אזהרה – אני מזהיר מראש, הפוסט הזה מכיל המון מושגים באופציות, הוא מאוד מתמטי ומאוד אקדמאי בגישה שלו ולכן לא קל להבנה. אף על פי כן, הוא חשוב מאוד לכל מי שמחזיק את הוורנטים של וולס.
פיו, מזמן לא כתבתי. הייתי בירח דבש, עבדתי על שינוי המבנה של עדן שאותה אני מנהל יחד עם נתי ויניב (הקרן מתחילה בינואר לעבוד תחת נאמן –
BDO זיו האפט, כדי שהמשקיעים שלנו ירגישו הכי בטוחים שאפשר), דוחות רבעון שלישי ועוד כל מיני תירוצים. האמת היא שה – PIPE שלי פשוט גדוש ברעיונות לכתיבה ובמסקנות ועוד ועוד, ופשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב. בעתיד הקרוב אני אנסה לכפר על החודשיים שלא הייתי פעיל.
יאללה לעבודה.
מי שדיבר איתי על מניות יודע מה אני חושב על וולס פארגו ובמיוחד על
הוורנטים של וולס. כתבתי עליהם
בעבר יותר מפעם
אחת. לדעתי, הוורנטים הם דרך זולה ואטרקטיבית להתמנף בסיכון נמוך על וולס פארגו שהוא הבנק הטוב בארה"ב מבין הבנקים גדולים.
לאחרונה מכרנו בתיק השותפות את וולמארט, אותה החזקנו ממכפיל 11 למכפיל 16, 45% תשואה בפחות משנה ובאפס סיכון, אפס מאופס. התזה שלנו הניחה שאם הם ימשיכו לקנות את המניות שלהם בקצב שהם קונים את המניות שלהם והמכפיל לא ישתנה, בתוך 10 שנים תהיה רק מניה אחת ששוה אולי 300 מיליארד דולר, כך שהמניה מתישהו ב 10 השנים האלה תעבור בין 50 דולר ל 300 מיליארד. לא היינו צריכים שהיא תגיע ל 300 מיליארד כמובן, 50% תשואה בפחות משנה על מניה כמו וולמארט היא הישג בין היפים שהיו לנו.
נשאלת השאלה – למה שלא יקרה דבר דומה בוולס? יש בין שתי החברות קווי דמיון מאוד חזקים, מבחינה תמחורית כמובן. גם בוולס המכפיל נמוך – פחות מ 10, גם וולס קונה את מניותיה וגם בה הסיכון נמוך מאוד. בשתיהן התשואה על ההון יפהפיה. למשל – גם בשיא המשבר, ב 2008, וולס הרוויחה כסף, והוכיחה שתיק האשראי שלה איכותי יותר מאשר כל שאר הבנקים. באותה שנה היא גם הצליחה לבלוע בנק כושל (Wachovia) ו"לשרוד". לשרוד במרכאות כפולות כי כמובן שוולס היתה במצב של הרבה יותר מאשר לשרוד. בוולס יודעים שהחכמה היא לא רק להשיג תשואה על ההון, אלא להשיגה בסיכון נמוך – ווולס הוכיחה שהיא מסוגלת. המלעיזים יגידו – וכי למה וולס קיבלה מהממשל כספי TARP אם היא כה יציבה? כתשובה לשאלה החכמה הזו (ולא בציניות), הייתי מציע לראות את
הראיון עם דיק קובצ'ביץ', המנכ"ל (המעולה) הקודם של וולס בפרונטליין באפריל השנה. ממש מרתק לשמוע את הסיפור, אני הרגשתי כמו במותחן. לא יכולתי להפסיק לראות.
