דירה מהמשפחה הממוצעת של הדור הקודם, מותר להם לצפות מנהבחרים שלהם שינסו לעזור להם. אפשר להעביר ביקורת נקודתית על אדם זה או אחר, אבל לא רציני להכליל שלהגיד שכל הדור הצעיר מפונק או בכייין. ובכלל אם הדור הזה דפוק, אז מי שדפק אותו זה הדור הקודם, לא?
אסף, אני מאוד אוהב לקרוא את הפוסטים שלך, אך מעולם לא הגבתי.
לפוסט הזה אני רוצה להוסיף רעיון משלי.
זוגות צעירים שרוצים לקנות דירה, שרוצים להיות בעלים של נכס, יכולים לעשות זאת.
איך?
פשוט.
לקנות דירה בפריפריה, כלומר נגב והגליל ולהשכיר אותה.
השכירות מכסה את המשכנתא.
בינתיים הם יכולים להמשיך ולגור בשכירות במרכז הארץ, בדיוק כפי שהיה אילו לא רכשו דירה.
אני רואה בקניית דירה והשכרתה כתוכנית חיסכון ופנסיה.
כך שבעוד 20 שנים כשייסמו לשלם את המשכנתא, עדין ניתן להשכיר את הדירה והכנסה של אותו זוג תגדל.
יכול להיות שיש בתכנית הזו חסרונות, אך לדעתי היתרונות עולים על החסרונות שלה.
תודה על פירגון אסף, אבל הכתיבה שלך נראה לי הרבה יותר קולעת מזו שלי.
לא היה לי כח להגיב פה באופן מלא לכל המאמר אז אני רק אעלה שתי נקודות שצרמו לי במיוחד:
1. מאיפה הגעת לזה שכמעט כולם בארץ עובדים? כמו שבארה"ב נתוני האבטלה מראים שכמעט "כולם עובדים" ?
2. אתה בטוח שאתה הולך לזכות בהתערבות לגבי העלאת ריבית בישראל ב2015?
חוץ מזה שיש סימן שאלה גדול לגבי העלאת ריבית בארה"ב כבר ב2015 בארה"ב, זה ממש לא אומר שזה הולך לקרות גם בארץ. ההפך אם כבר, הצפי כרגע של השוק הוא לכוון עוד הורדת ריבית אחת לחצי אחוז, ככה שגם אם תעלה הריבית ב2015 היא לא תגיע לריבית שהיתה בזמן שהתערבת עם הבחור (באזור ה1.25- 1.5 אני מעריך)
דדי- אני שמח שצרם לך 🙂
1. שנינו מסכימים שנתוני האבטלה מעוותים. מה הנתונים המעוותים האלה היו מראים במקרה שהריבית לא היתה יורדת?
2. לא אמרתי שום דבר לגבי גובה הריבית, אמרתי שתהיה העלאת ריבית. העלאת ריבית מכתיבה כיוון. אם הייתי בטוח שאני הולך לזכות בהתערבות, לא הייתי מתערב עם הקורא, הייתי רץ לקנות נגזרי ריבית או לעשות שורטים על אגח מדינה. אבל זה נראה לי סביר ונראה לי שהרבה אנשים יופתעו – כנראה אתה בינהם 🙂
דדי – אגב – צדקת בדבר אחד – ההתערבות היתה על העלאת ריבית בארה"ב ולא בארץ. טעיתי במה שכתבתי בפוסט, עמך הסליחה. עם זאת זה לא משנה- בפוסט אחר כתבתי שלא חשוב אם הריבית בארץ תעלה או לא, כשהריבית בארה"ב תעלה מחירי הדירות בארץ ירדו.
תודה ניר. אני לא מסכים עם חלק מהדברים שאמרת, כמו למשל שאפשר לומר את אותו הדבר על ההורים שלנו. אני חושב שתרבות הצריכה שהתפתחה כחלק ממה שהזכרת בתגובה היא הסיבה שאפשר לחסוך יותר. למשל, לא לכולם יש אייפון היום, תתפלא.
לגבי בית משלך – יש לי חברים עם בתים משלהם, הם נראים ממש טוב, ממש כיף להכנס אליהם – כמו "טירות מודרניות". כשאני נכנס אליהם הביתה אני אומר: "וואו איזה כיף" ולא ממשיך את המשפט ב: "הלוואי שגם לי היה" כפי שרמזת. עבורי, זה בדיוק כפי שאני נוסע לפעמים עם חבר כזה או אחר במכונית יוקרתית עם ריפודי עור ואומר: "וואו איזה כיף" ולא חושב על לקנות לי אחד, או רואה מישהו משוויץ בשעון הטיטניום שלו ולא רץ לקנות. יש לי אותו שעון סווץ' שקיבלתי כשהייתי בן 18 ב 1998. כך שאני לא חושב שתוכל לשנות את דעתי, זה פשוט לא מסוג הדברים שמעניינים אותי. הדירה שאני גר בה בהרצליה מאוד יפה, שלא תבין אותי לא נכון, אבל היא לא טירה וכנראה גם אם היתה בבעלותי היתה נראית בדיוק אותו הדבר.
להורים שלי יש בית שאני מאוד אוהב להכנס אליו, אבל הוא לא מרשים. הוא היה יכול להיות הרבה יותר יפה כנראה. כך שזה לא עניין של בעלות, זה עניין של מה אתה עושה עם הקלפים שניתנו לך. אני מניח שזה עניין של טעם אישי, "מקנן" או "לא מקנן".
לאחר כל זאת, אני לא מקבל את הטיעון של בעלות ושכירות בנוגע לאפקט "הקינון". אני בדיעה שאפשר למצוא טירות מודרניות גם בשכירות, או אפילו למצוא חורבות מודרניות בשכירות ולהפוך אותן לטירות מודרניות. לאשתי יש חברה אדריכלית ששכרה חירבה בתל אביב והפכה אותה לדירה יפהפיה. לכן הטיעון שאי אפשר להפוך דירה שכורה לא קביל בעיני – זה אומר שלא חיפשת מספיק את הדירה המתאימה ואת בעל הבית המתאים. כמו שמחפשים דירה לקניה הרבה זמן, כך אפשר גם להשקיע בדירה שכורה. לפני שעברתי לפה ראיתי כמה עשרות דירות. לפני שעברתי לדירה בתל אביב חיפשתי כמעט חצי שנה, כל ערב. גם את זה כתבתי במדריך לקונה – אל תגיד "אין" תגיד לא חיפשתי מספיק, או לא חיפשתי כמו שהייתי מחפש בית לקניה.
בכל מקרה כמובן שכל הטעונים האלה, במיוחד במיוחד הטיעון של הטירה המודרנית "אפקט הקינון" לא מצדיקים רכישת דירה במחירים לא כלכליים.
לגבי מה שאמרת שהכללתי את הדור הצעיר – לא הכללתי – בפירוש אמרתי "הזוגות הצעירים מכלכליסט", או מי שמספיק מפונק וחסר בושה להראות את פניו בכתבה כזו בעמוד הראשי בכלכליסט. למשל, אני לא חושב שמרק מהתגובות הראשונות היה מתראיין לכתבה כזו בכיינית.
אבל אם בהכללות עסקינן, דעתי האישית היא שכן, הדור הזה ככלל הרבה הרבה יותר מפונק מההורים שלו. אפילו עבדך הנאמן. למשל אמרת שפעם התחתנו יותר מוקדם כאילו זה טיעון נגדי, אז אומר לך- הדור של היום הרבה הרבה יותר אידיבידואליסט ולכן מתחתן מאוחר. זו תוצאה ישירה של פינוק – "האני" קודם. יש לי חברים בני 34 רווקים, בן דוד בן 36 רווק ובן דוד אחר שהתחתן ולמחרת חגג יומולדת 40. כולם שמים את ה"אני" או איזו אג'נדה אחרת לפני חתונה ולא היו מוכנים לוותר. "אין פשרות". סבתא שלי, על ערש דווי, אמרה לי שהתחתנה בגיל 17 כי לא היה לה כסף לאכול, לא כי האביר על הסוס הלבן בא להציל את האני האגואיסטי שלה. יחי ההבדל הקטן.
כיום רוב רובם של האנשים לא מוכנים לרדת ברמת החיים שלהם, גם לשאיפה שהם מגדירים "חיים או מוות" כמו שהם מגדירים דירה. הם אפילו לא מתביישים בזה ואומרים "שפעם בחודש יוצאים למסעדה ולקולנוע" – גם אם זה רק פעם בחודש, הם בטח גם יוצאים לבירה עם החברים, אוכלים בעבודה במסעדה או חדר אוכל במקום להביא אוכל מהבית, קונים אוכל מוכן כמו "עוף טוב" (שזה לא בהרבה יותר טוב מלאכול במסעדה) ועוד ופשוט שוכחים לציין את זה. לא כי הם מנסים לשקר (אולי כן, כדי שיחשבו שהם יותר מסכנים) אלא כי הדברים האלה לא נתפסים אצלם כמותרות. אם אתה מוותר לעצמך קצת אתה כנראה מוותר "קצת" בהרבה מקומות אחרים, זה ממש כמו דיאטה. "הקצתים" האלה מתחברים לעיתים ל40-50% מהתקציב החודשי, בקלות.
לכן טיעון שמגיע מהם כמו "אי אפשר לעצור את החיים" בא מתוך ציפיה של מגיע לי ושמישהו יעזור לי. אלו הן המחלות של כלכלת הרווחה: המאמץ האדיר, העליון כבר לא נמצא בסקאלה, לא רואים אותו. המחלות האלה היו בשיעור קטן הרבה יותר בעבר, בזה אין לי ספק. די לי לשמוע את הסיפורים של המשפחה שלי (ואני בטוח שגם את הסיפורים של המשפחה שלך) כדי לדעת שהדור של היום ממש יותר מפונק.
העיתונות הכלכלית בארץ מזעזת. אני כמעט ובכלל לא קורא אותה. למה שאני אקרא?
הם מזלזלים בי כקורא. כותבים למחנה המשותף הנמוך ביותר, אז למה לקרוא?
