אני בטוח שכל מי שקרא את הכותרת הרים גבה. "מה, הפכת לנו לטריידר?". אז כן, הפכתי לטריידר. טריידר מהסוג שעושה טרייד אחד בעשר שנים. במקומות אחרים היו קוראים לזה untrader 🙂
כמו תמיד, נתחיל בסיפור. נניח והייתי אומר לכם שאתם יכולים להשקיע במכשיר פיננסי שבסבירות נמוכה יעלה פי 100 ויותר, אין סיכוי להפסד, בעלות "תחזוקה" קבועה קטנה בשנה. הייתם עושים זאת? אני כן. אני הייתי משקיע באותו מכשיר עד 1% מהתיק שלי. במידה והמכשיר אכן יעלה פי 100, אני אכפיל את התיק שלי, ה 1% האלה יצמחו להיות 100%.
כל זה נשמע נחמד ומרגש, אך אני לא מכיר אף אחד שהתעשר ממסחר במט"ח. מבחינתי, זה רנדומלי לחלוטין.
טוב, אז איפה השורה התחתונה? שניה שניה !
נחזור לסיפור הראשון. אנסה לעשות זאת על רגל אחת: היות והמטבע ההונגקונגי מוצמד למטבע האמריקאי, גם הריבית בשתי המדינות זהה (כמעט) וכך גם בעצם כל המדיניות המוניטרית. דה-פקטו, כאשר ארה"ב מדפיסה כסף, גם הונג קונג בעצם מדפיסה כסף. אפשר לומר שהונג קונג מיבאת את המדיניות המוניטרית של ארה"ב. אבל הונגקונג, בשונה מארה"ב, אינה במיתון ואינה במשבר כלכלי. האבטלה שם בשליטה ובערכים סבירים והמערכת הפיננסית מתפקדת. מה קורה למדינה כזו שבה הריבית יורדת לאפס? מתפתחת אינפלציה משוגעת ובועת נדל"ן. האינפלציה והמחסור בדיור גוררים לחץ על האזרחים שבתורם לוחצים על הממשלה לשנות את המדיניות המוניטרית. איזה שינוי יכולה לעשות הממשלה? במקרה כזה, כדי לשחרר את הלחץ, הממשלה יכולה לקבוע שער חזק יותר של הדולר ההונגקונגי אל מול הדולר, נניח 6 דולר הונגקונגי לכל דולר אמריקאי, או להצמיד את המטבע שלה למטבע אחר, למשל היואן הסיני, תוך כדי חיזוק המטבע, שוב כדי לשחרר קיטור. הרעיון הזה הוא לא שלי, אני בטוח שרבים מהקוראים כבר הבינו שזהו הטרייד המפורסם של ביל אקמן כסוף השיער, המנהל של פרשינג סקוור (Pershing Square). אם אתם לא בעניינים, הנה היא. ב- 151 השקופיות המרתקות ביל מראה מצג יפה על הונג-קונג שמסביר בפירוט את מה שאני כתבתי במספר שורות למעלה. לטעמי, התזה טובה, למרות שיכולות להיות לה לא מספר אבני נגף (מיתון בסין?). בכל אופן הסיכון-סיכוי מושך מאוד.
אז מה יש לנו?
מטבע חסום על ידי רצועה + מסחר ממונף מאוד + סיכוי לתיסוף של 20-30% בערך המטבע = הזדמנות אדירה.
היות והמטבע חסום, הקרן שלנו מוגנת כי התנועה בתוך הרצועה מוגבלת ולכן בשונה ממסחר בפורקס – אין אפשרות להפסיד את הקרן.
אז איך עושים את זה?
צריך לעשות שורט ממונף על צמד המטבעות USD/HKD. בצמד הזה, הדולר האמריקאי נקרא המטבע הראשי והדולר ההונגקונגי נקרא המטבע המשני.
אנחנו רוצים כמה שיותר דולרים הונגקונגיים, אז צריך לעשות שורט על הצמד הזה, משמע לקנות דולר הונגקונגי ולמכור אמריקאי.
