טרייד הפורקס שיכול להפוך אתכם לעשירים

אני בטוח שכל מי שקרא את הכותרת הרים גבה. "מה, הפכת לנו לטריידר?". אז כן, הפכתי לטריידר. טריידר מהסוג שעושה טרייד אחד בעשר שנים. במקומות אחרים היו קוראים לזה untrader 🙂

כמו תמיד, נתחיל בסיפור. נניח והייתי אומר לכם שאתם יכולים להשקיע במכשיר פיננסי שבסבירות נמוכה יעלה פי 100 ויותר, אין סיכוי להפסד, בעלות "תחזוקה" קבועה קטנה בשנה. הייתם עושים זאת? אני כן. אני הייתי משקיע באותו מכשיר עד 1% מהתיק שלי. במידה והמכשיר אכן יעלה פי 100, אני אכפיל את התיק שלי, ה 1% האלה יצמחו להיות 100%.

איך אפשר לעשות זאת?

הונג קונג היא מדינה קטנטנה בדרום מזרח סין. המדינה עשירה מאוד ונחשבת למדינה החופשיה ביותר מבחינה כלכלית על פני הכוכב. בשנת 1998 עזבו הבריטים את הונג-קונג והסינים תפסו את מקומם, אבל הונג קונג שמרה על צביונה הדמוקרטי, על החופש הכלכלי ועל המטבע שלה. בפוסט הזה, אתמקד במטבע שלה. לתהייתכם, לא, לא צריך לנסוע להונג קונג כדי לבצע את מה שאני עומד לספר לכם.

נמשיך הלאה:

המטבע של הונג קונג הוא הדולר ההונג-קונגי, או HKD. המטבע עבר תהפוכות רבות במהלך השנים, עד שבשנת 1983 הוא הוצמד (Pegged) לדולר האמריקאי (USD) ביחס של 7.8. ישנן סיבות רבות לבחירת השער המסויים הזה, חלקן אפילו משעשעות, אך לא נתמקד בהן. הרשות המוניטרית (HKMA) בהונג קונג נותנת למטבע "לטייל" ברצועה צרה של 7.85-7.75 HKD לכל USD. שווי הרצועה הוא 1.28% משער האמצע, כלומר תנועה של בערך 0.64% לכל כיוון. הגבול העליון של הרצועה, 7.85, נקרא הגבול החלש, כי בו הדולר ההונגקונגי הוא הכי חלש אל מול הדולר האמריקאי, וגבול הרצועה 7.75 הוא הגבול החזק, כי בו הדולר ההונג קונגי הוא חזק ביחס לדולר האמריקאי. כאשר הדולר ההונגקונגי מגיע לחלק החלש של הרצועה, הבנק המרכזי בהונגקונג מתערב בשוק המט"ח (בדומה למה שקרה בארץ) ומתחייב לקנות דולרים הונגקונגים בשער 7.85, כך שלעולם הדולר ההונגקונגי לא יעבור את השער הזה ולא יחלש יותר ממנו. כאשר הדולר ההונגקונגי מגיע לחלק החזק של הרצועה, הבנק המרכזי מתערב שוב בשוק המט"ח, אך הפעם הוא מתחייב למכור דולרים הונגקונגים בשער של 7.75, כך שהוא מבטיח שלעולם הדולר ההונגקונגי לא יעבור את השער הזה ולא יתחזק יותר ממנו. דוגמא: נניח שאני בא אליכם ומציע לכם 7.74 דולרים הונגקונגים לכל דולר אמריקאי שברשותכם. כמובן שלא תקנו ממני, אלא תלכו לבנק המרכזי שיתן לכם שער טוב יותר, ולהפך. כך מובטחת תנועת המטבע בתוך הרצועה.

הלאה:

מסחר בפורקס, או מסחר במט"ח, הוא צורת מסחר שבה ע"י סכום קטן מאוד יכול משקיע לבצע עסקאות בסכומים אדירים. גודל הסכום תלוי בגודל המינוף. למשל, אם המינוף בחשבון שלי הוא 1 ל 500, אוכל לבצע על כל 1000 דולר שאפקיד בחשבון עסקאות ב 500,000 דולר. עסקה שכזו יכולה להיות למשל קניה של 500,000 דולר ומכירה של הסכום המתאים ביורו. המטרה במסחר הוא להרוויח משינויים קטנים בשערי החליפין. כמובן שבמינוף כל כך גדול, תנודה של 0.2% (1:500) בשער החליפין בכוון הלא נכון תמחק לי את כל היתרה בחשבון והפוזיציה תיסגר אוטומטית על ידי הברוקר, בעוד שתנועה בכוון הנכון תכפיל לי את היתרה בחשבון.