וולמארט גדלה בקצב מתון של 5% בשנה, בסיכון מאוד נמוך. אחרי הכל, היא הריטיילר הגדול והחזק בעולם, היא במחי יד יכולה למחוק ספקים ולשנות רמת חיים במדינות. וולס גדלה בקצב מהיר יותר מזה של וול מארט. בנוסף, לוולס יש עוד אופציות התרחבות שיכולות להגדיל את הרווח PTPP שלה במעל 15% מבלי שינוי כלשהו בחברה – מבלי צמיחה כלשהי בכלל. לוולס יש מעל 200 מיליארד דולר של פקדונות שלא "הוחזרו" לשוק בצורה של הלוואה. יש לה יתרות מזומן אדירות. גם אם וולס תלווה את הכסף בריבית מצחיקה של 3% בשנה, כאשר וולס מלווה בריבית משמעותית יותר גבוהה (core loans), נקבל עוד 6 מיליארד דולר רווח PTPP על רווח ממוצע של בערך 38 מיליארד בשנה. הרווח הזה יעבור כולו ישירות לשורה התחתונה (וישתמש בכל המינוף התפעולי של וולס) שהרי כדי לתת עוד 200 מיליארד דולר הלוואות לא צריך עוד ציוד, כסאות, מחשבים, אנשים – הכל כבר קיים, ולכן העלות הזו תיכנס כמעט ישירות לשורה התחתונה ותשפיע עליה בהרבה יותר מאשר 15%. בדומה לוולמארט, גם וולס קונה את המניות שלה חזרה. לאחרונה קראתי
מאמר מאת
קרול לומיס (עיתונאית, ידידתו הטובה של באפט המלווה אותו כבר עשרות שנים בכיסוי של ברקשיר) שפורסם ב 1985 המתאר מחקר על חברות שקנו את המניות שלהן לאורך השנים – לא צריך לספר לכם שהן כמובן הביסו את השוק. הרעיון מאחורי זה הוא פשוט – לעיתים, באין פרוייקטים המניבים תשואה גבוהה על ההון, לחברה בעלת תשואה גבוהה על ההון עדיף להשקיע במניות שלה, אם הן במחיר סביר כמובן, ובכך להתניע את מכונת ה compounding עבור בעלי המניות (ולא עבור החברה). למחיר בו נקנית מניה יש חשיבות מכרעת, ולכן למשל כאשר ראיתי את נטפליקס
קונה מניות במכפיל 100, גיחכתי לי. לא צריך להיות גאון כדי להבין שלקנות מניות במכפיל 100 זו השקעה גרועה. יתרון אדיר נוסף לקנית מניות חזרה הוא כמובן הההמנעות מתשלום מס. קנית מניות חזרה היא לא נוסחא שבה יש להשתמש בכל מצב, אבל במחירים בהם אנו מדברים – כמובן שכדאי. וולס כיום, מבלי שום התפתחות או השערה, התאמה או שיפור נתונים – נמצאת במכפיל הנמוך מ 10. משמע, הרווחים שלה משיאים תשואה של מעל 10% על מחיר המניה. מצד שני, וולס מפיקה הרבה מעל 10% תשואה על ההון. מכאן שלקנות את המניות כיום זו מציאה.
דרך נוספת להשקיע בעסק, ובמקרה של בנק זה קל מאוד, הוא פשוט לשמור את העודפים, וזה לרוב מה שוולס עושה.
מדוע אם כן וולס במכפיל נמוך היסטורית? לדעתי, חוסר הוודאות בקשר לרגולציה, סביבת הריבית הנמוכה והאופנה שהיא "לשנוא את הבנקים" לוחצים את המכפיל למטה. למזלנו, אי הוודאות תיעלם מתישהו לאורך 2013 וכבר היום היא קטנה, הריבית הנמוכה לא מונעת מוולס להרוויח כסף כבר היום, ולמזלנו, כל אופנה מתישהו עוברת, אחרת כולנו היינו עדיין מסתובבים עם אפרו (אתמול גילחתי את כל השיער שלי). יש לי נסיון עם חברה שלא היתה באופנה – אנטרפרייז אינס, שרק השנה עשתה לנו 200%, כי פתאום היא יצאה מהרשימה של פריטים שלא באופנה. כל 2011 כולה עד ינואר השנה, היה פופולרי לשנוא חברות פאבים, היום פופולרי לשנוא בנקים.