במקום להרים את הרמה של העם, הם יורדים לרמה שלו. את רולניק וציפורי אני כבר לא קורא שנים. מתוך עיקרון!
לעצם העניין, כתבתי בעבר איך פועל סיני בא לארץ והצליח לחסוך תוך מספר שנים מספיק כסף לקנות שלוש דירות בסין שזה כמו לקנות לפחות דירה אחת בת"א.
http://www.lichyot.com/macro/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C
כל ישראלי צעיר יכול לעשות את זה בלי בעיה. אפשר אחרי צבא לגור שנה-שנתיים אצל ההורים ולחסוך כמו משוגע. אם אשתו לעתיד תתנהג באופן דומה, כבר יש להם מספיק כסף לתשלום ראשוני לדירה – או שהם יהיו מאוד קרובים לזה. ככה שלא צריך להשתאבד כל החיים. מספיק להשקיע שנה-שנתיים של עבודה קשה.
עדו, ואם כולם יחסכו כך במטרה לקנות דירה – אז בועת הנדל"ן הסינית שאתה מרבה לכתוב עליה תהיה קטנה עלינו. עוד יותר יגדל הביקוש לדירות ועוד יותר יעלו המחירים
לחסוך זו עצה שאפשר לתת לזוג אחד ספציפי, לא כהצעת מדיניות לכל הזוגות כולם.
אם יש עצה גורפת שהייתי נותן לצעירים היא – תפסיקו לחסוך לדירה וכך מחירי הדירות יירדו וגם תהנו
מהחיים.
כשאני חושב על כך, גם מהזווית של ניהול המקרו כלכלה ברור שבזבזנות המונית היא דווקא הדרך להוזיל מחירי דירות. אם כולם ירוצו לחנויות לקנות מכל טוב הארץ אז האינפלציה הכללית תעלה ולפיכך הבנק המרכזי יעלה את הריבית, דבר שמיידית יחתוך את מחירי הדירות.
יהונתן מה אתה אומר לא נשמע הגיוני, נניח שכל העם יכנס לסבב של קניות מטורף ויבזבז כל שקל פנוי, שאגב אני חושב שרק לפי הכתבות זה כבר קורה, אז יעלו את הריבית בגלל אינפלציה וזה בתורו יגרום לירידת מחירי הנדל"ן.
אבל הם ביזבזו כל שקל פנוי שהיה להם,בהנחה מאוד מאוד ליברלית שהעם לא לקח הלוואות לקנות רכב חדש וחופשה באנטרטיקה,איך הם יקחו משכנתא עכשיו? ממה הם ישלמו אותה?
אולי אתה נתכוון אם כל הקונים הפוטנציאליים יפסיקו לחשוב על לקנות דירה ופשוט ישבו על הגדר וכך זה יוריד את הביקוש, בתיאוריה זה יכול לעבוד, הבעיה שאתה מתעלם מהרוח האנושית.
אנשים שומעים סיפורים של "קניתי דירה חדשה ב2008 ועשיתי 100% עליה" ומרגישים רע שלא קנו דירה. יש לי חברים, סטודנטים, שעד לפני שנה שנתיים לא חשבו בכלל לקנות דירה, פתאום עכשיו, עם כל ההמולה מסביב על עליה בשווי הנדל"ן, החליטו גם הם לקנות דירה ו"להרוויח", ההורים לקחו הלוואות, העבירו לילדים ופתאום יש להם הון עצמי, על סמך "ההון העצמי" הזה הם הולכים וקונים דירה.
אם זה לא מתכון לאסון אני לא יודע מה כן.
יהונתן אתה טועה כי אתה מתעלם מהדברים האחרים שמשפיעים על מחיר הדירות.
ביקוש זה רק חלק מהמשוואה.
הישראלי הממוצע קונה יותר פחיות קולה בשנה מאשר דירות. עדיין מחיר פחית קולה נמוך ממחירה של דירה.
ביקוש זה לא חזות הכל!
אם כבר מדברים על מחירי הדירות, אני זוכר שבחופשת הסמסטר קראתי את הדוחות של בנק מזרחי טפחות, לפי כמה מקורות הוא נותן באיזור 30% מכלל המשכנתאות בארץ.
לפי הדוח, נדמה לי Q3 2013, בערך 50% מכלל המשכנתאות היו בריבית משתנה כזו או אחרת, כ75% מכלל האשראי שמוגדר כהלוואות לדיור ניתן ב5 שנים האחרונות. 38% ניתן בשנתיים האחרונות.
45% מאשראי לדיור ניתן בשיעור מימון גדול 60%! נכון, רובו הגדול של האשראי הזה ניתן ללויים ששיעור ההחזר קטן מ35%. קשה לי להאמין שזה ימשיך להיות קטן מ35% כאשר הריבית תעלה. אגב, לפי הבנק, הם בודקים את יכולת החזר הלווים בתרחיש קיצוני (!!) של עלייה של 2 נקודות האחוז בריבית.
מעבר נתונים האלה, הבנק מפרט את סיכוני האשראי הכי גדולים שלו בתחום העסקי, מתוך 6 סיכוני אשראי גדולים, כ5 מהם מוגדים כהלוואות לחברות בינוי ונדל"ן.
הוצאות על הפרשה להפסדי אשראי היו כ0.2% מכלל האשראי, שאגב הם עשו משחק יפה, המפקח על הבנקים דרש מהם להגדיל את ההפרשה לדיור ב190 מיליון שח,אל מול 10 מיליון שח ב2012, אז הם הגדילו ב190 מיליון אבל את ההוצאה על הפסדי אשראי למגזר העיסקי "סיווגו מחדש" וכך הצליחו להוריד מהוצאה של 167 מיליון ל16 מיליון.
סך ההפרשה להפסדי אשראי לשנת 2013 עומדת על 1%. כשבשיא של ירידות המחירים בשנים 2000-2007 ההפרשה הזו עלתה לאיזור 3-4% . או במילים אחרות, מ1.3 מיליארד ל4-5.5 מיליארד, או הפסדים של 3-4 מיליארד שקל.
לא בדקתי דוחות של בנקים אחרים (לאומי ופועלים כל אחד עם 20-25%) אבל אם המצב דומה למזרחי, במצב של עלייה של 3 או 4 נקודות האחוז בריבית לא רק שמחירי הדירות ירדו משמעותית, אלא הבנקים ורוב חברות הנדלן הממונפות יחוו הפסדים כואבים מאוד.
עדו, כשצד ההיצע קשיח וחנוק בידי ביורוקרטיה ממשלתית, צד הביקוש הוא חזות הכול. זה כמו ציורים של פיקאסו. רק צד הביקוש קובע את מחירם. ההיצע קשיח.
פיליפ, תיאורטית בסיטואציה שתיארתי יהיה קל יותר לקנות דירה כי המשקיעים יראו שהמחירים יורדים ויברחו. אבל אפילו אם קניית דירה תישאר קשה באותה מידה לפחות אנשים יהנו מהחיים ויבזבזו כסף על דברים אחרים.
עידו,
כתבת בטעות או שלא : "להשתאבד" כל החיים….
נראה לי שאני אאמץ את זה.
בהחלט.
גם אני מאמץ!
אם לא פספסתי כל המגיבים פה הם בני המין היפה. (והחזק).
אז כדי לאזן עם בנות המין היפה (והחופר) – בלוג שנחשפתי אליו לאחרונה ומציג דוגמא נשית למה שבלוגרים אחרים עשו ,בחסכנות לא בתשואה.
לי זה נראה בלתי אפשרי, כבר גדלתי לתוך הרגלי בזבוז שילמתי והשלמתי איתם.
דירה כמובן לא באה בחשבון.
http://www.hasolidit.com/3873-%D7%A9%D7%97-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%A0%D7%94
עופר תודה על הלינק. חיטטתי לה באתר ותראה מה מצאתי.
ממש דומה! (אבל היא כתבה לפני)
אסף
אני מסכים עם כל מילה.
הדור החדש מפונק ברמות…
צריך לחנך את הדור הצעיר לחסוך ולהשקיע, לדחות סיפוקים בכדי להרוויח אחר כך.
היי אסף
נהניתי לקרוא את הדיעה שלך ובגדול מסכים לגמרי
לכל המתנגדים הדירה שאותה אתם קונים עם משכנתא לא באמת שלכם אלא רק כעבור כמה עשורים
אם אתם קונים דירה על מנת למנף השקעה ולמכור ברווח ולהינות תוך כדי מהשכירות אשריכם
אבל זו השקעה עם תשואה שניתן לחשבה ואז אסף נתן יאמר ודי בצדק שקיימים מסלולי בעלי תשואה גבוהה
יותר מחירי הדירות המאמירים במדינת ישראל הם תוצר של כלכלת שוק מעוותת ולא משהו טבעי ולכן מכילים בחובם סיכוו
למי שאין כוח לקרוא פה את הכל, אז הנה 10 דקות של וידאו שמסכמות את כל הפוסט.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1000630
אסף – אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת.
שתי נקודות :
1) atlas shrugged? באמת?
לא יכלת למצוא דוגמא יותר טובה? הרי הספר הזה הוא פופוליזם טהור, אבל מהצד השני.
2) רמת החיים שלנו נמוכה יותר במספר מדדים. נכון, במוצרים חומריים יש לנו יותר
אבל יש עוד דברים :
ההורים שלי שיחקו ברחוב. ברחוב, על הכביש! איפה יש מקום כזה בטוח בעיר גדולה בישראל?
(חיפה, במקרה שלהם)
סבא שלי עבד בעבודה אחת כל החיים שלו – איפה יש רמת ביטחון כזאת?
בקיצור – יש דברים שיש להם חשיבות גדולה לרמת חיים, אבל לא נספרים, כי קשה לספור.
אסף – כתבה נהדרת
גם אני לא מסוגל לקרוא את מה שהחבר'ה האלה כותבים (רולניק, ציפורי) מרוב פופוליזם זה סתם משעמם
אילון – להשתאבד – נהדר, גם אני מאמץ את זה
אסף אתה לא מבין לעומק את הבעיה – אתה מסתכל עליה בצורה טכנית.