כל זה נשמע נחמד ומרגש, אך אני לא מכיר אף אחד שהתעשר ממסחר במט"ח. מבחינתי, זה רנדומלי לחלוטין.

טוב, אז איפה השורה התחתונה? שניה שניה !

נחזור לסיפור הראשון. אנסה לעשות זאת על רגל אחת: היות והמטבע ההונגקונגי מוצמד למטבע האמריקאי, גם הריבית בשתי המדינות זהה (כמעט) וכך גם בעצם כל המדיניות המוניטרית. דה-פקטו, כאשר ארה"ב מדפיסה כסף, גם הונג קונג בעצם מדפיסה כסף. אפשר לומר שהונג קונג מיבאת את המדיניות המוניטרית של ארה"ב. אבל הונגקונג, בשונה מארה"ב, אינה במיתון ואינה במשבר כלכלי. האבטלה שם בשליטה ובערכים סבירים והמערכת הפיננסית מתפקדת. מה קורה למדינה כזו שבה הריבית יורדת לאפס? מתפתחת אינפלציה משוגעת ובועת נדל"ן. האינפלציה והמחסור בדיור גוררים לחץ על האזרחים שבתורם לוחצים על הממשלה לשנות את המדיניות המוניטרית. איזה שינוי יכולה לעשות הממשלה? במקרה כזה, כדי לשחרר את הלחץ, הממשלה יכולה לקבוע שער חזק יותר של הדולר ההונגקונגי אל מול הדולר, נניח 6 דולר הונגקונגי לכל דולר אמריקאי, או להצמיד את המטבע שלה למטבע אחר, למשל היואן הסיני, תוך כדי חיזוק המטבע, שוב כדי לשחרר קיטור. הרעיון הזה הוא לא שלי, אני בטוח שרבים מהקוראים כבר הבינו שזהו הטרייד המפורסם של ביל אקמן כסוף השיער, המנהל של פרשינג סקוור (Pershing Square). אם אתם לא בעניינים, הנה היא. ב- 151 השקופיות המרתקות ביל מראה מצג יפה על הונג-קונג שמסביר בפירוט את מה שאני כתבתי במספר שורות למעלה. לטעמי, התזה טובה, למרות שיכולות להיות לה לא מספר אבני נגף (מיתון בסין?). בכל אופן הסיכון-סיכוי מושך מאוד.

אז מה יש לנו?

מטבע חסום על ידי רצועה + מסחר ממונף מאוד + סיכוי לתיסוף של 20-30% בערך המטבע = הזדמנות אדירה.

היות והמטבע חסום, הקרן שלנו מוגנת כי התנועה בתוך הרצועה מוגבלת ולכן בשונה ממסחר בפורקס – אין אפשרות להפסיד את הקרן.

אז איך עושים את זה?

צריך לעשות שורט ממונף על צמד המטבעות USD/HKD. בצמד הזה, הדולר האמריקאי נקרא המטבע הראשי והדולר ההונגקונגי נקרא המטבע המשני.

אנחנו רוצים כמה שיותר דולרים הונגקונגיים, אז צריך לעשות שורט על הצמד הזה, משמע לקנות דולר הונגקונגי ולמכור אמריקאי.

פותחים חשבון בברוקר פורקס טוב, שמאפשר מינוף גבוה במיוחד (לפחות 1:200). הברוקר שלי מאפשר 1:500. יש כאלה שנותנים 1:1000. חשוב לבדוק שיחס ה Swap נמוך. ה Swap או ה -Rollover זוהי הריבית שמשלם המשקיע על פוזיציה שפתוחה יום שלם. זה נובע מכך שבעת פתיחת פוזיציה, הטריידר משאיל מטבע אחד ומוכר אותו בתמורה למטבע השני. ההשאלה נושאת ריבית. הריבית היא נגזרת מהריבית שמשלמים על ההשאלה ומהריבית שמקבלים על המטבע שקונים. במקרה שלנו, אנחנו משאילים דולר הונגקונגי (ולכן משלמים ריבית של דולר הונגקונגי) ומוכרים דולר אמריקאי (מקבלים ריבית של דולר אמריקאי). בברוקר שלי למשל, הrollover הוא 0.8 פיפס ליום בממוצע, או 0.00008 דולר הונגקונגי לכל דולר אמריקאי ליום (אם מישהו מוצא ברוקר טוב יותר, שיגיד לי). העלות הזו מצטברת ומשתווה ל 350 דולר אמריקאי לשנה בערך לכל 100,000$ אמריקאי בשורט. אם נניח נרצה לפתוח פוזיציה של 300,000$, זה יעלה לנו 1000$ בשנה. אם יהיה תיסוף בערך המטבע ההונגקונגי בשיעור של 30%, נקבל מייד 100,000$. לא רע, הא?