אני מאמין שוולס תהיה במחיר גבוה הרבה יותר מאשר המחיר היום עד סוף השנה הבאה, או במקרה הגרוע עד סוף 2014. שוק הנדל"ן מתעורר, ההפרשות יורדות, איכות האשראי עולה, הכלכלה מתאוששת – הביזנס פשוט פורח, צומח, צורח – כל הדברים האלה יבואו לידי ביטוי בזמן כזה או אחר – אנו רואים זאת בסקטורים אחרים – בסופו של יום זה יחלחל גם לבנקים, והשוק לא יוכל להשאר אדיש יותר. בינתיים, יש לנו סבלנות. אנחנו מחכים כבר שנה וחצי שהתזה תתגשם – בינתיים העסק התקדם בכוון הנכון, מחיר המניה לא. זה לא מאכזב אותנו בכלל. בכלל בכלל בכלל. בסופו של יום מחיר המניה הוא "סימפטום" של העסק ולא ההפך. אדם ששואל "אם הכל טוב, למה המניה לא עלתה?" מקומו לא בהשקעות ערך והוא לא מבין את שוק ההון. לכן אני לא מודאג. גם אם זה יקח 7 שנים, אנחנו שם כדי לעשות 200% על הכסף. 200% ב 7 שנים זה אומר 17% שנתי, לא רע בכלל. לדעתי, זה יקח עוד שנה שנתיים, לא יותר.
עכשיו לאחר ההקדמה – נגיע לעיקר.
לאחרונה, רציתי לצפות מה תהיה התשואה על הוורנטים במקרה שוולס תהיה במחיר של 45$ למניה, מכפיל 12.5 בערך, מחיר שגם הוא זול. במקרה הזה, הוורנט יהיה 11$ בתוך הכסף, או עמוק בכסף, עם בערך 6 שנים לפקיעה. 11$ מתוך 45$ מהווים בערך 25%, לכן הסתכלתי על אופציות קול 25$ ל 2015 שנמצאות בערך 25% בתוך הכסף. אופצית קול סטרייק 25$ ל 2015 עולה 9$, והיא נמצאת בערך 8$ בתוך הכסף. מכאן שערך הזמן לאופציה הזו, שפוקעת בעוד שנתיים וחודשיים הוא – דולר בודד ומסכן. במונחי אחוזים, מדובר על 12.5% מהערך שבכסף. מההתבוננות הזו מסתבר, שככל שהאופציה עמוק יותר בכסף, ערך הזמן מתגמד והולך, ולא גדל והולך או נשאר קבוע כפי שאנשים אוהבים לחשוב. יש לכך סיבה טובה. נראה מדוע בהמשך.
נלך לקיצון ונתבונן בקול 2015 סטרייק 20$ על וולס. מחירו נכון להיום הוא בערך 13$, והמניה בערך ב 33$, כך שאין ערך זמן כלל. יש רווח מסויים בין bid ל ask כך שאולי יש ערך זמן, אך הוא נמדד בסנטים – נניח 20 סנט מקסימום. כשסיפרתי על התופעה הזו לחבר שלי הוא אמר שזה לא הגיוני, כי אז בעצם משקיע יוכל לבצע שורט על המניה, לקנות את האופציה, ובכך לקבל חשיפה חינם למניה דרך האופציה (כי אין ערך זמן) ולשחרר 20$ (מחיר הסטרייק). שימו לב שהרי לקנות את המניה או לבצע עליה שורט ולקנות במקומה אופציה כאשר לאופציה אין ערך זמן- הם שני דברים שקולים לחלוטין, שקולים מתמטית, רק שבמקרה הראשון מרתקים 33 דולר ובמקרה השני מרתקים 13 דולר.
מדהים לא? הסיכונים הם זהים לחלוטין, מתמטית, אתם מוזמנים לבדוק, וגם המחירים נכונים. שימו לב שאין סיכון עודף "כי מדובר באופציה" – בעסקה הזו יש בדיוק אותו הסיכון שטמון במניה, רק בריתוק פחות הון!! בנוסף, העסקה עם האופציה עדיפה, כי במקרה שהמניה נמחקת, בעסקה עם האופציה נמחקים רק 13$ ולא 33$.
חשבתי וחשבתי – איך זה יכול להיות? שהרי מי שמוכר את האופציה הזו, שזה כנראה אדם או חברה, בעצם משחרר לך 20$ לכל מניה – חינם אין כסף! בעצם כך שהוא מאפשר לך "לשחרר" 20$ מהמניה של וולס, הוא מלווה לך כסף, חינם !
אז זהו שלא.
בעת ביצוע שורט, אתה צריך לשלם את הדיבידנדים של החברה שעליה ביצעת שורט. במקרה של וולס מדובר ב 88 סנט לשנה. כמו כן, לשורט עצמו יש עלות, נניח של 1% בשנה. אז מה קיבלנו? קיבלנו 20$, במחיר של 0.88$ ועוד 1% מתוך 33$ (מחיר השורט נגזר ממחיר המניה) או 6% שנתי, עם כמובן סיכון גדול שוולס תגדיל את הדיבידנד. לפדנטים שביננו, אפשר לצרף לחישוב את עלות הזמן שהיא בין אפס ל- 20 סנט (מקסימום) שתוסיף עלות של 1% נוספת ותביא אותנו ל 7%.