נכון שטכנית היום זה לא הגיוני מבחינה כלכלית לקנות דירה כמו שפירטת.
תסתכל בצורה כללית:
במקום להשקיע לשלם למנהל השקעות טוב 20% מהרווח ,למדינה עוד 25 אחוז מהרווח – נשאר
לך 60 אחוז מהרווח.
במקום זה לקנות נכס בלי משכנתא וראש שקט.
חוץ מזה בטווח הארוך למי שלא מבין בפיננסים יש שקט נפשי – הוא לא צריך לדאוג לשכ"ד.
אוכל אפשר תמיד לקצץ,תרופות(לא חייבים לחלות) אפשר לקצץ(מי שלא עובד כמו חמור בדר"כ גם לא חולה קשה),ביטוח אפשר לקצץ(למה להמר על מזל רע).
ברגע שאתה בשכ"ד אתה כל הזמן צריך לעבוד – אתה נשאר עבד כל החיים שלך.
ושוב מי שלא מבין בפיננסים לא יכול להסתמך על הפנסיה ברצינות – כי אלוהים יודע
איך זה יגמר.
אחד המאפיינים של ימי הביניים זה צמית שתמיד נשאר ושוכר אדמה על שטח של פיאודל.
אנשים שאין להם הרבה כסף נשארים בבית הרבה כי אין להם כסף ליציאות מרובות – אז חשוב להם שלפחות הבית יהיה נורמלי. הם יעברו שהם רוצים/אם הם רוצים ולא שבעל הבית מחליט.
אנשים גם מתפתים ונכנעים לתאוות בצע,אתה חושב שכל האנשים זהירים כמוך?
למי שיש כסף זמין ברגע של חולשה יכול לעשות מעשה נמהר – בית, זה כבר
לוקח זמן למכור אותו. יש מחסום פסיכולוגי של הזמן שלוקח למכור בית וזה
מחליש את הסיכוי ליפול כלכלית.
אלדד, ההפך הוא הנכון, נראה לי *שאתה* לא מבין את הבעיה לעומק.
"נכס בראש שקט" – למה אתה חושב שהראש שלך יהיה ראש שקט? להתחייב למשכנתא ל 25 שנים (בסביבת ריבית נמוכה שיש סיכוי טוב שתעלה, משמעותית) זה ראש שקט? ב 25 שנים כמעט בטוח שיפטרו אותך או את אשתך, ואז איך תשלם את המשכנתא? אני לא מבין איך בנאדם יכול להתמנף פי 4 מההון העצמי שלו ולומר "ראש שקט". אני מדיר שינה מעיני כשאני ממונף 15%, ואתה אומר בוא תתמנף 300% ותישן בראש שקט? אני מציע שתקרא את התשובה שלי לשלומי א. ותראה מה יקרה לכל הממונפים אם מחירי הדירות ירדו קצת.
מי אמר שכשאתה נמצא בשכר דירה אתה תמיד חייב לעבוד? וכשאתה עם משכנתא אתה לא צריך לעבוד? מה הקשר בין שכר דירה לעבודה? אם תדפדף כמה תגובות מעלה תראה לינק לאתר של "הסולידית". היא משלמת שכר דירה ולא עובדת. אני לא יודע אם קראת את כל הפוסט, אבל בפוסט כתבתי על סבא שלי, בן 100, שגר בשכירות. סבא שלי לא עובד. מכאן שהמשפט שכתבת לא נכון בעליל.
בכלל, נראה לי קצת מוזר שאתה מדבר על עבדות, אבל מטיף להשתעבד (או להשתאבד) לבנק. השורש של לשעבד הוא ע.ב.ד.. זה אוקסימורון, אתה לא חושב?
לא הבנת אותי התכוונתי לקנות במסגרת התקציב בלי משכנתא.
מסכים באופן עקרוני
יחד עם זאת פופוליזם היה מזמן. רק לפני שנה העיתונות בארץ דחפה את אותם זוגות לקנות
דירה בכול מחיר, שהרי המחיר רק יעלה, ההזהרות למינהם היו נחלת בלוגים שוליים בעיקר
הבעיה לדעתי היא עם הזוגות שכן הצליחו לקנות דירה שכן הם משלמים עכשיו יותר (לעומת שכר דירה) עתידים לשלם עוד יותר כשהריבית תעלה ונהנים לרוב מחוסר יציבות פיננסית
זה כבר גורם לירידה בצריכה הפרטית ועשוי להכניס את המשק למיתון (גם ללא עליית ריבית מסיבית)
זה נכון שאין זה תפקיד הנגיד לשמור על מחירי דירות אבל כרגע גם יציבות המשק והבנקים מוטלת בספק
כאנקדוטה אפשר להזכר בדברים האחרונים שעשה הנגיד:
– ביקש מאריאל אטיאס לא לשחרר יותר מידי קרקעות
– ביקש להתמנות לתפקיד אחר למרות שלא עמד בדרישות הגיל
– סיים את תפקידו במפתיע וללא סיבה
לי זה גורם להרים גבה
יוסי,
לאן בדיוק אתה חותר? מה הם, לדעתך, תכניותיו הזדוניות של הנגיד?
🙂
לא טענתי שיש לו תוכניות זדוניות
טענתי היא כי הביקורת על הנגיד במקום, אם כי לא הביקורת הספציפית של אלי ציפורי
לדעתי הוא לא פעל בזמן להטיל הגבלות על משכנתאות מסוכנות
בין אם כי לא זיהה בזמן את הבעיה או כי סמך על הממשלה (שלא עשתה כלום)
לעניות דעתי פרישתו נובעת מאכזבה מפעולות הממשלה ו/או מחוסר רצון ששמו יקושר למשבר המפתח
המצב לא פשוט, במקרה הטוב השקל ירד מה שיזניק את היצוא אך ירסק כמה וכמה זוגות צעירים
במקרה הפחות טוב צפויה דפלציה ומיתון
אסף – נהנה מאוד לקרוא אותך, תודה על עוד פוסט מעניין שמעלה נקודות למחשבה.
יחד עם זאת ישנן מספר נק' שאני חולק עליך:
1. ההסתכלות רק על נושא הדיור היא חד ממדית ולא משקפת את המציאות הכלכלית האמיתית של החיים בארץ. כמעט בכל פן ותחום של החיים במדינה יש קשיים וההרגשה הכללית היא של חיים במלחמה מתמדת עם הגב לקיר. אני אמנה כמה מהעיקריים שבהם:
– תחבורה (גם אתה הסכמת לזה באחת התגובות הקודמות פה): מיסים דרקוניים של המדינה על הדלק וכלי הרכב ביחד עם העובדה שאין באמת פתרונות חלופיים של מערכות תחבורה ציבורית להסעת המונים. כל זה גורם לאנשים להוציא הוצאות מיותרות שאינן מחויבות המציאות על צורך מאוד בסיסי.
– חשמל: מונופול של חברת החשמל ששולט על המשאב הבסיסי ומחזיק את כל המשק בביצים (תסלח לי על הביטוי). אני בתור צרכן יודע את השורה התחתונה – בשנתיים ומשהו האחרונות עלה מחיר החשמל בכ-20% מ-45 אג' לקוט"ש ל-54 אג' לקוט"ש.
– תקשורת: עד לפני פחות משנתיים כל חברות הסלולר עשקו את הצרכן בתעריפי גניבה. עכשיו, אתה כמובן תגיד לי שאף אחד לא הכריח מישהו להחזיק טלפון סלולרי – אז קודם כל אתה צודק. אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שבפועל החברות הרוויחו מיליארדים בצורה לא מוצדקת ולא מחויבת המציאות בשוק חופשי אמיתי. אני ברשותך אקרא לזה עושק. והעובדה שהכנסת התחרות לשוק הזה הצליחה להוריד את התעריפים בכ-80% אומרת הכל. אין לי בעיה עם חברות מרוויחות כל עוד זה נעשה במסגרת כללי המשחק של שוק חופשי ופתוח לתחרות. אבל הרי ברור לכל שזה ממש לא היה המצב עד אמצע 2012 וחברות הסלולר חסמו את התחרות בכל דרך אפשרית.
– פיננסים: מי כמוך יודע למנות את כל העיוותים והכשלים בשוק הזה שמתבטאים בדמי ניהול מנופחים שלא קשורים לביצועים של מנהלי ההשקעות, עמלות מופרכות, חוסר תחרותיות במגזר הבנקאי והדואפול של פועלים ולאומי ועוד הרבה חולות ורעות אחרות.
וזה רק על קצה המזלג.
בשורה התחתונה השילוב של כל האספקטים הללו יוצר יוקר מחייה שמבצע סיכול ממוקד ביכולת של אנשים להתקיים ברמה סבירה ולחסוך, אם משווים זאת מול מצב שהעיוותים הללו לא היו קיימים (בכלכלה יש הרי לכל חלופה עלות אלטרנטיבית כמו שכתבת באחד הפוסטים שלך על הכדאיות לשכור דירה לעומת לקנות אם אני לא טועה).
לכן אני חושב שההסתכלות רק על נושא הדיור לא מציירת את התמונה המלאה.
יחד עם זאת, כמובן שיש הרבה פופוליזם בשיח הכלכלי-חברתי בארץ וכשאני רואה כתבה על זוג שההכנסה שלו נטו היא 19K ש"ח בחודש שלא מצליח לחסוך אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, אבל אני חושב שאלו הם לא מקרים מייצגים של הקושי האמיתי של האוכלוסייה בארץ. כתבות שמציגות אנשים כאלה הם לטעמי אכן פופוליסטיות וצהובות אשר נועדו בעיקר למטרות רייטינג ולא ממש שוות התייחסות. אבל כפי שאמרתי זה לא באמת המקרה המייצג. הרי השכר החציוני במשק הוא באזור ה-6K ש"ח ברוטו לחודש, מה שגורם למציאות לא ממש פשוטה בהרבה מאוד בתים בישראל. אז נכון, צריך ללמוד להתנהל כלכלית, וצריך להגדיר סדרי עדיפויות, וצריך לדעת לחרוק שיניים ולא לצפות שהכל מגיע לי ויוגש לי על מגש של כסף.