פותחים חשבון בברוקר פורקס טוב, שמאפשר מינוף גבוה במיוחד (לפחות 1:200). הברוקר שלי מאפשר 1:500. יש כאלה שנותנים 1:1000. חשוב לבדוק שיחס ה Swap נמוך. ה Swap או ה -Rollover זוהי הריבית שמשלם המשקיע על פוזיציה שפתוחה יום שלם. זה נובע מכך שבעת פתיחת פוזיציה, הטריידר משאיל מטבע אחד ומוכר אותו בתמורה למטבע השני. ההשאלה נושאת ריבית. הריבית היא נגזרת מהריבית שמשלמים על ההשאלה ומהריבית שמקבלים על המטבע שקונים. במקרה שלנו, אנחנו משאילים דולר הונגקונגי (ולכן משלמים ריבית של דולר הונגקונגי) ומוכרים דולר אמריקאי (מקבלים ריבית של דולר אמריקאי). בברוקר שלי למשל, הrollover הוא 0.8 פיפס ליום בממוצע, או 0.00008 דולר הונגקונגי לכל דולר אמריקאי ליום (אם מישהו מוצא ברוקר טוב יותר, שיגיד לי). העלות הזו מצטברת ומשתווה ל 350 דולר אמריקאי לשנה בערך לכל 100,000$ אמריקאי בשורט. אם נניח נרצה לפתוח פוזיציה של 300,000$, זה יעלה לנו 1000$ בשנה. אם יהיה תיסוף בערך המטבע ההונגקונגי בשיעור של 30%, נקבל מייד 100,000$. לא רע, הא?
טכניקה:
כיום יש בפוזיציה הזו בערך 0.7% מהתיק שלי. אם יהיה תיסוף של 20% בשער הדולר ההונגקונגי ה- 0.7% האלה יתרמו לי 43% תשואה על כלל התיק, ואני לא ממונף עד הסוף (משאיר בשר כי אנחנו בחלק החלש של הרצועה). אם מדובר ב30%, אקבל 65% תשואה על התיק. אם הייתי ממונף עד הסוף, ונניח 30% תיסוף, נקבל 108% תשואה על התיק המקורי. המספרים האלה הם דמיוניים, נזכור שמדובר ב 0.7% מהתיק. אם ביום מן הימים נזכה לראות את הדולר ההונגקונגי מבקר ב 7.85 (הוא לא היה אפילו קרוב לשם מ 2007 ואף מתחילת העשור הקודם), המספרים שציינתי פה יהיו אף הרבה, הרבה יותר דמיוניים, היות וקרוב לחלק החלש של הרצועה ההפסד האפשרי קטן ולכן המינוף האפשרי ללא סיכון להפסד גדל אקספוננציאלית. למשל, על החלק החזק אפשר להתמנף רק פי 78 ללא סיכון. באמצע הרצועה פי 156. ברבע הרצועה החלשה אפשר פי 300 וכו'. תיאורטית, על 7.85 אפשר לפתוח מינוף אינסופי ללא סיכון, אך אז עלויות ה SWAP נכנסות למשוואה.
מדהים לא?
אם אתה חושב שזה נכון אני לא יודע למה אתה מתעסק בכלל עם חברות.
אתה יכול לבצע כמעט 150 מינופים כאלה על כל מיני דברים, החל מסחורות ועד מטבעות,
וכל אחד מהם יכול להרוויח פי 250-300 ולסדר לך את החיים לעשור הקרוב.
בנימה אישית יותר, אני לא יודע איך הדבר הזה עובד במקרה הספציפי שלך אבל בדרך כלל בפורקס ממונף אתה יכול להימחק בדרך גם אם התזה שלך נכונה עם כל תנודה קטנה לכיוון הלא נכון.
היי שלומי,
נראה לי שפספסת חלק מאוד גדול מהתזה וההגיון מאחוריה, במיוחד את החלק של סיכון סיכוי.
יש כמה פסקאות שמדברות על התנודה המקסימלית ובמצגת יש אולי 40 שקפים על זה, ככה שאי אפשר להמחק כמו שאמרת.
השוני פה בין המינופים השונים הוא בכך שאני לא מהמר בכלל על כיוון, אני מחזיק עד שיקרה משהו, שהסבירות שיקרה היא לא רעה.