אז מה קיבלנו? קיבלנו שאותו אדם שמוכר לך את האופציה, ומאפשר לך לבצע שורט על המניה ולקנות אופציה במקומה, בעצם מלווה לך 20$ בעלות של בערך 7% שנתי. לא מציאה גדולה.
נחשוב על זה הפוך – נניח ויהיה ערך זמן של 2$ גם בסטרייק 20$. מכאן שהאופציה תעלה 15$ ותשחרר לך 20$, כאשר שילמת 2$ מראש בתור פרמיה לחשיפה (נטו שיחררה האופציה 18$). זה כבר יביא את החישוב מעלה להלוואה של מעל 15% שנתי, די ברור שאף אחד לא יקח אותה ולכן אין כזה ערך זמן. מהצד השני האופציה חסומה על ידי קיר המימוש- ערך האופציה לא יכול לרדת ממחיר המניה פחות הסטרייק, שהרי מייד יפתח פער ארביטראז' – משקיע יוכל לבצע שורט על המניה, לקנות אופציה, לממש אותה ולהנות מההפרש (למי שזה לא ברור – שרטטו את זה על נייר).
המסקנה החשובה מכך היא שככל שהדיבידנד של המניה גדול יותר, כך נצפה שערך הזמן של האופציה ידעך מהר יותר כאשר מתרחקים מהכסף. אחרת, לא כדאי לקנות את האופציה ואנשים יבחרו בהלוואה כדי לקנות את המניה, ובכך יקבלו מינוף בעלות דומה. כדי להבין את המשפט הקודם, צריך להבין שאופציה משמשת בתור מינוף, ומוצר חליפי לאופציה הוא מינוף בעזרת הלוואה, במיוחד לאופציות שעמוק בכסף.
בחברות שלא מחלקות דיבידנד, נצפה שיהיה ערך זמן יותר רחוק מהכסף (באחוזים), כדי לפצות על עלות הדבידנד הקטנה. מהצד השני, מחיר האופציה לעולם יעלה על מחיר המניה פחות מחיר הסטרייק. דוגמא טובה לכך היא למשל בנק אוף אמריקה, עם תשואת הדיבידנד הזניחה שלו. שם לאופציה בסטרייק 5$ יש ערך זמן, על אף שהיא 50% בתוך הכסף. AIG היא עוד דוגמא מעולה, כי מחיר המניה שלה כמעט זהה למחיר המניה של וולס (באופציות רק מחיר המניה משנה ולא שווי השוק). AIG לא מחלקת דיבידנד, ומחיר האופציה שלה בסטרייק 20$ הוא לא 13$ כמו בוולס אלא 14.5$, 1.5$ יותר גבוה מעל המקבילה של וולס, או 1.5$ ערך זמן, למרות שמחיר המניה של AIG ו WFC זהה כמעט לחלוטין.
לכל אלו שיקפצו מהכיסא ויזעקו ללב שמיים "בלאק אנד שלוס" – אני לא מאוד מאמין במודל הזה במיוחד לטווח ארוך בסביבה אינפלציונית ורוצה להזכיר שעבור אופציות עמוק בכסף המודל כלל לא תופס.
מדהים לא? אותי הסיפור הזה הפיל מהכיסא. הבנתי את זה תוך כדי נהיגה וכמעט עשיתי תאונה.
איך זה מתקשר לוורנטים?
פה יש שוס!
לוורנטים יש מנגנון התאמה לדיבידנד. משמע, כאשר וולס תגדיל את הדיבידנד מעבר ל 34 סנט ברבעון, הסטרייק של הוורנטים יעבור התאמה. מכאן, שמעבר ל 34 סנט, וולס נחשבת כמניה שאינה מחלקת דיבידנד, ולכן שומרת על מרווח הריבית בהלוואה שתיארתי מעלה באופן קבוע- ובכך מותחת את ערך הזמן בהשוואה לחוזי Leaps רגילים. מכאן שלוורנטים יהיה ערך זמן גם עמוק בכסף, בטח יותר מחוזים רגילים. גם אם היה חוזה על וולס ל 6 שנים, הוורנטים הם הרבה יותר אטרקטיביים.