אבל המצב הזה הוא לא מחויב המציאות. אפשר וצריך לשנות את המצב ויש הרבה מה לעשות.
2. בקשר לביקורת של אלי ציפורי על הורדות הריבית של פישר – התייחסת לכך כצעד ההכרחי היחיד להצלת המשק והבועה שנגרמה במחירי הנכסים (והנדל"ן בפרט) הינה תופעת לוואי נסבלת שאי אפשר היה להימנע ממנה. אני לא הייתי ממהר לקבוע את זה לאור "הניסיון" הטרי עם בועת הסאב-פריים שהתפוצצה בארה"ב ב-2008. מישהו יכול לחזות מה תהיינה ההשלכות של מדיניות הריבית הנמוכה לאורך כל כך הרבה זמן ואיזה גלי הדף הרסניים היא יכולה לייצר במקרה של מיתון ו/או העלאת ריבית חדה ומהירה..? במקרה כזה מאוד יכול להיות שהרבה מאוד אנשים יהיו בבעיה עם ההחזר של המשכנתא (וזה לא יעזור להגיד שהם היו טיפשים כשלקחו משכנתא כזו) והרבה חוסכים "סולדיים" יראו נפילות בתיקי ההשקעות שלהם כשאגח המדינה יתרסקו. בקיצור – מצב כזה יכול להיות קטלני למשק ואני ממש לא בטוח שיהיה נכון להגיד שהמדיניות של פישר הצילה את המשק. מאוד יכול להיות שהיא רק זרעה את הזרעים למשבר הגדול הבא (ראה ערך גרינספן) ובדרך היא הרחיקה מאות אלפים מהיכולת להחזיק דירה למגורים בבעלותם (למעט שיאבוד לבנק :-))…
תודה דודו – כתבת יפה לעניין, נהניתי לקרוא.
1. אני מסכים שיש עניים בישראל ויש כאלה שקשה להם, פשוט לא כותבים עליהם בכלכליסט. אגב, דעתי היא שגם אלה המרוויחים את השכר החציוני ופחות ממנו יכולים לחסוך. 6000 שקל בחודש ברוטו זה 5300 שקל נטו, כולל קרן השתלמות וקופת גמל. לזוג חציוני זה כבר כמעט 11,000 שקל בחודש. בדירה צנועה משפחה יכולה להתקיים מכך ואף לחסוך מעט. זה לא מצב רצוי, כמובן, אך זה אפשרי (ע"ע הפוסט של "הסולידית").
2. יפה אמרת. אולי תתפלא לשמוע אבל אני מסכים איתך. אוהבים לומר בתקשורת שהמשק הישראלי "צלח את המשבר כי היה יציב ובלה בלה בלה". אני חושב שהמשק הישראלי צלח את המשבר ב 2008 פשוט כי היה לו מזל. הבנקים בארץ היו, כרגיל, מאוד איטיים, ולכן לא הספיקו להתלכלך ב MBS ים אמריקאיים ועוד רעות חולות אחרות. די לראות את ההשקעות המטומטמות של עשרות חברות ישראליות בנדל"ן איכותי במיקומים מעולים כמו רומניה ורוסיה כדי להבין לאן היו מועדות פנינו. אם המשבר היה קורה במקום ב 2008 ב 2011, אולי ישראל לא היתה כל כך "חזקה".
פישר נתן למשק בדום לב מכת חשמל והחזיר לו את הדופק, אבל הוא לא פטר את המשק ממחלת הלב שלו. פישר בסך הכל דחה את המשבר בכמה שנים. כיום האפשרות למשבר סטייל סאב פריים בישראל עלתה משמעותית. זה קצת דומה לכך שברחת מכלב חשוף שיניים שקפץ עליך רק כדי שאוטובוס ידרוס אותך שניה אחרי. אם אז המשבר היה בעל אופי פיננסי, דחינו אותו והמרנו אותו למשבר נדל"ן. כדי למנוע אותו הממשלה היתה צריכה לראות מבעוד מועד את המתקרב (חחחח בדיחה גרועה) ולמנוע משבר נדל"ן, ע"י הפשרת קרקעות – מה שהיה יכול לדחות את המשבר בעוד כמה שנים והיה נותן לריבית זמן לעלות לערכים נורמליים. אולי היה אפשר להוציא הוראה שכל המשכנתא חייבת להיות בריבית קבועה, אך זה היה מערער את יציבות הבנקים. אפשר אולי היה (ואולי זה עוד יקרה) שלמשכנתא צריך 80-90% הון עצמי, כדי להוריד את מקרי פשיטות הרגל (היה גורם לירידה במחירי הדירות, אך לשחיטה של הדור הקודם שקונה לילדיו דירות). עוד היה אפשר לעשות הוא ליצור דיור בר השגה- קומפלקסים לדירות להשכרה למשל כמו HDB בסינגפור.
אבל זה לא קרה ולכן מאוד יתכן שאנו בפני משבר אחר. אפשר לומר שפישר יצר אותו, אבל זה קצת כמו לומר שהפרמדיק שהחייה אותך בעת מוות קליני והציל את חייך הוא נבלה כי בגללו אתה תמות (בעוד כמה שנים). כמו שאומרים – החיים הם מחלה קטלנית – עם 100% תמותה.
יתכן מאוד שהמשבר הזה בלתי נמנע. קשה לי לראות איך בנק ישראל או הממשלה היו מתחמקים מהמשבר הזה. ריבית גבוהה? אבטלה, מיתון, דפלציה, שוק בנקאי סיסטמי. ריבית נמוכה? בועת נכסים.
כנראה שלא הובנתי כהלכה – אני מסכים עם מרבית הדברים שנאמרו.
אי אפשר לומר שאני "מתכלב" אבל מצטופף בדירה מאוד לא נוחה כדי לחסוך.
יחד עם זאת, שכרתי דירות, ומכיר כמובן רבים ששוכרים.
כל שנה ישנו הלחץ לפני החידוש – בכמה יעלו לי?
בעל דירה שדוחה את החידוש לרגע האחרון, אי וודאות שמדירה שינה מהורים צעירים.
כל מה שאני אומר זה שמפונקים או לא – יש צורך להסדיר יותר טוב את השכירות כדי לתת אלטרנטיבה טובה יותר לרכישת דירה – ונדמה לי שבזה אנחנו מסכימים
אשתי ואני מאוד מקפידים לא לבזבז על שטויות ולחסוך, וגם מצליחים בכך. לשנינו עבודות מכובדות, אנחנו בעלי השכלה אוניברסיטאית ועובדים מאוד מאוד קשה בשביל הכסף שלנו. בנוסף ההורים עזרו לנו בתקופת הלימודים (בנוסף לזה שעבדנו במהלך הלימודים במשרות סטודנט – אשתי במהלך כל התואר ואני בשנתיים האחרונות) וגם בחתונה, (שהיה בה כל מה שצריך, אבל עלתה הרבה פחות מ 100 אלף שקל – לא יודע איך מגיעים לסכומים של 150 וצפונה)
שנינו מאוד מודעים לחשיבות של התנהלות נכונה וגם מתנהלים בצורה כמה שיותר מאוזנת, אבל בחייאת, נמאס כבר לשמוע את הטפות המוסר לזוגות צעירים.
לא לשתות קפה, להסתובב עם נוקיה 5110 כל החיים, לא לקנות בגדים, להתחתן בחצר של הדודה, לא לזיין, חסססססס וחליייייילה לנסוע לחול, לנסוע שעתיים באוטובוס מסריח לעבודה כי חסססס וחלילה אסור לקנות רכב, לא לראות סרט בשישי כי אפשר להסתפק בקלטות וידאו שחור לבן בטלוויזיה של סבתא עם הסרטים של הדודה בחתונה בחצר, ומי צריך לפטופ – ה ZX Spectrum עדיין עובד מצויין וגם ככה סופר מריו זה המשחק הכי טוב בכל הזמנים.
יאללה – שירתתי בקרבי (היום אני מבין שזה היה הבזבוז הגדול), למדתי, אני אזרח למופת, עובד חרוץ, לא זורק זבל ברחוב ולא צופר לאנשים באוטו.
מותר לי לחיות וזה שאני לא יכול לקנות דירה במחירים סבירים במדינה שלי זה לא בגלל שאני בזבזן חסר תקנה – תפסיקו להטיף כבר מוסר !
נכון שיש פסיכים שמבזבזים, אבל מכל החברים שלי אני לא מכיר כמעט אנשים כאלה – כולנו עובדים, מאוזנים, לא קופצים מעל הפופיק ועדיין – קשה פה מאוד. היום אי אפשר לחלום על דירה ללא עזרת הורים – ולא בגלל ה LG G2 שלי (שגם אותו קניתי אחרי 3.5 שנים עם 3GS…. ממש בזבזן חסר תקנה אני – לא מגיע לי בית)
אלון תודה על התגובה. אני חושב, בלי להעליב, שהוכחת בדיוק את מה שכתבתי לגבי דור "המגיע לי". תודה על התגובה שלך!
נו טוב אני אענה לך – כי ממש הצחקת אותי… השקעת והצלחת להצחיק אותי אז לפחות אתייחס.
ועכשיו קצת ברצינות – אפילו סיימת את התגובה במילים "מגיע לי".
אני מסיק שיש לך לפטופ חדש, אתה יוצא לבתי קפה, יש לך משחקים על הלטופ, אתה נוסע באוטו, אתה יוצא בשישי – כל מה שכתבת, ואתה אפילו מצליח לחסוך יפה, בטח חסכת הון עצמי יפה של כמה מאות אלפי שקלים. מה רע לך? כנראה די טוב לך. בטח הרבה הרבה יותר טוב לך ממה שהיה להורים שלך ובטח ממה שהיה להורים שלי.
כמו שכתבתי בפוסט – למה אתה חושב שלקנות דירה זו זכות כי שירתת בקרבי? אולי יש לך זכות גם למטוס פרטי או להיות מנכ"ל? למה אתה לא צועק שאתה רוצה לנהוג בפורשה? כי אתה רוצה דירה, רק דירה. לא סתם דירה, דירה במרכז. נו מה לעשות, אי אפשר שניים יחד -גם לחיות ברמת החיים שלך וגם לקנות דירה במרכז. אתה כל כך רוצה לקנות דירה? קנה דירה בשדרות או באילת.