אני גם לא רואה סתירה בין השקעת ערך בחברות וההשקעה הזו. מבחינתי זה משהו כמו "מקרה מיוחד".
אני מציע שתקרא את המצגת, זה ממש מעניין ולא נורא ארוך.
הופה רק דיברנו ותראו מה כתוב בג'ורנל.
בעקבות ההודעה הזו שוב הדולר ההונקונגי נסחר ממש קרוב לרצועה החזקה. לדעתי זה יכול לקרות בשנה שנתיים הקרובות.
הי אסף,
כרגיל טור מרתק
אם כבר בפורקס עיסקננו שמעת פעם על חשבונות איסלאמיים?
כמובן ששמעתי, אבל לדעתי צריך להיות מוסלמי בשביל זה. זה לא פשוט לעשות את זה. אני מתעניין מול הברוקר שלי אבל זה נשמע קצת חסר סיכוי.
היי אסף,
לא יודע אם פספסתי, אבל זה נשמע לי סופר דופר חשוד שבתשלום כל כך נמוך אפשר להתמנף בכל כך הרבה בלי סיכוי להימחק. מה שמגן עליך זה בעצם הרצועה?
אין לי ממש דיעה בעניין, אבל בדבר אחד אני לא מסכים עם אקמן ואיתך וזה שאתם טוענים שהסיכון מוגבל בגלל טווח העליון של הרצועה. באותה מידה אפשר להגיד שגם הרווח מוגבל ע"י הרצועה. כל התיאוריה שלכם מבוססת על שינוע של הרצועה או השבירה שלה. לכן אם יש סיכוי לשבירה מלמטה, יש גם סיכוי לשבירה מלמעלה. לא משנה אם הסבירות נמוכה או לא – אבל הסיכון קיים, וזה לא נכון להגיד שאין סיכון.
מאז המצגת הזאת של אקמן הכלכלה והאינפלציה בסין ובהונג-קונג מאוד האטו – מה שקצת מוריד את הסבירות לצעד דרמטי
היום פורסם על עוד ירידה באינפלציה בסין
http://www.chinadaily.com.cn/business/2012-03/09/content_14795594.htm
דבר אחרון שמעניין אותי זה מה הסיכון של צד-שני בעסקאות שכאלו.
אם נניח שהדולר ההונג-קונגי יוצמד בין לילה ל-6$, האם באמת תקבל את הכסף שהרווחת?
נגיד שייקרה ההפיך והדולר ההונג-קונגי יפוחת ב-30%, הרי אין לך מספיק ערבונות אצל הברוקר לשלם לצד השני, אז למה אתה חושב שלצד השני יהיה כסף לשלם לך
סתם מעניין אותי איך הסיכון צד-ב' בעסקאות כה ממונפות
עדו אני אוהב שאתה תמיד פוגע בדיוק בנקודה. תפסת אותי בנקודה היחידה שהשמטתי 🙂
אנסה לענות לך טענה טענה:
בוא נצא מההנחה שהדולר ההונגקונגי הוא באמת בתמחור חסר ולכן צריך לנוע לכיוון 6$, אחרת אין בסיס לדיון.
לכן, בהנחה של הרמת הרצועה, לאחר זמן כלשהו תהיה התכנסות לכיוון 6$. במקרה של ניוד הרצועה, מבלי להרים אותה, אין שאלה בכלל.
אז בעצם אתה מעלה טענה שהמטבע יכול להחלש במקרה של הרמת הרצועה.
אקמן משתמש באופציות, כך שאין לו בעיה עם תנודה רגעית למעלה של המטבע, או מה שאני קורא לו "גיהוק של השוק". במקרה שלי, אין לי גישה לאופציות האלה. אם תורם הרצועה (קשה לי להאמין) והשוק יתן גיהוק למעלה (גם קשה לי להאמין), ללא צל של ספק תיסגר לי הפוזיציה גם אם לאחר מכן היא תנוע בכוון הנכון, ואני אפסיד את הקרן. אז אכן יש סיכון בגיהוק של השוק, אבל לטעמי הסיכון הזה נמוך. מה שכתבתי – שאין סיכון – הוא לא מדוייק, ישנו סיכון במעבר הטכני של הרצועה, אבל כמו שאמר מישהו מפורסם: "heads i win, tails, i dont lose much".
