אני בטוח שכל מי שקרא את הכותרת הרים גבה. "מה, הפכת לנו לטריידר?". אז כן, הפכתי לטריידר. טריידר מהסוג שעושה טרייד אחד בעשר שנים. במקומות אחרים היו קוראים לזה untrader 🙂
כמו תמיד, נתחיל בסיפור. נניח והייתי אומר לכם שאתם יכולים להשקיע במכשיר פיננסי שבסבירות נמוכה יעלה פי 100 ויותר, אין סיכוי להפסד, בעלות "תחזוקה" קבועה קטנה בשנה. הייתם עושים זאת? אני כן. אני הייתי משקיע באותו מכשיר עד 1% מהתיק שלי. במידה והמכשיר אכן יעלה פי 100, אני אכפיל את התיק שלי, ה 1% האלה יצמחו להיות 100%.
כל זה נשמע נחמד ומרגש, אך אני לא מכיר אף אחד שהתעשר ממסחר במט"ח. מבחינתי, זה רנדומלי לחלוטין.
טוב, אז איפה השורה התחתונה? שניה שניה !
נחזור לסיפור הראשון. אנסה לעשות זאת על רגל אחת: היות והמטבע ההונגקונגי מוצמד למטבע האמריקאי, גם הריבית בשתי המדינות זהה (כמעט) וכך גם בעצם כל המדיניות המוניטרית. דה-פקטו, כאשר ארה"ב מדפיסה כסף, גם הונג קונג בעצם מדפיסה כסף. אפשר לומר שהונג קונג מיבאת את המדיניות המוניטרית של ארה"ב. אבל הונגקונג, בשונה מארה"ב, אינה במיתון ואינה במשבר כלכלי. האבטלה שם בשליטה ובערכים סבירים והמערכת הפיננסית מתפקדת. מה קורה למדינה כזו שבה הריבית יורדת לאפס? מתפתחת אינפלציה משוגעת ובועת נדל"ן. האינפלציה והמחסור בדיור גוררים לחץ על האזרחים שבתורם לוחצים על הממשלה לשנות את המדיניות המוניטרית. איזה שינוי יכולה לעשות הממשלה? במקרה כזה, כדי לשחרר את הלחץ, הממשלה יכולה לקבוע שער חזק יותר של הדולר ההונגקונגי אל מול הדולר, נניח 6 דולר הונגקונגי לכל דולר אמריקאי, או להצמיד את המטבע שלה למטבע אחר, למשל היואן הסיני, תוך כדי חיזוק המטבע, שוב כדי לשחרר קיטור. הרעיון הזה הוא לא שלי, אני בטוח שרבים מהקוראים כבר הבינו שזהו הטרייד המפורסם של ביל אקמן כסוף השיער, המנהל של פרשינג סקוור (Pershing Square). אם אתם לא בעניינים, הנה היא. ב- 151 השקופיות המרתקות ביל מראה מצג יפה על הונג-קונג שמסביר בפירוט את מה שאני כתבתי במספר שורות למעלה. לטעמי, התזה טובה, למרות שיכולות להיות לה לא מספר אבני נגף (מיתון בסין?). בכל אופן הסיכון-סיכוי מושך מאוד.
אז מה יש לנו?
מטבע חסום על ידי רצועה + מסחר ממונף מאוד + סיכוי לתיסוף של 20-30% בערך המטבע = הזדמנות אדירה.
היות והמטבע חסום, הקרן שלנו מוגנת כי התנועה בתוך הרצועה מוגבלת ולכן בשונה ממסחר בפורקס – אין אפשרות להפסיד את הקרן.
אז איך עושים את זה?
צריך לעשות שורט ממונף על צמד המטבעות USD/HKD. בצמד הזה, הדולר האמריקאי נקרא המטבע הראשי והדולר ההונגקונגי נקרא המטבע המשני.
אנחנו רוצים כמה שיותר דולרים הונגקונגיים, אז צריך לעשות שורט על הצמד הזה, משמע לקנות דולר הונגקונגי ולמכור אמריקאי.
פותחים חשבון בברוקר פורקס טוב, שמאפשר מינוף גבוה במיוחד (לפחות 1:200). הברוקר שלי מאפשר 1:500. יש כאלה שנותנים 1:1000. חשוב לבדוק שיחס ה Swap נמוך. ה Swap או ה -Rollover זוהי הריבית שמשלם המשקיע על פוזיציה שפתוחה יום שלם. זה נובע מכך שבעת פתיחת פוזיציה, הטריידר משאיל מטבע אחד ומוכר אותו בתמורה למטבע השני. ההשאלה נושאת ריבית. הריבית היא נגזרת מהריבית שמשלמים על ההשאלה ומהריבית שמקבלים על המטבע שקונים. במקרה שלנו, אנחנו משאילים דולר הונגקונגי (ולכן משלמים ריבית של דולר הונגקונגי) ומוכרים דולר אמריקאי (מקבלים ריבית של דולר אמריקאי). בברוקר שלי למשל, הrollover הוא 0.8 פיפס ליום בממוצע, או 0.00008 דולר הונגקונגי לכל דולר אמריקאי ליום (אם מישהו מוצא ברוקר טוב יותר, שיגיד לי). העלות הזו מצטברת ומשתווה ל 350 דולר אמריקאי לשנה בערך לכל 100,000$ אמריקאי בשורט. אם נניח נרצה לפתוח פוזיציה של 300,000$, זה יעלה לנו 1000$ בשנה. אם יהיה תיסוף בערך המטבע ההונגקונגי בשיעור של 30%, נקבל מייד 100,000$. לא רע, הא?
טכניקה:
כיום יש בפוזיציה הזו בערך 0.7% מהתיק שלי. אם יהיה תיסוף של 20% בשער הדולר ההונגקונגי ה- 0.7% האלה יתרמו לי 43% תשואה על כלל התיק, ואני לא ממונף עד הסוף (משאיר בשר כי אנחנו בחלק החלש של הרצועה). אם מדובר ב30%, אקבל 65% תשואה על התיק. אם הייתי ממונף עד הסוף, ונניח 30% תיסוף, נקבל 108% תשואה על התיק המקורי. המספרים האלה הם דמיוניים, נזכור שמדובר ב 0.7% מהתיק. אם ביום מן הימים נזכה לראות את הדולר ההונגקונגי מבקר ב 7.85 (הוא לא היה אפילו קרוב לשם מ 2007 ואף מתחילת העשור הקודם), המספרים שציינתי פה יהיו אף הרבה, הרבה יותר דמיוניים, היות וקרוב לחלק החלש של הרצועה ההפסד האפשרי קטן ולכן המינוף האפשרי ללא סיכון להפסד גדל אקספוננציאלית. למשל, על החלק החזק אפשר להתמנף רק פי 78 ללא סיכון. באמצע הרצועה פי 156. ברבע הרצועה החלשה אפשר פי 300 וכו'. תיאורטית, על 7.85 אפשר לפתוח מינוף אינסופי ללא סיכון, אך אז עלויות ה SWAP נכנסות למשוואה.
מדהים לא?