אנשים חיים בסרט חושבים כל הזמן על מה מגיע להם.
האבסורד הוא שבגלל אנשים שבוכים שאין להם דירה מחירי הדיור הגיעו לבועה כזו זה נהיה ממש מוצר חובה!
יש לך הון של מאות אלפי שקלים? אתה בדרך הקצרה לעושר והאושר כבר אצלך
יש לי הרגשה שהילדים שנולדים עכשיו יסתכלו בקנאה על איך שאנחנו חיים בתקופה הזאת
שורש הבעיה הוא חינוך.
איזה חינוך כלכלי יש בארץ ? 8 שנות יסודי ועוד 4 שרובן שבלונה של כלום אחד גדול.
בטלוויזיה מלמדים בעיקר לצרוך מכל הבא ליד ומיד, האינטרנט הוא פלטפורמת צריכה מעולה.
רוב הפעמון משתדל לקום בבוקר להיות שכיר טוב במטרה 'להגיע לדירה' ותו"כ להנות מהרגע כי מי יודע מה יהיה מחר.
אין לו את היכולת בכלל להבין מה לא בסדר בגישה הוא לא מסוגל לעשות ניתוח אלמנטרי של עלות הוא רק רואה את השכירות שהוא משלם כל חודש מול דירת חלומותיו.
לצעוק עליו שהוא מפונק שיפסיק להתלונן יקח אחריות ויתחיל להפעיל את השכל בחישוב פשוט של חסכון מול צריכה ועל זה תשואה זה דיי כמו שאורקה יצעק על אבו-נפחא חירש עיוור שהתחפש לכריש שהוא שם את הסנפיר הראשי על התחת ולא על הגב.
באמת פעם שהדירות היו יותר זולות אנשים רצו מכוניות יקרות ועוד דברים.
היום אנשים הדרדרו ל"מגיע לי דירה".
ועוד אסף אומר להם שהדרישות שלהם בשמיים.
מזכיר לי את החברי כנסת שמרויחים טוב ואומרים לאחרים לעבוד קשה.
אז מה שצריך זה לעבוד חכם יותר מלעבוד קשה.
ומה שחכם זה לא להצביע לאנשים רעים שתוקעים סכין בגב.
עד שהשיטה הכלכלית לא תשתנה המצב ילך ויחמיר.
לחיות בשכירות זמן ארוך זה לא נורמלי זה מצב חולני.
לצערנו "הגויים" קיבלו את המצב הזה בתור נורמלי ומשפיעים עלינו
ללכת בעקבותיהם.
אני לא מדבר כאן על מתי מעט,על אנשי העולם הגדול שמרויחים הרבה
ומסתובבים להם בעולם בכיף בין דירות שכורות.
כל הנכסים מופרטים ולאזרח לא נשאר כלום רק לעבוד ולהסתכן בבורסה עם 25 אחוז מס.
או לא להסתכן,להרויח כמה גרושים ולשלם עוד לניהול.
אלדד
אין ספק שהמצב בארץ היה יכול להיות יותר טוב יש פה תקציבי עתק שמבוזבזים בלי סיבה טובה והמערכת יכולה להתייעל בהמון דרכים דבר שיוביל ליותר כסף לכל אחד מאתנו.
מהמדינות המפותחות אנחנו באמת אחד האזורים היקרים שיש ביחס למשכורת..
ביחס לעולם אנחנו חיים כמו מלכים ככה שצריך להכניס לפרופורציה.
יש לך את האפשרות להתמרר או לקבל את העובדה ש דברים לא ישתנו אלא רק יחמירו כנראה מפה והלאה.
אתה נמצא באחוז קטן מאוד בארץ שאיכשהו הגיע לבלוג הזה או לסגנון ההשקעה הזה ויש לו את האפשרות לעשות הרבה כסף בהשקעות ערך אבל אתה ועוד הרבה מעדיפים להתמרר במקום להיות חכמים. אין דבר כזה בחיים מגיע לי וחבל שבגיל שלך עדיין לא הבנת את זה
המטרה שלי זה לא לקטר אלא לעורר.
הגענו למצב הזה בתור עם כי כל אחד דאג לעצמו וניצל את השיטה לטובתו.
הבעיה שהשיטה בכללותה נועדה לעזור למיעוט ולהזיק לרוב.
אז כמו שאתה אומר אדם צריך לדאוג לעצמו,אין ספק אבל לפעמים כדאי להתעלות מעל
האגואיזם ולו בשביל הסיפוק הרוחני שבדאגה לאחרים.
הרי זה לא אנחנו באפשריקה ואין לנו מה לאכול.
אנחנו בעולם המערבי(או במקרה של ישראל בערך מערבי),יש לנו זמן מעבר להישרדות.
היכן בדיוק קראת בתגובה שלי שרשמתי שזו זכות ?
אני לא אומר שזו זכות, ברור לי שצריך לעבוד קשה בשביל להגיע לדירה
אבל במצב של היום גם לרכוש השכלה וגם לעבוד קשה – זה פשוט לא מספיק.
ותסלח לי, ממש לא מעניין אותי לגור במרכז או לא, מעניין אותי לגור היכן שיש עבודה – וזה יש כרגע במספר מאוד מצומצם של מקומות בארץ
אתה מוזמן ללכת לעבוד באילת, בתחום שלי אין שם עבודה.
אני עובד מאוד קשה בשביל כל מה שיש לי, וגם ההורים שלי עבדו קשה מאוד ועובדים עד היום.
אני ממש לא מבין מתי הפך להיות כאן פשע לצאת בשיש לבית קפה או להחזיק לפטופ – שרוב מה שאני עושה איתו זה להתחבר לעבודה בלילה… 🙂
ד"א – למרות שאתה חושב משום מה שאני בליין חסר תקנה
אתה יכול להוריד 3000 שקל לחודש מההוצאות שלי (וזה יותר מפי שניים מתקציב הבילויים + סלולר + מותרות לרבים) ועדיין יקח לך 12 שנים כאלו בשביל לקזז את עליית המחיר של דירה ממוצעת מאז 2008
לצאת לבית קפה או להחזיק לפטופ זה לא פשע, בדיוק כמו שלהחזיק דירה זה לא הכרח. לא מבין מדוע אנשים מתלוננים כשעולים מחירי הדירות. ככה זה, זו המציאות, תשלימו עם זה. אם יעלו מחירי העגבניות או הקוטג', שנניח ששניהם מוצרי יסוד שכל משפחה צריכה ניחא. אבל מחירי דירה? למה אנשים לא מתלוננים שעולה מחיר המניה של רמי לוי? פעם יכולתי לקנות 100 מניות של רמי לוי ב 2000 שקל. כיום זה עולה 20,000 שקל. וואו! אני קונה ברמי לוי כבר שנים, מה לא מגיע לי לקנות 100 מניות שלו??
אז לא כתבת שזו זכות, אבל השתמע מדבריך שזו זכות. אפילו סיימת את התגובה בלשון סגי נהור: "לא מגיע לי דירה". כלומר שההפך הוא שמגיע לך לקנות דירה בארץ. רוצה לקנות דירה? המציאות מכתיבה שאתה צריך להתכלב ולא לפשוע בבתי קפה, מלעשות. זו לא הפעם הראשונה שהמציאות מכתיבה להתכלב. תשאל את הדור הקודם. למשל אבא שלי לא יצא שנה שלמה מהבית כי היה צריך לשלם על הדירה של ההורים. ההורים של מרק מהתגובות הקודמות הלכו כל המשפחה לנקות אולמות אירועים בלילה. תקרא קצת בבלוג של "הסולידית" איך היא מצליחה לחיות בלי לעבוד מהון של פחות ממיליון שקל, בלי לכרסם בהון, ואיך אפשר לחסוך בדרכים מקוריות. כשתגיע לרמה כזו של התכלבות כנראה תוכל לקנות דירה.
אם תחסוך 3000 שקל בחודש למשך 12 שנים, ותשקיע אותם בבורסה בתשואה ממוצעת של 7% בשנה (הממוצע הרב שנתי הוא 10% בשנה) אתה תחסוך כמעט 700 אלף שקל שקל. קשה לי להאמין שדירה ממוצעת בישראל עלתה בשיעור של 700 אלף שקל. חוץ מזה, אתה לא צריך לקזז את העליה. משכנתא לוקחים לשלושים שנה.
אחד המגיבים כתב למעלה שאם אנשים מרגישים חזק לגבי בעלות על נכס – תמיד תוכל לקנות דירה באילת או שדרות ולהשכיר אותה.
אגב להגנתו של כלכליסט בכתבה הזו דווקא מציגים זוג נורמלי שגר בשדרות ועובד בתל אביב.
אסף אולי אתה מצליח לעבוד על האנשים כאן אבל עלי לא.
בקום המדינה המצה היה קשה היה מלחמות אינסוף ולא היה כלום בנוי.
התחילו הכל מ 0.
שאדם צעיר מתחיל הכל מ 0 ברור שהוא עובד קשה מהרגיל אבל אח"כ עם
הזמן הוא צריך לעבוד פחות ופחות קשה כי הוא צובר הון/נכסים ו/או צובר
ידע שעוזר לו להרויח יותר.
היום אנשים לא מצליחים לצבור את הדברים האלה ולכן לא מסוגלים להתקדם.
השיטה הכלכלית מעבירה את רוב הרווחים לפוליטיקאים,מקורבים,אנשי עסקים ואלה שמשרתים אותם,כמו כן אנשים כמוך שמנהלים השקעות נהנים מהשיטה כי ההון פשוט עבר מהרבה
אנשים למעט אנשים אז אתה אדיש למעשה מבחינתך האישית.
בכלל, אני לא מבין למה אנשים מחשבים כמה יקח להם לקנות נכס מניב (דירה) בחיסכון נומינלי מעבודה.