האינפלציה בהונגקונג וסין – האינפלציה בסין באמת האטה בגלל הרבה מאוד גורמים, כמו הבועה שמתחילה להתנפץ, אך גם בגלל התחזקות המטבע הסיני. רק בקיץ הייתי בסין והיואן היה 6.45 יואן לדולר, היום הוא כבר 6.3. כשהמטבע הסיני מתחזק, הוא גם מתחזק אל מול הדולר ההונגקונגי היות והוא מוצמד לדולר. סין הינה שותפת המסחר העיקרית של HK משמע שהונגקונג הופכת ליותר ויותר זולה. הכלכלנים חוזים האטה של האינפלציה בהונג קונג ומאוד יכול להיות שזה יקרה, אבל בינתיים זה לא קורה. בינואר האינפלציה היתה 6.3% (קצב שנתי), רחוק מאוד מהתחזית. אני יודע שאתה מכיר את הכלכלה שם טוב ממני, איפה אתה רואה שהאינפלציה בהונגקונג מאטה? כל מה שראיתי הוא תחזית של הבנק העולמי שזה יקרה, לא שזה קורה.
אסא – עדו – סיכון צד ב' הוא שאלה מעולה. זו שאלת השאלות.
במקרה של אופציות, הטרייד של אקמן: גם הברוקרים מודעים למה שקורה בעולם המוניטרי ולכן דרישת הבטחונות היא בהתאם. בעברי הרחוק כתבתי אופציות בבורסה בארץ, ודרישת הבטחונות עלתה מאוד מאוד במשבר הכלכלי, כך שהברוקרים מודעים לכך. לדעתי הם מודעים כי הם אלו שישאו באחריות בסופו של עניין. שימו לב שאופציה היא חוזה שקבעה הבורסה. החוזה מונפק על ידי הבורסה או הברוקר והם אלו שיצטרכו לשלם. המסלקה לא שייכת לחבר הבורסה !! מבחינתי אם לקוח בבנק הפועלים מכר 1000 אופציות- בנק הפועלים בתור חבר בורסה מכר 1000 אופציות. בפקיעה, בנק הפועלים ישלם לקוני האופציות האלה, ולא מעניין אותי אם ללקוח של בנק הפועלים יש מספיק כסף להתכסות. אם אין לו, בנק הפועלים ישלם מהכיס שלו.
הטרייד של אקמן הוא לא סודי וגם השלטון בהונג קונג התבטא בעניין לא פעם. מי שכותב את האופציות בטח קיבל שיחת טלפון עצבנית שהוא צריך לספק עוד בטחונות. גם מי שכותב בארץ אופציות דולר-שקל צריך לספק בערך 30% הפסד הפוטנציאלי בתור בטחונות. המערכת מחשבת את הבטחונות בזמן אמת, אני לא חושב שיכול להיות מצב שמישהו לא ישלם את האופציה אלא אם יש באמת גוג ומגוג. תנודה של 20% במטבע היא לא גוג ומגוג. אני לא דואג לאקמן, אם הדולר ההונגקונגי יתחזק, הוא יקבל את הכסף שלו, בזה אני בטוח.
לגבי ברוקר פורקס, השאלה היא האם הברוקר מתכסה על הפוזיציה או לא. אם הוא מתכסה, הרי זה פחות משנה מה קורה בצד השני. אם הוא מתכסה על הפוזיציה, יש לך באמת 100,000 דולר בחשבון נאמנות כזה או אחר והכסף רשום שם על שמך, הברוקר לא מפסיד. ברוקרים כאלה אינם "משחקים נגדך". הטיעון של עדו לגבי חוסר הסימטריה נכון מאוד, באמת מי יספוג את ההפסד אם מחר בלילה יודיעו שהחל מהבוקר הדולר ההונגקונגי יסחר ברמה של 10 דולר הונגקונגי לדולר אמריקאי. הרי באותה שניה החשבון שלי בברוקר יתאדה – עם כל (מעט) הכסף שבתוכו. אבל אני אפסיד רק 0.7%, כי אני לא יכול להכנס למינוס בחשבון שם. אם הייתי, המינוס שלי היה יכול להיות מאות אלפי דולרים. מצד שני, הרווח שלי יכול להיות עצום. קשה לי להסביר את חוסר הסימטריה. אני אחשוב על משהו.