טכניקה:

כדאי לפתוח את הפוזיציה כמה שיותר קרוב לחלק החלש של הרצועה. כדי להבין מדוע, נסתכל קודם מה קורה בצד השני – בחלק החזק של הרצועה. נניח שהדולר האמריקאי שווה 7.75 דולר הונגקונגי. אם אפתח פוזיציה של 100,000 דולר אמריקאי, אצטרך 200 דולר מארג'ין (לפי 1:500) אבל גם אצטרך קצת "בשר" כדי שאם הדולר ההונגקונגי יחלש מעט, נניח ל 7.76 לא תיסגר לי הפוזיציה. שימו לב ש 7.76 רע לי, כי אני מחזיק דולרים הונגקונגים, והעליה בשער הדולר ההונגקונגי אל מול האמריקאי אומר שיעלה לי יותר דולרים הונגקונגים כדי לקנות בחזרה את ה 100,000$ אמריקאי שמכרתי.

כדי לספוג סנט הונגקונגי אחד לפי 100,000 דולר אמריקאי, צריך 100,000 סנטים הונגקונגים או 129$ אמריקאי. כל סנט הונגקונגי בכיוון הלא נכון יעלה לנו 129 דולר אמריקאי. אם הם לא יהיו בחשבון, הברוקר יסגור לנו את הפוזיציה. בין 7.75, הגבול החזק, ל 7.85, הגבול החלש, יש 10 סנטים, כלומר 1290 דולר לכל 100,000$. פה נכנסת העובדה שכדאי לפתוח את הפוזיציה קרוב לצד החלש של הרצועה, 7.85. אם נפתח את הפוזיציה בצד החלש של הרצועה, 7.85, לא נצטרך להתחשב בכלל בצעדים נגדנו, שהרי השער "נעול" ולא יכול לעלות מעל 7.85!! במקרה כזה לא נצטרך להפקיד בחשבון יותר מ 200$ אמריקאי לכל 100,000$ (פרט אולי לעלות ה SWAP…). במקרה הזה אנחנו באמת ממונפים פי 500. לא מזמן הדולר ההונגקונגי היה באיזור 7.8, שם זה מקום טוב מאוד לפתוח פוזיציה גדולה, כי במיקום זה בעצם הפוזיציה חסינה להפסדים. עדיין כדאי להשאיר מעט מארג'ין גם בנקודה הזו, ליתר בטחון.

פועל יוצא מהפסקה למעלה הוא שישנו מינוף מקסימלי אפשרי כדי להבטיח שהפוזיציה לא תיסגר. למשל, באמצע הרצועה, אפשר להפסיד רק 641$ במקרה הגרוע ביותר לכל 100,000$ פתוחים. מכאן שהמינוף המקסימלי במרכז הרצועה המבטיח חסינות להפסד הוא פי 156, או 100,000 לחלק ל 641. לכן אם בחשבון שלכם יש נניח 800$, אתם יכולים לפתוח את הפוזיציה בנקודה הזו ולשכוח ממנה, שהרי המטבע חסום ולא תוכלו להפסיד את כל הכסף (רק 641$). זאת כמובן כי התמנפתם מעט פחות מהמקסימום – פי 125 – או 100,000 לחלק ל 800. שימו לב שזו רק חצי אמת כי יש את עלות ה SWAP.

כיום יש בפוזיציה הזו בערך 0.7% מהתיק שלי. אם יהיה תיסוף של 20% בשער הדולר ההונגקונגי ה- 0.7% האלה יתרמו לי 43% תשואה על כלל התיק, ואני לא ממונף עד הסוף (משאיר בשר כי אנחנו בחלק החלש של הרצועה). אם מדובר ב30%, אקבל 65% תשואה על התיק. אם הייתי ממונף עד הסוף, ונניח 30% תיסוף, נקבל 108% תשואה על התיק המקורי. המספרים האלה הם דמיוניים, נזכור שמדובר ב 0.7% מהתיק. אם ביום מן הימים נזכה לראות את הדולר ההונגקונגי מבקר ב 7.85 (הוא לא היה אפילו קרוב לשם מ 2007 ואף מתחילת העשור הקודם), המספרים שציינתי פה יהיו אף הרבה, הרבה יותר דמיוניים, היות וקרוב לחלק החלש של הרצועה ההפסד האפשרי קטן ולכן המינוף האפשרי ללא סיכון להפסד גדל אקספוננציאלית. למשל, על החלק החזק אפשר להתמנף רק פי 78 ללא סיכון. באמצע הרצועה פי 156. ברבע הרצועה החלשה אפשר פי 300 וכו'. תיאורטית, על 7.85 אפשר לפתוח מינוף אינסופי ללא סיכון, אך אז עלויות ה SWAP נכנסות למשוואה.

מדהים לא?

לשתף

קשור