למה אתה מכפיל 3000 שקל ב 144 חודשים (12 שנים), כאשר דירה, משכנתא, ריבית, אינפלציה, יוקר המחיה, עליית מחיר הדירות, כולם נגזרים אקספוננציאלים? למה את החיסכון שלך אתה בונה ליניארית? בחיים לא תשיג משהו שעולה אקספוננציאלי עם משהו ליניארי.
אלדד, השיטה הכלכלית היא אותה שיטה מאז בריאת העולם. תמיד מי שהיה קרוב לצלחת ניסה לגרד לעצמו את המקסימום. זה נכון לטיקונים הקפיטליסטים החזירים, ונכון לא פחות אם לא יותר לסוציאליסטים החזירים בועדי העובדים (הקצה השני של הסקאלה). נמלים, בנקים, רכבת, חברת חשמל…
ואסף צודק פעמים, גם לגבי הדור הקודם וגם לגבי היום.
אבא שלי מספר שכשהיה ילד היה בקבוק קטן של מיץ שהיה יורד מהארון פעם בשבוע, בשבת, וכל אחד קיבל כוס. לא ברז של קולה כסטנדרט כמו היום. ענבים, רק בשיא העונה, קנו אשכול אחד וחילקו אותו בין שלושת הילדים. ובדירת שלושה חדרים בקיץ פינו שניים והשכירו אותם לאנשים שבאו לחופש בים. ויש לו עוד מאה סיפורים כאלה. הוא מספר שגם לפני ארבעים שנה, דירה היתה משהו אדיר להשגה, והם לא יכלו לקנות בלי סיוע של ההורים. שורה תחתונה אם אני מסכם את כל הסיפורים של הדור הקודם, אז אנחנו חיים היום ברמת חיים גבוהה בסדרי גודל, לפעמים כמעט בלתי נתפסים
ולגבי היום, אז אני אומר לך ממני, מחברים קרובים, וגם מה שאתה יכול לראות מאסף, עדו, הסולידית וכו שמי שעושה לעצמו סדר בסדרי העדיפויות יכול להגיע בסוף לכל מה שהוא רוצה. ואני לא אוכל מהפח של השכנים אם תהית
הסולידית הרויחה את הכסף שלה באנגליה שם השכר היה גבוה יותר מהארץ ואז הגיע לכאן,
חוץ מזה רמת החיסכון שלה קיצונית.
זה יוריד את רמת החיים שלך דרמטית אם אתה מוכן לחיות ככה.
הסולידית לא מגיעה לאן שהיא רוצה אלא שורדת ,נהנית בדרכה ובלי מתח כלכלי.
אין אותה שיטה כלכלית מבריאת העולם,השיטה כל הזמן משתנה.
נכון שכמעט תמיד האליטות עושות שיטות שמטיבות איתן על חשבון ההמונים.
בשביל זה אני כאן… בשביל לפתוח לך את העיניים שאפשר אחרת.
רשמתי את זה כאן בפוסט ישן אבל אף אחד כמעט לא ראה חוץ מאסף – חפש
בגוגל הניסוי של ורגל באתר הכלכלה האמיתית.
מעולה, אנחנו מסכימים בנושא השורה התחתונה של הדיון:
כדי לקנות דירה במקום שיש בוא עבודה צריך להיות כלב.
יופי
אתה טוען שזה מצב מעולה ושלהורים שלנו היה הרבה יותר גרוע, מאשים את הזוגות הצעירים ו הבכיינים.
אני טוען שהמצב הזה הוא בגלל שהמדינה לא התאימה את עצמה לגידול באוכלוסיה, ומכיוון שמצב כזה משרת את בעלי ההון אף אחד לא באמת יעשה כלום כדי לפתור אותו
כמו כן לדעתי זוגות צעירים הם לא בכיינים – לפחות לא כולם, וגם לא רובם.
כמובן שתמיד יהיו את הבכיינים שלא מסוגלים לחסוך גם עם 15 אלף נטו בחודש, אבל באמת- השכר החציוני בישראל הוא בסביבות 6000 שקל ברוטו בחודש.
אתה באמת ובתמים חושב שזה שכר חציוני שמאפשר חיים נורמליים ברמת המחירים של האוכל\דיור\תחבורה בארץ ?
אז אתה תענה לי שוב ותגיד לי לחיות כמו כלב – לא רוצה ! לא רוצה לחיות כמו כלב ואני לא חושב שמי שמרוויח שכר חציוני צריך לחיות כך
העולם שלך, עושה רושם, מתחלק לשחור ולבן
או שנחייה כמו כלבים ולא נישן בלילות – רק נעבוד נעבוד נעבוד כמו ההורים שלנו (ההורים שלי אומנם עבדו מאוד קשה – אימי לפני הפנסיה היתה מורה לחינוך מיוחד ואבי עובד עד היום כחשמלאי של ציוד כבד – הם דווקא חושבים שהדור היום במצב יותר קשה ממה שהיה להם ומסכימים עם העובדה שהיום, בניגוד לפעם – הרבה הרבה יותר קשה בלי ההורים)
או שאנחנו עשירים כקרח ואז יתאפשר לנו לקנות דירה ופורשה.
איפה התחום האפור ? איפה הזוגות שכן חוסכים, שכן חיים אבל חיים בצורה הגיונית ?
גם הזוג שציינת חיים על חשבון ההורים ומציין ש
"לנו יש מזל שההורים שלי חסכו בשבילי, לא יכולנו להתקדם מטר בחיים בלי ההורים""
עוד בכתבה ההיא מצויין שהדירה שלהם בשדרות עלתה 600 אלף שקל. 600 אלף שקל לדירה בפאקינג שדרות !!
באמת שהמצב כאן גרוע…
הפתרון ד"א, מאוד מאוד פשוט
דירה היא כמו כל מוצר אחר – יש ביקוש ואין היצע – המחירים יעלו
יש היצע ואין ביקוש – המחירים ירדו
לא כל כך מסובך להבין שאם באמת היו רוצים להוריד פה מחירים אז המדינה היתה מכניסה יד לכיס ובונה כמויות של דירות להשכרה\\מכירה – פעולה שהיתה אוטומטית מורידה מחירים – בדיוק כמו שאם היו מוצאים מאגר בלתי נידלה של נפט – אז המחיר של הדלק היה יורד.
גם נגידת בנק ישראל אומרת את זה, איתה יהיה לך קשה יותר להתווכח מאשר הדיוט כלכלי שכמותי.
אתה אומר שלא כולם חייבים לקנות דירה… מעולה, אני מסכים איתך
אבל למה כל מי שרוצה לקנות דירה חייב לחיות כמו כלב ? למה המצב הזה תקין ?
האם כל מי שלא רוצה לחיות כמו כלב הוא בכיין ?
ד"א, מסתבר שיש לנו מכר משותף… ד"ש ליניב, תמסור לו שהוא חסר במגרשי הכדורסל 🙂
אלון אני מדבר רק בשם עצמי.
אני חושב שאתה מערבב בין סיבה לתוצאה וקצת מפספס את השורה התחתונה של הפוסט.
אף אחד לא אומר שמחירי הדירות לא גבוהים או שהמצב בארץ מעולה, אני חושה שיש לנו חרא של הנהגה חרא של מערכת חינוך חרא של מיסוי ואפילו הצבא מראה סימנים של ריקבון.
באופן כללי אנחנו שוחים בחרא.
כל זה לא קשור.
אם המחיר גבוה לא קונים
זה לא מה שקורה כאמור.
אתה רוצה דירה ? תעשה מה שצריך.
לא רוצה לעשות מה שצריך ? אל תקנה דירה.
כל מה שחורג מלרצות דירה ולא לעשות כל מה שצריך נכנס לקטגוריה של 'בכיין'.
אני אומר שאתה מבלבל בין סיבה לתוצאה כי הסיבה לזה שהמחרים גבוהים היא בגלל ביקוש לא הגיוני במחירים הנוכחיים (הרי לא הגיוני להתכלב או להתמנף למוות – אני מסכים לחלוטין)
והיצע נמוך. התוצאה שאתה מצפה לה זה שהמדינה תתקן את המצב ותדאג לך, אולם מי אמר שדירה כנכס לכולם זה בעדיפות עליונה על קונדומים לכולם ?
קורת גג כן , דירה כנכס לא.
אני מסכים עם מה שאמרת על הפשרת הקרקעות, מסכים שיש לפקח על שוק השכירות כי לא הגיוני ששוכר נמצא מראש בעמדת נחיתות בגלל עלויות מעבר.
כל זה לא קשור לדיון הנוכחי ולשורה התחתונה.
מחירים יקרים ? לא קונים. נקודה. סוף.
עופר, אני שמח לקרוא את הדברים שלך. אנחנו מסכימים, גם אני חושב שלקנות דירה במחירים האלה זו שטות, ואני בטח לא אכנס למשכנתא פסיכית שתמרר לי את החיים עד גיל 90.
מה שכן, ובגלל זה חשוב לי להגיב לדבריו של אסף, עושה רושם שאסף חושב שהבעיה והאשמה לביצת החרא שאנחנו נמצאים בה הם הזוגות הצעירים.
הוא כותב "שהם לא מתביישים" בזה "שפעם בחודש יוצאים למסעדה ולקולנוע" או ש "הם בטח גם יוצאים לבירה עם החברים"
אני לא מבין מאיפה באה הסלידה הזאת שלו מפעילות חברתית ?
מאיפה הכעס הזה על אנשים שיוצאים לבלות פעם בחודש ?
האמן שלי, שאם וויתור על בירה פעם או פעמיים בחודש היתה מביאה אותי למצב שאוכל לקנות את דירת חלומותי – הייתי מוותר על בירה למשך 20 שנה, בלי בעיות.
באמת, הטיעונים האלה של "איך אתם לא מתביישים – הולכים לשתות בירה עם חברים ועוד מתלוננים שדירה עולה מליונים" מרתיחים אותי.
"הוא כותב ש"סבתא שלו התחתנה כי לא היה לה גרוש.
אוקי, אז היא התחתנה בשביל הכסף, האם זה אומר שמי שמתחתן בגיל 29 עם בחורה\בחור שהוא אוהב הוא בזבזן חסר תקנה ?!