התחום של הפורקס הוא תחום אפור שיש בו הרבה רמאים. לכן חיפשתי ברוקר שיש עליו רגולציה אירופית כבדה, ואני לא מדבר על רוסיה, עם כל הכבוד ל Mother russia. ברור שאף אחד לא מבטיח לי שלא ישחקו משחקים מגעילים, אבל לטעמי הסיכון כאן לא גדול.
נרחיב מעט את הדיון: תנודות מטבע הן משהו שקורה כל הזמן – למשל ב 6 לספטמבר 2011 היתה תנודה חריפה מאוד של 10% בתוך מספר דקות בשער הפרנק השוויצרי כאשר הממשלה פיחתה אותו והצמידה אותו ליורו. ההחלטה הזו היתה פתאומית ונועדה לחתוך את ההתחזקות שלו שהרגה את הכלכלה השוויצרית. האם בכל תנודה כזו לא משלמים הברוקרים? נו באמת.
התקשרתי לברוקר שלי (הברוקר הישן, עברתי ברוקר לאחרונה) ונאמר לי שאנשים שם עשו הון תועפות. הברוקר ההוא הוא אחד מאלה שמשחקים נגדך, "הרמאים". מצד שני, הוא משוחד 🙂 יש לי מכר שעובד בחברה כזו, אני אשאל אותו על ה 6 בספטמבר. אם ברמאים אנשים עושים כסף… חיפשתי באינטרנט רמזים שמראים שהברוקרים לא שילמו כספים לאנשים שהרוויחו ב6.9 ולא מצאתי, אך לא מצאתי גם סיפורים של אנשים שעשו הון תועפות. לדעתי, אם עשית הון תועפות, לא תכתוב על זה באינטרנט, אבל אם היית אמור לעשות הון תועפות ובגלל הברוקר שלך לא עשית, הרי העולם ימלא קול צעקה.
בכל מקרה יש לי גם את הגנת הרגולטור, שווה או לא שווה. תמיד אפשר לתבוע אותם (בשביל כמה מאות אלפי דולרים זה שווה ולא חסרים עורכי דין שיעבדו בלי תשלום מראש אלא בשביל נתח מהתוצאה).
אני אמשיך לחקור ולחפש, במיוחד סביב אותו 6 לספטמבר האחרון, שם אוכל לקבל רמזים טובים. לדעתי, הפחד מרמאות מוגזם, אם בחרת את הברוקר שלך כמו שצריך.
עם כל זאת, נזכור שמדובר בחלק זניח מהתיק, המנוהל בחשבון נפרד, חלק שאני לא מוכן שיעבור 1% ולו בגלל שאני לא סומך על הברוקרים והעלות השוטפת שעולה עם המינוף.
איך שלא מסתכלים על זה, אני מוכן בלי להניד עפעף לשים 0.7% בתיק שלי שיכולים להניב לי במקרה שמרני 50%, במקרה הסביר שהדולר ההונגקונגי יתחזק. לדעתי הדולר ההונגקונגי יתחזק בוודאות, השאלה היא מתי.
גם אם אאלץ להמתין 10 שנים, ה 0.7% האלה לא יחסרו לי.
אסף,
מרתק. אבל כמה ספקות שעולים בי:
אני לא ממש בטוח איך הסיפור בפורקס הולך, אבל מקריאה מועטה הבנתי שאתה בעצם מהמר מול הברוקר עצמו. אז אם תהיה אכן פריצה של רצועת הניוד לכיוון הנכון, מי מבטיח לי שלברוקר יהיה מספיק כסף לשלם לי?
דבר נוסף: יכול להיות שאני צריך לקרוא את האותיות הקטנות של ההסכם עם כל ברוקר על מנת לוודא שלא כתוב שם, למשל, שבאירועים קיצוניים כמו פיחות/ייסוף מלאכותי על ידי הממשלה ההסכם אינו בתוקף יותר ואני אהיה זכאי לקבל רק את סכום ההשקעה שלי? אגב, סעיף מסוג זה יכול להיות מנוסח בכלליות כל כך גדולה, עד שיהיה קשה להבין היום את משמעותו.