מצד שני, יש פה "סיכון" נוסף – כי די ברור שכאשר וולס תהיה באיזור 45$, הוורנטים כנראה יהיו באיזור 15$ (60% תשואה) ולא 20$ (115% תשואה) כמו שאנשים אוהבים לחשוב, כי ערך הזמן דועך מאוד מהר כשמתרחקים מהכסף. אני לא יודע בדיוק כמה יהיה ערך הזמן במקרה כזה, אני מתאר לי שאפשר לחשב אותו, אבל לדעתי הוא יהיה בערך פי 2-3 מערך הזמן של אופציה הרחוקה מהכסף 25% היום, היות וזמן הפקיעה רחוק יותר. לכן אם אופציה שרחוקה שנתיים ו 25% בכסף נושאת ערך זמן של 12.5% נצפה בערך ל 25-36% ערך זמן מהערך שבכסף בוורנט שרחוק 6 שנים מהפקיעה. זה מביא אותנו ל2.5-3.6 דולר, מה שנותן לנו בערך 14-15 דולר לוורנט. כמובן שיש את הבונוס של ההתאמה לדיבידנד ולכן יתכן שהמחיר יהיה גבוה במעט יותר, אבל לדעתי מי שמפנטז על 20$ בוורנטים כאשר המניה תהיה ב 45$ – יתכן מאוד שצפויה לו אכזבה.
מכאן, שכדי שהתזה של הוורנטים תתגשם במלואה צריך שוולס תעבור את ה 60$ (הקיר השני יכנס לפעולה – איזור 50% – ולא קיר ערך הזמן) וכך הוורנטים יהיו שווים מעל 26$, או תשואה של מעל 170% על הכסף כיום. כמובן שמי שמאמין שוולס תגיע בקרוב ל 60$ יכול להתעלם מהפוסט הזה, אבל מי שחושב שיקח לה מספר שנים, צריך להבין אותו טוב מאוד כדי להבין איך יראה עקום התשואה שלו לאורך השנים האלה.
גילוי נאות: אני מחזיק ב WFC, WFC-WT, ETI, אינני מחזיק ב WMT, וכמו תמיד – דיסקליימר
קשור
אסף, יש לי שתי הערות קטנות.
בקשר לבייבק – לצערנו וולס נוטה לא לעשות בייבק רציני, והעדפה שלהם היא לדיבידנדים ולא לבייבק. סטמפ גם ציין זאת מספר פעמים. כמובן שאם הם היו עושים בייבק רציני יותר, זה היה נטו רווח לבעלי כתבי האופציה.
דבר שני, אם החברה תלווה את ה-200 מיליארד דולר שיושבים עכשיו בפקדונות עם ריבית נמוכה, אם הם ילוו כסף זה בריבית של 3%, זה יוסיף פחות מ-6 מיליארד לשורה התחתונה. ראשית בגלל שהם צרכים לשם מס על רווח זה ושנית כי הם יצטרכו להפריש בערך 1% (מה-200 מיליארד) לחומ"ס
בקשר לכתבי האופציה, כדי להוריד קצת מסיכון הזמן, אפשר לחשוב מה יקרה אם נחזיק את האופציות עוד לפקיעה. הרווח של וולס עומד על בערך 4$ בשנה (לפי 15% תשואת הון על ההון הנוכחי). נניח שהם יחזירו 2$ בתור דיבידנדים ו2$ ימשיכו להשקיע בעסק. אז הרווח שלהם עוד 6 שנים יעמוד על בערך 6$ למניה, ומחיר המימוש של האופציה יירד ל-30$.
אם וולס תסחר ב-2018 במכפיל רווח של רק 10 – נעשה פי 3 על כתבי האופציה. פי 3 תוך 6 שנים – או בערך 20% שנתי. אם השוק ייתן לה מכפיל 15, אז אנחנו מדברים על תשואה של כ-35% בשנה. במקרה הגרוע יותר נניח שהשוק ייתן לה מכפיל של 8, אז התשואה תהיה של 10% בשנה
זה כמובן רק משחק מחשבתי, אי אפשר לדעת איך ייראו הרווחים של וולס עוד 6 שנים. אז החישוב למעלה מאוד ספקולטיבי
גילוי נאות – אני מחזיק בכתבי האופציה של וולס
תודה עדו !