ממתי המילה חיים הפכה מילה גסא ?
גם ההורים שלי עבדו מאוד מאוד קשה
אבל גם הם מסכימים שהמצב היום מחפיר – ולנו באמת יש מזל – ישנן משפחות שמצבן קשה הרבה יותר.
כיצד הוא רוצה שהמדינה הזו תיראה ? הוא רוצה להידמות לרומניה בתקופת צ'אושסקו – שם מסעדות היו מותרות שמורות לתיירים בלבד, וכשאנשים הכינו אוכל חם בבית היו סוגרים את החלונות מפחד, כדי שהשכנים לא יריחו וידווחו למשטרה
או-אה לקחת את זה רחוק (שוב רחוק מהשורה התחתונה של הפוסט 🙂 )
בירה כשלעצמה לא תביא דירה , אבל בירה פעם בשבועיים לזוג עם קצת צ'יפס ליד זה בערך 80 שקל , 160 בחודש.
תוסיף לזה קפה ומאפה (אגב סתם כקוריוז יש לי בבית סט ב7000 שקל והצאה שוטפת של לא פחות מ200 בחודש רק על פולים וחלב כי אני מפונק ולכן לא יכול להטיף לחסכון כלבני) פעם בכמה ימים, מכון כושר, נסיעות סופשבוע (דלק) מחוץ לעיר או לים כדי להתאוורר או לקניון והרי בקניון אי אפשר לצאת בלי לקנות משהו ותראה איך תגיע ללא פחות מ1500 שקל חודשי במשפחות עם ילד או שניים שהתקציב הפנוי שלהם הוא במקרה הטוב לא יותר מ3000 שקל.
לזוגות כאילו יש הרבה מה לעשות לפני שהם באים בטענות לכך שאין להם דירה כנכס.
חלק – מהשיעמום משריצים ילדים בלי הכר זאת עבודה קלה ומהנה מה שמותיר אותם לשיר מול יוטיוב "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה"
חלק – מתמנפים למוות
חלק – אוכלים את חסכונות ההורים
חלק – מקצצים בקיצוניות ואוכלים צ'ורבה ועם תשואה על ההון הפנוי ומינוף סביר מגיעים לדירה
אוקי, אז המשפחה הזו תוותר על הכל
כל היום מה שהם יעשו זה יהיו בעבודה, בערב יחזרו, ישנו 6 שעות "מטכליות" והופ בחזרה לעבודה.
יחסכו עוד 1500 שקל בחודש.
בשביר לקנות את הדירה הנשגבת בעיר החלומות שדרות, שעולה 600 אלף שקלים חדשים, הם יצטרכו לחסוך 400 חודשים – שזה 33 שנים.
אוקי, זה חישוב לא נכון, כי הם יכולים להשקיע בבורסה, ואז לפי החישוב של אסף:
"אם תחסוך 3000 שקל בחודש למשך 12 שנים, ותשקיע אותם בבורסה בתשואה ממוצעת של 7% בשנה (הממוצע הרב שנתי הוא 10% בשנה) אתה תחסוך כמעט 700 אלף שקל שקל"
הם יצטרכו לחכות 12 שנים – אבל הם חוסכים רק 1500 בחודש (בלי לחיות)
השורה התחתונה, הם יצטרכו יותר מ 20 שנה לחיות כמו כלבים כדי לקנות דירה בשדרות.
המצב שלנו מעולה, כולם כאן בכיינים.
ד"א, את הכל אני מוכן לספוג – עד הצ'ורבה – אין כמו צ'ורבה 🙂
הם יצטרכו הרבה שנים של וויתור על הנאות בהחלט. גם לי זה נראה טמטום.
אבל זה הם שרוצים דירה כנכס לא אני.
יש נכנסים אחרים שאפשר לקנות בלי מינוף ומבלי להתכלב.
אלון – כל מה שמעבר נכון או לא נכון (שמת לב שאני מסכים איתך) מחוץ לדיון ,
המצב שלנו מעולה או חרבנה לא קשור לעצם העניין.
עופר חסר לי רק שתגיד "זה מאוד הגיוני וסביר שאנשים רוצים דירה כנכס".
לא כולם רוצים להיות משקיעים מהוללים.
חוץ מזה הכל טוב.
אנשים שלא רוצים דירה כנכס ורוצים להישאר היהודי הנודד – זה מוזר.
אלון, כמו שעופר אמר, ירית לכל הכוונים וכמו במלחמת יום כיפור קצת פספסת את האוייב. תקרא שוב את הפוסט לאט לאט, אם איו לך כוח, אני מציע שתקרא לפחות את הסיכום לפוסט שוב פעם. אתה מכניס מילים לפי.
בנוגע לזוגות שלא מתביישים, אני שמח שזה מרתיח אותך, אבל שים לב מה כתבתי:
"כיום רוב רובם של האנשים לא מוכנים לרדת ברמת החיים שלהם, גם לשאיפה שהם מגדירים “חיים או מוות” כמו שהם מגדירים דירה. הם אפילו לא מתביישים בזה ואומרים “שפעם בחודש יוצאים למסעדה ולקולנוע” "
אם כל כך חשוב להם לקנות דירה והם חושבים שזו השאיפה העליונה שלהם, ההתגשמות העילאית – סבבה, תעבדו, כמו כלבים. תחיו כמו הסולידית ותכבסו בגדים במים שאתם מקלחים את הילד, תשתו מים מהברז בגינה ותחממו מים לקפה במחמם סולארי. את פולי הקפה תגדלו בפתח האוורור של המזגן ותטחנו אותם מתחת לנדנדה של הילד כשאתם מנענעים אותו, בדירת 0.5 החדרים שתגורו בה במטולה כשאתם עובדים בבאר שבע. ככה מתנהגים כשממש רוצים משהו. תשאל את רומיאו. תחסכו כמה שנים שצריך ותקנו דירה, בלי לבלבל את המוח יותר מידי.
אבל אי אפשר לומר שזו ההגשמה שלי והמטרה שלי בחיים ובה בעת לצאת לבלות ולומר "המדינה תדאג לי". אני לא קונה את זה, זו גישה תבוסתנית, סוציאליסטית בכיינית.
כשאני הגדרתי מטרה בחיים לצאת ממרוץ העכברים ולהיות עצמאי כלכלית ולאחר מכן לנהל כסף ולא להיות "עבד הייטק" (סליחה לכל עובדי ההייטק) אז ירדתי ברמת החיים ולקחתי סיכון, גדול, שעודנו גדול, ואשתי לקחה סיכון יחד איתי, וזה גרר הרבה מאוד השלכות וחיכוכים ומריבות והרמות גבה והידוקי חגורה ומהלכים שאף אחד לא הבין. סו וואט? אני רוצה שיהיה לי מספיק כסף לשארית ימי ברמת חיים גבוהה בגיל 40, אז הלכתי לבכות לאמסטרדמסקי שבמשכורות בהייטק כיום אי אפשר לצאת לפנסיה בגיל 40? זו השאיפה שלי, אז קבעתי לי עובדה שבגיל 40 יהיה לי יותר כסף ממה שההורים שלי חסכו כל החיים שלהם, וזהו, אני הולך על זה.
הזוגות האלה, שרצים במרוץ העכברים (אולי מבחירה, אולי כי הם לא יודעים ולא טרחו לבדוק האם אפשר גם אחרת, ע"ע הסולידית והפועל הסיני שעדו הזכיר בעבר) מנסים בכוח להכנס למירוץ נוסף, במקביל, המירוץ לדירה ובוכים שלא נותנים להם להכנס או אחרי שנתנו להם להכנס הם בוכים שקשה לרוץ בשני מרוצים. וואלה. רוצה לרוץ? תרוץ. אין בעיה ואין בזה פסול. רוצה לרוץ בשני מירוצים? סבבה. אבל עוד לא ראיתי את אמסטרדמסקי מגיע למרתון תל אביב לראיין את הרצים שיתלוננו כמה קשה להם.
אלדד
כשכתבתי
"
הם יצטרכו הרבה שנים של וויתור על הנאות בהחלט. גם לי זה נראה טמטום.
אבל זה הם שרוצים דירה כנכס לא אני.
"
כוונתי הייתה לזה שהם אילו שרוצים דירה כנכס בכל מחיר לא אני.
ברור שהייתי רוצה דירה משלי עם מקום עבודה קבוע לידה.
במקרה שלי לא רק שמחירי הדירות דימיוניים ביחס להון העצמי שלי – בנוסף מקום עבודה קבוע ליד דירה זה משהו שמשתנה כי חברות היי טק זה לא מקום עבודה קבוע, זה מקום עבודה תזרימי מצויין שמשתנה בין לילה (מניסיון) ותו לא.
אז זה משעשע אבל דיי קלעת בהגדרת היהודי הנודד וזה לא מוזר בכלל בימינו. רוב חברי הם יהודים נודדים. בנקודה מסויימת בחיים אני מניח שאכנס לדירה קבועה משלי – ככשני התנאים הנ"ל יתקיימו לאו דוווקא מעצמם – אני אשקול לעזור להם להתקיים שניהם יחדיו.
בינתיים אני מעדיף להתמקד בלהגדיל את הידע בשוק ההון, גם כי זה מעניין וגם זה נראה לי יותר יעיל מלבכות על מר גורלנו או לשנות את המדינה המחורבנת.
אבל כל אחד ומה שמתאים לו.
אסף, נראה לי שאנחנו מסכימים על רובם המכריע של הדברים.
כהצעתך, קראתי שוב את דבריך – הפעם ללא עצבנות "ג'נג'ית אופיינית 🙂
הדבר היחיד הוא – כמו שאתה מתעצבן על כל הכתבות הבכיינות של זוגות שלא מצליחים לחסוך, אני אומר שהמצב הוא לא רק כזה – ויש גם זוגות שעובדים מאוד קשה, חיים בצניעות ובאמת חוסכים – אבל בגלל המצב בארץ לא יוכלו להגיע לדירה בלי לדפוק לעצמם את החיים – ולא כולם בכיינים.