היי אסא, ראה תשובתי לעדו. לא כל הברוקרים משחקים נגדך, חלקם (הרציניים) מתכסים על הפוזיציות שלהם.
לגבי force majeur – נקודה יפה שאין לי מענה עליה. אני מודע לה. יש בברוקר שלי סעיף כזה, אבל הוא לא מדבר על לשלם או לא לשלם.
אסף, לדעתי שתי הבעיות הללו הורגות את הרעיון המאוד מעניין שהעלית.
אם יש בעיה בכיסוי – תהיה גם בעיה לברוקר שלך לממש את הכיסוי שיש לו.
ואם יש בעיה משפטית בחוזה בינך לבין הברוקר – אז אתה מבין לבד שאתה בבעיה.
בקיצור, לא הייתי נכנס להשקעה שיש סיכוי שלא אוכל לקצור את הרווח הטמון בה, אם כבר יקרה האירוע המיוחל. זה כמו לקנות אג״ח בתשואה של 1000%, וכשיקרה הבלתי יאמן ויתברר שהחברה יכולה לשלם את האג״ח – לא תראה את הכסף.
מאז דיברתי עם הברוקר שלי, התערבות ממשלה במטבע אינה נחשבת כוח עליון. הם אמרו שזה קורה כל הזמן, אפילו בישראל (כשהנגיד קנה דולרים) וכו'.
כמו כן הברוקר מתכסה על הפוזיציה כך שאין בעיה.
אסא, גם אם בנק הפועלים יחליט להעלים לך את החשבון אתה תהיה בבעיה משפטית לבד אל מול הבנק, והבנק נמצא בארץ. קראת פעם את מסמכי פתיחת החשבון? ראית את האורך שלהם? אם איטרייד יעלים לעדו את החשבון גם עדו לבד אל מול הבנק.
בנקים וברוקרים בנויים על אמון, אם אין אמון אין ברוקרים ואין בנקים ואין מערכת כלכלית. הטיעון של להיות לבד במערכה מול הברוקר לא קביל בעיני, זה נכון לכל מוסד פיננסי. אם הברוקר עובר רגולציה ע"י מוסד ממשלתי והוא במדינה מוכרת דמוקרטית ונורמלית (אנגליה), אני לא רואה בעיה.
אגב, בנוסף, אני מתעניין בפתיחת חשבון איסלאמי שבו גם לא תהינה עלויות שוטפות, והטרייד יהיה אף יותר כדאי.
אם הברוקר נותן לך את ההסבר הזה גם בכתב – אז הנקודה הזו אכן מכוסה.
לגבי ״סיכון הברוקר״ – בארץ לפחות הרגולציה על ברוקרי פורקס רחוקה מלהיות דומה לרגולציה על בנק. אם היית אומר לי שאתה מבצע את העסקה הזו מול בנק הפועלים – לא הייתי חושב שאתה לוקח סיכון בלתי סביר (למרות שברור לכולנו שגם בנקים עשויים להתמוטט ואפילו מדינות). יש פשוט הבדל בין בנק הפועלים, שיש לו אלף תחומי פעילות ומקורות הכנסה אחרים, לבין ברוקר שמתעסק רק בפורקס.
אגב, אני לא הייתי פותח תיק ניירות ערך אצל ברוקר ״רגיל״ בארץ, אם לא היה מפקיד את הכספים שלי בחשבון על שמי בבנק מסחרי.
יש בנקים גדולים שמאפשרים לסחור בפורקס?
שלום אסף, כסוחר מט"ח בעבר שלמד מהניסיון ברצוני לציין כי הrollover שלך הוא בין הנמוכים ביותר בקרב הברוקרים, אמנם ניתן למצוא עמלה נמוכה יותר (לא בהרבה) אך כנראה מדובר בכאלו שלא מתכסים על הפוזיציה. אשמח לדעת מהו הברוקר שאיתו אתה סוחר לפוזיציה זו?
באתר כתבת: "שווי הרצועה הוא 1.28% משער האמצע, כלומר תנועה של בערך 0.64% לכל כיוון."