אני מסכים עם כל מה שאמרת – עד לפסיק הקטן.
כבר התייחסתי לשתי ההערות – כתבתי שהם מעדיפים לשמור את הכסף כדי לגדול, ולכן לא עושים באי בק גדול יותר, שהרי בבנק זה קל יותר – כי הretention הוא פשוט כסף והציוד של הבנק הוא כסף. זה לא שצריך לקנות מכונה בכסף הזה. אגב עניין הבאי בק יכול להשתנות בעתיד הבינוני. בנוסף אמרתי שה 200 האלו יוסיפו 6 מיליארד ל PTPP. כמובן שיש על הסיפור הזה מס בסופו של עניין.
בחישוב של 200% ב 7 שנים כבר החשבתי את השנה+ שאני מחזיק את הוורנטים.
: הי אסף, אחלה פוסט. התגעגעתי. ברשותך שתי הערות
1. וולס אומנם קונים מניות בחזרה, אבל לצערי הם גם מנפיקים לא מעט מניות לעובדים. עפ"י מה שכתוב בדוח רבעון 3 (עמ' 50: https://www.wellsfargo.com/downloads/pdf/invest_relations/3Q12_10Q.pdf)
החברה הוציאה בתשעת החודשים הראשונים 105 מיליון מניות ורכשה חזרה רק 86 מיליון מניות (כולל הסכם לרכישה חוזרת של 9 מיליון מניות מאוקטובר). כך שבסה"כ כמות המניות לא קטנה. כמובן שבמצגות שלהם למשקיעים הם מדגישים רק צד אחד של המשוואה… אפשר לראות במורנינגסטאר שלמעשה כמות המניות החל מ – 2010 לא קטנה כי אם עולה (לפני זה אני פחות מתייחס בגלל השפעת המשבר ורכישת וואקוביה) : http://financials.morningstar.com/income-statement/is.html?t=WFC®ion=USA&culture=en-US
2. הסטרייק של הוורנטס מתעדכן מטה רק בחלק העודף מעל דיבידנד של 34 סנט לרבעון (זה אומר שאם הדיבידנד 40 סנט לרבעון המחיר יעודכן מטה ב – 6 סנט), לכן מחזיק הוורנטס עדיין "מפסיד" את 34 הסנט הראשונים, וולס עדיין תחשב, במידה מסויימת, כמניה שמחלקת דיבידנד.
גילוי נאות: אני מחזיק בוולס ובצווים.
נכון יובל – זה כתוב בתשקיף שהם יתקנו את הסטרייק בחלק שמעל 34 סנט.
אני מציע לך לראות את מה שצאלון ומה שרועי כתבו, זה גם כן מפצה מעט.
אם הבנתי נכון, מנגנון ההתאמה לדיבידנד לא רק מנמיך את מחיר המימוש פר מניה אלא גם מגדיל את מספר המניות פר וורנט.
אם אני לא טועה, יש לכך השלכה מעניינת: עבור מחזיקי הוורנט, כל סכום שיחולק כדיבידנד מעבר ל-34 סנט ברבעון, *שקול* לבייבק של המניה.
כדי להיווכח בכך יש לערוך את החישוב פר וורנט ולא פר מניה. מה הכוונה "פר וורנט"? אם למשל כל וורנט מקנה זכות לרכוש 3 מניות במחיר 5$ כל אחת, אז מחיר המימוש פר וורנט הוא 15$.
אם אני לא טועה, ההתאמה שמתבצעת בעקבות חלוקת דיבידנד מעבר ל-34 סנט לרבעון מגדילה את אחוז הבעלות שמחזיק הוורנט זכאי לקבל בחברה, וזאת מבלי להגדיל את המחיר שהוא נדרש לשלם עבור מימוש הזכאות. בדיוק כמו בבייבק.
גילוי נאות: לא מחזיק.
אני לא מכיר מנגנון כזה.
כל וורנט מזכה אותך בדיוק במניה אחת, כאשר בכל מימוש מנוכה מחיר הסטרייק ממספר המניות אותן תקבל.
למשל, אם המניה ב60 דולר, ויש לך 100 וורנטים, אתה אמור לקבל 100 מניות, בשווי כללי של 6000 דולר. כדי לנכות את הסטרייק, עושים 100 כפול 34 ומקבלים 3400 דולר שיש לנכות, כלומר שתקבל 2600 דולר במניות או 43 מניות במקום 100.