בקשר לסיבות למצב הזה, לחוסר הרצון והיכולת האמיתית לפתור אותו ולסכנה במשכנתאות הדרקוניות – אני חושב שאנחנו תמימי דעים.
נהנה מהדיון.
3 הדקות הראשונות רלוונטיות רלוונטיות באופן כזה או אחר לדיון
בכל מקרה מומלץ
אם מישהו רוצה להגיע לנכסים בגודל של 7 ספרות תוך 20-30 שנה תוך כדי גידול משפחה והתמודדות עם החיים יש לו 2 אופציות עיקריות:
1. לחסוך בצורה קיצונית
2. לקבל תשואה נאה על ההון שלו
דעתי האישית ותסלחו לי כולם, חסכון זה דבר חשוב אבל הוא ממש לא משהו שיעזור למישהו להגיע לנכסים כאלו. אני אומנם לא בזבזן וכמעט תמיד הצלחתי לחסוך\להישאר מאוזן אבל החיים שלי השתפרו רק מהתשואה על ההון לא משום דבר אחר. אני מרוויח הרבה מעל הממוצע וכנראה שגם מוציא בהתאם היו לי תקופות ארוכות בין עבודות ועדיין ההון שלי גדל.
לדעתי אם לא הייתי נכנס לעולם של השקעות ערך החיים שלי היו די מתסכלים ושוב אנחנו מרוויחים לא רע בכלל.
חסכון זה לא פקטור בכל כאשר מצליחים להשיג תשואה גדולה על ההון.
בשיטה של החיסכון הקיצוני אני בכלל לא בטוח שתגיעו למשהו חוץ מרגשות אשם על זה ששותים קפה שעולה שקל יותר בבוקר. עם תשואה על ההון לעומת זאת אני די בטוח שתגיעו למשהו אם תחסכו ואם לא.
ע – אני מסכים איתך בגדול, החסכון לא משמעותי מאוד כפי שכבר כתבתי בעבר באנקדוטות, במיוחד אם אתה משקיע ומגיע לתשואה דו ספרתית על ההון לאורך זמן. אבל גם במקרה שאתה יודע להשקיע, החסכון מאוד משמעותי אם החסכון גדול ביחס להון העצמי שלך. אם ההון העצמי שלך הוא 80,000 שקל כמו של הזוגות הצעירים שמרואיינים שם, ואתה חוסך 3000 שקל אקסטרא בחודש (36,000 בשנה), אתה מגיע לכמעט 50% הגדלה בהון העצמי בכל שנה, רק מחסכון. היות ולא כולנו מצליחים לעשות כמעט 50% שנתי, החסכון בשלב זה חשוב מאוד, בין אם אתה משקיע או לא.
כאשר יש לך הון של נניח מיליון שקל, ואתה חוסך 36,000 שקל בשנה, החסכון פחות משמעותי – רק 3.6% מהתיק, אך עדיין שמור לו מקום של כבוד. כאשר ההון שלך כבר מתרחק ממיליון שקל אז באמת תפקיד החסכון דועך מהר.
אם נתחשב בעובדה שכנראה רוב הזוגות לא יודעים להשקיע – החסכון חשוב מאוד. אם הגעת לרמה שאתה בוכה בכלכליסט, די ברור שללמוד להשקיע או בכלל ללמוד זה קצת גדול עליך, ולא נותר לך אלא לחסוך ליניארית.
אסף,
דיון מעניין
מסכים עם כל מילה שלך.
אם אני חושב שהיה יכול להיות טוב יותר כלכלית אם הממשלה/כנסת/בנק ישראל/מירב מילר היו עושים משהו אחר, לצעוק את זה מעל כל גבעה רמה זה מימוש של אזרחות טובה במדינה דמוקרטית, ולא בכיינות. אם פעם אנשים מתו משריטה כי לא היה חיסון נגד טטנוס, לא צריך לדרוש ממני להגיד תודה על זה שהיום המצב שונה. מצד שני, זה לא סותר את זה שכדי לדאוג לעצמי, צריך להסתגל למצב הקיים.
הפוסט והדיון הסוער הזכירו לי את המערכון הבא:
אסף אתה הלכת על "הפרס הגדול" – חופש כלכלי משמעותי (לא כמו של "הסולידית")בגיל 40.
על זה ברור שכמות המאמץ על חיסכון והשקעה היא סבירה.
מי שרוצה סה"כ דירה משלו לגור בה לא צריך לעשות שמיניות באויר(במדינה מתוקנת).
אין בכלל מה להשוות בין היעדים זה יעד צנוע וזה יעד שאפתני.
שלום אסף,
קראתי את הפוסט וגם את הדיון, ואני חושבת שהסרת האחריות לחלוטין מבנק ישראל היא לא נכונה (ואפילו פשטנית). אמנם הבנק לא "אחראי לזוגות הצעירים", אבל הוא כן אחראי ליציבות המחירים במשק. ודירה, למרות שהוצאה באלגנטיות מהמדד, היא אחד המצרכים הבסיסיים במשק הישראלי.
עכשיו, אני מסכימה איתך שלקנות דירה במשכנתא גבוהה (היום ובכלל) היא צעד כלכלי לא חכם, והיום בפרט הרבה יותר כדאי להישאר בשכירות,
אבל, וזה האבל הגדול,
בנק ישראל יודע שהתפיסה הזו היא נחלתם של מתי מעט בציבור הישראלי, ולכן ההתעלמות מהבועה הזו יצרה עדיפות לשכבה דקה של ציבור מתוחכם ו/או עשיר על חשבון כל השאר.
ועוד משהו. בעתיד כל ההון שהושקע ע"י הרוב (הלא חכם, מה לעשות) בקירות ייגרע מהצמיחה במשק. וזו טעות נוספת של בנק ישראל.
האם יכלו לפעול אחרת? אולי כן ואולי לא. זה בטח לא פוטר אותם מאחריות לכישלון.
מירב, אם יורשה לי להגיד דעתי – דירה היא לא בגדר מוצר צריכה אלא נכס. בנק ישראל אחראי ליציבות מחירי מוצרי הצריכה, אך בנק ישראל אינו אחראי על יציבות מחירי הנכסים בשוק, ואם תוטל עליו אחריות כזו היא תיצור בלגן שיקשה עליו לממש את מטרותיו האחרות, ואז ניתקל בצרות גדולות אף יותר ממחירי דירות מנופחים.
אם בעתיד יהיה משבר דיור, זה יהיה תפקידו של בנק ישראל להושיע אז. הניסיון לקבוע מדיניות עכשיו שתגרום לאבטלה מתוך ניסיון להציל את הכלכלה ב-2020 הוא יומרני מדי.
אני ממש לא נגד חסכון והשקעה (לא מאמין חברות השקעה שמכות מדדים, אבל זה אני)
אני בנחלט חושב שאשים צריכי לחיות לפי היכולות שלהם ובצורה משוכלת (מה שאומר שחסכון והשקעה בבורסה הולכים ביחד)
אבל האימרה של "שכור דירה גם בפנסיה" היא יותר מכול מעידה על גילך הצעיר ועל חוסר ראיה קדימה.
ככל שהאדם מזדקן היכולת הפיזית שלו לעמוד במעברי דירה ו/או להיות אטרקטיבי למשכירים יורדת
לא בשונה משוק העבודה (אנשים לא מעונינים לעבוד עד גיל פרישה וגם לא יכולים מבחינה בריאותית או מבחינת אפליית גיל)
ולכן רכישת דירה היא כן יעד חשוב שיש לחסוך אליו בתור סוג של רשת בטחון לגילאי 50+, וכמובן שמי שאינו יכל לרכוש דירה ומשכנתא תביא אותו להוצאה שגדולה משמעותית מהדירה שאותה הוא שכר עדיף שלא ישכור.
קשה לי שלא לענות באופן ציני אך אשתדל – אולי האמרה שלי של לשכור עד הפנסיה מעידה על גילי הצעיר וחוסר ראיה קדימה, אך יתכן שהיא מעידה על כך שאתה מקובע במחשבתך? סבא שלי בן 103 עובר עכשיו דירה בתל אביב. לא ראיתי שהיתה לו בעיה למצוא דירה להשכרה, בשוק הקשה ביותר בישראל – מרכז תל אביב (סבא שלי גר ליד הסנטר, לב ליבה של תל אביב). טעונך הם טיעוני סרק שעלו ונכתבו אינספור פעמים על דפי הבלוג הזה ובלוגים אחרים, נטחנו ונענו אינסוף פעמים. הם הם הטיעונים שיגרמו לאלפי זוגות לפשוט את הרגל בעתיד הלא רחוק והם נובעים מהטיה (bias) חזקה שנטועה בתרבות הישראלית.
זוג צעיר שמשתעבד 30 שנה קדימה בטח שיכול לראות קדימה, בדיוק כמו שאדם נכנס לכלא למאסר עולם יכול לראות הרבה קדימה. אני מעדיף להיות חופשי "עם ראיה קצרת טווח" תחת ההגדרה שלי, מאשר להיות בכלא ולראות ממש רחוק תחת ההגדרה שלך.
4 שנים אחרי אני מגיע לפוסט הזה, אחרי כולם, ונהניתי מכל מה שקראתי (ובסבלנות אין קץ, התגובות פה אורותכות :-)).
פשוט פוסט מעולה ונדיר. תגובות מעולות ונדירות. מיקרוקוסמוס של הסכמות ואי הסכמות, עולם של ניואנסים של התכתבות והתנהגות והלך מחשבה אנושי מרתק.
כל כך כיף שיש אינטרנט בכדי לקרוא ולהיתקל בכתוב מהסוג הזה.
תודה רבה לך (ולמגיבים המחכימים) על כל המלל מאיר העיניים.
שאפו!.
מסכים עם כל מה שכתבת, גם בתגובות, בהסכמה מעוררת חשש. פשוט 1 ל- 1.
תודה *רבה*.
פוסט דומה בנושא שחשבתי שיהיה נחמד לך לקרוא:
"צעירים מתקשים לקנות בית? הם פשוט מפונקים"
http://orit-claire.co.il/צעירים-מתקשים-לקנות-בית-הם-פשוט-מפונקי/#comment-543