אולי התכוונת -שווי הרצועה הוא 1.28%. ו0.64% משער האמצע,כלומר תנועה של בערך 0.64% לכל כיוון
היי אמיר, אני משתמש ב ALPARI UK.
אתה צודק בקשר לשער האמצע.
אסף שלום שוב,
אכן הסיכון בטרייד זה נמוך משמעותית יחסית לסיכוי אך לא הבנתי מדוע אתה לא משתמש באופציות גם כדי לכסות את הסיכונים הנמוכים הללו (“גיהוק של השוק”, בעיה בכיסוי של הברוקר הפרטי) ? בגלל העלות של החזקת הפוזיציה לאורך זמן ?
לאופציות יש תאריך תפוגה ואתה משלם כסף על אוויר.
חוץ מזה – אני לא יודע איפה אני יכול לקנות אופציות כאלה, יש בהן מינימום של עשרה מיליון דולר.
בכל מקרה, אין לי מושג איך אופציות יכולות להגן עלי מפני ספייקים כמו שדיברנו עליהם – אשמח אם תסביר לי איך אתה היית עושה את זה.
כנראה שלא הבנתי ולא הסברתי את עצמי בצורה נכונה, ההגדרה ל-"ספייק/גיהוק של השוק" ישנו סיכון במעבר הטכני של הרצועה. ברגע שאתה סוחר דרך הברוקר גיהוק אפילו קטן יוציא אותך מהמשחק ואילו באופציות אומנם באותו רגע תפסיד אבל לפחות לא תמחק, לאם תתממש הנבואה לתיקון הרצועה בסופו של דבר תרוויח והרבה.יש לי חשבון בOption Express אני כרגע מברר לגבי האופציות ואעדכן אותך ברגע שאקבל תשובה, דרך אגב הצלחת בסוף לפתוח חשבון איסלמי?
http://thestandard.com.hk/news_detail.asp?pp_cat=30&art_id=123407&sid=36702141&con_type=1
עברו שנתיים ובינתיים לא הרבה קרה. עיקר הדיון כאן נסב על הטכניקה. אני דווקא רציתי להבין מדוע אתה חושב שהדולר ההונג-קונגי נסחר בשער נמוך בהרבה ממה ש"צריך להיות"?
אני חושב שכל ההסבר מפורט במצגת של ביל אקמן שקישרתי אליה. פיצוץ הבועה בסין מוריד את הסבירות שמשהו יקרה שם, אבל הייתי מהמר שהסבירות שזה יקרה בעשר השנים הקרובות גדולה מאשר שזה לא יקרה.
קראתי שalpari פשטה את הרגל. מה ההשלכות על הפוזיציה שלך?
לא יודע. נראה. בכל אופן זה חלק קטן מאוד מהתיק שלי. דוגמא חיה לכוחו ההרסני של מינוף…
לשאלתך: הכסף באלפרי מבוטח על ידי ה FSCS.
הם סגרו את כל הפוזיציות שלי שם ועכשיו יש שם רק מזומן. אף אחד לא עונה בחברה אבל לפי זה נראה שהם מטפלים בעניין.
ככל הנראה אני אקבל את כל הכסף שלי בחזרה, אבל הבעסה היא שהוא תקוע שם בברוקר עכשיו וזה יכול לקחת זמן. נו שוין… מדובר בכמה אלפי דולרים, ממש לא נורא.
בכל אופן זו תזכורת חשובה: תמיד לבדוק את הביטוח של הגוף הפיננסי שבעזרתו אתה משקיע, במיוחד במיוחד אם הוא מתעסק במזומן. מניות זה הרבה יותר קל, מזומן זה יותר קשה. בזמנו בדקתי את הנושא, כך בחרתי את הברוקר, וטוב שעשיתי כך. מסתבר, כמו שנאסים טאלב אומר, שברבורים שחורים הם לא כל כך נדירים…
אגב, נראה לי שטרייד הרבה יותר טוב מהימור שהבנק ההונג קונגי ישבור את הרצועה היה להמר שהשוויצרים ישברו את הרצועה (כמו שהם עשו!!!) – אבל אני פשוט לא מתעסק בזה… לדעתי היה אפשר לראות את זה מראש! יש להם 75% מה GDP במט"ח….