ככה זה עובד…
כדי לא להתבלבל אפשר לחשוב על זה פשוט ככסף וזהו.
אסף,
צאלון צודק בהחלט, בנוסף לירידה של הסטרייק תהייה עליה במספר המניות פר וורנט. זה כתוב בבירור בפרוספקטוס. זה אומנם מתחיל ב 1:1 אבל זה יכול לעלות ל 1:1.05 לדוגמא.
עדו,
אני מאוד אוהב איך אתה מסתכל על זה בפשטות בלי להסתבך. שמן זה שמן זה שמן. אני חושב שזו הדרך הכי טובה להצליח בהשקעות במקום להגרר לאשליה של אחיזה בכל הפרטים הקטנים.
שאלה, בשביל ש WFC תסחר ב מכפיל 15 או בציפייה אופטימית יותר יחסית לעכשיו, זה אומר שהשוק התגבר על הפחד ממה שקורה והאנטי נגד בנקים. במצב כזה בנקים אחרים גם יעלו באופן משמעותי (לפחות חלקם). אז השאלה למה דווקא WFC?
שניכם צודקים, קראתי את החלק של ההתאמות לוורנט שוב (בפעם העשירית אולי) ויש גם התאמה למספר המניות. החלק הזה כתוב בצורה כל כך מעצבנת וקריפטית שכנראה פספסתי את זה, משום מה סברתי שזה פועל רק בעת חלוקות מיוחדות – למשל טנדר אופרס או דיבידנד מנייתי. תודה צאלון ורועי! עכשיו בכלל ההשקעה כדאית הרבה הרבה יותר!
בהתחלה זה גם קצת גרם לי להרים גבה – זה הריח לי קצת כמו דאבל קאונטינג – אני מבין מדוע להתאים את מחיר הסטרייק, אבל מדוע להתאים גם את מספר המניות?
כשחשבתי על זה עוד קצת הבנתי שבסופו של יום זה הגיוני – שהרי הסטרייק מותאם לפי אחוז הדיבידנד ממחיר המניה באותו זמן, ובאיזשהו שלב מחיר הסטרייק יהיה נמוך מספיק כך שהוא לא ישפיע הרבה – למשל 5% התאמה מ 34$ זה לא אותו דבר כמו 5% מ 30$, בהנחה שתשואת הדיב על וולס היא 5% (רק לשם הדוגמא), ואז מחזיק הוורנט נפגע, כי ההתאמות מטה של הסטרייק הולכות ויורדות. הדרך למנוע את זאת הוא להגדיל את מספר המניות פר וורנט.
כל הכבוד לממשלה האמריקאית שחשבה על הכל!
רועי
בשביל שוולס פארגו תסחר במכפיל רווח של 15, כל השוק צריך לעלות
לפי מה שאני רואה, רוב השוק עכשיו מתומחר בחסר ולא רק הבנקים. אם יהיה לנו המשך של השוק הדובי, לא בטוח בכלל שוולס תסחר במכפיל רווח של 15. אולי היא אפילו תסחר במכפיל של 8 – אם השוק יהיה באמת חלש. הסבירות הזאת נראית לי קצת נמוכה בגלל שבמקרה שכזה תשואת הדיבידנדים של וולס תהיה באזור ה-6% – וזה כאשר האג"ח ל-30 שנה נותן ריבית אשר נמוכה בכחצי
אני, דרך אגב, מחזיק גם במניות של חברות פינסיות אחרות. יש לי החזקה גדולה בגולדמן זאקס והחזקה קטנה מאוד בכתבי האופציה של AIG
כל ההנחות הללו מתבבסות על כך שוולס אכן תוכל לחלק דיבד של 50% מהרווח הנקי, מה שעדיין לא קורה. נקווה שיקרה
אסף, BIG LOTS סימול BIG
החברה ביצעה רכישה עצמית של 40% ממניות החברה ב- 3 שנים האחרונות,לצד גידול במספר החנויות שנפתחו וכן ההכנסות, לאחרונה נפתחה חקירה נגד המנכ"ל יהודי טוב בשם סטבן פישמן שמכר מניות לפני הנפקת דוחות בחודש מרס 2012.ובכך המניה נסחרת במכפיל 10
אשמח לשמוע את דעתך
תודה
היי ירון, לצערי אני לא יכול לענות לך כיוון שאינני יועץ, והנחיות הרשות אוסרות עלי. מה שכן, אסתכל על המניה. אתה יכול גם לשלוח לי מייל.
קו ה-34 סנט לרבעון נחצה לראשונה
http://finance.yahoo.com/news/inplay-briefing-com-055139997.html#wfc
הי אסף
האם אתה עדיין כל כך שורי על כתב האופציה של וולס?
החברה חזרה לחלק משכנתאות כמו לפני המשבר ללווים מסוכנים.
יש עלייה ברווח הנקי אבל ירידה בהכנסות
המכפיל הון של החברה כבר מעל 1.5 די נדיב
עומרי, זה בקושי מוריד את הסטרייק. כמעט לא משפיע
איתי, זה בתזמון כמעט מושלם עם התיזה וברור שזו התחלה מצוינת.
אני עדיין שורי על כתבי האופציה, אך כמובן לא כפי שהם היו ב 10-12$.
מצד שני, עדיין אפשר לעשות פה פי 2 על הכסף עד 2018.
לאחרונה אני פוזל לכיוון כתבי ההתחייבות של בנק אוף אמריקה (קצת באחור…) וג'ייפי מורגן.
אהלן אסף!
אתה פוזל יותר ל BAC-WTA או ל BAC-WTB?
מה נראה לך יותר מעניין מבין שניהם?
והאם אתה לא חושב שBAC-WTB
מסוכנת מדי כי לא בטוח שבנק אוף אמריקה יגיע למחיר הסטרייק (30) בסוף התקופה?
תודה מראש
אסף או מישהו אחר.. למישהו יש דעה בקשר לוורנטים של בנק אוף אמריקה?
ומה נראה לכם עדיף ביחס של סיכוי-סיכון BAC-WTA או BAC-WTB
כתב אופציה a
נמצא במינוף 1 ל 2 די נמוך ולא שווה את הסיכון לדעתי אלא אם כן יתחילו לחלק דיבידנד שיוריד את מחיר כתב האופציה ויהפוך אותו ליותר אטרקטיבי.
כתב אופציה b
נסחר בפחות מדולר ואמנם הסיכון די גדול שתימחק כל ההשקעה אך יש סיכוי להכפלה רצינית אם הבנק יעבור את ה30 דולר.. כמובן שזאת השקעה מסוכנת שאם משקיעים אז באחוז קטן מהתיק.
פה אסף נכנס לתמונה ואומר מה הסיכוי של הבנק להגיע למחירים האלו 🙂
לפי מכפיל ההון הבנק נסחר ב0.8 בערך שבעבר הוא נסחר גם מעל 2 . אם נניח שהבנק יגיע למכפיל הון של 2 תוך 4 שנים זה אומר עלייה של 150 אחוז בערך מהמחיר הנוכחי לשער שהוא מעל 40 דולר.
אופציה ב תעשה מעל פי 11 מהמחיר הנוכחי ואופציה א פי 3 וחצי.
מעניין מאוד!
גם ידידנו וורן באפט מאמין בבנק והוא גם משוקע בו.
מה שקצת מפחיד אותי בוורנט B זה שיש לנו מסגרת זמן מוגבלת של 4.5 שנים.
אני מאמין שזה רק עניין של זמן עד שבנק אוף אמריקה יגיע ל 35 אבל השאלה אם זה יקח לו 3-4 שנים או שיקח לו 6-8 שנים ואז נשרפנו והלך הכסף.
מה אתם חושבים?
שווה את הסיכון? ולכמה אחוז מהתיק שלכם הייתם מגבילים את ההשקעה?
תודה לעונים
מושקע = משוקע
מפחיד ובצדק כי גם אם הבנק יראה שיפור עסקי הוא עדיין יכול להיות מתומחר בחסר מה גם שרמת השווקים גבוהה מאוד ונפילה באחת השנים הקרובות תפגע בין השאר בבנקים ככה שלדעתי זה קצת אופטימי מדי לדעתי.
ואולי אני טועה אבל בכל מקרה לא הייתי נותן לאופציה ב יותר מ2 %
אסף, תסכים לשתף אותנו מה אתה חושב על כתבי האופציה של בנק אוף אמריקה?